בקשה לסילוק על הסף של המרצת הפתיחה שבכותרת 1. בין הצדדים, חברי הבורסה לאבני חן ויהלומים בע"מ (להלן - הבורסה) פרץ סכסוך עסקי. הצדדים חתמו על שטר בוררות המסמיך את בית הדין של הבורסה (להלן - בית הדין) לדון בסכסוך והגישו תביעות הדדיות. שמש עתר לסילוק תביעתו של גול בטענה כי לגול אין עוד זכות תביעה נגדו, משהמחה את זכותו כלפיו לנושיו בכתב המחאת זכות מיום 15.1.08 (להלן - כתב המחאת הזכות) והללו כבר מימשו אותה עת הגישו נגדו מכוח המחאה זו שתי תביעות בבורסה ליהלומים (להלן - הבורסה ליהלומים), הנפרדת מהבורסה לאבני חן ויהלומים, אשר נדונו ונדחו, ועל כן אין באפשרות גול להגיש נגדו תביעה נוספת באותו עניין לבית הדין של הבורסה. גול השיב כי הזכויות שהומחו הושבו לו על-ידי הנושים לאחר שלא נעשה על ידם כל שימוש בהמחאת הזכות, וכי תביעת הנושים נגד שמש היתה עצמאית ולא נבעה כלל מכתב המחאת הזכות. 2. ביום 22.6.10 מחק בית הדין את תביעתו של שמש נגד גול מחמת חוסר מעש. בית הדין לא הכריע בבקשתו של שמש לסלק את תביעת גול נגדו, בהנמקה לפיה הדיון הקודם (החוסם לדברי שמש את התביעה הנוספת) התקיים לפני שנה בבורסה ליהלומים, ולא ניתן לברר כעת אם במהלך אותה התדיינות אכן נעשה שימוש בכתב המחאת הזכות, אם לאו. בית הדין הדגיש כי מדובר במחלוקת משפטית ועובדתית, לגביה טוענים הצדדים טענות סותרות, לפיכך יש להפנות שאלה משפטית לבית המשפט בדרך אבעיה, וכי יכריע בסוגיה לאחר קבלת החלטת בית המשפט (להלן - ההחלטה מיום 22.6.10). 3. שמש לא המתין עד שתוגש אבעיה על-ידי בית הדין, והגיש לבית המשפט ביום 22.7.10 תובענה (המרצת פתיחה 38480-07-10) בה עתר לצו הצהרתי לפיו גול והחברה בבעלותו (סאן רוז בע"מ) המחו לנושיהם את זכויותיהם לקבל ממנו כספים, וכי לאחר שתביעות הנושים נגדו בוררו ונדחו בשתי ערכאות בבורסה ליהלומים, מנוע גול מלהמשיך ולנהל נגדו תביעה נוספת באותו עניין בפני בית הדין (להלן - ההליך הקודם). כן עתר לצו שימנע מבית הדין לדון בתביעתו של גול "...מחמת מעשה בית דין ו/או השתק פלוגתא ו/או השתק עילה ו/או מחמת שהמחו את זכויותיהם ואין הם יותר נושים של המבקש", אף לצו הצהרתי הקובע כי הצהרת נושי גול לפיה המחו חזרה לגול ולחברה שבבעלותו את מלוא הזכויות שהמחה להם - נעדרת תוקף. 4. בדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 10.4.11 לפני השופטת חדווה וינבאום-וולצקי, הסתיים ההליך הקודם בהסכמת הצדדים, שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה יוחזר הדיון לבית הדין על מנת שיזמן את הבוררים מהבורסה ליהלומים, ויברר את השאלה העובדתית - האם בערכאות הקודמות אכן נעשה שימוש בהמחאת הזכות והאם היא הייתה בתוקף בשל התנאים המופיעים בה. יוער כי בית המשפט העיר "...בית משפט מוסמך לדון בשאלה משפטית שניצבת בפני הבוררים אך יש להשתית תחילה את מסכת העובדות. על מנת שבית משפט יוכל להתייחס לשאלה המשפטית שהתעוררה בעת הדיון בפני וועדת הבוררים, נדרשת קודם כל הכרעתם בשאלה העובדתית" (סעיף 2 להחלטה). הערה זו היא אחת מנימוקי התביעה הנוכחית, ואשוב ואתייחס אליה בהמשך. 5. בדיון שהתקיים ביום 17.7.11 בפני בית הדין ציין בית הדין כי השאלה שעל המדוכה הינה תוקפו של כתב המחאת הזכות שכן "...אם נגיע למסקנה שההמחאה נכנסה לתוקף ונעשה בה שימוש בבוררות שהתקיימה בבורסת היהלומים יתייתר הצורך בהמשך הדיון בתביעה של גול". בדיון זה העידו חברי בית הדין של הבורסה ליהלומים שדנו בשעתו בתביעות שהגישו נושיו של גול נגד שמש. עדי הצדדים נשמעו בדיון מיום 15.11.11, והצדדים סיכמו טענותיהם בישיבת בית הדין מיום 28.6.12. ביום 4.9.12 ניתנה החלטת בית הדין לפיה הוחלט שלא לדחות את תביעתו של גול על הסף, וכי "...יש לאפשר למר גול להוכיח את טענותיו נגד שמש, כפי שבאו לידי ביטוי בתביעה שהגיש בתיק זה...". בית הדין ציין כי לא ראה להחליט בשאלת תוקפו של כתב המחאת הזכות, שכן גם אם נכנס לתוקף, הוכח כי לא נעשה בו שימוש במסגרת ההליכים שנוהלו נגד שמש בבורסה ליהלומים. כמו כן נקבע, כי מאחר שלא ניתן עוד לעשות שימוש בכתב המחאת הזכות, אין לחסום את גול מבירור טענותיו בתביעה שהגיש נגד שמש (להלן -ההחלטה מיום 4.9.12). 6. שמש לא השלים עם ההחלטה וערער עליה לפני ערכאת הערעור של בית הדין. ערעורו נדחה בהחלטת ערכאת הערעור מיום 18.3.13 שקבעה כי "לא השתכנענו שאכן היה בירור יסודי של ההתחשבנות בין שמש לגול בהליך שהתקיים בבורסת היהלומים. אנו סבורים שיש לקיים בירור ענייני וממצה של מסכת ההתחשבנות בין הצדדים, ולפיכך מבקשים ממזכירות הוועדה לזמן את הצדדים לדיון ראשוני בנושא בפני הבוררים שידונו בתיק" (להלן - החלטת ערכאת הערעור). ערכאת הערעור אף ראתה לציין בהחלטתה, כי גם בפניה זומנו ונשמעו עדים מטעמו של שמש. 7. ביום 21.7.13 הגיש שמש את התובענה שבכותרת, במסגרתה עתר להצהיר כי התובענה שהוגשה על-ידי גול לבורסה, ואשר מתבררת לפני בית הדין, אינה כשירה עוד להתברר מפאת קיומו של מעשה בית דין. כן התבקש צו מניעה קבוע אשר יאסור על המשך ניהול הבוררות בבית הדין. לטענת שמש, המחלוקת בין הצדדים נדונה והוכרעה כבר בפסקי הבוררות שניתנו בבורסה ליהלומים ביום 15.1.09 וביום 29.12.09, במסגרת תביעות שהגישו נגדו נושיו של גול. משנושיו של גול נכנסו בנעליו, הרי שקיים מעשה בית דין החוסם את גול לשוב ולברר פעם נוספת את אותו עניין בפני בית הדין. עוד טוען שמש כי ההחלטה מיום 4.9.12 אינה מקיימת אחר החלטת בית המשפט בהליך הקודם, משנקבע בה כי על בית הדין לבחון אם בהליכים הקודמים שבין שמש לבין נושיו של גול, שנדונו בבורסה ליהלומים, נעשה שימוש בכתב המחאת הזכות, והאם כתב המחאת הזכות נכנס לתוקף בהתאם לתנאים הקבועים בו, ובית המשפט הוא שאמור ליתן את המסקנה המשפטית. לטענתו, הוכח מעדויותיהם של העדים השונים שהעידו בשתי הערכאות של בית הדין, כי אכן נעשה שימוש בכתב המחאת הזכות בבורסה ליהלומים וכי התביעה שהוגשה נגד שמש מכוח כתב המחאת הזכות נדונה והתבררה. אף על פי כן בחרה ערכאת הערעור של בית הדין שלא להכריע בשאלת השימוש שנעשה בכתב המחאת הזכות בבורסה ליהלומים, אף לא בשאלת תוקפו. 8. בתשובתו להמרצת הפתיחה עתר גול לסלק את התביעה על הסף ממספר נימוקים: בית המשפט נעדר סמכות דיונית ומהותית לדון בבקשה, עת בין הצדדים מתנהל הליך בוררות בבורסה; הצדדים חתמו על שטר בוררות, לפיו העניקו לבית הדין את כל הסמכויות להכריע בסכסוך ביניהם; מאחר שכל טענותיו של שמש בהליך דנן, לרבות הטענה בדבר קיומו של מעשה בית דין, הועלו על-ידו כבר בבית הדין ובפני ערכאת הערעור של בית הדין ונדחו, הרי שהמרצת הפתיחה דנן מהווה ניסיון לערער על החלטות ביניים של בית הדין, הליך שאינו אפשרי - לא לפי תקנון הבורסה ולא לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק הבוררות); המרצת הפתיחה הוגשה בשיהוי ניכר, שכן החלטת בית הדין הדוחה את טענותיו של שמש ניתנה עוד בחודש ספטמבר 2012, והחלטת ערכאת הערעור של בית הדין ניתנה עוד בחודש מרץ 2013. כן נטען להשתק, שכן בדיון שהתקיים בהליך הקודם נתן שמש את הסכמתו המפורשת לכך שהדיון יוחזר לבית הדין לצורך הכרעה בטענותיו בסוגיות שונות, ובית הדין פעל בהתאם להחלטה האמורה: תקיימו דיונים, זומנו עדים והוצגו ראיות-ובסופו של יום התקבלה החלטת בית הדין הדוחה את טענותיו של שמש. 9. שמש משיב כי אין לסלק את תביעתו על הסף מהטעם כי הצדדים לא הסכימו במסגרת ההליך הקודם כי בית הדין יכריע בשאלה המשפטית בדבר קיומו של "מעשה בית דין" - אלא סוכם כי הדיון יוחזר לבית הדין רק על מנת שיכריע בטענות העובדתיות הנוגעות לשימוש בהמחאת הזכות ולתקפותה, וכבסיס להכרעה המשפטית שהיתה אמורה להינתן בשלב מאוחר יותר. 10. נחה דעתי כי אכן יש להיעתר לבקשת גול לדחות את התביעה על הסף. הגם ששמש הגיש תביעה שלכאורה עוטה כסות של תביעה עצמאית למתן צו הצהרתי ולצו מניעה קבוע, הרי בפועל לפנינו עתירה שאין מהותה אלא בקשה לביטול פסק בורר. בתביעתו להכריז על תביעת גול ככזו החסומה במחסום מעשה בית דין, תוקף למעשה שמש את החלטת ערכאת הערעור של בית הדין, שמעמדו הינו בורר לכל דבר ועניין, זו מיום 18.3.13, שדחתה את טענת שמש למעשה בית דין וקבעה שיש לברר את תביעת גול נגדו ולקיים בירור ענייני וממצה של מסכת ההתחשבנות בין הצדדים. מדובר איפוא בהחלטת ביניים בבוררות, בעוד שבקשה לביטול פסק בורר ניתן להגיש רק ביחס לפסק בוררות, אף ביחס לפסק בוררות חלקי, אולם לא ביחס להחלטת ביניים. כפי שנקבע ברע"א 8984/09 ANGELMARINE LTD נ' בר חמישה כוכבים בע"מ (מיום 14.2.10): "משעה שהחלטת הבורר איננה מהווה פסק דין, לא ניתן היה להגיש בקשה לביטולה באחת העילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות שכן סעיף 24 לחוק קובע כי בית המשפט יהיה רשאי לבטל "פסק בוררות". "פסק בוררות" מוגדר בסעיף 1 לחוק הבוררות כדלקמן: "פסק שניתן על ידי בורר, לרבות פסק ביניים"". החלטת בורר הדוחה בקשה לדחייה על הסף (להבדיל בקבלת בקשה שכזו המסיימת את ההליך) הינה החלטת ביניים, וככזו לא ניתן להגיש לגביה עתירה לביטול פסק בורר, בוודאי שלא בדרך מתחכמת העוטה עליה כסות מלאכותית של תובענה רגילה לצו הצהרתי. מכאן שלתביעה שבפני אין תקומה ודינה להידחות על הסף. 11. אף אינני מקבלת את טענת שמש לפיה לא היה מוסמך בית הדין להכריע בשאלת קיומו או אי קיומו של מעשה בית דין. הצדדים חתמו בשעתו על שטר בוררות המסמיך את בית הדין להכריע בסכסוך ביניהם, ופועל יוצא מכך, הסמיכו אותו גם לדון בטענת שמש בדבר קיומו של מעשה בית דין. פניית שמש לבית המשפט בהליך הקודם לא ביטלה את סמכותו של בית הדין, ואף החלטת בית המשפט לא שללה ממנו סמכות זו, אלא להיפך, החזירה לו את הדיון לצורך בירור הסוגיה, כאמור בה: "הדיון יוחזר על מנת שהבוררים יקבעו קביעה עובדתית האם בהליכים קודמים בין מר שמש לבין וועד הנושים של מר גול וחברת סאן-רוז, אשר נדונו בבורסה ליהלומים, נעשה שימוש בהמחאת הזכות שמסר גול לוועד הנושים. עוד תידון השאלה, האם המחאת הזכות כלל נכנסה לתוקף בהתאם לתנאים המופיעים בה". העובדה שבית הדין סבר בשעתו כי יהא עליו להפנות לבית המשפט אבעיה, לא שללה ממנו את הסמכות להכריע באותה שאלה, משהגיע לכלל מסקנה כי בעקבות הבירור שערך והעדויות ששמע בנדון, כמצוות בית המשפט, פוזר הערפל מעל הנתונים העובדתיים והמשפטיים הרלבנטיים, ויכול הוא להכריע בסוגיה. הפרשנות שמייחס שמש להיגד "...על מנת שבית משפט יוכל להתייחס לשאלה המשפטית שהתעוררה בעת הדיון בפני וועדת הבוררים", ולפיה הוחזר הדיון לבית הדין רק לצורך בחינת השאלה העובדתית, מעין "שלב ביניים", שלאחריו יכריע בית המשפט בשאלה המשפטית - אינה מקובלת עלי. היא אינה מתיישבת עם תכלית הבוררות - סיום מהיר ויעיל של הסכסוך וצמצום היקף התערבותו של בית המשפט בהליכי בוררות, עם הסכמת הצדדים ועם השכל הישר. את אמירת בית המשפט בהליך הקודם, כי "נדרשת קודם כל הכרעתם בשאלה העובדתית", אין לפרש אלא כי ככל שאכן תוגש אבעיה ע"י בית הדין, משאמר כי בכוונתו לעשות - הרי קודם לכן על בית הדין לברר את השאלה העובדתית המהווה את המסד להכרעה - משאבעיה מטבעה נועדה לבחינת שאלה משפטית בלבד. כאמור, משהוחזרה הסוגיה לבית הדין, רשאי היה וצריך היה להכריע בה. 12. התוצאה היא שהבקשה לסילוק על הסף מתקבלת ואני מורה על דחייתה על הסף של התובענה שפרטיה בכותרת. שמש ישלם לגול הוצאות ההליך בסך 10,000 ₪. סילוק על הסף