הרשות חייבת לנמק את החלטתה, בין מכוח חוק ההנמקות ובין כנגזרת של חובת ההגינות החלה עליה. חובת ההנמקה של הרשות חשובה מטעמים אחדים: היא מסייעת לקבל החלטה רציונלית ולא שרירותית; היא מספקת תשתית עובדתית לביקורת על פעולתה של הרשות; והיא מבטאת יחס אנושי ומכבד לפרט שההחלטה המינהלית עוסקת בו. על מנת שההנמקה תוכל לשרת יעדים אלה היא חייבת להיות מפורטת, ובכל אופן, עליה להימנע מניסוחים כלליים וסתמיים (ראו, למשל: בג"ץ7177/95 יורוגם בע"מ נ' מרכז ההשקעות על-פי חוק לעידוד השקעות הון, פ"ד נ(2) 1, 4 (1996); בג"ץ 4288/10 גרון, עו"ד נ' המנהל הכללי של משרד התקשורת, בעמ' 7-6 (28/10/10)). חובת ההנמקה