שאלת פרסום של הליך שהתנהל בדלתיים סגורות הוסדרה בסעיף 70 (א) לחוק בתי המשפט שכותרתו "איסור פרסומים" הקובע כי "לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות, אלא ברשות בית המשפט". מכאן, שלבית המשפט נתונים הסמכות ושיקול דעת להורות על פרסום הליך, גם אם זה התנהל בדלתיים סגורות, לרבות פרסום של פסק הדין שניתן באותו הליך. ניתן בהחלט לומר, כי הגישה השיפוטית הרווחת היא, כי גם כאשר הדיון התקיים בדלתיים סגורות, בין אם מכוח הוראה בחוק ובין אם על פי שיקול דעת שיפוטי, עדיין ראוי כי בית המשפט ימנע מלצוות על איסור פרסום של פסק דינו, אלא אם שוכנע כי התכלית שלשמה נסגרו הדלתיים, נותרה בעינה וגם אז, יש להקפיד כי איסור הפרסום לא יהיה במידה העולה על הנדרש. מקום בו ניתן להשיג את התכלית שלשמה התקיים הדיון בדלתיים סגורות, על ידי פרסום ולו חלקי של פסק הדין, על בית המשפט להורות כך. (ראו בנדון, ע"א 2800/97 נתן ליפסון ואח' נ' זרח גהל ואח' (אתר הרשות השופטת, 6.7.99); בג"צ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל ואח' נ' שר האוצר ואח', פ"ד נא (4) 367, בעמ' 384-385). דיון בדלתיים סגורותחוק בתי המשפטפרסום