בקשת אסיר למפגש עם בן משפחה כללי 1. העותר הינו אסיר במר"ש, והוא מרצה 15 שנות מאסר בפועל בגין עבירות סיוע לרצח, מתן אמצעים לביצוע פשע, החזקת נשק שלא כדין, ייצור נשק ללא רשות ואיומים, החל מיום 21.7.02. העותר מסווג לקטגוריה א'. 2. בעתירה עת"א 61616-10-13 מלין העותר כנגד החלטות שב"ס בנושאים כדלקמן: א. דחיית בקשתו למפגש עם אחיו (אסיר בב/ס איילון) ואחיו (אסיר בבימ"ר ניצן). ב. דחיית בקשתו לביצוע טיפולי דיאליזה בבי"ח אזרחי ולא במר"ש, וזאת לנוכח טענתו בדבר מתן טיפול רשלני במר"ש, ודחיית בקשתו להקים ועדת חקירה בנושא. 3. בעתירה עת"א 48113-11-13 מלין העותר כנגד החלטת שב"ס שלא לאשר יציאתו ל"חופשה חריגה", לצורך השתתפות בטקס האירוסין (חתימת הכתובה) של בנו שעתיד להתקיים ביום 26.12.13, ולחתונתו שעתידה להתקיים ביום 9.1.14. 4. הדיון בשתי העתירות התקיים בפניי ביום 18.12.13 במאוחד. טיעוני הצדדים 5. במסגרת עת"א 61616-10-13 טען ב"כ העותר כי בעטיו של טיפול רשלני של שב"ס בעותר הוא הגיע למצב של אי ספיקת כליות ונזקק כיום לטיפולי דיאליזה. העותר טוען כי טיפולי הדיאליזה במר"ש אינם עולים בקנה אחד עם סטנדרט רפואי באשר המכשור מזוהם. כן עתר לקיומה של בדיקה המכשור הרפואי בדחיפות. אשר לבקשתו לקיים מפגש עם אחיו, עדכן ב"כ העותר כי למרבה הצער האח מוחמד נפטר זה מכבר. בכל הנוגע לאח כמאל, נמסר כי אין כל הצדקה מודיעינית או אחרת לעריכת ביקור סגור דווקא. 6. במסגרת עת"א 48113-11-13 טען ב"כ העותר כי הסכסוך המשפחתי לו טוענת המשיבה אינו קיים. האח סמי טורק אשר שוחרר עם תום ריצוי עונשו חזר לבית בו מתגוררים בני משפחתו של כמאל טורק. בכל הנוגע לסכסוך שנטען עם משפחת חאמד, טען ב"כ העותר כי עזאת חאמד מרצה 9 שנות מאסר ואינו יוצא כלל לחופשות, כי האח מוחמד ז"ל יצא לחופשות ללא תנאים מגבילים וכי האח סמי טורק משוחרר כאמור, ועל אף זאת לא אירע כל אירוע שיש בו לתמוך במידע בדבר הסכסוך הנטען, ללמדנו כי המידע חסר בסיס. בכל הנוגע לתיקי חקירה פליליים שנפתחו כנגד העותר בגין תקיפת סוהרים, הרי שתיקים אלה כבר נסגרו על ידי פרקליטות המחוז מבלי נקיטת הליך פלילי כלשהו, ועל כן הם אינם יכולים לשמש בסיס להתנגדות ליציאה לחופשה חריגה. בנסיבות אלה ביקש לשחררו לחופשה חריגה לשם השתתפות באירוסין ובחתונה, בכל תנאי מגביל, ולחלופין הציע, כי העותר ישוחרר לחופשה חריגה להשתתפות בטקס האירוסין שייערך בבית המשפחה ולא באולם שמחות. 7. ב"כ המשיב הפנתה לכך כי עתירה קודמת של העותר בנושא יציאתו לחופשות נדחתה על ידי כבוד סגן הנשיאה ,השופט טל ביום 24.10.13, וכי ערעור על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט העליון (רע"ב 6267/13). בנסיבות אלה אין מקום להיעתר לבקשת העותר ליציאה לחופשה, ומכל מקום גם האפשרות ליציאה בליווי נשקלה על ידי גורמי שב"ס ונשללה לנוכח המידע המודיעיני. כן נטען, כי העובדה שתיקי החקירה בעניין תקיפת הסוהרים נסגרו מחוסר עניין לציבור מהווה אף היא מניעה להוצאה לחופשות. בכל הנוגע לטיפול הרפואי, נטען כי העתירה כללית ותיאורטית ועל כן בית המשפט אינו מוסמך להידרש לה. בכל הנוגע למניעת מפגשים עם אחיו של העותר, כמאל, נטען כי הוסרה המניעה המודיעינית לקיום מפגש כאמור. דיון והכרעה עת"א 61616-10-13 8. באשר למניעת מפגש עם אחיו של העותר, כמאל טורק, ציינה המשיבה בתגובתה כי מניעה מודיעינית שהיתה הוסרה, ועל כן רכיב זה של העתירה התייתר. 9. אשר לטענות העותר בדבר זיהום במכשיר הדיאליזה במר"ש, טענה זו נטענה בעלמא וב"כ העותר לא הביא בפני כל תימוכין לטענה זו. עיינתי במכתבו של מנהל המר"ש, ד"ר רדומיסלסקי, מיום 27.10.13, ממנו עולה כי מכון הדיאליזה בשב"ס מנוהל על ידי צוות מומחים בנפרולוגיה מבית החולים 'אסף הרופא', המבקרים במר"ש באופן קבוע ומאשרים את טיפולי הדיאליזה באופן פרטני. כן עולה ממכתבו של ד"ר רדומיסלסקי, כי העותר עצמו נמצא במעקב של תזונאית, מקבל טיפול תרופתי לסוכרת ויתר לחץ דם ומצוי בהשגחה רפואית צמודה ויום-יומית. להערכתו העותר אינו מצוי בסכנת חיים מיידית וישירה כתוצאה ממחלתו והוא מקבל את הטיפול הרפואי לו הוא זקוק במסגרת מר"ש. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי קיים פגם המהווה עילה להתערבות באופן מתן טיפולי הדיאליזה לעותר כמפורט בעתירתו. בהתאם להחלטתו של כבוד השופט דנציגר ברע"ב 1233/13 שירזי נגד שירות בתי הסוהר: "מקום בו מדובר בטיפול שאינו מציל חיים והטיפול מצוי בסל המוענק לאסיר סביר ועולה בקנה אחד עם המקובל, יגבר האינטרס שבהענקת טיפול דומה לכלל האסירים בית כותלי הכלא על ידי שירות בתי הסוהר". עת"א 48113-11-13 10. העותר מסווג לקטגוריה א' ומשכך, בהתאם לסעיפים 2-3 בפרק ב' לפקודת הנציבות 04.40.00, הוא אינו נמנה על האסירים הזכאים לצאת לחופשות כלל, ואף לא לחופשות מיוחדות (סעיף 1 בפרק ח' לפקודה), אלא באישור בכתב מאת הנציב, וזאת מטעמים מיוחדים המפורטים בפרק ח' לפקודה, או אם נמצאו נסיבות הומניטאריות מיוחדות המצדיקות זאת, ולאחר קבלת התייחסות כל הגורמים הרלבנטיים (מפקד מחוז, חוו"ד מודיעין ועמדת יועמ"ש שב"ס). 11. יודגש, כי בפרק ח' האמור, מוכרת עילת הנישואין של האסיר או קרוב משפחתו מדרגה ראשונה, כעילה שיש בה להצדיק חופשה חריגה, וזאת בניגוד לטקס אירוסין. מכאן, שבקשתו של העותר לצאת לחופשה מיוחדת לצורך השתתפות בטקס האירוסין אינה עומדת בתנאי פרק ח' לפקודה וככל שהיא אינה עולה כדי נסיבות הומניטאריות מיוחדות היא אינה מצויה בסמכות הנציב. 12. אשר לבקשה לצאת לטקס הנישואין, הגורמים הרלבנטיים בעניינו של העותר, ובכללם גורמי המודיעין בשב"ס, אינם ממליצים על הוצאתו לחופשה כאמור, מהטעם שהוא מסוכסך עם בני משפחתו כמו גם עם חברי כנופיות וארגוני פשיעה. 13. יצויין, כי טענות העותר כמו גם המידע המודיעיני נבחנו על ידי כבוד סגן הנשיאה, השופט טל עת נדונה עתירתו של העותר לשינוי סיווגו לקטגוריה ב-1 וליציאה לחופשות. בהחלטתו מיום 11.9.13 קבע כבוד השופט טל כי "הסכנה לשלומו של אחר באם העותר יצא לחופשה לא פגה, וכך גם הסכסוכים בין העותר לאחרים לא הסתיימו ויציאתו לחופשות עלולה לסכן אותו ואחרים", וכי "אין בעובדה שהערכת משטרת ישראל לא מבוססת על מיידעים חדשים כדי להפוך אותה ללא מהימנה, שכן הסכסוכים שעמדו בבסיס המיידעים הלא חדשים והגורמים לחשש לשלומם של אחרים לא חלפו מן העולם הם מצדיקים את החלטת המשיב נושא העתירה", וזאת בהתאם להחלטתו של כב' השופט עמית ברע"ב 2024/13 שורפי נ' שב"ס. 14. החלטה זו אף אושרה בהחלטת בית המשפט העליון (כב' השופט הנדל) מיום 24.10.13. 15. בחנתי את המידע המודיעיני שהוצג לי, ומצאתי כי בנוסף לקביעות המפורטות לעיל אשר לטיב ואיכות המידע בעניינו של העותר, נתקבל אף בעת האחרונה מידע מודיעיני, ברמת מהימנות גבוהה, אשר מלמד על מסוכנות מפני העותר לאחרים. 16. מקום שממשיך להתקבל מידע חמור בעניין העותר, ומקום שמתן חופשה חריגה לאסיר בקטגוריה א' הינה פריבילגיה הנתונה להמלצת כל הגורמים הנוגעים בדבר, לא ניתן לומר כי נפל פגם בהחלטת הרשות שלא להיעתר לבקשתו לחופשה זו. 17. לנוכח כך, אף לא מצאתי להידרש לטענות בדבר קיומם של תיקים סגורים כנגד העותר. בית סוהר / כלאאסירים