האם הזוכה במכרז עמדה בדרישות הניסיון שבתנאי סף ? המשיב 1 - תאגיד מי לוד בע"מ ("המשיב") פירסם מכרז לביצוע עבודות אחזקה ופיתוח של רשת המים והביוב בלוד. המציעות במכרז היו המבקשת והמשיבות 2 ו-3. המשיבה 2 ("אדרי") זכתה במכרז, והמבקשת שלא זכתה הגישה תובענה זו, שבה היא מבקשת לקבוע שהצעתה היא הזוכה ולפסול את הצעת אדרי. בד בבד עם הגשת התובענה הגישה המבקשת גם בקשה לצו מניעה זמני, המשיב ואדרי הגישו תגובותיהם וביום 24.11.13 קיימתי דיון בבקשה לצו מניעה זמני. בתום שמיעת טענות הפרקליטים הסכימו בעלות הדין שהחלטתי בבקשה תהיה פסק דין בתובענה. 1. רקע 1.1. במכרז נדרשו המשתתפים להציע הנחה מאומדן מוקדם של מחיר לביצוע עבודות אחזקה מחד גיסא ולביצוע עבודות פיתוח מאידך גיסא. נקבע ששיעור ההנחה לא יעלה על 15%. לאחר שנפתחו ההצעות, ערך מתכנן המכרז טבלה שבה בחן את ההצעות וציין, בין השאר, כי שלושת המציעות הציעו הנחה בשיעור המירבי - 15% לשני סוגי העבודות. בתנאי המכרז נאמר כי ההצעות ידורגו לפי פרמטרים של מחיר (שמשקלו בציון הכללי הוא 80%) ולפי איכות (שמשקלה בציון הכללי יהיה 20%). 1.2. בתנאי הסף שבמכרז נדרשו המשתתפים לניסיון בעבודות מסוג העבודות נושא המכרז. הואיל והשאלה המרכזית שבמחלוקת בתובענה זו היא עמידתה, או אי עמידתה, של אדרי בניסיון שנדרש בתנאי הסף, אביא כבר עתה את הוראתו, שבסעיף 2 בתנאי המכרז, כדלקמן: "רשאים להשתתף במכרז מציעים, העומדים במועד הגשת ההצעות במכרז בכל התנאים המצטברים המפורטים להלן: 2.1 ... 2.2 קבלן שהוא בעל ניסיון, כקבלן ראשי, בביצוע עבודות אחזקה ועבודות פיתוח תשתיות מים וביוב, עבור רשויות מקומיות ו/או תאגידי מים וביוב לפי חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, שבתחומם לפחות 70,000 תושבים (בכל רשות או תאגיד בנפרד, וזאת עפ"י הנתונים המופיעים באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) במשך 5 השנים האחרונות (2008-2012)". (ההדגשה במקור - אש"ש) בהתאם לתנאי זה נדרשו המציעים לחתום על "הצהרת משתתף ואישור רו"ח" (טופס 5) שבו היה עליהם להצהיר כדלקמן: "הרינו להצהיר כדלקמן: 1. אנו בעלי ניסיון, כקבלן ראשי, בביצוע עבודות אחזקה ועבודות פיתוח תשתיות מים וביוב, עבור רשויות מקומיות ו/או תאגידי מים וביוב, שבתחומם לפחות 70,000 תושבים (בכל רשות או תאגיד בנפרד, וזאת עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) במשך 5 השנים האחרונות (2012-2008). להלן פירוט של עבודות אחזקה ופיתוח ברשת המים והביוב שביצענו כאמור לעיל, ב-5 השנים האחרונות: ..." כן נדרשו המציעים להמציא "משובים" מהגופים שאצלם עבדו. 1.3 אדרי הצהירה (בטופס 5 האמור) על ניסיונה בעבודות מים וביוב ברשויות מקומיות (למעשה ערים) ובתאגידי מים כדלקמן: רמלה משנת 2009, ומשנת 2012 בתאגיד המים של רמלה; גבעתיים משנת 2011; מי לוד בשנים 2011 ו- 2013, ועירית לוד בשנת 2012. נעיר כבר כאן כי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לוד היא העיר היחידה, מתוך שלוש הערים הנזכרות, שבה היו החל משנת 2010 70,000 תושבים ויותר. 1.4 ביום 13.10.13 התכנסה ועדת המכרזים של המשיב ("הוועדה"), דנה בהצעות, פסלה את הצעתה של המשיבה 3, וציינה כי המבקשת הגישה משובים של גופים שבהם עבדה, ללא חתימת מהנדס של אותם גופים. הוועדה מצאה כי חוות דעתו של המתכנן העניקה את הניקוד הגבוה ביותר לאדרי, שעל כן החליטה לבחור בהצעתה. 1.5 לפנייתה של המבקשת אישרה לה ועדת המכרזים, עוד באותו יום (13.10.13), לעיין במסמכים ולקבל צילומים של מסמכי ההצעה הזוכה, וזאת ליום 16.10.13 החל משעה 12:00. בעקבות העיון, ואף על פי שהמבקשת לא קיבלה מסמכים אחדים שחסרו, פנתה המבקשת אל המשיב, במכתב מיום 17.10.13, בדרישה שלא לחתום על החוזה עם אדרי, בין השאר מהטעם שהוועדה שגתה באשרה את הצעתה, משום שניסיונה של אדרי היה אך בעבודה אצל המשיב (בלוד), כאשר נדרש ניסיון ביותר מרשות מקומית אחת, וכאשר ניסיונה בערים האחרות (רמלה וגבעתיים) אינו עומד בתנאי הסף, משום שבערים אלו לא היה מספר התושבים המינימלי - 70,000 באף אחת מהשנים הרלוונטיות. ב"כ המשיב השיבה במכתב, מיום 21.01.13, שבו גרסה, בין השאר, כי על פי תנאי המכרז די בניסיון ברשות אחת, ואין להבין את תנאי הסף כדורש ניסיון ברשויות אחדות. עוד הוסיפה ב"כ המשיב כי הניסיון שנדרש צריך להיותהן בתחום עבודות הפיתוח הן בתחום עבודות האחזקה. 1.6 ביום 23.10.13 שבה המבקשת וכתבה אל ב"כ המשיב. הפעם הוסיפה טענה כי היה צורך בניסיון הן בעבודות מים הן בעבודות ביוב, וכי חרף הצהרתה של אדרי אין לה ניסיון כקבלן ראשי בעבודות ביוב אצל המשיב. המבקשת הזכירה כי הקבלן הראשי לעבודות אלו בשנים האחרונות הייתה היא עצמה. ב"כ המשיב הגיבה במכתב מיום 28.10.13 שבו הודיעה כי טענות המבקשת יועברו "לבדיקת הגורמים הרלוונטיים", כי עד להשלמת הבדיקה וקבלת החלטות לא יתקשר המשיב עם אדרי, וכי תינתן למבקשת שהות להגיב ולהיערך לאחר קבלת החלטת ועדת המכרזים "בהתאם לסד הזמנים כפי שיקבע". 1.7 ביום 31.10.13 שבה ועדת המכרזים והתכנסה, ולאחר דיון החליטה לדחות את טענות המבקשת ולאשר את זכייתה של אדרי. במהלך הדיון בוועדה, הפנתה היועצת המשפטית של הוועדה את תשומת הלב לטענת ב"כ אדרי, כי פירושו הנכון של תנאי הסף הוא שדי שהמציע יהיה בעל ניסיון באחד מן התחומים, מים או ביוב, וכן לניסיון של אדרי בעיר רמלה ולטענת ב"כ אדרי שבעיר רמלה יותר מ- 70,000 תושבים. אציין כאן כי, על פי טבלת ההצעות שערך המתכנן, לא היו בעיר רמלה, בכל אחת מהשנים הרלוונטיות, 70,000 תושבים. בישיבה קודמת של ועדת המכרזים פירשה היועצת המשפטית של הוועדה את המילה "במשך", בהוראת התנאי שדרשה מספר מינימלי של 70,000 תושבים בכל רשות או תאגיד "במשך 5 השנים האחרונות (2008-2012)", כ"במהלך 5 השנים", באופן שדי בכך שברשות כלשהי, מבין הרשויות שבהן נצבר הניסיון, היו 70,000 תושבים באחת השנים כמספקת את הדרישה. פירוש זה היה מקובל על הוועדה. מהנדס המשיב עמד על ניסיונה של אדרי "לעניין תשתיות ביוב לרבות בעיר לוד", וציין כי את העבודות בעיר לוד ביצעה אדרי כקבלן ראשי עבור המשיב, וכי מדובר ב"פרוייקט הדגל" של המשיב, "התקנת קו הסניקה ומאסף ראשי - ביוב". המתכנן הפנה את תשומת הלב לטבלה שהכין ולהצהרת אדרי (טופס 5) בדבר ניסיונה, והדגיש כי עבודות אחזקה של רשת ביוב דומות במהותן לעבודות אחזקה של רשת מים. 1.8 ביום 5.11.13 הודיעה ב"כ המשיב לב"כ המבקשת את החלטת ועדת המכרזים מיום 31.10.13. ב"כ המשיב הוסיפה כי ניתנת למבקשת שהות "להגיב ולהיערך" עד ליום 7.11.13. ביום 17.11.13 הגישה המבקשת את התובענה. 2. טענות סף 2.1 המשיבים טוענים לשיהוי, חוסר ניקיון כפיים ומעשה עשוי המקימים השתק ומניעות, שבגינם יש לדחות את הבקשה. בין השאר טוענים המשיבים כי היה על המבקשת להגיש את התובענה סמוך לאחר שנודעה לה החלטת ועדת המכרזים מיום 13.10.13. המשיב טוען כי לכל היותר היה על המבקשת להגיש את התובענה עד ליום 7.11.13, כאמור במכתב ב"כ המשיב מיום 5.11.13. בינתיים, ביום 12.11.13, התקשרו המשיב ואדרי בחוזה, לאחר שאדרי המציאה ערבות בנקאית ורכשה פוליסת ביטוח, רכשה חומרי גלם לחירום ולביצוע עבודות, וביום 14.11.13 ניתן צו התחלת עבודה. 2.2 המבקשת משיבה שלא היה מקום להכניס אותה לסד זמנים כה מצומצם להגשת הבקשה לצו מניעה זמני. ב"כ המשיב הודיעה למבקשת על החלטת הוועדה מיום 31.10.13 רק ביום 5.11.13 אחה"צ. בהודעתה קצבה ב"כ המשיב למבקשת שהות קצרה ביותר ובלתי מספקת להכנת הבקשה והגשתה לבית המשפט. עוד המבקשת טוענת כי אין בעצם התקשרות המשיבים בחוזה ומתן צו התחלת עבודה, לרבות המצאת הערבות הבנקאית והביטוח, כדי להחיל את הדוקטרינה של "מעשה עשוי". 2.3 איני רואה לקבל את טענות הסף, שסובבות סביב עניין מרכזי אחד - השיהוי בהגשת התובענה, ואף מטרתן אחת - השתק וחסימת המבקשת מלהביא טענותיה לפני בית המשפט. בנסיבות העניין איני רואה שיהוי בהגשת התובענה והבקשה לצו זמני. במיוחד כך לנוכח לוח הזמנים שבו פעל המשיב והאופן שבו נדונו טענות המבקשת, ומהטעם שאין השיהוי הנטען עומד בכללי השיהוי שבמשפט המנהלי. 2.4 אמנם למבקשת נודע לראשונה על דחיית הצעתה ביום 13.10.11, והיא פנתה בו ביום בבקשה לעיון במסמכי המכרז, אך המשיב שהשיב לה מייד, קבע את מועד העיון במסמכים ליום 17.10.13 בשעת צהריים. ביום שנקבע לעיון, ומיד לאחר שעיינה במסמכים, פנתה המבקשת וביקשה לעיין במסמכים נוספים שלא הועמדו לרשותה, ובד בבד כבר טענה כי היה על אדרי להוכיח ניסיון ביותר מרשות מקומית אחת וכי הניסיון שהוכיחה ברמלה ובגבעתיים אינו עומד בדרישת תנאי הסף. ב"כ המשיב השיבה במכתב מיום 21.10.13, שבו דחתה את טענת המבקשת. לאחר שעיינה ביתרת המסמכים, פנתה המבקשת, ביום 23.10.13, בטענה שאין לאדרי הניסיון הנדרש בעבודות ביוב כקבלן ראשי. ב"כ המשיב השיבה רק ביום 28.10.13, במכתב שהוזכר לעיל, שבו הודיעה כי עד להחלטה נוספת של הוועדה לא יתקשר המשיב עם אדרי, ולאחר מכן יתאפשר למבקשת "להגיב ולהיערך". אף על פי שוועדת המכרזים התכנסה ביום 31.10.13 והחליטה לאשרר את זכייתה של אדרי, המתין המשיב 5 ימים, ורק ביום 5.11.13 הודיעה באת כוחו למבקשת את דבר דחיית טענותיה. לראשונה גילתה ב"כ המשיב דחיפות מסוימת, בכך שהעמידה את המבקשת תחת סד זמנים (כלשונה שלה) להגשת ההליכים לבית המשפט תוך פחות מיומיים. 2.5 עד להודעת ב"כ המשיב, מיום 5.11.13, לא גילה המשיב דחיפות כלשהי להתחיל בעבודות. אזכיר כאן כי המועד האחרון להגשת ההצעות למכרז היה 12.9.13, כאשר באותו יום נערכה ישיבת ועדת המכרזים, נפתחו המעטפות והוחלט להעביר ההצעות לבדיקת המתכנן והיועצת המשפטית. רק ביום 6.10.13 (אמנם תקופת חגים) התכנסה הוועדה פעם נוספת והחליטה, בין השאר, לבקש את המתכנן לחוות דעתו באשר לדירוג ושקלול ההצעות, כולל מתן ציונים. ישיבה נוספת התקיימה שבוע לאחר מכן, ביום 13.10.13, ולאחר שהועלו השגות המבקשת התקיימה הישיבה הבאה ביום 31.10.13. 2.6 אילו הייתה דחיפות מיוחדת בהתקשרות עם זוכה, היה צפוי שהמשיב יפעל בלוז זמנים מהיר יותר להחלטה בדבר הזוכה במכרז וההתקשרות עימה. אמנם המשיב טוען, כי "עבודות התפעול והאחזקה נושא המכרז מצויות בליבת פעילותה של המשיבה וכל עיכוב שייגרם יוביל לנזקים בלתי הפיכים בעיקר לעיר לוד ולתושביה זאת בנוסף למשיבה עצמה ולזוכה במכרז", אך טענה זו אינה מפורטת מהבחינה העובדתית כלל, ונוכח התמשכות הליכי המכרז כפי שראינו לעיל, יש להניח שמדובר בטענה ולא בעובדות של ממש. מפירוט השתלשלות הדברים עד עתה נראה כי רק לאחר שנשלחה הודעת ב"כ המשיב ביום 5.11.13, היה על המבקשת להגיש את התובענה דנן, ומשזו הוגשה תוך פחות משבועיים, אין לסגור את דלתות בית המשפט בפני המבקשת. 2.7 גם שיקולים אחרים הנוהגים בטענת שיהוי, כגון שיהוי אובייקטיבי ואינטרס הציבור בשלטון החוק, מובילים למסקנתי שאין לדחות את התובענה בגין שיהוי. הדברים עולים מהכרעתי לגוף התובענה, כפי שיפורטו להלן, אך אומר בקצרה שלא היה מקום לקבוע שאדרי עמדה בדרישות הניסיון שבמכרז. החלטת ועדת המכרזים לבחור בהצעת אדרי, תוך ויתור על דרישות מפורשות שבמכרז, אינה עולה בקנה אחד עם ההתנהלות הנדרשת מגוף שלטוני, האמון על קיום הליכי מכרז על פי הדין, תוך שמירה על עקרון השיוויון בין מציעים בכוח ובפועל. 2.8 לא מצאתי ממש גם בטענת "מעשה עשוי". אין בהוצאה שעמדה בה הזוכה לצורך קבלת ערבות בנקאית וביטוח, כמו גם בחתימת חוזה ההתקשרות ומתן צו לתחילת עבודה, כדי ללמד שהמעשה עשוי ואין לחזור ממנו. לא מצאתי בתגובות המשיבים פירוט של התחייבויות והוצאות של ממש שהוציאה אדרי בקשר עם ההתקשרות, וגם טענת אדרי כי רכשה "חומר למלאי חירום, וכן חומר לביצוע עבודות בשני אתרים שונים בעיר לוד", אינה מפורטת ואינה מגובה במסמכים, שלא כמו המסמכים שצירפה אדרי לתמיכה בטענתה להוצאת הערבות הבנקאית והביטוח. למעשה טענת המשיבות היא שבחתימת חוזה ההתקשרות ומתן צו התחלת עבודה נעשה המעשה העשוי, ולא כך היא. כדי לטעון מעשה עשוי יש להוכיח את הנזקים שנגרמו או ייגרמו למציע שזכה, לבעל המכרז, לצדדים שלישיים ולציבור כולו, כתוצאה מקבלת העתירה, וכאלו לא הוכחו. די בכך לדחיית טענה זו. נוכח האמור לעיל אני דוחה את טענות הסף שטענו המשיבים ואעבור לדון בבקשה ובעתירה לגופן. 3. טענות המבקשת לפסילת הצעתה של אדרי 3.1 בפי המבקשת טענות אחדות לפסילת הצעתה של אדרי, שכולן מעוגנות באי עמידה בתנאי הסף בדבר ניסיון המציע. המבקשת טוענת כי חרף הדרישה שהמציע יהיה בעל ניסיון כ"קבלן ראשי" בביצוע עבודות אחזקה ופיתוח של "תשתיות מים וביוב", אין לאדרי ניסיון כקבלן ראשי בעבודות ביוב; הניסיון שעליו הצהירה הוא בעבודות מים ולא בעבודות ביוב, והניסיון בעיר לוד הוא ניסיון כקבלן משנה ולא כקבלן ראשי. אין לאדרי ניסיון כקבלן ראשי אצל רשויות מקומיות (להלן לא אבחין בין רשות מקומית לתאגיד מים שדינם לצרכינו אחד הוא) שמספר תושביהן לפחות 70,000, כאשר הניסיון שעליו הצהירה הוא עם רשויות מקומיות שמספר תושביהן קטן מהמספר האמור. אין לאדרי ניסיון עם יותר מרשות מקומית אחת, כאשר על פי תנאי הסף נדרש ניסיון אצל יותר מרשות אחת. 3.2 המשיב גורס כי צירוף המילים "קבלן ראשי" מאפשר פירושים שונים; פרשנותו של צירוף מילים זה היא "עניין פנימי", הנתון לשיקול דעתה של ועדת המכרזים, ובית המשפט לא יתערב בו. עוד טוען המשיב כי לשון התנאי אינה מחייבת ניסיון ביותר מרשות מקומית אחת, חרף זאת שמדברת היא בלשון רבים; אין גם להבחין בין ניסיון שרכש מציע בעבודות מים לעומת ניסיון בעבודות ביוב, שלצורכי המכרז השניים חד הם. 3.3 אדרי מצטרפת לטענות המשיב באשר להעדר צורך בניסיון ביותר מרשות אחת, וכן לטענה שאין להבחין בין ניסיון כקבלן ראשי בביוב לעומת מים. לטענתה, המסתמכת על דיוני ועדת המכרזים והחלטותיה, יש לה ניסיון כקבלן בהתקנת קו הסניקה ומאסף ראשי -ביוב בעיר לוד. אדרי מציינת בהקשר זה כי חברת רולידר בע"מ שזכתה במכרז לפרוייקט זה התקשרה עם המבקשת שמינתה את אדרי כקבלן לביצוע העבודה כולה. 4. דיון והכרעה סבורני כי דין העתירה להתקבל. 4.1 בין הצדדים קיימות מחלוקות אחדות בדבר פרשנות מרכיבי תנאי הסף, באשר לניסיון שנדרש מהמציעים ואם הצעת אדרי עומדת בתנאי הסף. אלו הן: א. האם ניסיונה המוצהר של אדרי הוא בעיר או בערים שמספר תושביהן היה לפחות 70,000 בשנים הרלוונטיות? ב. האם יש לאדרי ניסיון כקבלן ראשי? ומהו "קבלן ראשי" לצורך זה? ג. האם תנאי הסף דרש ניסיון ביותר מרשות מקומית אחת? ד. האם די בניסיון בתחום המים או צריך שהניסיון הנדרש יהיה גם בתחום הביוב? 4.2 אשר לעניין הערים הרלוונטיות לניסיונה של אדרי: תנאי הסף דרש ניסיון ברשות מקומית, ולצרכינו עיר, שמספר תושביה היה לפחות 70,000, במשך השנים 2012-2008, ולצורך העניין אקבל את פירושה של הוועדה כי מספיקה שנה אחת מאלו. אדרי טענה לניסיון בשלוש ערים: לוד, רמלה וגבעתיים, כאשר אין חולקין שמספר תושבי גבעתיים לא הגיע ל- 70,000 באף אחת מהשנים הרלוונטיות. וועדת המכרזים סברה שניסיונה של אדרי בעיר רמלה עומד בדרישת תנאי הסף. דא עקא, על פי נתוני האוכלוסיה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שאף הובאו בטבלת בדיקת ההצעות שערך המתכנן, גם ברמלה לא היו 70,000 תושבים, באף אחת מהשנים הרלוונטיות. ועדת המכרזים שדנה בשאלה זו, בישיבת יום 31.10.13, לא הכריעה בה לגופה, אך היא שמעה, ולכאורה גם הסתמכה, על טענת אדרי שעל פי נתוני העיר רמלה היו בה יותר מ- 70,000 תושבים, זאת להבדיל מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שנדרש בתנאי הסף וכפי שעמד עליהם המתכנן בטבלה שהכין עבור הוועדה. לא היה אפוא מקום לקבל את טענת אדרי, תוך סטייה מלשונו הברורה של תנאי הסף. נוכח הניסוח הבלתי מחייב של החלטת הוועדה, אניח שאף לא הסתמכה על ניסיון זה, אולם אקבע מפורשות שאין ניסיונה של אדרי ברמלה עומד בדרישת הניסיון שבתנאי הסף. מכאן שהניסיון היחיד של אדרי, שאפשר היה להביאו בחשבון לפי דרישת תנאי הסף, הוא בעיר לוד, שבה עלה מספר התושבים על 70,000 בשנים 2012-2010. 4.3 אכן אדרי טענה וטוענת כי די בניסיונה בעיר לוד, במסגרת פרויקט הדגל של קו הסניקה ומאסף ראשי ביוב. דא עקא, לצורך הוכחת ניסיונה אדרי מסתמכת על הסכם, שנערך ביום 11.1.12 (נספח 3 בתגובתה), בין חברת רולידר בע"מ מצד אחד, לבין המבקשת מצד שני ולבין אדרי מצד שלישי. מההסכם עולה שהמבקשת, בשם חברת רולידר בע"מ, זכתה בעבודות הפרויקט במכרז שפירסם המשיב, והיא התקשרה לצורך ביצוע העבודות, "back to back" עם אדרי כקבלן מבצע. הן המבקשת הן אדרי הסתמכו על עבודתן בפרויקט של המשיב לצורך הוכחת ניסיונן, וכאן מתעוררת השאלה מיהו "קבלן ראשי"? דומה כי התשובה לשאלה זו ברורה: קבלן ראשי הוא אותו קבלן המתקשר עם בעל המכרז או המזמין, ומקבל עליו אחריות מלאה למלוא העבודות נושא המכרז. קבלן, המתקשר עם קבלן ראשי לביצוע העבודות, תוארו הוא קבלן משנה. אפילו יטול עליו קבלן המשנה את ביצוע מלוא העבודות, עדיין לא יהיה בכך לקבלן הראשי. אין הוא בעל דברו של בעל המכרז, אין לו אחריות ישירה כלפיו, אין הוא פוטר את הקבלן הראשי ממחויבויותיו כלפי בעל המכרז, ואין בהתקשרותו עם הקבלן הראשי כדי להעמיד את בעל המכרז במצב שלא חפץ בו, באופן שהוא עלול למצוא עצמו בקשר עם מי שלא זכה במכרז, שאין הוא מכיר אותו ואת כישוריו ואשר עמו לא התקשר בחוזה. ייתכן אף שקבלן המשנה לא הגיש הצעה במכרז, שמא מחמת שלא עמד בדרישות המכרז. זו אפוא המשמעות היסודית של האבחנה בין קבלן ראשי וקבלן משנה. המשיב טוען: "אין חולק כי לאדרי הניסיון הנדרש לביצוע העבודות נשוא המכרז הלכה למעשה וכי מבחינת המשיבה אין נפקא מינה מהי ההגדרה החוזית אלא מהו ניסיון המעשי הביצועי הלכה למעשה. השאלה שמא ניסיון מסוים מספיק אינה ניתנת בכל מקרה לתשובה במונחים מדידים, לא ניתן לסכם כאילו היה רצף מספרי, לכדי תוצאה מדעית מדויקת. המדובר בהערכה הנסמכת לעיתים על מיומנות בלתי אמצעית של ועדת המכרזים עצמה ו/או יועצים ששכרה וכן המידע הקיים במאגרי וועדת המכרזים לרבות ניסיון המשיבה עצמה עם המציעים" (ס' 19 - 20 בתגובת המשיב). טענת זו של המשיב, באשר לפרשנות צירוף המלים "קבלן ראשי" בתנאי הסף, עושה פלסתר את התנאי המפורש שהיא עצמה קבעה, והוא שהמציע יהיה "קבלן ראשי". ייתכן שלאדרי ניסיון רב המכשיר אותה לעבודות נושא המכרז, אך השאלה איננה אם יש לה ניסיון בעבודות המכרז, אלא אם ניסיונה הוא כקבלן ראשי. במיוחד אמורים הדברים כאשר המשיב הוא שחיפש אחר קבלן לעבודות "פרויקט הדגל" ובחר בחברת רולידר. קשה להלום שלאחר שרולידר זכתה יראה המשיב את אדרי, שפעלה כקבלן מבצע, כקבלן ראשי באותו מכרז. אילו חפץ המשיב בהצעות של בעלי ניסיון יכול היה להסתפק בדרישה של ניסיון כקבלן, ולא היה מצמצם את הדרישה לניסיון כקבלן ראשי. בדרישתו זו הגביל המשיב את ציבור הקבלנים שעשוי היה להשתתף במכרז ולהציע הצעות, שהרי הדעת נותנת שקבלן שאין לו ניסיון כקבלן ראשי, במשמעות שעליה עמדתי לעיל, היה נרתע מלהשתתף במכרז שאין הוא עומד בתנאי סף שבו ומשמעות הדבר שמא אין לו את היכולת הכלכלית לעמוד בהתחייבויות של קבלן ראשי. פרשנות המילים קבלן ראשי, כשהיא באה לאחר מעשה ולשם הצדקת בחירתו של המשיב באדרי כזוכה, פוגעת אפוא בעקרון השוויון שהוא מנשמת אפו של המכרז. אני דוחה אפוא את טענת המשיבים באשר לניסיונה של אדרי כקבלן ראשי, והתוצאה היא שאדרי לא הוכיחה את הניסיון הנדרש בתנאי הסף. 4.4 אשר לטענה כי היה על המציעים להוכיח ניסיון לפחות בשתי רשויות מקומיות: טענה זו מסתמכת על לשונה של הוראת התנאי המדברת בלשון רבים. אולם הגיונה של הוראת סעיף 5 בחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, "האמור בלשון יחיד - אף לשון רבים במשמע, וכן להיפך" מתאים גם לעניינו, חרף תחולתה הפורמלית על הוראות חיקוק ולא על חוזה. מכל מקום לא אתערב בשיקול דעתו של המשיב שכך סבר. 4.5 משהגעתי למסקנות שאליהן הגעתי איני רואה צורך לדון בשאלה אם היה על המציעים להוכיח ניסיון כקבלן ראשי הן בתחום הביוב הן בתחום המים. אומר רק כי איני רואה להתערב בשיקול דעתה של הוועדה, וזאת לנוכח הדמיון בעבודות אלו, כאשר סיווגי העבודות לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות כורכים, בדרך כלל, עבודות אלו יחד. גם בעניין זה איני סבור שראוי להתערב בשיקול דעתה של הוועדה. 5. לסיכום עולה מן המקובץ כי היה על ועדת המכרזים לפסול את הצעתה של אדרי, בהעדר ניסיון כקבלן ראשי בעיר לוד, שהיא העיר היחידה המתאימה לדרישות תנאי הסף, שבה היא טענה לניסיון שכזה, ואני מורה על פסילתה. המבקשת ביקשה שאכריז עליה זוכה, אך סבורני שהסמכות להחליט בדבר זכייתה נתונה לוועדת המכרזים של המשיב, שלא בחנה את הצעתה עד תום, ואף פסלה משובים שהגישה. אני מחזיר אפוא את העניין לוועדת המכרזים אשר תבחן את הצעת המבקשת עתה. המשיב 1 ישא באגרת התביעה ובשכר טרחת עו"ד של המבקשת בסכום של 10,000 ₪. אינני עושה צו להוצאות כלפי המשיבה. מכרזתנאי סף במכרזשאלות משפטיות