העותרת נתינת מולדובה, לדבריה הסתננה לישראל דרך מצרים בסוף 2001, נעצרה והורחקה במרץ 2005. 3. בינואר 2006 הוזמנה לארץ על-ידי אזרח ישראלי, מר יורי זיידמן, לאחר שלטענתם נישאו ביום 10.11.05 במולדובה. למרות שצו ההרחקה בתוקף למשך 10 שנים, הרי שהעותרת הוזמנה וצלחה בכניסה לישראל באמצעות דרכון אחר ולאחר ששינתה את שמה לזיידמן. 4. בשנת 2007 הופסק ההליך המדורג, בין היתר על רקע מכתב ממר זיידמן לפיו אין ביניהם קשרי זוגיות והעותרת הגיעה לישראל על-מנת לעבוד. צו הרחקה כנגד העותרת הוצא בשנת 2007, אך לאחר שהוגשה עתירה בשנת 2008, נפתח התיק מחדש על רקע חרטתו של מר זיידמן בדבר שליחת המכתב, למרות שההתרשמות מכנות הקשר היתה שלילית. ביום 24.12.08 הוחלט כי יש לסרב את הבקשה משלא הוכחה כנות הקשר, התיק נסגר והעותרת התבקשה לעזוב את הארץ. 5. לאחר הגשת ערעור, נערך לבני הזוג שימוע נוסף ולבסוף הוארכו אישורי שהייה עד לשנת 2012. ביום 27.11.12 לא התייצבו העותרת ומר זיידמן לתור שהיה קבוע להם במשרד הפנים, וביום 29.11.12 הודיע מר זיידמן כי מזה 10 חודשים הם אינם חיים יחדיו ואין ביניהם כל קשר. ביום 3.12.12 נשלח לעותרת מכתב כי עליה להתייצב בלשכת משרד הפנים, ואולם העותרת לא התייצבה (ראו נספח י' לכתב התגובה). ביום 20.11.13, כמעט שנה לאחר מכן, נעצרה העותרת בעודה עובדת ללא אשרה (כתופרת בחנות - נספח י"א לכתב התגובה). 6. בפרוטוקול שמיעת הטענות שנערך באותו היום, סיפרה על אופן כניסתה לישראל דרך מצרים במטרה לעבוד, לגבי כניסתה השניה הצהירה כי חזרה לישראל כי לא היה לה מה לעשות במולדובה וגם בגלל בעלה יורי. כמו-כן הצהירה, כי היא עובדת כתופרת בישראל למרות שיודעת שאין לה אישור עבודה (נספח י"ב לכתב התגובה). מייד לאחר מכן הוצאו צווי משמורת והרחקה. העותרת סירבה לשתף פעולה ולחתום על הצווים. טענות הצדדים 7. בכתב העתירה, אשר הוגש על-ידי עו"ד פרי-אל ברוורמן, נטען כי מר זיידמן פעל בהשפעה של "נוכל ושמו איגור", וכי לאחר הגעתה לארץ למדה העותרת כי למר זיידמן עבר פסיכיאטרי. לאחר שהושלכה לרחוב, ביום 14.3.13 הגישה תביעה להתיר את נישואיה ממר זיידמן בבית-משפט לענייני משפחה ברמת-גן (תיק 29456-03-13), כשלטענת ב"כ העותרת הוא אינו משתף פועלה עם בית-המשפט וגורם לעיכוב מכוון בהתרת הנישואין. 8. בכתב העתירה נטען בנוסף, כי החל מחודש אפריל 2013 מצויה העותרת בקשר זוגי חדש עם אזרח ישראלי בשם דוד חיימוב, כשהם ממתינים לסיום הליך הגירושין על-מנת להינשא. כן צויין, כי העותרת נמצאת בארץ מזה 7 שנים, מרכז חייה בארץ, ואילו זיקתה לארץ מוצאה רופף ביותר. 9. מאז הגשת כתב-העתירה, הוחלף הייצוג, כאשר בקשה לצו ביניים הוגשה על-ידי עו"ד עובד כהן בה פורטו הדברים בהרחבה. לאחר שהוגש כתב התגובה ביקש לתקן העתירה - בקשה אשר נדחתה על-ידי. עם זאת עלה בדיון, כי העתירה המתוקנת אינה מחדשת דבר, מלבד נושא הזוגיות הטריה של העותרת עם מר חיימוב. למרות שהבקשה לתיקון העתירה נדחתה, הרי שבדיון המוקדם שהתקיים בנוכחות עו"ד כהן, נשמעו מלוא הטענות המבוססות על הקשר הזוגי החדש. לטענתו, בהתאם להלכת אורן יש לאפשר לעותרת את יומה בפני הרשות המנהלית בבקשה שאותה היא מתעתדת להגיש, מבלי שתורחק מישראל. 10. ב"כ המשיב הדגישה, כי המדובר בעותרת אשר הסתננה לישראל, הורחקה, חזרה לישראל במרמה, כשנישואיה למר זיידמן היו בבחינת נישואין פקטיביים לאזרח ישראלי נכה 100%. ועוד - לאחר שהתיק נסגר, המשיכה העותרת בשהייה בלתי חוקית בישראל תוך שנתפסה במקום עבודה. על כן, אין אפשרות לסמוך על העותרת, העושה דין לעצמה לאורך השנים. 11. באשר לבקשה לבטל את צווי ההרחקה והמשמורת לצורך ניהול הליך התרת הנישואין הוזכרה ההלכה לפיה "סידור עניינים" אינם מהווים עילה לעיכוב הרחקה מישראל. 12. לגישת ב"כ המשיב, אין משמעות לקשר הזוגי החדש, באשר אין כל בקשה תלויה ועומדת בעניין זה. כך הם פני הדברים באשר לבקשה ל"מתן רשיון עבודה", כשלא הוגשה כל בקשה בענין זה למשרד הפנים ודינה להיות מסולקת על סף. 13. נוכח מכלול הנתונים ושיקול-הדעת הרחב המוענק למשרד הפנים, טוענת ב"כ המשיב כי ההחלטות הן סבירות, ענייניות ומידתיות, ועל כן יש לדחות את העתירה. דיון והכרעה 14. הצדק עם ב"כ המשיב, כי המדובר בעתירה נעדרת עילה. אין מחלוקת, כי מזה מספר חודשים שהתה העותרת ללא אשרה בישראל, תוך שנתפסה במקום עבודה. למרות שלטענתה כיום הקשר עם מקום מוצאה הוא רופף, הרי שלא הצביעה על כל מקור חוקי עליו ניתן לבסס המשך שהייה בישראל. 15. על-פי נספח א' שצורף לעתירה, עולה כי העותרת הגישה בקשה לקביעת שיפוט בעניין התרת נישואין. לא ברור כיצד ההליכים התפתחו מאז ולא הוגש כל מסמך (כמו, למשל, פרוטוקול או החלטה שיפוטית) המתעד אי-שיתוף פעולה מצד מר זיידמן. בכל מקרה, הצדק עם ב"כ המשיב, כי במסגרת שורה ארוכה של פסקי-דין נקבע, כי "סידור עניינים" אינם עילה לעיכוב הרחקה מישראל (ראו רשימת האסמכתאות הרלבנטיות בסעיף 28 לכתב התגובה). החלטה המאפשרת עיכוב הרחקה על בסיס הצורך לנהל הליכים כאלה ואחרים תביא לתמריץ בלתי רצוי להגשת תביעות סרק לבית-המשפט. יוזכר עוד, כי עניינה של העותרת יכול להתנהל באמצעות בא-כוח, וככל שתידרש נוכחותה בהליך, ניתן יהיה לשקול התרת כניסתה לישראל באופן ענייני. 16. על כן, היות וניהול הליך אין בו כדי להצדיק עיכוב הרחקה, הרי שההחלטה להוציא צו הרחקה היא סבירה ואין מקום להתערב בה. כפועל יוצא, אין מקום לשקול שחרור ממשמורת, ובוודאי שלא על רקע נתוני העותרת כפי שפורטו, המבססים את הטענה כי לא ניתן לתת בה אמון וקיים חשש שלא ניתן יהיה לאתרה אם תשוחרר. 17. לענין הקשר הזוגי הנטען עם אזרח ישראלי ייאמר, כי אין מחלוקת כי כלל לא הוגשה בקשה בעניין זה. עם הגשת העתירה קשר זה הועלה בשולי דברים, ובדיון המוקדם אישר עו"ד כהן כי אכן בקשה מעין זו טרם הוגשה. בנסיבות אלו, כאשר העותרת ובן-זוגה כלל לא פנו בבקשה להסדרת מעמדה של העותרת בישראל עד ליום זה, הרי שהחלטתו של המשיב להרחיק את העותרת היא סבירה, גם בהקשר זה. 18. יוער מעבר לצורך, כי למרות הטענות המקיפות שנשמעו בסופו של יום לענין רצונה של העותרת להסדיר מעמד על רקע קשר זוגי חדש עם אזרח ישראלי, ראוי להפנות לדבריה של העותרת בפרוטוקול שמיעת הטענות המעלים שאלה אמיתית לגבי עומק ורצינות הקשר: "אני רציתי להתגרש מיורי בבית משפט כי אני רוצה להתחתן עם בחור בשם דוד, אני לא מכירה את שם המשפחה שלו, אני יוצאת איתו 5 חודשים, הוא רוצה להתחתן איתי ואני חושבת על זה בינתיים..." (נספח י"ב לכתב התגובה). 19. לאור קביעותיי דלעיל, איני נדרשת להכריע במתן סעד של "מתן רשיון עבודה", גם על רקע העובדה כי ממילא לא הוצגה כל החלטה מנהלית בענין זה. 20. מכלול הנתונים מעלה, אם כן, כי החלטות המשיב הן סבירות וענייניות במסגרת שיקול-הדעת הרחב המוענק לו, ואין כל מקום להתערבות בית-משפט זה. 21. על כן, העתירה נדחית. איני עושה צו להוצאות. משרד הפניםמסתננים