נטען כי תוצאה זו הייתה שונה טרם ספירת הקולות שבמעטפות הכפולות, הכוללות את הצבעת החיילים והנכים, כך שחלוקת המנדטים הייתה שונה, שכן המערערת זכתה תחילה בשני מנדטים, ורק לאחר קבלת תוצאות ההצבעה במעטפות הכפולות, השתנתה התוצאה כך שהמשיבה 3 קיבלה את המנדט שלה ובמקביל המערערת ירדה משני מנדטים למנדט אחד. עוד נטען, כי מידיעות שהגיעו לאוזני המערערים, ואשר מקורם בחברי המשיבה, נאמר מפורשות כי הם הצליחו באמצעי זיוף בהליך ההצבעה ובמיוחד בהליך ספירת הקולות להביא לבחירת חבר מטעמם. בידיעות אלה, אשר נאמרו בפרהסיה, צוין כי המספר האמיתי של הקולות בו זכתה המשיבה 3 נמוך מהמספר המופיע בפרוטוקולים של ועדות הקלפי השונות, במיוחד באותן קלפיות בהן היו יושבי ראש או מזכירים מטעם המשיבה 3. בהקשר זה טוענים המערערים כי אם יוכחו טענות אלה, עלול הדבר להביא לשינוי בתוצאות הבחירות, כך שהמערערת תזכה במנדט השני והמשיבה 3 לא תזכה במנדט כלשהו. בנוסף נטען, כי בחלק מהקלפיות (5, 37, 12, 2, 3, 19) נפלו פגמים, אשר מצדיקים היענות לבקשה ואשר יכולים להביא לשינוי תוצאות הבחירות. כך למשל נטען כי בקלפי 5 לא ננקטה כלל שיטת הסימון בחמישיות, למעט בתחילת הספירה, אלא שהתוצאה הסופית נרשמה בפרוטוקול הסיכום הסופי בלבד. עוד נטען, כי בקלפי 37 קיים חשד כי בהליך הספירה, קיימים אי סדרים והראיה היא כי איש מחברי הוועדה לא חתם על הפרוטוקול, אף שנחזות שם חתימות של ועדת הקלפי. כמו כן, נטען, כי חתימת המצהיר מטעם המבקשת אף היא זויפה. בנוסף, נטען כי מספר הקולות הפסולים המצוין בפרוטוקול ועדת הקלפי אינו משקף את מספר הקולות הפסולים האמיתי. באשר לקלפי מס' 12 נטען כי מזכיר הוועדה מזוהה כפעיל מרכזי במשיבה 3 וזאת בניגוד להנחיות משרד הפנים והוראות החוק אשר אוסרים על פעיל פוליטי להיות מזכיר בקלפי. נטען כי השתייכותו הפוליטית של המזכיר השפיעה על הליך ספירת הקולות שכן במהלך ספירת הקולות נצפו אי סדרים בספירה, במיוחד בהליך של סימון הקולות. נטען כי עיון בפרוטוקול הוועדה מראה בבירור כי קיימת סתירה בין הסימון בחמישיות לבין המספר שצויין בסיכום הקולות. נטען כי בקלפיות 2 ו-3 קיים פער בין הסימון בחמישיות לבין התוצאה הסופית של סיכום הקולות. כן נטען כי בקלפי 19 קיימת אי התאמה במספר הקולות הפסולים בין סימון החמישיות לבין הסיכום הסופי. המערערים טוענים כי מהאמור לעיל ניתן ללמוד חלוקת הקולות בין המערערת למשיבה 3 לא הייתה נכונה וכי המשיבה 3 לא זכתה במספר הקולות המפורט בפרוטוקולים של ועדות הקלפי, זאת לאור הטעויות הרבות בפרוטוקולים והעובדה כי בחלק מהפרוטוקולים לא נעשה שימוש בשיטת סימון החמישיות ובקלפי מס' 37, שעמד בראשה נציג מטעם המשיבה 3, זויפו חתימות חברי ועדת הקלפי. נטען כי המנדטים לא חולקו כחוק והקולות שניתנו בעד המשיבה 3 לא הושגו כחוק. על כן, ולאור העובדה שהמודד (הרף המינימאלי לקבלת מנדט) עמד על 1001 קולות ושהמשיבה 3 זכתה ב- 1005 קולות, כלומר רק 4 קולות מעל למודד, נטען כי הליקויים הנטענים יכולים להביא לשינוי בתוצאות הבחירות. לאור המפורט, מבוקש ליתן פסק דין הקובע כי יש לתקן את תוצאת הבחירות למועצת העיר שפרעם ולתקן את חלוקת המנדטים, כך שיקבע כי המערערת זכתה בבחירות למועצת הרשות בשני מנדטים. בנוסף מבוקש לקבוע כי המשיבה 3 לא זכתה במנדט כלשהו וכפועל יוצא מכך, להורות על ביטול בחירתו של המשיב 4 כחבר במועצת העיר. טענות המשיבים 1 ו-2: נטען כי סעיף 96א לחוק הבחירות, העוסק בשאלת העיון בפתקים קובע כי יש להגיש בקשה למתן צו עיון בפתקים לפני הגשת הערעור וכי אין טעם בערעור שהוגש ביחד עם הבקשה, שכן מבקשים את העיון כדי להצביע על הליקויים הנטענים במסגרת הערעור. לכן אין טעם לדון בערעור שכן טרם הוצגו ראיות המבססות, ולו לכאורה, את הליקויים הנטענים. כן נטען כי ראוי היה שהמערערים יביעו מחאה מיידית על הליקויים בזמן אמת בפרוטוקול או למנהל הבחירות, אך לא הייתה כל מחאה והמערערים אינם מנמקים מדוע לא הייתה מחאה מיידית על הליקויים הנטענים. באשר לקלפי 5, שלגביה טוענים המערערים שמדובר בפרוטוקול שאינו משקף את גיליון הספירה, טוענים המשיבים שהמסמך הגובר על כל מסמך אחר הוא הפרוטוקול וכך נקבע בפסיקה. כן נטען כי בקלפי זו זכתה המשיבה 3 רק לשני קולות ולכן הדבר בכל מקרה לא ישפיע על התוצאות. לגבי קלפי 37 נטען על ידי המערערים שהיה זיוף בחתימות אך המשיבים טוענים כי החשד הוא בגדר השערה וזה לא מבסס בקשה לעיון או ערעור בחירות. לגבי קלפי 12 טוענים המשיבים כי מזכירי הקלפיות נבחרים לאחר מבחנים שהם עוברים והניסיון להסיק שמדובר במזכיר שהוא פעיל פוליטי אינו מבוסס דיו. באשר לטענת אי ההתאמה בין החמישיות לפרוטוקול נטען שוב כי הפרוטוקול הוא המסמך המחייב. באשר לקלפיות 2 ו-3 טוען ב"כ המשיבים כי בדק את התאמת הפתקיות לפרוטוקול וכי קיימת התאמה מלאה. נטען כי קיימת רשימה אחת בקלפי 2 ששמה "ווחדת שפרעם" שלא ברור אם קיבלה 51 או 52 קולות אך הרשימה הזו אינה רלוונטית לענייננו. לגבי קלפי 19 טוענים המשיבים כי השערת המערערים שמספר הפסולים תוקן והותאם לסך הקולות העולה מן החמישיות אינה עולה מעיון במסמכים. המשיבים 1 ו-2 טוענים כי כל הליקויים הנטענים אינם ברמה היורדת לשורשו של עניין ובכל מקרה אין בהם כדי להוביל שינוי כלשהו בתוצאות הבחירות, בוודאי לא בכיוון שהמערערים מבקשים. טענות המשיבים 3 ו- 4: משיבים אלו מבקשים לדחות את הבקשה לעיון בפתקי הצבעה. נטען, כי מיום הבחירות 22.10.13 ועד להגשת הערעור ביום 01.12.13, לא נטענה על ידי המערערים ולא על ידי כל גורם אחר, כל טענה לאי תקינות תוצאות הבחירות למועצת העיר, וממילא לא נטענה כל טענה כנגד תקינות מס' הקולות בו זכתה המשיבה מס' 3. עוד נטען, כי סמוך לאחר מועד הבחירות, המערער, אשר ביקש לוודא את תקינות תוצאות הבחירות ועיין בכל הפרוטוקולים של הבחירות, הודיע לאחר מכן במספר הזדמנויות בפני חברים מרשימת המשיבה 3 כי לא איתר כל ממצא חריג או לא תקין בהליך הבחירות. נטען, כי למעשה עניינה של בקשה זו, הוא בניסיונה של רשימה שלישית שאינה צד להליך, לדחוק את רגלי המשיבה 3 ממועצת העיר על מנת למנוע את מינויו הצפוי של אבו שאח (המשיב 4) לתפקיד סגן ראש העיר, ובכך תיסלל דרכה של אותה רשימה שלישית למינוי העומד בראשה לתפקיד הנחשק. עוד נטען, כי לא זאת בלבד שהמערערים לא הרימו את הנטל, אף לא מקצתו, להראות חשש של ממש לאי סדרים או ליקויים בהליך התקין של הבחירות, כך גם לא עלה בידי המערערים להראות קיומו של קשר סיבתי כלשהו בין אותם ליקויים נטענים ומוכחשים לבין אפשרות תיאורטית כי אלו קשורים במשיבים ו/או עשויים להשפיע על תוצאות הבחירות. לגופו של עניין נטען, כי אין כל בסיס לטענותיו של המערער בדבר הליקויים המתוארים לעיל. נטען, כי המערערים, לא טרחו לציין ולו פרטים מינימאליים לגבי טענת הזיוף. נטען כי אילו אכן הופצו ידיעות בדבר זיוף רק מתבקש כי היו עדים לכך והדבר היה הופך "לשיחת הכפר". בהקשר זה אף נטען, כי ככל שידוע, המערערים לא הגישו תלונה במשטרה על זיופי קולות. עוד נטען, כי המערער, אינו מפרט באיזה קלפיות לטענתו, כיהן יו"ר או מזכיר מטעם המשיבה 3 (רשימת הן). בנוסף מציינים המשיבים, כי המערערים לא הוכיחו כי הם פנו למי מחברי הוועדה והמשקיפים באף אחת מן הקלפיות המאוזכרות בבקשת העיון, ולא ביקשו לקבל את הרישום שנערך על ידם במעמד ספירת הקולות. בנוסף נטען, כי לא הוכחו הפגמים הנטענים בניהול הקלפיות 2, 3, 5, 12, 19 ו- 37. בנוסף נטען, כי בקשת המערערים אינה עונה לתנאים הדרושים, לצורך מתן צו לעיון בקלפיות בכלל ובפתקי ההצבעה של רשימת המשיבה 3 בפרט. נטען גם כי סעיף 96א לחוק הבחירות, מגביל את זכות העיון לפתקי ההצבעה של רשימות מועמדים בלבד, ואינו כולל כל אפשרות לבקש לעיין בקולות פסולים. כן נטען, כי קיים יסוד סביר לחשש שיד נעלמה טיפלה ו/או ניסתה לטפל ולהגיע אל הקלפיות זמן רב לאחר תום ספירת הקולות, וסמוך למועד הגשת הערר. נטען כי חשש זה התגבר ביום בו נמסר הערעור לידי המשיבים, כאשר במקביל הגיע לטלפון הנייד של מר שאהין שכיהן עד הבחירות כסגן ראש העיר, הודעת s.m.s. אנונימית המודיעה לו כי המערער ומספר נוסף של אנשים קיימו באותו שבוע מספר ישיבות באולם האירועים הגדול הנמצא במשרדי המועצה. בהקשר זה צוין, כי מאותו אולם קיימת יציאת חירום המובילה אל המחסן שבו נמצאות הקלפיות מאז הבחירות. נטען, כי לחשש זה מתווספת העובדה כי בנסיבות לא ברורות, נעלמו בימים האחרונים מפתחות אותו אולם. לאור המפורט, סבורים המשיבים, כי יש להטיל צל כבד על כל בדיקה מאוחרת שתיעשה בדיעבד לספירה מאוחרת של הקלפיות. ומשכך נטען, כי אין מקום לקבל את הבקשה לעיון בפתקי ההצבעה. דיון ומסקנות: בכל הנוגע לפרוצדורה הראויה יש לקבל את טענת המשיבים כי היה על המערערים להגיש ראשית בקשה לעיון בפתקים ורק לאחר מכן להגיש את הערעור, המבוסס על טענות לליקויים שיש לבדוק אותם במסגרת הבקשה לעיון בפתקים. לא ניתן להגיש את הבקשה בד בבד עם הערעור. כפי שנקבע בעמ"נ (ב"ש) 21/03 קרליץ נ' פקיד הבחירות לעיריית באר - שבע 2003 (פסק דין מיום 4/12/03), נושא העיון בפתקי הצבעה מוסדר בסעיף 96א' לחוק הבחירות, שם נקבע כי תנאי לקבלת זכות עיון הינו מתן צו ע"י ביהמ"ש המחוזי. צו עיון יינתן לאדם המעוניין בהגשת ערעור. לא כתוב "במסגרת ערעור", אלא ב"אדם המעוניין בהגשת ערעור". מכך ניתן ללמוד שהמחוקק רצה להפריד בין הליך של בקשה לעיון בפתקי הצבעה לבין ערעור על תוצאות הבחירות. ניתן להצדיק גישה זו, שכן ערעור על תוצאות הבחירות הינו הליך ייחודי בעל משמעות רבה מעבר לאינטרס הצדדים באותו הליך. יחד עם זאת, יש ועל מנת להחליט אם להגיש ערעור, זקוק צד מעוניין לקבל חומר ולעיין בפתקי ההצבעה. המחוקק איזן את הדברים באופן שאפשר הליך עצמאי של בקשה לעיון שאמור להתנהל בנפרד מההליך של הערעור (עמ"נ 21/03 הנ"ל). ב"כ המערערים אף אישר בדבריו כי בהעדר עיון בפתקי ההצבעה ובמסמכי הקלפיות, ובעקבותיו איסוף ממצאים, אין למערערים, למעשה, דבר להציג בפני בית המשפט (עמ' 2 לפרוטוקול ש' 19 ואילך). דברים אלו מצביעים על החשיבות של עיון בפתקי הצבעה ובמסמכי הקלפיות במסגרת של הליך מוקדם, בחינה של תשתית ראיות ורק לאחר מכן, וככל שקיימות ראיות לאי סדרים בהליך ההצבעה, הגשת ערעור בחירות. דיון בבקשה לעיון בפתקים ביחד עם הערעור הינו בניגוד לכוונת המחוקק ואף אינו נכון מבחינה דיונית שכן הטענות עליהן מתבססים המערערים בערעור הן טענות לליקויים שיש לבדוק ראשית, במסגרת הליך של עיון, האם קיימת תשתית עובדתית לטענות אלו. הפיכת הסדר כמוהה כנסיון של המערער להתרומם עם טענותיו בדרך של משיכת שרוכי נעליו מעלה. על כן, יש לנהוג כפי שנקבע גם בעמ"נ 21/03 הנ"ל ולדחות את ההבקשה לעיון בפתקי ההצבעה, כפי שהוגשה במסגרת הערעור. גם לגופו של עניין דינו של הערעור, כפי שהוגש, להדחות. נראה כי מדובר בטענות בדבר ליקויים שנטענו בעלמא ללא בסיס מספיק ואף לא ברמה לכאורית. יש לקבל את טענות המשיבים כי המערערים לא הרימו את הנטל, אף לא מקצתו, להראות חשש של ממש לאי סדרים או ליקויים בהליך התקין של הבחירות. כמו כן, ספק אם יש בטענות שהועלו כדי לשנות את תוצאות הבחירות באופן שאליו מכוונים המערערים, כפי שפורט בטענות המשיבים. לא הייתה מניעה להגיש, במועד, בקשה לעיון בפתקים שתידון בנפרד, ובהמשך, על בסיס ממצאי העיון בפתקים, לשקול הגשת ערעור בחירות ערוך ומבוסס כדבעי. משלא נעשה כן, נמצא ערעור זה מחוסר תשתית ראייתית, ולו בדרך של ראיות לכאוריות לקימם של אי סדרים בהליך ההצבעה או במנין הפתקים. למעלה מן הצורך אוסיף כי נראה שבערעור מסוג זה, שעניינו בבקשה לתקן תוצאות במניין קולות המצביעים, היה מקום לצרף גם את הסיעות הנוספות שהתמודדות בבחירות למועצת העיר שפרעם. לא נעלם מעיני נוסחו של סעיף סעיף 72(ד) לחוק הבחירות הקובע כי "ועדת הבחירות, מנהל הבחירות וכל אדם המערערים על בחירתו, יהיו המשיבים בערעור בחירות". נוסח זה מצביע, לכאורה, על צמצום המשיבים בערעור לצדדים כנגדם מופנה הערעור במפורש. זאת בשונה מנוסחו של סעיף 86 (ג) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק הבחירות לכנסת") הקובע כי "המשיבים בערעור יהיו יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, שר הפנים וכן בא כוחה של סיעה וחבר הכנסת שהערעור נוגע להם". נוסח הוראות חוק הבחירות לכנסת מצביע על חובת צירוף של כל צד שהערעור נוגע לו, גם אם אינו מופנה כלפיו ישירות. עם זאת, ועל אף נוסחו של החוק, סבור אני כי חלה גם בערעור בחירות החובה הכללית החלה בכל הליך שיפוטי - לצרף להליך כל צד העלול להיות מושפע מתוצאותיו [ראו לעניין זה: עמ"נ (מח' ירושלים) 319,320/06 מפלגת העבודה - מימד ואח' נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ב - 17 ואח', ניתן ביום 17/8/2006, סעיף 8 - 16 בפסק הדין והאסמכתאות שאוזכרו שם]. במקרה שבפני הליך שענינו ספירה חוזרת של קולות בקלפיות הבחירות, גם אם מטרתה בעניינה של רשימה מסויימת, עלולה להשפיע על התוצאות של הבחירות בנוגע לכלל הרשימות שהתמודדו בבחירות. מטעם זה נראה כי היה על המערערים לצרף גם את יתר רשימות המתמודדים כמשיבות בערעור. עם זאת, ומאחר וסבור אני כי בערעור אין ממש, וזאת מהטעמים שפורטו, אשאיר שאלה זו לליבון לעת מצוא. סיכום: אשר על כן, לאור המפורט לעיל, הנני מורה על דחיית הערעור על הסף. במסגרת זו נחית גם הבקשה לעיון בפתקי ההצבעה שהוגשה במסגרת ערעור הבחירות. אני מחייב את המערערים בהוצאות המשיבים 1 - 2 ובהוצאות המשיבים 3-4 בסכום כולל של 10,000 ₪ לכל זוג משיבים. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. צבאחייליםבחירות