נטען כי החלטת ועדת המכרזים פגעה בשוויון בין המציעים ודינה בטלות טענותיה של אולניק ממוקדות בניקוד שניתן לה ולעשוש בשלב בדיקת האיכות עבור מספר פרויקטים לסלילת כבישים בשנים האחרונות. לטענתה של אולניק, הוענק לעשוש ציון מקסימלי על ביצוע פרויקטים של סלילה, על אף שפרויקטים אלה אינם עומדים בתנאי המכרז. בהקשר זה, טוענת אולניק כי ניתן לעשוש ניקוד בגין פרויקטים שלא הוגש בגינם חשבון סופי, על אף שתנאי המכרז דרשו זאת, עבור כל עבודה שמזכה בניקוד בקביעת ציון האיכות. בהקשר זה מפנה אולניק לנוסח המכרז ולתשובות לשאלות ההבהרה במכרז, אשר דרשו הצגת חשבון סופי; עוד מפנה היא לפניה שנשלחה למציעים הנוספים להציג חשבונות סופיים, על מנת לענות לדרישת האיכות, בקשה שאינה סבירה, אם החשבונות הסופיים אינם נדרשים כלל או נדרשים רק לשם עמידה בתנאי הסף (נספח 3 לעתירה, עמ' 90, סעיפים 3.7 - 3.9). עוד טוענת אולניק, כי בניגוד לתנאי המכרז, אשר דרשו ביצוע עבודות סלילה על מנת לזכות בניקוד האיכות, הציגה עשוש פרויקטים רבים הנוגעים לעבודות הכנה לסלילה בלבד, מבלי שועדת המכרזים תהא מודעת לכך, ובניגוד לתנאי המכרז, הוצגו פרוייקטים שהסתיימו בשנת 2007. אולניק סבורה, כי על אף שתנאים אלה פורשו לקולא כלפי עשוש, בניקוד האיכות המקסימלי, הרי שלגביה פורשו תנאים אלה לחומרה. באופן עקרוני, מוסיפה אולניק כי, אין מדובר בשאלת מומחיות ולא ניתן להסתפק בטענה כי היועץ בחן את הדברים. ועדת המכרזים אינה חותמת גומי של המלצות היועץ ולא ניתן להסתמך על המלצותיו בלי להבין כיצד פירש את תנאי המכרז. אולניק מוסיפה כי, לאור גישתה המקלה של ועדת המכרזים כלפי עשוש, היה עליה להתחשב גם בשני פרויקטים נוספים שצורפו להצעתה של אולניק. אחד מהם צורף לאחת הרשימות שהוגשו על ידי אולניק במכרז ובאשר לפרויקט השני צורפו מסמכים. אולניק סבורה שגם אם פרויקטים אלה לא הוצגו באופן מסודר אין בכך כדי לגרוע מעמידתה המהותית בתנאי המכרז לקבלת מלוא ניקוד האיכות. עוד טוענת היא, כי אמנם לא הוצגו חשבונות סופיים לפרויקטים אלה, אך מאחר ולגבי עשוש לא הקפידה הועדה על העדר חשבונות סופיים, אין מקום להקפדה זו לגביה באשר לפרויקטים הנוספים. אולניק מוסיפה וטוענת כי,יש לאפשר לה להציג חשבונות סופיים לפרויקטים שבוצעו על ידה, הן אלה שאושרו והן הפרויקטים הנוספים. לטעמה, נפל פגם בהליכי המכרז שעה שועדת המכרזים אפשרה למשתתפים האחרים במכרז להציג חשבונות סופיים, לפרויקטים שבוצעו ואילו לה, לא ניתנה הזדמנות להוכיח את ביצועם של עוד שמונה פרויקטים. אין מקום לטענה כי הוספת מסמכים נוספים על ידי אולניק היתה פוגעת בשוויון במכרז מול עשוש לאחר שהדבר התאפשר למציעים האחרים; אם סברה ועדת המכרזים, כי המכרז לא היה ברור דיו והיה קשה להבין כי, יש צורך בחשבונות סופיים, סברה זו נכונה גם לאולניק. עוד מציינת היא כי התנגדות עשוש לצירוף המסמכים אינה כנה באשר היא עצמה צירפה מסמכים נוספים לתגובתה. המועצה מפנה להלכה הפסוקה בדיני מכרזים, לפיה בתי המשפט ינהגו באיפוק בהתערבות בהחלטות ועדת המכרזים, כיוון שלרשות מתחם סבירות בהחלטותיה ובית המשפט לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של ועדת המכרזים. המועצה מציינת כי טענות אולניק לפרויקטים שאושרו לעשוש, נבדקו והתברר כי אכן היה מקום לאשר שבעה פרויקטים בלבד, אשר העמידו את ציון האיכות על 40 נקודות, ולא 50 נקודות, כפי שאושר לה; עם זאת, אין בכך כדי לשנות את תוצאות המכרז. היא מסבירה כי לא פנתה לועדת המכרזים שתדון בעניין, שכן בשל הבחירות למועצות האזורית מליאת המועצה תתכנס רק בסוף החודש על מנת לבחור ועדות ולכן נעזרה ביועץ שלווה את המכרז לקביעת הציון הסופי של עשוש, לאור הסתיגויות אולניק. עוד היא מציינת כי לצורך ציון האיכות די בחשבונות חלקיים ועשוש לא נדרשה להציג חשבונות סופיים דווקא, אשר נדרשו רק לשם עמידה בתנאי הסף, לאור סעיף 12(ח) למכרז (נספח 2 לעתירה); תנאי הנכון גם כלפי אולניק, שכן אף היא לא הציגה חשבונות סופיים בכל הפקויקטים. עוד צוין כי פרויקטים שהסתיימו לפני שנת 2008 או שלא התבצעה בהן סלילה בהיקף הנדרש לא נלקחו בחשבון. בהתייחס לעמדת אולניק כי, היה על ועדת המכרזים להעניק לה ניקוד עבור שני פרוייקטים נוספים, טוענת המועצה כי אולניק קיבלה דירוג מקסימלי עבור ששת הפרוייקטים שפורטו ברשימה, שצורפה למכרז תחת הכותרת "רשימת עבודות". מוסיפה המועצה כי, אמנם במסגרת המסמכים שצורפו כ'פרופיל חברה' צורף מסמך, אשר כלל את כלל הפרוייקטים שביצעה אולניק בתקופת פעילותה, אולם המועצה לא התבקשה לבחון את הפרויקטים במסמך זה ואין זה תפקידה לעסוק בניחוש האם אולניק התכוונה שיתייחסו לפרוייקטים נוספים מעבר לאלה שפורטו ברשימה שנועדה לכך. עוד נטען, כי ממילא הפרויקטים הנוספים לא היו מזכים אותה בניקוד נוסף, בשל העדר המסמכים הנדרשים. באשר לטענה כי לא התאפשר לאולניק להשלים מסמכים כפי שניתן למשתתפים האחרים, טוענת המועצה כי אפשרות זו ניתנה רק לחברות אשר לא עמדו ברף האיכות, ולא לאולניק ועשוש אשר עמדו בניקוד האיכות המינימלי הנדרש. רק אם כתוצאה מההשלמות המציעים האחרים הם היו הופכים לברי תחרות לאולניק ועשוש, אזי היתה מתבקשת השלמה גם מהם. עוד היא מציינת כי התעורר חשש, כי המציעים, אשר לא הציגו די מסמכי איכות לא הבינו את הוראות המכרז, אולם חשש זה אינו רלוונטי לאולניק, שכן ידעה להגיש את המסמכים הנדרשים לגבי רוב הפרוייקטים. כן היא טוענת כי מאחר וממילא אולניק תוכל להשלים מסמכים רק באשר לששת הפרויקטים שהציגה, הרי שלא יהיה בכך כדי להועיל, כיוון שממילא פרויקטים אלה זיכו אותה במלוא הניקוד. עשוש סבורה כי לא נפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים. היא מדגישה כי, ההחלטה בקביעת ציון האיכות, הינה החלטה מקצועית, הדורשת הכרות עם סוגי העבודות המצויות בגדר סלילת כביש, ומשכך אין מקום להתערבות בית במשפט. כן מפנה היא להלכה הקובעת כי בית המשפט אינו נכנס לנעליה של ועדת המכרזים ומתערב בהחלטותיה רק כאשר נפלו בה פגמים הנוגעים לשורשו של עניין וחזקה על ועדת המכרזים כי, עשתה את עבודתה נאמנה ונתנה לפרויקטים השונים שבוצעו את המשקל הראוי. עשוש סבורה כי, זכתה לציון האיכות המירבי בדין. מאחר והדרישה הינה 'לנסיון מוכח', שמור לועדת המכרזים שיקול הדעת לקבוע האם הוכחה דרישת נסיון לשביעות רצונה, גם ללא המצאת חשבון סופי מאושר, אלא די בהצגת אישור בעל משמעות דומה. עשוש מדגישה כי, גם אולניק לא צירפה חשבון סופי לחלק מהפרוייקטים, כך שגם לשיטתה ניתן להציג מסמכים חלופיים לחשבונות סופיים. עוד נטען, כי הדרישה אינה לפרוייקטים בהם התבצעה סלילה של אספלט דווקא, מכל מקום בפרוייקטים שאושרו, התבצעה סלילה של אספלט, כולם עומדים בהיקף הנדרש ולכולם צורפו, אם לא חשבון סופי, מסמך שווה ערך המעיד על סיום העבודות, בעוד אולניק הציגה פרויקט שאינו מגיע לאורך של 20,000 מ"ר. עשוש סבורה כי אולניק לא היתה זכאית לניקוד גבוה מזה שקיבלה, שכן הגישה רשימה של ששה פרויקטים בלבד. גם בפרויקטים אלה, חסד עשתה ועדת המכרזים, עת הכירה בכולם, שכן ארבעה פרויקטים אינם עומדים בדרישה לרף הסלילה המינימלי הנדרש ולאחרים לא צורף חשבון סופי או אישור על כך שהפרויקטים כללו סלילת כבישים. עשוש מוסיפה כי לא היה מקום להכיר בפרויקטים נוספים מעבר לרשימה שהוצגה ואין מקום לטענה, כי היה על ועדת המכרזים לברור פרויקטים מהרשימה הארוכה שצורפה בסופה של ההצעה כפרופיל החברה וכוללת, ככל הנראה, את כל הפרויקטים שבוצעו על ידי אולניק אי פעם. כן מוסיפה היא כי, ממילא לפרויקטים נוספים אלה לא צורפו מסמכים, אשר יש בהם כדי להעיד על טיב העבודות שבוצעו, היקפן והחשבון הסופי שהוגש. עשוש סבורה כי, לא נפל פגם, עת לא ניתן לאולניק להשלים מסמכים בנסיבות בהן, גם לעשוש, היחידה שמתחרה עימה כיום על הזכיה, לא ניתן להשלים מסמכים אלה. הוראות המכרז ממילא מאפשרות לועדת המכרזים לפנות בהבהרות למציעים והפניה נעשתה רק לשם צירוף חשבונות סופיים לפרויקטים שכבר הוצגו; ממילא, לאור האופי המצומצם של המסמכים שצירופם התאפשר, מתן אפשרות דומה לא היה בו כדי להועיל לאולניק, וגם המסמכים שהיא מבקשת לצרף אין בהם כדי לסייע לה. על כן, אין מקום להשלמת מסמכים כלשהם. דיון הלכה ידועה היא כי, עת מוגשת עתירה לבית המשפט על הכרעתה של ועדת מכרזים, יקפיד בית המשפט שלא להמיר את שיקול דעתה של ועדת המכרזים בשיקול דעתו: "בית המשפט אינו יושב כ"ועדת מכרזים עליונה" ואינו ממיר את שיקול דעתה של ועדת המכרזים בשיקול דעתו. כך, בפרט, כשהחלטה הנתקפת נוגעת למתן ציונים ולחלוקת ניקוד, המצויים ב"גרעין הקשה" של שיקול הדעת המקצועי של הוועדה, ונסמכים על ניסיונה ומומחיותה בתחום. הביקורת השיפוטית בהקשר זה נועדה לבחון האם החלטת הוועדה הינה סבירה, והאם נתקבלה כדין ומשיקולים ענייניים, או שמא נפל בה פגם מהותי שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני המכרז הציבורי" (עע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות, עמ' 21 (28.2.11), להלן - "פס"ד מתן"). הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה שכאן, בו עוסקת העתירה בשאלת מתן ניקוד איכות עבור ביצוע פרוייקטים קודמים, עניין המצוי בלב ליבו של שיקול הדעת המקצועי של הועדה ונשען על מומחיותה ומומחיותו של היועץ החיצוני שסייע לה. עם זאת, גם בנסיבות אלה יש לבחון האם ההחלטות שהתקבלו הינן סבירות וניתנו על סמך קריטריונים אחידים וברורים בין המציעים שניגשו למכרז. אקדים ואציין, כי אין ממש בטענתה של אולניק כי יש להכיר בשני פרויקטים נוספים שביצעה, או בפרויקטים המפורטים במסמך המתייחס לפרופיל החברה. מעיון בהצעתה של אולניק (נספח 4 לעתירה) עולה בבירור כי הוגשה "רשימת עבודות" (עמ' 134 לנספחים לעתירה), המונה 6 עבודות אשר בוצעו על ידי אולניק. ששת הפרויקטים הללו הוכרו במלואם על ידי ועדת המכרזים - בין אם לצורך עמידה בתנאי הסף, בין אם לצורך קבלת ניקוד בשלב בדיקת האיכות. אולניק סבורה, כי יש להכיר בשני פרויקטים נוספים, על אף שלא צורפו לרשימה. פרויקט אחד - אשר בוצע עבור משרד הבטחון בשנים 2009-2010 , הוזכר בשתי שורות בודדות בטבלה המפרטת עשרות עבודות שבוצעו על ידי אולניק, אשר צורפה לקראת סוף מסמכי המכרז במסגרת תיאור פרופיל החברה. כן צורף למסמכי המכרז מסמך מטעם משרד הביטחון המאשר את ביצוע הפרויקט (עמ' 209 לנספחים לעתירה), מסמך זה לא הובא מיד לאחר טבלת העבודות אלא מוקם בחלק אחר של מסמכי המכרז, בין שלל מסמכים אחרים הנוגעים לפרויקטים, אשר אינם רלוונטיים לניקוד האיכות. בין מסמכים אלה צורף גם מסמך הנוגע לפרויקט נוסף בו סבורה אולניק כי היה על ועדת המכרזים להכיר (עמ' 199 לנספחים לעתירה), פרויקט שבוצע בשנת 2011 עבור נתיבי ישראל ואשר לא נזכר ברשימה כלשהי. לטעמי, הטענה כי היה על ועדת המכרזים - בפניה הוצגה רשימה מסודרת של פרויקטים - לעיין גם ברשימת פרויקטים ארוכה אחרת או בשלל מסמכים שצורפו להצעה על מנת לבור מתוכם פרויקטים נוספים, אינה סבירה. ככל שהיתה אולניק מעוניינת כי הפרויקטים הנוספים הללו יזכו אותה בניקוד איכות, היה עליה לצרפם לרשימה הראשונית, שהיא הבסיס לבדיקה. העובדה שאולניק בחרה שלא לעשות כן מעלה את החשד כי פרויקטים אלה אינם עונים, ממילא, לדרישות שהוצגו על ידי ועדת המכרזים, וכי אולניק לא תיכננה מלכתחילה לבקש ניקוד איכות עבורם וטענותיה בעניין זה מועלות בדיעבד, לאחר שהסתבר לה כי לא זכתה במכרז בהפרש זעום. עוד יצוין כי לפרויקטים אלה גם לא צורפו המסמכים האלמנטריים הנדרשים על מנת לבחון האם עומדים הם בדרישות הסף למתן ציון איכות, וודאי שלא צורף להם חשבון סופי; כך שממילא, לא היה לוועדת המכרזים הבסיס העובדתי הנדרש על מנת להכיר בפרויקטים אלה. מכל מקום, ככל שרצתה אולניק לסמוך על פרוייקטים נוספים, היה עליה לציין זאת במפורש, ברשימת העבודות, שהיא הבסיס, ואין לקבל מצב שאוסף של מסמכים יוגשו לוועדת המכרזים, כאשר מחד גיסא, יש רשימה מפורטת של הפרויקטים, אך מאידך גיסא, בפרופיל החברה מוסתרים לכאורה פרויקטים נוספים. אין להטיל מעמסה על ועדת המכרזים לתור מבין שלל המסמכים את כוונותיה הנסתרות של אולניק ועל כן, כל שניתן להסתמך עליו בקביעת ציון האיכות הם רק אותם פרויקטים, ששה במספר, שצויינו ברשימה שהוגשה על ידי אולניק, למטרה זו. משכך, טענת אולניק כי יש להכיר בפרויקטים נוספים או לאפשר לה להציג מסמכים נוספים לפרויקטים אלה - נדחית. טענתה המרכזית של אולניק בעתירה הינה כי ועדת המכרזים הפעילה קריטריונים לא אחידים - דהיינו, הקלה עם עשוש בקריטריונים להכרה בפרויקטים בניקוד האיכות אך מנגד החמירה עימה באותם קריטריונים. בעניין זה, הובהר בפסיקה לא אחת את החשיבות הרבה הנודעת לכך שלמכרזים יהיו אמות מידה אחידות וברורות, ללא הגמשה בתנאי המכרז לאחר מעשה: הגמשה באכיפת תנאי המכרז בלא אמות מידה ברורות - יודע אתה היכן היא מתחילה, אך לא היכן היא מסתיימת. היא עלולה להביא לידי אפליה בין מציעים שונים, ולסכל את תכליתו של המכרז. על-כן, ככלל, יש להימנע ממנה ולהקפיד על מילוי התנאים המפורטים במכרז כלשונם. מן הצד השני, וכדי לאפשר יישומו של כלל זה הלכה למעשה, נדרש כי מסמכי המכרזים יהיו מפורטים ובהירים, וינוסחו באופן מדויק וממצה, כדי שלא יסבו נזק כלכלי, או ישחיתו את זמנם של מציעים פוטנציאליים (פס"ד מתן, עמ' 20). על כן, יש לבחון את תנאי המכרז ולראות מהם תנאי המכרז המפורשים והאם ועדת המכרזים אכן הקפידה על קיומם. הקריטריון העיקרי השנוי במחלוקת הינו הקריטריון הדורש להציג חשבון סופי של הפרויקט. כתנאי סף במכרז נקבע, כי המציע יהא "בעל נסיון מוכח בסלילת שלושה כבישים לפחות באורך 2 ק"מ לפחות, כל אחד, עבור גופים ציבוריים בחמשת השנים האחרונות (2008-2010)" (סעיף 2.2, נספח 2 לעתירה); גם בקריטריונים לקביעת ציון האיכות נדרש "פרויקט לסלילת כביש באורך 2 ק"מ לפחות שביצע המציע מעבר לשלושת הפרויקטים המבוקשים כתנאי סף" (סעיף 30.4). בפירוט המסמכים שיש לצרפם להצעה, נדרש המציע לצרף "חשבונות סופיים מאושרים להוכחת ניסיונו של המשתתף בסלילת שלושה כבישים לפחות באורך 2 ק"מ לפחות" (סעיף 12(ח)). המועצה ביקשה לטעון, כי דרישה זו לחשבונות סופיים מאושרים נוגעת רק לפרוייקטים הנדרשים במסגרת תנאי הסף, ולא לפרויקטים הנדרשים עבור ציון האיכות. טענה זו לא רק שאינה מתיישבת עם נוסחו של המכרז, אלא גם אינה עולה בקנה אחד עם התנהלות ועדת המכרזים, כפי שבאה לידי ביטוי במכתבה של ועדת המכרזים למציעים במכרז במסגרת בקשת הבהרה בו נאמר - "בהתאם לדרישות המכרז (תנאי סף וניקוד איכות) נדרשתם להוכיח באמצעות חשבונות סופיים מאושרים סלילת כבישים באורך 2 ק"מ לפחות... הנכם מתבקשים להמציא חשבונות סופיים מאושרים, בקשר לרשימת העבודות המצורפת..." ממכתב זה עולה כי, בזמן אמת, סברה ועדת המכרזים כי, גם בשלב בדיקת האיכות, בו נשלחו מכתבי ההבהרה, יש צורך בחשבונות סופיים על מנת להוכיח את סלילת הכבישים ולקבלת ניקוד האיכות ואין די במסמכים חילופיים, אשר יש בהם כדי להוכיח את נסיון המציע. על כן, יש לקבל את עמדתה של אולניק כי, המכרז דרש הצגת חשבונות סופיים עבור כלל הפרויקטים, הן לעמידה בתנאי הסף והן לקבלת ציון האיכות. בפועל, הצדדים אינם חולקים על כך שהן לעשוש והן לאולניק הוכרו פרויקטים להם לא צורפו חשבונות סופיים (עמ' 6-8 לתגובת עשוש לבקשה למתן צו ביניים; עמ' 5 לפרוטוקול מיום 15.1.14 שורות 12-13). מכאן - אין מקום לטענת אולניק כי הועדה החמירה עימה אך הקלה עם עשוש. עם זאת, מאחר והוכח כי ועדת המכרזים לא פעלה על פי הקריטריונים אותם קבעה היא עצמה, הרי שנפל פגם בהתנהלות זו שיש בה כדי להצדיק את התערבות בית המשפט. על כן החלטת ועדת המכרזים בטלה, הדיון יוחזר לוועדת המכרזים על מנת שזו תדון בהצעות על פי הקריטריונים שנקבעו - דהיינו, במתן ניקוד איכות בהתייחס לפרויקטים אשר הוצג בגינם חשבון סופי. קריטריון נוסף השנוי במחלוקת נוגע לאופי העבודות המבוקש - דהיינו, האם על מנת לקבל ניקוד איכות נדרש כי החברה תבצע את הסלילה עצמה, או שדי בביצוע עבודות הכנה לסלילה; אולניק טוענת כי, אושרו לעשוש פרויקטים בהם ביצעה עבודות הכנה לסלילה בלבד וזאת ללא ידיעת ועדת המכרזים. בהקשר זה, פרוטוקול ועדת המכרזים שצורף, שותק ואינו מפרט כיצד נקבע ניקוד האיכות; על כן, לא ניתן לקבוע האם נדרש כי, החברה תבצע את הסלילה עצמה והאם נבחן האם הפרויקטים שהציגו עשוש ואולניק עמדו בדרישה זו. בנסיבות אלה, על ועדת המכרזים להוסיף ולבחון אף נושא זה. אוסיף עוד, כי לטעמי יש ממש בטענתה של אולניק כי ועדת המכרזים שימשה מעין 'חותמת גומי' להמלצותיו של היועץ המקצועי מבלי שבחנה כיצד הבין את תנאי המכרז. ועדת המכרזים, כזכור, נעזרה בשירותיו של יועץ חיצוני, מר מיכאל טוימלין. בעצם הזדקקותה של ועדת המכרזים ליעוץ מעין זה אין פגם כלשהו; תקנה 8א(א)(10) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג - 1993 קובעת, כי ועדת המכרזים רשאית "להיוועץ במי שאינו חבר בוועדת המכרזים לרבות במי שאינו עובד של עורך המכרז", משמע - גם ביועץ חיצוני מקצועי. יועץ זה יכול לסייע לחברי ועדת המכרזים באמצעות הבהרת נושאים טכניים ומקצועיים העולים מההצעה, כגון מקצועיותו של מגיש ההצעה וכושרו לעמוד בתנאי המכרז (אמיר לוי, דיני המכרזים בישראל, עמ' 269 (2012)), או בחינה אם העבודות שבוצעו, בגינם ניתן ניקוד, אכן מתייחסים לעבודות סלילה או לעבודות לואי. עם זאת, על ועדת המכרזים להקפיד כי היועץ המקצועי יספק יעוץ בלבד ולא יהווה תחליף לשיקול הדעת העצמאי שעל הועדה להפעיל: "שיקול הדעת וסמכות ההכרעה הן של ועדת המכרזים בלבד, ואסור לה לכפוף את שיקול דעתה ואת סמכותה לשיקול דעתו של היועץ. על חברי ועדת המכרזים לשקול את חוות דעתו של היועץ ולתת לה את המשקל הראוי - אך לקבל החלטה על סמך שיקול דעתם העצמאי, ככל רשות מוסמכת אחרת" (עומר דקל, מכרזים (כרך שני), עמ' 30 (2006)). התנהלות ועדת המכרזים מלמדת כי הועדה הסתמכה על עמדת היועץ מבלי שתפעיל שיקול דעת עצמאי ומבלי שתהא מודעת לאופן בו פירש את הקריטריונים השונים שנקבעו במכרז. כזכור, פרוטוקול הועדה (נספח 3 לעתירה) אינו מפרט כיצד, ועל סמך מה, הוענק ניקוד האיכות למציעות השונות בגין פרויקטים של סלילת כבישים. כל שניתן לראות הוא מהו הניקוד שניתן בגין עבודות של סלילת כבישים, כאשר לגבי רב המציעים - כולל אולניק ועשוש - לא מפורט אף באלו פרויקטים מדובר. העדר פירוט זה מעלה את החשש כי הועדה אכן לא בחנה את הפרויקטים האמורים או את הקריטריונים על בסיסו ניתן להם הניקוד, והסתפקה בחוות דעתו של היועץ. חשש זה מתחזק לאור תגובת המועצה, כי בעקבות העתירה פנתה ליועץ אשר שינה את הניקוד של עשוש שעה שהוריד ניקוד הנוגע לאחד הפרויקטים. המועצה ציינה כי "נכון שמבחינה פורמלית וועדת המכרזים צריכה להתכנס לדון בהחלטה, אך מאחר והיו בחירות למועצות האזוריות ורק בסוף חודש זה תתכנס מליאת מועצה שתבחר ועדות לכן העניין לא הובא לוועדת המכרזים" (פ' 15.1.14 עמ' 8). התייחסות לוועדת המכרזים כאל גוף פורמלי, שהפניית הנתונים הנוגעים לציון האיכות אליו היא אך הליך טכני שאין לו משמעות של ממש לאור חוות דעתו של היועץ המקצועי, מלמדת כי ועדת המכרזים לאורך כל הדרך לא היתה מעורבת בבחינת הנתונים ולא ישבה ודנה ובדקה הנתונים, אלא אישרה המלצת היועץ, מבלי לקיים דיון. לא ברור לי מכח מה לקחה על עצמה המועצה את הסמכות להוריד ניקוד של עשוש מבלי שהדבר יובא בפני ועדת המכרזים והיא תדון בכך ותכריע. בהתנהלות זו של המועצה יש כדי לחזק הצורך להחזיר הדיון לועדת המכרזים, אשר תקבל את הכרעתה לאחר שתשמע עמדת היועץ המקצועי, ותנהל דיון אשר ימצא ביטוי בפרוטוקול בו יפורט כיצד נקבעו ציוני האיכות של אולניק ועשוש, תוך התייחסות לעבודות ששימשו כבסיס לקביעת ציון האיכות ובחינה אם מדובר בעבודות סלילה. נותר אך לבחון, האם יש מקום לאפשר לאולניק ולעשוש להציג מסמכים נוספים במסגרת בחינתה החוזרת של ועדת המכרזים. אציין, כי אין מחלוקת לסמכותה של ועדת המכרזים לאפשר למציעים לצרף פרטים או אישורים נוספים גם לאחר הגשת ההצעות למכרז, לאור ההוראה המפורשת בעניין זה בסעיף 14 למכרז (נספח 2 לעתירה). המחלוקת בין הצדדים הינה האם חובתה של ועדת המכרזים לאפשר גם לאולניק ועשוש לצרף מסמכים נוספים, שעה שאפשרה למציעים האחרים במכרז - לעשות כן. לא ניתן להשיב לשאלה זו, אלא בחיוב, גם לאור טענת המועצה ועשוש שלא יהא בכך כדי לשנות לאור מלוא הניקוד שקיבלה אולניק עבור הפרויקטים המופיעים ברשימה. במקור, בקשות ההבהרה נשלחו רק למציעים אשר לא עמדו ברף האיכות, לאחר שוועדת המכרזים סברה כי יתכן והיתה אי בהירות בהוראות המכרז בשלה לא הבינו המציעים את הצורך לצרף למכרז חשבונות סופיים הנוגעים לפרויקטים בגינם התבקש ניקוד האיכות. הזדמנות זו לא ניתנה לאולניק ולעשוש, אשר באותה עת עמדו ברף האיכות הנדרש. בנסיבות שנוצרו כעת, לאור הכרעתי כי הדיון יוחזר לועדת מכרזים אשר תעניק ניקוד איכות רק לפרויקטים להם צורף חשבון סופי, ישנו חשש של ממש כי אולניק ועשוש יעמדו בפני קושי דומה לזה של המציעים האחרים ויתקשו לזכות בציון האיכות הגבוה, אותו קיבלו, שכן - כאמור - גם לחלק מהפרויקטים שהוכרו לאולניק או לעשוש לא צורף חשבון סופי. בנסיבות אלה, אין הצדקה להתיר רק למציעים האחרים במכרז לצרף מסמכים נוספים, ויש לאפשר גם לאולניק ולעשוש לעשות כן. יודגש, כי אולניק ועשוש יוכלו להוסיף רק חשבונות סופיים הנוגעים לפרויקטים שנכללו ברשימה מטעמן, כאשר החשבון הסופי נכון ליום הגשת ההצעה ולא חשבונות סופיים, שאושרו לאחר הגשת ההצעה למכרז. אולניק לא תוכל להגיש חשבונות סופיים הנוגעים לפרויקטים הנוספים, לגביהם נקבע, כאמור, כי לא ניתן ליתן להם משקל כלשהו. סוף דבר, אני מקבלת העתירה ומורה כי הדיון יוחזר לועדת המכרזים, אשר תבחן מחדש את ניקוד האיכות, לאור הקריטריונים שהותוו לעיל. המועצה תשלם לאולניק הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ש"ח נכון להיום. מכרזביטול מכרז