שחרור מוקדם מהכלא בעבירת גרימת מוות ברשלנות רקע העותר שפוט למאסר שני, לתקופה של 7 חודשים, מאז 14/08/13, לאחר שהורשע בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, נהיגה בקלות ראש ונסיעה אחורנית שלא כדין וכן נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח ביום 11/11/13 דנה ועדת השחרורים בבקשת העותר להשתחרר על תנאי ולאחר דיון, דחתה את הבקשה. בעקבות זאת הגיש העותר עתירה לבית משפט זה (עת"א 24288/11/13). טענות העותר לטענת העותר הוא פנה, לאחר הגשת עתירתו הקודמת לרש"א, לצורך הכנת תוכנית טיפולית לשחרורו, אך נדחה על ידי רש"א. לטענתו, לא שקלה ועדת השחרורים בהחלטתה האחרונה את העובדה כי העדר תוכנית רש"א לא הייתה "באשמתו" או בשל אי היותו מתאים בבניית תוכנית, אלא בשל קוצר מאסרו (הוא עתיד להשתחרר מינהלית באמצע החודש הבא). משום כך ההחלטה אינה צודקת בעליל והיא ניתנה גם בהעדר העותר ובא כוחו, באופן פורמאלי והיא נוגדת את רוח פסק הדין שניתן בעת הדיון בעתירתו הקודמת. כמו כן ציין בכתב העתירה כי הוא חוזר על טיעוניו שבעתירתו הקודמת בפנינו. במהלך הדיון שהתקיים בפנינו הלין ב"כ העותר כנגד גישת רש"א שאינה מוכנה להכין תוכנית לצורך שחרורו. לטענתו, עבר העותר קורס טיפולי במהלך מאסרו והוא מעוניין היה להמשיך את ההליך הטיפולי ואף הכין תוכנית משלו בהעדר תוכנית רש"א. הוא ביקש כי בית המשפט יתערב בהחלטת ועדת השחרורים ויורה על שחרורו על תנאי. בתום הדיון טען העותר לפרוטוקול כי יום קודם למועד הדיון בפנינו, הוא סיים תוכנית טיפול נוספת לעבריינות תנועה. טענות המשיבה המשיבה אימצה את נימוקי ועדת השחרורים שלפיה לא עמד העותר בתנאי שנקבע על ידי בית משפט זה בעת עתירתו הקודמת, היינו הכנת תוכנית רש"א לצורך שחרורו. כמו כן טענה ב"כ המשיבה כי בקשת העותר לשחרור מוקדם לא נדחתה במקור על ידי ועדת השחרורים בישיבתה הקודמת בעניינו של העותר רק בשל העדר תוכנית רש"א, אלא מסיבות נוספות והחזרת עניינו לועדה נעשתה לאור קיום תוכנית טיפולית. מדובר ברכיב מהותי ובהעדרו אין להורות על שחרור העותר. עדכון מגורמי הטיפול בעקבות דברי העותר כי הוא סיים תוכנית טיפול נוספת לעבריינות תנועה ולבקשתנו, הודיעה ב"כ המשיבה כי היא תמציא דו"ח עדכני של גורמי הטיפול. מדו"ח של גורמי הטיפול שהוגש לתיק בית המשפט היום, עולה כי העותר החל להשתתף בסדנא לעבריינות תנועה והשתתף עד כה בחמישה מתוך שבעה מפגשים הקיימים בסדנא זו. נמצא אם כן כי העותר טרם השלים טיפול זה, בניגוד להצהרתו בפנינו. דיון והכרעה לאחר ששקלתי בכובד ראש את טיעוני הצדדים מכאן ומכאן, לא מצאתי מקום להתערבות בהחלטת ועדת השחרורים. ועדת השחרורים פעלה בהתאם להנחיות בית המשפט בפסק הדין שניתן בעתירה הקודמת, לאחר הודעת ב"כ העותר כי הוא חוזר בו מאותה עתירה. באותו פסק דין נקבעו תנאים להגשת בקשה לדיון מחודש בבקשת השחרור על תנאי. יש לראות בהצהרת העותר בדיון הראשון בפנינו (לחזרתו בו מן העתירה) ובהסכמת המדינה שבאה בעקבותיה כהסדר דיוני אשר קיבל תוקף של פסק דין של בית משפט זה בעתירתו הקודמת. גם אם נראה בפסק הדין הנ"ל משום הנחיה המופנית לועדת השחרורים, הרי שועדת השחרורים לא סטתה מגדרי אותו הסכם דיוני שקיבל תוקף של פסק דין. שכן, העותר לא הציג בפניה תוכנית רש"א שהייתה תנאי לעיון מחדש בבקשתו. מטעם זה, דין עתירה נוספת ושנייה זו להידחות. בפנינו גם לא הציג העותר טעם ראוי מדוע ניתן לו אנו, אפשרות לחזור בו מאותו הסדר דיוני שקיבל תוקף של פסק דין. בשולי הדברים אנו מוצאים לציין את הצהרת העותר כי הוא סיים קורס טיפולי נוסף, הצהרה אשר הוכחה כהצהרה שאינה אמת. מכל הטעמים שפורטו לעיל, אמליץ לחבריי לדחות את העתירה. סגן הנשיא, השופט ב. ארבל: אני מצרף דעתי לדעתו של כבוד השופט אברהם. ב' ארבל, שופטסגן נשיא השופט ש. אטרש מסכים שאהר אטרש, שופט הוחלט איפוא לדחות את העתירה פה אחד כמפורט בחוות דעתו של כב' השופט יונתן אברהם. בית סוהר / כלאמקרי מוותגרימת מוות ברשלנותמאסרשחרור מוקדם מהכלא