בקשה כי בית המשפט יורה על הקפאת כל הליכי המכרז המכרז פורסם על ידי משהב"ט ביום 20.1.2014. המועד האחרון להגשת הצעות במכרז נקבע (לאחר דחייתו לבקשת המבקשת) להיות ביום 24.4.2014. עד למועד זה הגישו שלוש חברות את הצעותיהן - המבקשת, המשיבה 2 (להלן: "בריטניקה"), וחברה נוספת בשם "ראשים" תכנון וביצוע מערכות מידע בע"מ (שתכונה להלן: "ראשים"). 2. ביום 27.4.14 התכנסה ועדת המכרזים והחליטה להעביר את ההצעות למינהל הרכש (מנהה"ר) ולגורמים המקצועיים בצה"ל לבדיקה (נספח 9 לתגובת משהב"ט). סעיף 19.3 לתנאים המיוחדים לבל"מ קובע כי למשהב"ט יש זכות לדרוש מהמציע לספק לו הבהרות או השלמות, לספק כל מסמך ולהשיב לשאלות. בהתאם לסעיף זה, פנה משהב"ט למבקשת במייל מיום 20.5.14 בבקשה להבהרות והשלמות (מכתב זה שצורף כנספח 8 לעתירה יכונה להלן: "דרישת ההבהרות של משהב"ט"). המבקשת הגישה ביום 25.5.2014 את התייחסותה לדרישת ההבהרות של משהב"ט. לאחר בדיקת ההתייחסות, נקבע על ידי נציגת מנהל ההרכשה והייצור במשהב"ט (להלן: "מנה"ר"), הגב' שירן אברהם, כי הצעת העותרת אינה עומדת בתנאי הסף. בשלב זה חושבו מחירי ההצעות של שתי ההצעות שעמדו בתנאי הסף לדעת הגורמים המקצועיים בצה"ל ומבדיקה זו עלה כי יש להמליץ על בריטניקה כעל "מציע מועמד לזכייה", שכן הצעתה היתה הזולה ביותר מבין שתי ההצעות שעמדו בתנאי הסף בהתאם למחיר ההצעה המסכם לטובת המכרז (ר' המכתב מיום 26.5.2014 נספח 17 לתשובת משהב"ט). מחיר ההצעה של המבקשת לא נבדק, משום שלגישת משהב"ט היא לא עמדה בתנאי הסף. 3. ביום 27.5.2014 התקיים דיון בוועדת המכרזים. הוועדה החליטה לפסול את הצעת המבקשת בשל אי-עמידתה בתנאי הסף, וכן משום שהיא צירפה להצעתה הסתייגויות לתנאים ודרישות שהופיעו במסמכי המכרז. כן הוחלט לבחור בבריטניקה כמציע מועמד לזכייה שכן הצעתה היתה ההצעה הזולה ביותר. באותו יום הודע למבקשת תוכן ההחלטה. ביום 26.6.2014 החליטה ועדת המכרזים לבחור את חברת בריטניקה כזוכה במכרז (ר' נספח 26 לתגובת משהב"ט). טענות המבקשת 4. לטענת המבקשת, בעקבות עיון במסמכי המכרז (בימים 10.7. ו-14.7.), התברר לה כי נפלו פגמים בהליך ובשיקול הדעת של משהב"ט, שהורה לפסול את הצעת המבקשת בשל אי-עמידה לכאורה בתנאי סף. המבקשת העלתה טענות הן ביחס לתנאי הסף שלגישת משהב"ט היא לא עמדה בהם, והן ביחס להסתייגויותיה כביכול מתנאי המכרז. לגישתה של המבקשת, החלטתה של קצינת הרכש של צה"ל (מדובר בגב' אברהם, שכונתה על ידי המבקשת "קצינת רכש" אף שמדובר בנציגת מנה"ר), לפיה הצעת המבקשת אינה עומדת בתנאי הסף, היא החלטה הנובעת מטעות בלתי סבירה. מעבר לכך נטען כי המכרז דנן הוא מכרז דו-שלבי, שבשלב הראשון שלו היתה אמורה להיבחן עמידת המציעים בתנאי הסף, ורק בשלב השני היה על הוועדה לבחור מבין המציעים שעמדו בתנאי הסף, את המציע בעל ההצעה הזולה ביותר. למרות זאת, לא כך פעלה ועדת המכרזים. כן טענה המבקשת כי ועדת המכרזים התפרקה משיקול הדעת שהוקנה לה, לא דנה בעצמה בפסילת הצעת המבקשת. לאור כל הנימוקים הללו, עתרה המבקשת כי בית המשפט יורה על ביטול ההחלטה השגויה של ועדת המכרזים, ולחלופין - נוכח הכשלים שנפלו בהליך, כי בית המט יורה על פסילת המכרז. המבקשת טענה כי יש לקבל את בקשתה ולהוציא צו ביניים, הן לאור סיכויי העתירה והן לאור שיקולים של מאזן הנוחות, הנוטה בבירור לזכותה. טענות משהב"ט 5. משהב"ט טען כי יש לדחות את הבקשה מחמת השיהוי הכבד בהגשתה. לטענתו, הבקשה והעתירה הוגשו כחודשיים לאחר שנודע למבקשת כי הצעתה נפסלה, לרבות לאחר שנודע לה על נימוקי הפסילה, וכשבועיים לאחר שהושלם הליך העיון במסמכים. משהב"ט טען כי המערכת נושא המכרז היא מערכת שנדרשת לצה"ל בדחיפות. עוד נטען כי המבקשת לא צירפה לבקשה את מלוא המסמכים הרלוונטיים, וטענותיה בבקשה ובעתירה היו לא מדויקות. לגישת משהב"ט, ההחלטות שקבלה ועדת המכרזים הן החלטות מושכלות וסבירות, ואין מקום שבית המשפט יתערב בהן. 6. עוד נטען כי המבקשת לא הוכיחה כי היא עמדה בתנאי הסף של המכרז - ובכלל זה בתנאי בס' 16.10 לתנאים המיוחדים, התנאי שבס' 16.14 לתנאים המיוחדים והתנאי שבס' 16.16 לתנאים המיוחדים. היא לא עשתה כן חרף ההזדמנות הרחבה שניתנה לה על ידי משהב"ט לתקן, להבהיר ולהשלים את הצעתה כנדרש. עוד טען משהב"ט כי המבקשת צירפה להצעתה הסתייגויות עקרוניות לתנאים ולדרישות המפורטים במסמכי המכרז. חרף ההזדמנות שניתנה לה לתקן את הפגם הזה, הגישה המבקשת "הצעה נגדית" לחלק מתנאי ההתקשרות, הגם שהובהר לה שלא ניתן לנהל משא ומתן על תנאים אלה. מעבר לכך, המבקשת לא חתמה על נוסח הסכם ההתקשרות בעמוד האחרון לו, והיא אף צירפה מסמכים המסתייגים מתנאי הסכם ההתקשרות ומסמכים המסתייגים מנספח ד'1 להסכם זה. הסכם התקשרות חתום צורף על ידי המבקשת רק במועד העתירה, כאשר משהב"ט ציין כי תוכנו לא נבדק ולא ברור לכן אם הוכללו בו הסתייגויות נוספות. גם הסכם זה לא צורף עם מלוא נספחיו, ולא הוסרו ההסתייגויות ביחס לנספח ד' 1 הנ"ל. עוד נטען כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לדחיית הבקשה, לאור הנזק שייגרם לצה"ל כתוצאה מדחייה אפשרית ביישום המכרז. טענות בריטניקה 7. בריטניקה טענה בתגובתה כי יש לדחות את הבקשה. לגישתה, הצעת המבקשת נפסלה כדין על ידי משהב"ט, ואין לה להלין אלא על עצמה ביחס לכך. עוד נטען כי הבקשה אף הוגשה בשיהוי ניכר מאוד, המעיד על כך כי המבקשת ויתרה על זכויותיה במסגרת ההליך, וקל וחומר על זכותה לבקש צו ביניים. על-פי הטענה הוגשה העתירה 62 ימים לאחר המועד בו נמסר למבקשת על פסילת הצעתה עקב אי עמידתה בתנאי הסף של המכרז. עוד נטען כי אם המבקשת חלקה על אילו מן התנאים המפורטים נושא המכרז, היה עליה לתקוף אותם מייד כאשר קבלה את המכרז, או מייד לאחר שהיא קיבלה תשובה לשאלות ההבהרה ככל שהיא הפנתה למשהב"ט שאלות כאלה, ולא בדיעבד לאחר שהצעתה נפסלה. 8. בריטניקה טענה כי המבקשת לא הוכיחה סיכוי לכאורה כי עתירתה תתקבל, שכן ההצעה שהיא הגישה היא הצעה פסולה שלא ניתן לתקנה. הפגמים שבהצעת המבקשת הם פגמים היורדים לשורש תנאי הסף והם אינם פגמים "טכניים" שניתן להכשירם באמצעות הבהרות והסברים. בריטניקה הפנתה להלכה לפיה הצעה הכוללת מרכיב של אי בהירות המאפשר למציע מרחב תמרון, דינה להיפסל. מטעם זה, כך נטען, "הצעות התיקון" של המבקשת פוגמות בהצעתה, ומהוות הצעה חדשה שהיא פסולה לחלוטין. נוסח תצהיר תנאי הסף שצורף להצעת המבקשת, מגלה כי המבקשת שינתה את תוכן התצהיר, באופן שהמוצר שהציעה המבקשת אינו "מוצר" כהגדרתו במכרז. לגישתה של בריטניקה, תיאור המוצר הזה באינטרנט מעלה כי לא מפורטות לגביו יכולות משמעותיות שנדרשו בדרישות הסף - כמו ניהול משאבים וגרף פעילות. בריטניקה הביעה חשש כי המבקשת דרשה מחיר נוסף עבור רכיבים שונים, היא פנתה למבקשת וביקשה כי זו תצרף את הצעת המחיר שלה לעתירתה, והמבקשת לא נענתה. בריטניקה הצביעה על נקודות נוספות שביחס אליהן המוצר של המבקשת אינו עונה על דרישות הסף של המכרז, ועל אי בהירויות המאפשרות מרחב תמרון פסול למבקשת. בריטניקה טענה כי קבלת הצעת המבקשת שלא עמדה בתנאי הסף, מהווה פגיעה בעיקרון השוויון כלפי יתר המציעים, שעמדו בתנאים אלה. 9. לגישתה של בריטניקה נוטה מאזן הנוחות לכך שבקשת המבקשת תידחה. זאת משום שבריטניקה פעלה לאחר שקיבלה את הודעת הזכייה כדי לעמוד בלוחות הזמנים שהיא התחייבה בהם. היא שכרה עובדים שונים ואף דחתה דרישות של לקוחות אחרים כדי לאפשר את מימוש ההתאמות הנדרשות לצורך הפרויקט בלוחות הזמנים המפורטים בו. לגישתה, כל עיכוב בפרויקט יגרום לה לנזקים קשים שקשה לאמדם. עיכוב יגרום לנזק כבד גם לצה"ל, נזק שיהיה כרוך בבזבוז כספי ציבור, ובעיכוב בהעברת ידע חיוני ורלבנטי להכשרת חיילים. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי המבקשת לא העלתה את השגותיה מייד לאחר שהודע לה על פסילת הצעתה. לו היתה עושה כך, הליכי המכרז היו מוקפאים בטרם הוכרזו הזוכים. דיון 10. כידוע, כדי לבחון בקשה לצו ביניים, על בית המשפט להתייחס לשני שיקולים מרכזיים - סיכויי העתירה ומאזן הנוחות. נפסק כי ככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר, אפשר למעט בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך (ר' בר"מ 2389/08 זיו האפט נ' משרד התחבורה ואח' (15.4.2008). לכן, נבחן להלן את סיכויי העתירה, ואחר מכן נתייחס לשיקולי מאזן הנוחות. סיכויי העתירה 11. כפי שהובהר לעיל, בין הצדדים יש מספר מחלוקות עיקריות - מחלוקת ביחס לעמידתה של המבקשת בתנאי הסף של המכרז, מחלוקת לגבי ההסתייגויות הנטענות של המבקשת מתנאי ההסכם, מחלוקת לגבי הסטייה הנטענת מההליך הדו-שלבי במכרז ומשמעותה, ומחלוקת לגבי אופן הפעלת שיקול הדעת של ועדת המכרזים. נושאים אלה יידונו להלן. עמידה בתנאי הסף של המכרז 12. לגישת המבקשת, חרף החלטת הוועדה בהקשר זה, היא עמדה בתנאי הסף של המכרז. ראשית יוער כי מקובלת עלי טענת המבקשת בישיבת יום 31.7.14, לפיה אין מקום שבית המשפט יבחן ויתייחס לטענות נוספות שהועלו במסגרת התגובות לבקשה דנן (בעיקר על ידי בריטניקה) המתייחסות לשאלת עמידתה של המבקשת בתנאי סף נוספים. תנאי הסף שיש לבחון אותם הם אלה שצוינו על ידי ועדת המכרזים בהודעתה למבקשת (במכתבה של גב' אברהם מיום 5.6.14, נספח 12 לעתירה), ושמכוחם התקבלה ההחלטה לפיה המבקשת אינה עומדת בתנאי הסף של המכרז. 13. סעיף 16 למסמכי המכרז קובע תנאי סף שעל המציעים היה לעמוד בהם, כשלצורך הוכחת עמידתם בתנאים, היה על המציעים לצרף תצהיר מטעם מנכ"ל המציע, בנוסח התצהיר שצורף כנספח 18.1.7 לתנאי המכרז (להלן: "תצהיר תנאי הסף"). להלן נבחן את שאלת עמידתה של המבקשת בתנאים שוועדת המכרזים קבעה כי היא לא עמדה בהם. התנאי המתייחס להפעלת המוצר בסביבת ייצור מתאימה בפרק זמן של 18 חודשים - 14. סעיף 16.10 ל"תנאים המיוחדים לבל"מ" (נספח 1 לתגובת משהב"ט), מתייחס לתנאי סף לפיו על המציע להוכיח כי המוצר פעל במשך 18 חודשים שקדמו להגשת ההצעה בסביבת ייצור שבה התחברו אליו לפחות 500 משתמשים, ושהמוצר סיפק במשך כל 18 החודשים הללו את כל היכולות הפונקציונליות המפורטות בסעיף זה (16.10.1 - 16.10.10). בסעיף 6.5 לתצהיר תנאי הסף, התבקשו המציעים לבחור חלופה אחת מבין שתיים כדי להראות כי המוצר המוצע במכרז פעל במשך 18 חודשים ברציפות בסביבת ייצור מתאימה המונה לפחות 500 משתמשים. 15. המבקשת טענה כי היא פעלה כנדרש בסעיף זה, בהגישה טבלה המפרטת ארבע סביבות ייצור אצל ארבעה לקוחות שונים, העומדים בתנאי הסף הנדרש. עבור כל אחד מהלקוחות היא ציינה גם את השנה בה היא החלה לספק את המוצר, שהוא לגישתה המוצר המוצע על- ידיה במכרז. ביחס לבית-הספר לטכנולוגיה של חיל-האוויר האמריקאי פורטו שמו של איש הקשר ופרטי התקשרות עמו. כן צוין יעוד המוצר אצל הלקוח ומספר המשתמשים - 50,000 (מספר העולה עשרות מונים על דרישת הסף במכרז). 16. משהב"ט טען מנגד כי המבקשת לא מילאה את הסעיף כראוי. זאת משום שהמבקשת לא ציינה את התאריך ממנו פעל המוצר בסביבת הייצור, כנדרש. בדיון שנערך ביום 31.7.14 הבהירה ב"כ משהב"ט כי המבקשת לא הצהירה באופן מפורש כי המוצר בו נעשה שימוש אצל הלקוחות המפורטים, הוא המוצר נושא המכרז - כפי שנדרש. ב"כ בריטניקה הוסיף בהקשר זה וציין כי בתצהיר (בנוסח העברי שלו) ישנה אמירה ברורה לפיה המוצר המותקן אצל הלקוחות הוא ה"מוצר" המוצע במכרז, העונה על כל הדרישות של המוצר במכרז. אולם, בטבלה שצירפה המבקשת היא צירפה את "תיאור המוצר" - כאשר תיאור כזה לא הופיע כחלק מהטבלה בעברית. תיאור זה שונה מלקוח ללקוח, ויש בכך משום ראיה כי ה"מוצר" המותקן אצל הלקוחות השונים של המבקשת, אינו אותו מוצר. 17. המבקשת הוסיפה כי במסגרת ההצעה היא ציינה, מעבר לנדרש, כי החברה נוסדה ב-1997. לטענתה, ההבהרה שהתבקשה ממנה התייחסה לנושא זה - לאור העובדה שבמקום אחר צוין כי היא נוסדה ב-1998. לאור הפנייה אליה בדרישת ההבהרות של משהב"ט, הבהירה המבקשת כי היא נוסדה בשנת 1998 ואף צירפה תעודת התאגדות. המבקשת טענה לכן כי לא ברור לה מה פשר הסתייגותו של משהב"ט בסעיף זה. 18. ואולם, כעולה מטענות המשיבות, ההבהרה שהתבקשה מהמבקשת ביחס לסעיף זה לא התייחסה לשנת ההקמה של המבקשת ול"סתירה" לכאורה שקיימת במסמכיה בהקשר זה (ענין שכשלעצמו אכן אינו מצדיק פסילה של המבקשת מהשתתפות במכרז, ודאי לא לאחר ההבהרה). ואכן, כעולה מדרישת ההבהרות של משהב"ט (נספח 8 לעתירה), בקשת ההבהרה לא התייחסה רק לשנת ההקמה של החברה המבקשת. בס' 6 למכתב זה נאמר: "סעיף 6.5 - מחד סומנה השורה הראשונה בה לפיה 'במשך 18 החודשים הרצופים המסתיימים במועד האחרון להגשת הצעות במכרז, המוצר פעל בסביבת ייצור (Production) כלשהי אשר בה התחברו (במצטבר) למוצר לפחות 500 משתמשים שונים (named users) ואשר המוצר סיפק בה במשך כל 18 החודשים הרצופים את כל היכולות הפונקציונליות המפורטות בסעיפים 16.10.1 - 16.10.16 לבל"מ'. מאידך לגבי כל היכולות הפונקציונליות המפורטות בסעיפים 16.10.16 - 16.10.1 של תנאי הסף שבסעיף 16.10 לתנאים המיוחדים לבל"מ ציינה חברתכם בהצעתה כדלקמן: Blackboard Learn is compliant with this requirement as it depicts out best intentions to fulfill MOD needs with industry standard features and workflows, as well as with the scoped customizations". זאת בשונה מהמילים המפורשות והחד משמעיות 'Blackboard complies' שציינה חברתכם לגבי הפיסקה הראשונה של תנאי הסף שבסעיף 16.8 לתנאים המיוחדים לבל"מ (וגם לגבי סעיפים אחרים בתנאי הסף". 19. מהאמור בסעיף זה עולה כי ההבהרה שהתבקשה מהמבקשת בדרישת ההבהרות של משהב"ט איננה נוגעת לשאלת שנת ההקמה שלה (ענין שנזכר בהמשך בס' 7 לאותו מסמך), אלא לנושא אחר: השאלה האם המוצר שפעל בסביבת הייצור ושאליו התחברו 500 משתמשים לפחות הוא ה"מוצר" נושא המכרז, קרי שיש לו כל היכולות הפונקציונליות שבתנאי הסף. כמפורט בסעיף 6 הנ"ל, המבקשת לא הצהירה כי המוצר עונה על כל הדרישות הללו, אלא רק כי יש לה best intentions - "כוונות טובות" - לעמוד בסטנדרט הנדרש. בהצהרה זו אין די לאור הדרישה בתנאי המכרז ולאור האמור בדרישת ההבהרות של משהב"ט. 20. תשובת המבקשת לדרישת ההבהרות של משהב"ט, לא פתרה את הענין שמשהב"ט הפנה אליו את המבקשת במסגרת דרישתו. כך, במסגרת הבקשה דנן, הפנתה המבקשת רק לאמור בס' 7 למכתב דרישת הבהרות של משב"ט ולא לסעיף 6 במכתב זה. כאמור, ס' 7 התייחס לאי-הבהירות לגבי שנת ההקמה של המבקשת, נושא שלגביו השיבה המבקשת במכתבה ובתצהיר. היא הבהירה כי היא פעלה משנת 1997 והתאגדה באופן רישמי משנת 1998. אולם, השאלה האם המוצר המותקן אצל הלקוחות הוא המוצר נושא המכרז - מוצר המקקים את כל הדרישות הפונקציונליות של מוצר זה, היא שאלה משמעותית ועקרונית, שלא ניתנה לה תשובה על-ידי המבקשת. בלא שניתנה תשובה ברורה לשאלה זו, לא ניתן לקבוע כי המבקשת עמדה בתנאי הסף של המכרז כנדרש בס' 16.10 וס' 6.5 לתצהיר. יוער כי במכתבה של הגב' אברהם למבקשת מיום 5.6.14 (נספח 12 לעתירה) בו פירטה גב' אברהם את הפגמים שנפלו בהצעת המבקשת, שבשלהם היא נפסלה, לא הובהר נושא זה באופן ברור. המכתב (ס' 1 בו) אכן מתייחס לתאריך ההקמה, ואין פירוט לגבי המוצר שהותקן אצל הלקוחות, ולשאלה האם מוצר זה הוא המוצר נושא המכרז. יחד עם זאת, מכתב זה הוא מכתב הסבר בלבד, כאשר אם המבקשת לא עמדה בדרישות משהב"ט כפי שהן פורטו בדרישת ההבהרות של משהב"ט, אין מקום להתערב בהחלטתה של ועדת המכרזים לפסול את הצעת המבקשת. תוצאה אחרת היתה חושפת את משהב"ט לעתירה אפשרית מטעמה של בריטניקה. לכן, לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי המבקשת לא הוכיחה - נכון לשלב זה של הדיון - כי היא עמדה בתנאי הסף האמור. התנאי המתייחס לתמיכה בתוכנה 21 ס' 16.14 לתנאי המכרז קובע: "במועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, המוצר פועל, בסביבת ייצור (Production) כלשהי, בה כל תוכנת צד ג' המשולבת במוצר, לרבות שפות פיתוח, Software Framework, Web, Application Frameworks, ספריות קוד (Code Libraries), ספריות זמן- ריצה (Runtime Libraries) ו-Runtime Environments, היא תוכנה הנמצאת בגרסה כלשהי של יצרן התוכנה הנ"ל. בנוסף, במועד האחרון להגשת הצעות במכרז, כל תוכנות צד ג' המשמשות את המציע לפיתוח המוצר או לתחזוקתו, לרבות Compliers ו-Integrated Development Environments, הו תוכנה בגרסאות הנמצאות בתמיכה של יצרני התוכנות הנ"ל". אופן הוכחת העמידה בתנאי סעיף זה נקבע בסעיף 6.9 לנספח 18.1.7 (תצהיר תנאי הסף). 22. באשר לסעיף זה טענה המבקשת כי משהב"ט בקש ממנה להבהיר שהמוצר פועל בסביבת ייצור כלשהי בה כל תוכנות צד ג' המשולבות במוצר, הן בגרסה הנמצאת בתמיכה של אותו יצרן. כן נדרשו המציעים להצהיר כי כל תוכנות צד ג' המשמשות את המציע לפיתוח המוצר הן בגרסה שבתמיכת אותו יצרן צד ג'. נדרש לפרט בטבלה את התוכנות גרסתן ושם היצרן. 23. בשאלות ההבהרה שנשלחו למבקשת במסגרת דרישת ההבהרות של משהב"ט, ציינה נציגת מנה"ר גב' הברהם כי דרישות אלה לא מולאו. לגישת המבקשת, היא מילאה את הדרישות. לטענתה, היא צירפה שתי טבלאות מפורטות כנדרש. ביחס לשתי תוכנות צוין כי הן תוכנות "קוד פתוח", ולכן הן לא נתמכות על ידי ספק פרטני יחיד. צוין כי מי שמספק את השירות עבורן היא המבקשת בעצמה. המבקשת הבהירה כי תוכנת "קוד פתוח" היא תוכנה שכל מי שרוכש אותה רשאי לערוך בה שינויים כראות עיניו. לכן אם בוצע שינוי בתוכנה, מי שנותן את התמיכה זו החברה שערכה את השינוי - כשבמקרה דנן מדובר במבקשת. המבקשת יכולה היתה להתייחס לתוכנות ה"קוד פתוח" האלה כאילו הן תוכנות "שלה", ולא לציין אותן בטבלה. אולם מאחר שקודם לשינויים בהן, נכתבו התוכנות על-ידי צד ג', המבקשת ציינה אותן בתצהיר הנוסף, ואף ציינה כי היא זו שתיתן את התמיכה בהן. 24. לגישתה של המבקשת, גב' אברהם הגיבה לעמדתה באופן שאינו מתייחס להיות התוכנות "קוד פתוח". היא בחנה באופן טכני את הוראות המכרז, ללא הפעלת שיקול-דעת וללא התייעצות עם מומחים בתחום. לו היא היתה מתייעצת עם מומחים, אלה היו מבהירים כי בתוכנות קוד פתוח מדובר למעשה על תוכנה שעברה התאמה מלאה למידות המבקשת, באופן שהתוכנה הפכה למעשה לתוכנה שלה. גב' אברהם ציינה כי המבקשת לא צירפה את המסמכים ביחס ליצרנים. אולם, מאחר שהמבקשת היא שנותנת את התמיכה בתוכנות אלה, הרי - כך נטען - לא היו מסמכים למעט אלה שצורפו על ידי המבקשת במסגרת ההצעה האיכותית שלה. 25. משהב"ט טען בתגובתו כי המבקשת ציינה בטבלה כי התוכנות הן תוכנות קוד פתוח, וכי הן אינן נתמכות על ידי מאן דהוא ספציפי אלא על-ידי המבקשת עצמה תחת "חוזים שלה", אלא שלגישתו של משהב"ט חוזים אלה לא צורפו כלל, ולמשהב"ט אין כל ידיעה אודותיהם. עוד נטען כי יש לדחות את טענת המבקשת לפיה היא יכלה כלל לא לציין את תוכנות הקוד הפתוח. זאת משום שמדובר - כך טוען משהב"ט - בקוד שלמבקשת אין בו זכויות. גם המבקשת מודה כי מדובר בתוכנות שהן על-פי לשון המכרז תוכנות של צד ג'. 26. אני סבורה כי נכון לשלב זה של הדיון, ניתן לקבוע כי אין סיכוי גבוה שטענות המבקשת בהקשר זה יתקבלו. כעולה מטענות המבקשת, היא מודה כי השאלה של מתן תמיכה בתוכנות קוד פתוח היא שאלה שבמומחיות. לגישתה, נציגי משהב"ט ובכלל זה נציגת מנה"ר הגב' אברהם אינם בעלי הידע המקצועי הנדרש, ולכן הם טעו באופן בו הם התייחסו לתוכנת "קוד פתוח", לזכויות בה ובעיקר לתמיכה בה. בשלב הנוכחי של הדיון, כאשר מעבר לטענות המבקשת בהקשר זה לא קיים בפני בית המשפט חומר נוסף בנושא - לא ניתן לקבוע כי המצב המשפטי - טכני ביחס לתוכנות "קוד פתוח" הוא אכן כפי שהמבקשת טוענת, קרי כי מדובר בתוכנות שלאחר השינוי שלהן על-ידי המבקשת, הפכו להיות תוכנות "שלה". יתרה מזאת, כאשר מדובר בנושא הכרוך במומחיות מיוחדת, נמנע בית המשפט בדרך כלל מלהתערב בשיקול-הדעת של הגורמים המקצועיים ובכלל זה של ועדת המכרזים ונציגי מנה"ר. כידוע, ככלל, בית-המשפט אינו מתערב בשיקול-הדעת המקצועי של ועדת המכרזים, וההנחה - כל עוד לא הוכח אחרת, היא כי הגורמים הרלוונטיים קבלו את ההחלטה הנכונה מבחינה מקצועית. אינני סבורה כי המבקשת עשתה די כדי להדוף הנחה זו ולשלול אותה. יוער כי בישיבת יום 31.7.14 ציין ב"כ המבקשת כי הוא היה סבור כי במסגרת העיון במסמכים, הוא ימצא חוות-דעת מקצועית של מישהו המבין בנושאי מחשבים, אבל חוות-דעת כזו לא נמצאה. ואולם, אני סבורה כי אם בכלל, היה מקום כי חוות דעת תוגש מטעמה של המבקשת - אשר ביקשה להוכיח כי משהב"ט שגה באופן בו הוא התייחס לתוכנות הקוד הפתוח, ולא להיפך. התנאי המתייחס למחזור הכספי של המבקשת 27. סעיף 16.16 לתנאי הסף קובע: "המחזור הכספי של המציע בתחום מערכות מידע ממוחשבות (תוכנה) בשנת 2012 עמד על לפחות 5 מיליון ₪". אופן הוכחת העמידה בתנאי זה נקבע בסעיף 6.11 לנספח 18.1.7 (תצהיר תנאי הסף) בו צוין: "המחזור הכספי של המציע בתחום מערכות מידע ממוחשבות (תוכנה) בשנת 2012 עמד על לפחות 5,000,000 ₪. מצורף אישור מטעם רו"ח של המציע המאשר נכונות הצהרה זו. האישור מצורף בזאת ומסומן כנספח 6.11 בתצהיר זה". 28. משהב"ט טען כי המבקשת לא צירפה אישור רו"ח כנדרש, אלא צירפה רק דוחות כספיים שלה מהשנים 2011-2012 לא חתומים, ושלא ניתן ללמוד מהם כי המחזור הכספי שלה בתחום מערכות מידע ממוחשבות (תוכנה) בשנת 2012 עמד על סך המינימום הנדרש. זאת למרות שבמסגרת שאלות ההבהרה, המבקשת שאלה האם ניתן למסור דוחות כספיים של שנת 2013, ונענתה בשלילה. משהב"ט הבהיר לה כי המסמך שנדרש בהתאם למסמכי המכרז הוא confirmation of the bidder's CPA"". 29. בתגובה לדרישת ההבהרות של משהב"ט מיום 20.5.14, בו התבקשה המבקשת לספק הבהרות בהקשר זה, צירפה המבקשת אישור מטעמה של גב' סמית שהיא ה-vice president corporate controller, אישור לפיו המחזור העסקי של המבקשת עולה על הסכום של 5 מיליון ₪. משהב"ט טען כי היא עשתה זאת במקום לצרף אישור רואה-חשבון כנדרש. עוד ציין משהב"ט כי לא הוגש תצהיר מתוקן לענין סעיף 6.11 לנספח 18.1.7 והוא נותר בנוסח הקודם (קרי הפניה לדוחות הכספיים ולא לאישור רואה-החשבון). באישור שצורף - כך טען משהב"ט - לא צוין כי גב' סמית היא רואת-חשבון, ורק בעתירה מנסה המבקשת לתקן את הנושא, תוך צירף מסמך נוסף ומאוחר מיום 23.7.14 לפיו גב' סמית היא רואת-חשבון, מסמך שלא הוגש במסגרת ההצעה המקורית. 30. המבקשת טענה כי בסעיף זה נדרשה הצהרה של המציע כי המחזור הכספי שלו הוא 5 מיליון ₪ לפחות. לטענתה, המנכ"ל שלה חתם על תצהיר בהקשר זה, וכן צורפו העתקים מהדוחות הכספיים המבוקרים שלה. היקף ההכנסות של המבקשת עולה על הסכום הנדרש במאות מונים. הגב' אברהם טענה כי לא צורף אישור רו"ח כנדרש. אולם, המבקשת צירפה אישור של החשבת הכללית שלה - גב' סמית, שהיא רואת-חשבון. המבקשת צירפה לעתירה תעודה לפיה הגב' סמית היא רואת-חשבון בהכשרתה (נספח 21 לעתירה). למעלה מהדרוש צורפו כאמור גם הדוחות הכספיים של המבקשת. לטענת המבקשת, ההלכה הפסוקה קבעה כי אם קיים פגם טכני בהוכחת עמידת מציע בתנאי סף - כגון אי-המצאת מסמך שיש בו כדי להעיד על עמידת המציע בתנאי, אפשר לאפשר למציע להמציא את המסמך הדרוש גם בשלב מאוחר יותר. לכן, לא היה מקום לגישת המבקשת לפסול את הצעתה בגין אי עמידה בתנאי הסף הנ"ל. 31. ההלכה הפסוקה התייחסה לנושא של "הבהרות" במכרזים. ההלכה קבעה כי הבהרות הן אפשריות לצורך תיקונים טכניים, אולם אין לאפשר הבהרה שיש בה כדי להביא לשינוי מהותי בהצעה. כך למשל, בעע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ (פ"ד נח(1) 590, 22.10.2003), נפסק כי: "הבהרות כשמן כן הן, נועדו להבהיר ולהסביר את פרטי המכרז או פרטי הצעת משתתף מקום שנפלו בהם אי-דיוקים בניסוח או ערפול במשמעות הוראה מהוראות מסמכים אלה. הדין מכיר ביכולתם של בעל מכרז ומציע לקיים הידברות ביניהם לצורך הבהרות קטעים סתומים בתנאי מכרז או בהצעות, ובלבד שהדבר ייעשה באורח שוויוני והוגן. לעיתים נדרשים גם תיקונים טכניים מסוימים בעקבות ההבהרות הניתנות. שלילת האפשרות ליתן הבהרות היתה עלולה להביא לפסילת הצעות על הסף רק בשל אי-בהירות טכנית, שניתן בנקל להסירה". יחד עם זאת, כך נפסק באותו ענין, יש לאסור על קיומו חוסר-ודאות בהצעה, שעשוי להעניק טווח תמרון שיאפשר למציע להעלות הצעות חדשות התואמות את צרכיו. הדין, כך נפסק "מכיר ביכולת ההידברות של בעל מכרז ומציע לצורך קבלת הבהרות והסברים על הצעתו, בכפוף לשמירה על כללי השוויון והתחרות ההוגנת, ובתנאי שלא יהא בכך פתח לשינוי מהותי של ההצעה". 32. עוד נקבע בהקשר זה כי בדרך-כלל, מסמכים שהיו ברשות המציע או שהוא היה זכאי לקבלם במועד הגשת ההצעה הם מסמכים שניתן לדרוש ממנו להציגם במסגרת הבהרות, לעומת מסמכים שלא היו ברשותו באותו מועד. כך לדוגמא, דן בית-המשפט בהצעה של קבלן שזכה במכרז בשעה שלא היה - בעת הגשת ההצעה - קבלן רשום לפי חוק רישום קבלנים. בית-המשפט קבע כי הדיון בהצעות של חברות שלא היו רשומות בעת ההצעה, לא היה פגם טכני הניתן לתיקון, אלא פגם יסודי (ר' בג"ץ 466/82 עוזר את רובננקו שותפות לביצוע עבודות בהנדסה אזרחית נ' עיריית רמת-גן, פ"ד לז(1) 696 (1982), ור' דיון מפורט בגישות השונות בפסיקה בהקשר זה בעע"מ 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב, כב' השופטת חיות, 6.1.2010). בעת"מ 34819-10-10 אמי - מתום מהנדסים ויועצים בע"מ נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ (13.6.2011) בו נדון מכרז בו היה קיים סעיף דומה המאפשר קבלת הבהרות, נקבע על-ידי כי: "סעיף זה מסמיך אם כן את חני (בעלת המכרז, ר.ר.) לבקש ולקבל כל מסמך שהוא - כל עוד מדובר במסמך שהיה ברשות המציע או שהוא היה זכאי לקבלו במועד הגשת ההצעה, למעט מסמכים המתייחסים לערבות. לכן, חני היתה רשאית לבקש מהמשיבות מסמכים נוספים הקשורים בניסיון של המהנדסים שהוצעו מטעמן, כל עוד מדובר במסמכים שהיו קיימים עוד במועד הגשת ההצעה". 33. יישום האמור לעיל על טענות הצדדים ביחס להוכחת המחזור הכספי של המבקשת, מעלה כי אילו זה היה הנושא היחיד השנוי במחלוקת בין הצדדים, ניתן היה לקבוע כי הסיכוי שהמבקשת תוכיח את טענותיה לגביו הוא סיכוי גבוה. כאמור, הסעיף המדובר נועד להבטיח את עמידתה של המבקשת בתנאי הסף המתייחס למחזור הכספי שלה בתחום מערכות המידע הממוחשבות בשנת 2012. המחזור הכספי הזה הוא נתון שהיה קיים במועד הגשת ההצעה. המבקשת לא היתה יכולה לשנותו, או "לייצרו", אלא רק להציג מסמכים המוכיחים אותו. אכן, מלכתחילה המבקשת לא הציגה את המסמכים הנדרשים - קרי אישור מטעם רואה-החשבון שלה, וזאת חרף העובדה שהיא נדרשה לעשות כן באופן מפורש במסמכי המכרז ובתשובת משהב"ט לשאלת ההבהרה שלה בהקשר זה. לאחר שמשהב"ט פנה אליה ביום 20.5.14 בדרישת ההבהרות של משהב"ט ובקש ממנה הבהרות בהקשר זה, הוסיפה המבקשת את אישורה של גב' סמית. כאמור, משהב"ט היה סבור כי אין די באישור זה שכן נדרש אישור רו"ח. המבקשת צירפה לעתירה כאמור תעודה לפיה הגב' סמית היא רואת-חשבון בהכשרתה. מדובר במסמך שהיה יכול להיות ברשות המבקשת עוד לפני הגשת ההצעה. לכן, ככל שנותר פגם כלשהו בהקשר זה באופן הפעולה של המבקשת, מדובר בפגם טכני שניתן לתיקון, פגם שאין בו כדי לפסול את הצעתה של המבקשת. הסתייגות המבקשת מהוראות ההסכם 34. כאמור, ענין נוסף שהועלה על ידי משהב"ט בהחלטתו לפסול את הצעת המבקשת, הוא העובדה כי המבקשת הסתייגה מהוראות ההסכם. משהב"ט טען כי המבקשת צירפה להצעתה הסתייגויות עקרוניות ביחס לתנאים ולדרישות המפורטים במסמכי המכרז. במסגרת דרישת ההבהרות של משהב"ט מיום 20.5.14, הופנתה תשומת-לבה של המבקשת לענין זה. בסעיף 14-15 למכתב נאמר: "יודגש כי חובה לעמוד בכל דרישות ותנאי המכרז, ככתבם וכלשונם, דהיינו כל נוסח השונה ממה שנכתב במסמכי המכרז משמעו אי עמידה והסתייגות מהדרישות והתנאים המבוקשים, דבר שיגרום לפסילת ההצעה. כמו כן מעבר לאי העמידה של הצעתכם כפי שעולה מבדיקת תנאי הסף בשלב זה, חברתכם צירפה להצעתה הסתייגויות עקרוניות לתנאים ולדרישות המפורטים במסמכי המכרז... במידה והסתייגויות אלה לא יוסרו או כל הסתייגות נוספת שהוגשה במסגרת הצעתכם, תחשב הצעתכם כפסולה. לידיעתכם, הסתייגות עקרונית למכרז, משמעה פסילת ההצעה בפני עצמה". 35. המבקשת טענה כי לאור דרישת ההבהרות של משהב"ט, היא הבהירה במפורש כי היא חוזרת בה מכל הסתייגויותיה - כך במכתבה נספח 9 לעתירה היא ציינה בסעיף 15 בו כי "Blackboard hereby requests to withdraw its proposed 'Blackboard Master Terms and Conditions' from our proposal. Blackboard further requests to withdraw the 'Blackboard Response to Engagement Agreement' from our proposal". המבקשת טענה כי בכך היא חזרה בה לחלוטין מההערות שהיא העבירה לתנאים מסוימים בהסכם ההתקשרות. עוד צוין כי חרף ההבהרה הזו, הציעה המבקשת במכתבה למשהב"ט לתקן את הסכם ההתקשרות בשלוש נקודות הנוגעות לבעלות בקניין הרוחני, יישוב סכסוכים ואחריות. אולם, מדובר - כך נטען - בהצעה בלבד, והמבקשת לא טענה כי אם ההצעה תידחה, היא לא תקיים את הוראות ההסכם או שהוראות אלה אינן מקובלות עליה. 36. המבקשת טענה כי חרף האמור, טענה גב' אברהם במכתבה מיום 5.6.14 (נספח 12 לעתירה), כי המבקשת לא צירפה הסכם התקשרות חתום כנדרש, ואף בקשה לשנות חלק מתנאי הסכם ההתקשרות - הנוגעים לקנין רוחני, יישוב מחלוקות והיקף אחריותה. המבקשת טענה כי היא לא התבקשה, במסגרת דרישת ההברה של משהב"ט, לצרף הסכם התקשרות חתום בעמוד האחרון בו. לגישתה, אם היתה גב' אברהם סבורה כי העדרו של הסכם חתום הוא סיבה לפסילת ההצעה - היה עליה לאפשר למבקשת להגיש הסכם חתום. מעבר לכל האמור, צירפה המבקשת לעתירה הסכם התקשרות על נספחיו כשהוא חתום על ידי המבקשת. 37. מנגד, טען משהב"ט כי בהתאם לסעיף 6 לתנאים המיוחדים לבל"מ, תנאי לזכייה במכרז הוא עמידה מלאה ובלתי-מסויגת בדרישות המכרז. משהב"ט אף הפנה בהקשר זה לתשובות שניתנו למבקשת בהתייחס לשאלות הבהרה שלה, במסגרתן הובהר לה כי מסמכי המכרז הם סופיים, וכי לא ניתן לנהל משא-ומתן ביחס למסמכים שיוגשו. כן הובהר (בתשובה לשאלה 21 לשאלות ההבהרה של המבקשת) כי המציע אינו רשאי לכלול בהצעתו תנאים ותניות אחרים מאלה שהופיעו במסמכי המכרז. משהב"ט טען כי חרף האמור לעיל, המבקשת בתגובתה לדרישת ההבהרות של משהב"ט, המשיכה להסתייג מההסכם בדרך של הגשת "הצעה נגדית" לגבי חלק מתנאי ההתקשרות. מעבר לכך צוין כי המבקשת - בניגוד לאמור בסעיף 18.1.3 לתנאים המיוחדים לבל"מ - לא חתמה בעמוד האחרון של ההסכם כנדרש, והיא אף צרפה להצעתה מסמכים המסתייגים מתנאי ההסכם ומסמכים המסתייגים בנספח ד'1 בו (אישור עריכת ביטוח). רק במועד העתירה צורף הסכם מתורגם לאנגלית (שמשהב"ט לא בחן אותו) שנחתם ביום 23.7.14. עוד צוין על ידי משהב"ט כי המבקשת לא ציינה מפורשות כי היא מסירה את ההסתייגויות שהיו לה ביחס לנוסח נספח 18.1.9 ונוסח נספח 18.1.11, ולא צירפה במקומם את הנוסחים כפי שנדרש במכרז. 38. לאחר עיון בטענות הצדדים בהקשר זה, אני סבורה כי הסיכוי כי טענות משהב"ט יתקבלו רב יותר מהסיכוי כי טענותיה של המבקשת יתקבלו, וכי גם מטעם זה כשלעצמו אין מקום לקבוע כי סיכויי העתירה הם גבוהים. אין חולק כי מלכתחילה הסתייגה המבקשת מתנאי ההסכם - וזאת בניגוד לתנאי המכרז. אולם, לגישתה, די במכתב שהיא צירפה בו היא חזרה בה מהסתייגויותיה, כדי לרפא את הפגם הזה. אין גם חולק כי המבקשת לא חתמה בעמוד האחרון של ההסכם. לגישתה, היא לא התבקשה לעשות כן, ולו היתה מתבקשת - היתה עושה כן, כפי שעשתה במועד הגשת העתירה. 39. כדי לבחון אם יש לקבל את טענות המבקשת, יש לבחון בין היתר את טיב הפגם שנפל בפעולותיה בהקשר זה, והאם מדובר בפגם מהותי או בפגם טכני בלבד. הפסיקה קבעה כי לא כל פגם הנופל בהצעה שמוגשת למכרז יביא בהכרח לפסילתה. ההבחנה בין סוגי הפגמים השונים הובהרה על ידי בית-המשפט בעע"מ 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב (6.1.2010), בו נקבע: "קו פרשת המים המבחין בין 'פגם מהותי' שיביא לפסילת ההצעה ובין 'פגם טכני' שניתן להבליג עליו, הוא הפגיעה בעקרונות השוויון והתחרות ההוגנת. פגם מהותי בהצעה הוא פגם העשוי להעניק יתרון כלכלי או תחרותי לאחד המשתתפים במכרז, או המשבש את כללי המכרז באופן שאינו מאפשר להשוות בין המציעים, ומקום שבו נפל פגם כזה תיפסל בדרך-כלל ההצעה הפגומה גם אם היא ההצעה הכדאית ביותר מבחינה כלכלית" (ור' גם עע"מ 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (16/1/07)). 40. הסתייגות מהוראות ההסכם - אם היא קיימת, עשויה לדעתי להיחשב כפגם מהותי בהצעה. זאת משום שהיא מאפשרת למציע, אם יזכה במכרז, מרחב תמרון לא הוגן - המציע יכול לכאורה לחזור בו מזכייתו או לעמוד על הסתייגויותיו ולדרוש את תיקון הוראות ההסכם. אין זה ברור לטעמי האם היה משהב"ט רשאי לאפשר למבקשת לתקן את הפגם הזה במסגרת הליך הההבהרות. יתכן - ואין צורך לקבוע מסמרות בענין, שאלמלא היתה בריטניקה זוכה במכרז, כי היתה לה זכות להעלות טענות כלפי משהב"ט בהקשר זה. 41. כאמור, לבקשת משהב"ט בדרישת ההבהרות, הודיעה המבקשת כי היא חוזרת בה מההסתייגויות שלה. אולם אף-על-פי-כן, היא הוסיפה "הצעה" לשינוי שלושה תנאים בהסכם. השאלה היא האם בהצעה זו, הביעה המבקשת את דעתה לפיה יש לה עדיין הסתייגויות מהוראות ההסכם. אני סבורה כי עמדתו של משהב"ט שראה את מכתבה של המבקשת כמכתב המביע הסתייגות מתנאי ההסכם, היא עמדה המצויה בתוך מתחם הסבירות, ועל-כן על-פני הדברים אין מקום להתערב בה. 42. כפי שצוין לעיל, למרות שסעיף 6 לתנאים המיוחדים לבל"מ קבע מפורשות כי תנאי לזכייה היא עמידה בלתי-מסויגת בתנאי המכרז, המבקשת הוסיפה והעלתה שאלות הבהרה למשהב"ט בהקשר זה. כאמור, משהב"ט השיב לשאלותיה בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שאין מקום לכל משא-ומתן על תנאי ההסכם, כי התנאים הם final and non-negotiable, וכי נאסר על המציע להוסיף כך תנאים אחרים להצעתו. הובהר למבקשת מפורשות כי המציע is not allowed to include in his proposal any other Terms and Conditions. כאמור, המבקשת לא פעלה באופן זה בהצעה הראשונית שהיא הגישה. 43. אני סבורה כי התנהלותה של המבקשת הצדיקה יחס חשדני לתגובתה לדרישת ההבהרות של משהב"ט, ולכך שהיא הוסיפה בתגובתה את מה שהוא לגישתה "הצעה" לשנות שלושה תנאים בהסכם ההתקשרות. גם אלמלא כל הרקע שלעיל, לא ברור מה משמעותה של ה"הצעה" הזו שנוספה למכתב המלווה לתצהיר המבקשת. אולם, כאמור, הרקע של המבקשת ושל עמדתה מעלה חשש אמיתי ביחס להצעה היא הוסיפה ולגבי אי הבהירות שהצעה זו עלולה היתה לעורר. כאמור, המבקשת הביעה את עמדתה שוב ושוב כי יש לה הסתייגויות מנוסח ההסכם - זאת, הן במסגרת שאלות ההבהרה שלה, והן כאשר הגישה את ההצעה הראשונית המסויגת בסייגים רבים. לכן, הוספת ה"הצעה" של המבקשת יכולה היתה להתפרש על ידי משהב"ט בצדק כנושא בעייתי, המעורר חשש ביחס למרחב התמרון שהמבקשת מעוניינת להותיר לעצמה. זאת כאמור לאור העובדה כי המבקשת הביעה הסתייגות קודמת מתנאי ההסכם, צירפה להצעתה מסמכים הכוללים תיקונים ושינויים רבים בתנאיו, ולא חתמה מלכתחילה בעמוד האחרון של ההסכם. 44. כפי שהבהרתי לעיל, הסתייגות מתנאי ההסכם היא פגם מהותי בהצעה. זאת משום היא מאפשרת למציע מרחב תמרון: אם יזכה במכרז, הוא יוכל לעמוד על הסתייגויותיו ולדרוש תיקונים בהסכם. לו היתה המבקשת זוכה במכרז, ולו היתה עומדת על "הצעותיה" לתיקון (הצעות שכאמור לא היה להן מקום לאור מכלול הדברים שנאמרו למבקשת על ידי משהב"ט), היה עלול להתגלע ויכוח בין משהב"ט לבין המבקשת לגבי תוקפן ומשמעותן של ההצעות הללו. די בהצעות התיקון של המבקשת - לאור כל הרקע שלעיל וחרף הצהרת המבקשת לפיה היא חזרה בה מהסתייגויותיה, כדי לייצר אי-בהירות ולאפשר לה להעלות טענות ולייצר מחלוקת - דבר שהוא בלתי רצוי במסגרת הליכי מכרז. לכן, אי-הבהירות שיצרה המבקשת בהוספת ההצעות, די בה כדי להצדיק את המסקנה לפיה עמדתו של משהב"ט ביחס להצעות התיקון של המבקשת היא עמדה סבירה. 45. לכן, וכפי שהבהרתי, אני סבורה כי עמדת משהב"ט ביחס להצעות התיקון שהמבקשת הוסיפה למכתב המלווה לתצהירה, היא עמדה המצויה בתוך מתחם הסבירות, ואין מקום שבית-המשפט יתערב בה - בעיקר על רקע ההלכה הפסוקה הידועה לגבי ההתערבות המצומצמת של בית-המשפט בהחלטותיה של ועדת המכרזים. 46. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה כי המבקשת נמנעה - עד להגשת העתירה - מצירוף חתימתה בעמוד האחרון של הסכם ההתקשרות (וחתמה רק בראשי תיבות). לו היה ענין זה עומד כשלעצמו, יתכן כי ניתן היה לייחס זאת לחוסר תשומת-לב של המבקשת, ולראות בפגם הזה פגם טכני בר-תיקון. אולם, כאשר ענין זה מצטרף לכל האמור לעיל, העדר החתימה מוסיף לחשש נוסף לפיו המבקשת ביקשה להותיר לה פתח מילוט. אכן, במסגרת דרישת ההבהרה של משהב"ט בנספח 8 לעתירה - המבקשת לא נדרשה מפורשות לחתום בעמוד האחרון של הסכם ההתקשרות. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהפגם הזה, ולא ניתן לייחס את האשמה בגין אי-החתימה למשהב"ט. המבקשת היא זו שהיתה צריכה לדאוג לחתום על ההסכם מלכתחילה, והעובדה שהיא לא חתמה על ההסכם בעמוד האחרון בו, היא פגם במסמכי המכרז - פגם שעלול היה להיתקף על-ידי מציעים אחרים במכרז (בהיותו פגם המותיר פתח לתמרון עתידי לא הוגן). 47. כאשר משהב"ט העיר למבקשת ביחס להסתייגויותיה, היה עליה לחזור ולוודא כי הוגש על-ידיה הסכם חתום, הכולל את כל הנספחים להסכם כאשר גם הם חתומים. רק לו היתה המבקשת פועלת באופן זה, היא היתה מייתרת לחלוטין את החששות שהיו למשהב"ט בקשר לעמידתה מאחורי תנאי ההסכם במלואם. משהיא לא עשתה כן, אין לה להלין אלא על עצמה. הטענה לפיה המכרז לא היה דו-שלבי כנדרש 48. המבקשת הוסיפה וטענה כי הליך המכרז היה צריך להתנהל כהליך דו שלבי. לטענתה, מסקנה זו עולה מהוראת ס' 19 להוראות המכרז. סעיף זה קובע כי בשלב הראשון תיבחן עמידת המציעים בתנאי הסף (סעיף 19.1 למכרז), ורק בשלב השני, ייקבע מבין המציעים שיעברו לשלב זה, המציע שהצעת המחיר שלו היא ההצעה הזולה ביותר. מציע זה ייבחר כמציע המועמד לזכייה, שמשהב"ט יבחן את עמידתו ביתר תנאי המכרז (ס' 19.2 למכרז). כלומר, רק בשלב השני של המכרז היו אמורות להיבחן הצעותיהם הכספיות של המציעים, וההצעה הזולה ביותר היתה אמורה להיבחר. לגישת המבקשת, מעיון מפרוטוקול פתיחת תיבת ההצעות עולה כי בפועל פתחה ועדת המכרזים את ההצעות הכספיות כבר בשלב הראשון של פתיחת המעטפות. בכך הפכו חברי ועדת המכרזים את הוראות המכרז שנועדו לקיים מכרז דו-שלבי לפלסתר, שכן הם נחשפו להצעות הכספיות כבר בשלב הראשון של המכרז, עם פתיחת תיבת ההצעות. 49. המבקשת טענה כי אף לו היה מדובר במכרז "רגיל" (ולא מכרז דו-שלבי), הוועדה לא פעלה בהתאם להנחיות משהב"ט, שכן הוועדה לא התייחסה לכל הצעה בנפרד, ולא ערכה טופס השוואות מחירים בבל"מ כנדרש. 50. מעבר לכך ציינה המבקשת כי "נוסחת המימוש" לגבי מחירי ההצעות, הופעלה ככל הנראה עוד קודם לכינוס הוועדה ביחס למציעים שעברו את תנאי הסף. נוסחה זו לא הופעלה ביחס להצעת המבקשת. המבקשת טענה כי ועדת המכרזים נחשפה למחירים שהוצעו על-ידי המציעים עוד בטרם היא הכריעה בעמידתם בתנאי הסף. המבקשת טענה בהקשר זה כי לא ברור איזו הצעה היא הזולה ביותר. אולם - כך נטען - בפרק של סיכויי המימוש, הצעת המבקשת זולה יותר ב-10 מיליון ₪ מזו של בריטניקה. לכן, יש למבקשת יסוד סביר להאמין כי הצעתה היא ההצעה הזולה ביותר. 51. משהב"ט טען מנגד כי ועדת המכרזים התכנסה ביום 27.4.14, כאשר בשלב זה נפתחו המעטפות וסומנו באופן טכני, בלא שמסמכי ההצעה נבדקו - אלא הם נשלחו לבדיקה של תנאי הסף. כלומר, במועד פתיחת ההצעות ביום 27.4.14, לא היה בפני הוועדה "מחיר הצעה מסכם לטובת המכרז" של מי מבין שלוש ההצעות שהוגשו. חישובו של מחיר זה נעשה בהתאם לכללים שנקבעו בסעיף 18.1.5 לתנאים המיוחדים. נספח 18.1.5 לבל"מ מהווה את טופס הצעת המחיר, והוא כולל 4 טבלאות. קביעת המחיר המסכם הוא נתון המורכב מסיכום כל 4 הטבלאות, וחישוב כזה לא נערך לגישתו של משהב"ט בשלב בו נפתחו המעטפות. לכן לא ניתן היה בשלב פתיחת ההצעות לדעת את מחיר ההצעה. אכן, משהב"ט מודה כי לאחר שהסתיימה בדיקת העמידה בתנאי הסף של כל אחת משלוש החברות שהגישו הצעות, חושב "מחיר ההצעה המסכם לטובת המכרז" של שני המציעים שעמדו בתנאי הסף לדעת הגורמים המקצועיים בצה"ל ובמנה"ר - בריטניקה וראשים. מבדיקה זו עלה כי הצעתה של בריטניקה היא הזולה ביותר. המלצה ברוח זו הועברה לוועדת המכרזים. 52. מסקנה זו עולה ממכתבה של הגב' אברהם מיום 26.5.14 לוועדת המכרזים (שצורף כנספח 35 לעתירה). במכתב זה מציינת הגב' אברהם בסעיף 6 בו כי: "בהתאם לסעיף 19.2.1 לתנאים המיוחדים לבל"מ הנני ממליצה על בחירת המציע בריטניקה כ'מציע מועמד לזכייה' אשר הצעת המחיר שלו היא ההצעה הזולה ביותר, על פי 'מחיר ההצעה המסכם לטובת המכרז' כמצוין בנספח 18.1.5 לבל"מ". ועדת המכרזים היתה מודעת לתוכנו של מכתב זה במועד בו היא התכנסה, ביום 27.5.14. 53. בישיבת בית-המשפט ביום 31.7.14, חזר ב"כ המבקשת והדגיש כי לשיטתו, הפגיעה בכך שהוועדה סטתה מההליך הדו-שלבי מצדיקה את קבלת הבקשה. המבקשת הפנתה בהקשר זה לפסק הדין שניתן על ידי בעת"מ (ת"א) 40937-11-10 אחים זילברברג בע"מ נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (30.1.2011, להלן: "פס"ד זילברברג"). באותו ענין נקבע כי יש לפרש את תכלית המכרז כדי לקבוע האם מדובר במכרז שהיה אמור להתבצע בשני שלבים נפרדים. עוד נקבע כי מנגנון זה של שני שלבים נפרדים במכרז, נועד להבטיח שיקול דעת נקי של ועדת המכרזים, אשר תבחן את העמידה בתנאים המקדימים לפני שידוע לה כי הצעתו של מציע מסוים היא הזולה ביותר. מנסח המכרז שהפריד אותו לשני שלבים "בקש לוודא כי שיקול-הדעת של הוועדה ביחס לעמידה בתנאי הסף, אינו מושפע מידיעתה על כך כי הצעתו של מציע מסוים היא הזולה ביותר. מנסח המכרז הניח כי זהו האופן המיטבי לבחינתן של ההצעות, תוך שמירה כאמור על טוהר המידות ועל השוויון בין המציעים השונים". 54. אני סבורה כי אין לקבל את טענת המבקשת בהקשר זה, למרות שוועדת המכרזים נחשפה למסקנה לפיה הצעתה של בריטניקה זולה יותר מזו של ראשים, עוד בטרם היא הכריעה בנוגע לעמידת המציעים בתנאי הסף. כפי שעולה מפסק-דין זילברברג הנ"ל, המטרה של ההליך הדו-שלבי במכרז, היא למנוע אפשרות כי ועדת המכרזים תעדיף את ההצעה הזולה, רק בהיותה הזולה ביותר, ו"תקל" על הצעה זו בהתייחס לעמידה בתנאים המקדמיים. אולם, במקרה דנן, חשש כזה אינו קיים כלל. 55. לגישתה של המבקשת - הצעתה שלה היא ככל הנראה ההצעה הזולה ביותר. ואולם, במקרה דנן ועדת המכרזים כלל לא נחשפה למחיר המימוש של הצעת המבקשת - בנקודה זו אין כל מחלוקת בין הצדדים. לכן, לא ברור עד היום האם אכן הצעה זו היא ההצעה הזולה ביותר אם לאו. בנסיבות המקרה, העובדה כי ועדת המכרזים נחשפה מלכתחילה למסקנה לפיה הצעת בריטניקה היא ההצעה הזולה ביותר מבין ההצעות שעמדו בתנאי הסף, היתה יכולה אולי לכול היותר להצדיק טענה מטעמה של המציעה הנוספת במכרז, חברת "ראשים". יתכן כי חברה זו יכולה היתה לטעון כי שיקול-הדעת של הוועדה ביחס לעמידתה של בריטניקה בתנאי הסף "התלכלך" כתוצאה מכך שהוועדה היתה מודעת לכך כי הצעתה של בריטניקה היא הצעה זולה יותר מזו של ראשים. אולם, ראשים לא העלתה כל טענה ביחס למכרז ולזכייה של בריטניקה בו. 56. העובדה שוועדת המכרזים נחשפה למסקנה לפיה הצעתה של בריטניקה היא זולה יותר מזו של ראשים, לא השפיעה ולא יכלה להשפיע על שיקול-הדעת של ועדת המכרזים בהתייחס לקביעה לגבי עמידתה של המבקשת בתנאי הסף. כאמור, מחיר ההצעה של המבקשת לא היה ידוע לוועדת המכרזים - על כך אין מחלוקת. לכן, ועדת המכרזים לא היתה יכולה להניח כי הצעתה של בריטניקה היא זולה יותר מזו של המבקשת (ויתכן, וכך טוענת המבקשת, כי ההיפך הוא הנכון). לכן, לא היתה כל מוטיבציה לוועדת המכרזים לפסול את הצעת המבקשת או לאשר את זו של בריטניקה רק לאור רכיב המחיר - שכן כאמור מחיר זה לא היה ידוע. מכאן, שהחשש אליו התייחס פסק-הדין בענין זילברברג אינו קיים במקרה דנן, ואין מקום לכן לטעמי לפסול את המכרז רק לאור העובדה כי ועדת המכרזים נחשפה למסקנה לפיה הצעתה של בריטניקה זולה יותר מזו של ראשים עוד בטרם היא דנה בעמידת המציעים בתנאי הסף. האם ועדת המכרזים התפרקה משיקול דעתה ואימצה ללא דיון את מסקנותיה של גב' אברהם? 57. לטענת המבקשת, הוועדה קבלה את מסקנותיה המגובשות של הגב' אברהם ביחס לפסילת הצעתה, היא לא קיימה כל דיון בנושא זה והתפרקה בפועל משיקול-דעתה. כך, אין בפרוטוקול דיוני הוועדה תיעוד של דיון במסקנותיה של גב' אברהם, עיון במסמכים שהובילו אותה למסקנותיה, ואף לא של נוכחות של הקצינה בדיון. מעבר לכך, למרות שצוין כי ההצעות הועברו לבדיקת הגורמים המקצועיים בצה"ל, אין פירוט של תוצאות הבדיקות שלהם ושל המלצותיהם של גורמים אלה. טענת המבקשת מבוססת על העובדה שבפרוטוקול ועדת המכרזים לא נזכר כל דיון שהתקיים בפני הוועדה ביחס להמלצותיה של גב' אברהם. בהעדר דיון כלשהו, יש לקבוע - כך נטען - כי הוועדה לא הפעילה שיקול-דעת כפי שהיה עליה לעשות, אלא אימצה את המלצות גב' אברהם כמות שהן, בלא לבחון אותן לגופן. 58. משהב"ט טען כי יש לדחות את הטענה. לטענתו, ועדת המכרזים הפעילה שיקול-דעת מעמיק ובחנה את מכלול השיקולים. משהב"ט טען כי נציגת מנה"ר גב' אברהם היתה נוכחת בדיון בישיבת יום 27.5.14, וכי היא הציגה בפני הוועדה את האמור במכתבה מיום 26.5.14 ואת כל החומר שצורף אליו. נטען כי הוועדה עיינה במלוא החומר שאף נחתם על ידיה, שקלה את הדברים וקיבלה את החלטתה. 59. אני סבורה כי אין די בטענת המבקשת כדי להביא למסקנה לפיה קיים סיכוי גבוה כי עתירתה תתקבל. יתכן כי מוטב היה שפרוטוקול הדיון בפני ועדת המכרזים היה מפורט מעט יותר, והיה משקף את הדברים שנאמרו במסגרת סעיף 29 לתגובת משהב"ט. אולם, העדר הפירוט בפרוטוקול אינו שולל את המסקנה כי הוועדה הפעילה את שיקול-הדעת שלה. העובדה כי הוועדה החליטה לאמץ את עמדתה של נציגת מנה"ר - אין פירושה כי הוועדה התפרקה משיקול-דעתה. טענת השיהוי 60. המשיבות טענו כי בקשת המבקשת לצו ביניים הוגשה בשיהוי ניכר. לטענתן, למבקשת נודע על כך כי משהב"ט קבע כי היא לא עמדה בתנאי הסף עוד ביום 27.5.14, ולמרות זאת, היא הגישה את הבקשה רק 62 יום לאחר מכן. ב"כ בריטניקה טען כי לוח הזמנים להגשת העתירה צריך להימנות מיום 27.5.14, הוא המועד בו נודע למבקשת על פסילת הצעתה. לכן, קיים שיהוי סטטוטורי בהגשת העתירה והבקשה, שיהוי שקיים חרף העובדה שביום 16.7.14 החלה פגרת בתי המשפט. ב"כ משהב"ט טענה כי לשיהוי לא ניתן כל הסבר. זאת חרף העובדה כי המבקשת היתה מודעת במשך כחודשיים לכך שהצעתה נפסלה, וכאשר המבקשת היתה מיוצגת על ידי עורך-דין שהתרה שמשהב"ט כי יש לעצור את הליכי המכרז עוד ביום 2.6.14. נימוקי הפסילה פורטו בפני עורך-הדין של המבקשת עוד ביום 5.6.14, וחרף זאת וללא שהתבקשה בקשה להארכת מועד, הוגשה הבקשה רק ביום 27.7.14. 61. מנגד טען ב"כ המבקשת כי אין שיהוי בהגשת הבקשה והעתירה. לגישתו, רק ביום 10.7.14 התאפשר למבקשת לעיין באופן חלקי במסמכי המכרז, עיון שהושלם ביום 14.7.14. מהעיון הזה הסתבר למבקשת כי נפלו פגמים מהותיים בהליכי המכרז. העתירה הוגשה 9 ימי עבודה לאחר מכן. אילו היתה המבקשת מגישה את העתירה קודם לכן, היה נטען כנגדה כי היא לא מיצתה הליכים, ולכן העתירה הוגשה רק לאחר מיצוי הליכי העיון. 62. אני סבורה כי המבקשת השתהתה בהגשת העתירה, וכי יש לתת להשתהות זו משקל שהצטברותו עם יתר האמור לעיל, יש בו כדי להשליך על סיכויי העתירה. המבקשת ידעה כאמור עוד ביום 27.5.14 כי הצעתה נפסלה. נימוקי הפסילה הודעו לה כבר ביום 5.6.14. במועד זה יכלה המבקשת להגיש את העתירה, ולהתייחס לכלל נימוקי הפסילה. אכן, יתכן כי היא לא היתה יכולה באותו שלב להעלות את הטענות שנודעו לה לגישתה רק לאחר העיון במסמכים (כגון הטענה המתייחסת לכך שהמכרז לא נערך באופן דו-שלבי). אולם, לגישתה של המבקשת - היו לה טענות טובות כנגד החלטת הוועדה גם ללא טענה זו. למרות זאת, היא לא הגישה את העתירה, ולא ביקשה לעצור בהחלטה שיפוטית את הליכי המכרז. 63. יתרה מזאת, המבקשת נחשפה למסמכים כבר ביום 10.7.14 (וביום 14.7.14). כאשר מדובר בהליכי מכרז, מוטל על מי שמבקש לתקוף אותם לפעול במהירות. אף-על-פי-כן, הוגשו העתירה והבקשה כאמור רק שבועיים וחצי לאחר העיון הראשון במסמכים ושבועיים לאחר השלמת העיון בהם. כאשר מדובר בעתירה התוקפת מכרז, זהו פרק זמן לא מבוטל. כאמור, המסקנה של האמור לעיל היא כי חל שיהוי בהגשת העתירה. מאזן הנוחות 64. המבקשת טענה כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לזכותה. זאת משום שאם לא יינתן הצו, הנזק למבקשת עלול להיות בלתי הפיך, אם משהב"ט יחל בביצוע העבודות נושא המכרז. מעבר לכך, ציינה המבקשת כי היא חברה אמריקאית שהתמודדה במכרז כתוצאה מהסכם הבנות של ישראל עם ארה"ב שנועד לאפשר לחברות זרות להתמודד במכרזי משהב"ט. המבקשת הוציאה לצורך כך לטענתה סכומי כסף משמעותיים. אם תידחה הבקשה, ייפגע האינטרס הציבורי, בשל חשש של חברות בינ"ל כמו המבקשת מלהתמודד במכרזים של משהב"ט. על פי הטענה, פסילת הצעתה של המבקשת מסכלת את הסכם ההבנות עם ממשלת ארה"ב המאפשר לספקים אמריקאים לקבל הזדמנות נאותה להתמודד במכרזי משהב"ט. מנגד, כך נטען על-ידי המבקשת, השהייה זמנית של הליכי המכרז לא תגרום כל נזק. ראשית, עדיין לא נשלחה הזמנת עבודה לבריטניקה, וטרם החל הביצוע בפועל. תכנית עבודה עם הזוכה צריכה להיערך תוך 40 יום על-פי מסמכי המכרז. עיכוב קצר לא יגרום נזק נוסף, שכן המכרז דורש ממילא זמן להתארגנות על לביצוע. 65. באשר למשיבות - הרי בריטניקה טענה כי ייגרם לה נזק אם ביצוע הפרויקט נושא המכרז יעוכב, מה עוד שהיא נערכה כבר לביצועו, תוך שהיא לקחה על עצמה התחייבויות כספיות לצורך כך. בריטניקה טענה כי גם לצה"ל ייגרמו מן הסתם נזקים אם ביצוע הפרויקט יעוכב. משהב"ט טען אף הוא כי עיכוב בהשלמת המכרז יגרום לנזק. הוא הפנה בהקשר זה לנספח 27 לתגובה, מכתבו של אל"מ דני, מפקד קריית ההדרכה, מיום 30.7.14. במכתב זה צוינה החשיבות בתפעול קריית ההדרכה עם מערכת ההדרכה החדשה. ללא מערכת הדרכה חדשה, תהיה תקופת ביניים "ידנית" מסורבלת, עד כדי כך שהיא בלתי ניתנת למימוש. 66. ב"כ המבקשת ציין בתגובה כי על פי המכתב האמור, אכלוס קריית ההדרכה מתוכנן לחודש דצמבר 2014, אולם לאור עיכובים בתהליכי הבנייה ולאור בקשת הזכיין, מסתמן כי משהב"ט יאשר דחייה של האכלוס לחודש יוני 2015 (ר' ס' 6 למכתב). לכן לגישתו אין דחיפות בהשלמת הליכי המכרז. 67. אולם, המכרז קובע פרק זמן של 11 חודשים לפיתוח המוצר. כלומר פרק הזמן עד לאכלוס הצפוי של קריית ההדרכה (בחודש יוני 2015) אמור להספיק להשלמת הפיתוח - אם תאושר זכייתה של בריטניקה במכרז. אם לעומת זאת יעוכב ביצוע המכרז - כפי שעותרת המבקשת, הדבר עלול להביא לדחייה בהשלמת המעבר לקריית ההדרכה. 68. העולה מהאמור לעיל, כי מבחינת מאזן הנוחות צפוי נזק לכל הצדדים - למשהב"ט צפוי נזק אפשרי של דחייה בהשלמת פיתוח המוצר, דבר שעלול לגרום לנזקים במעבר לקריית ההדרכה. לבריטניקה עלול להיגרם נזק כתוצאה מהוצאות שהוציאה עד כה (המפורטות בס' 29 לתגובתה) ומדחיית פניות של לקוחות אחרים, לאור לוחות הזמנים שפורטו במכרז. מנגד, אם העתירה תתקבל והבקשה דנן תידחה, ייגרם נזק למבקשת שכן יהיה קושי לא מבוטל להביא לכך שהמוצר יפותח על ידי המבקשת במקום על ידי בריטניקה. המבקשת היתה מודעת לכך, והציעה לכן כי בית המשפט ייתן פסק-דין בעתירה ולא בבקשה לצו הביניים. מאחר שכפי שהבהרתי בפירוט לעיל, סיכויי העתירה אינם גבוהים, אני סבורה כי יש להעדיף את שיקולי הנוחות של המשיבות על פני אלה של המבקשת, ולדחות את הבקשה לצו ביניים. 69. לכן, לאור כל האמור לעיל, הבקשה לצו ביניים נדחית. המבקשת תישא בהוצאותיהם של המשיבות בסכום של 12,500 ₪ לכל משיבה. 70. המבקשת רשאית להודיע לבית המשפט תוך 10 ימים מהיום (ימי הפגרה יבואו במניין הימים), באיזה אופן היא מבקשת לפעול לאור ההחלטה שלעיל. המבקשת תודיע במסגרת זו האם היא עומדת על העתירה אם לאו. כן רשאית המבקשת להודיע כי היא מבקשת לראות בהחלטה זו פסק דין על כל הכרוך בכך. אם המבקשת תעמוד על זכותה להמשיך את הדיון בהליך, תנותב העתירה לשופט שידון בה. מכרז