לבית המשפט הוגשה תביעה בגין תאונת דרכים: נכות 10% בשל מצב לאחר שברים בשוק עם הגבלת תנועה ובהתחשב ברגישות, בנוכחות מתכות, בצלקות וביתר ממצאי הבדיקה. כמו כן קבעה המומחית נכות זמנית בשיעור 100% למשך 4 חודשים ו-30% למשך 4 חודשים נוספים. הצדדים לא ביקשו לחקור את המומחית על חוות דעתה ובדיון שנערך לפניי נשמעה אך עדותו של התובע והצדדים סיכמו טענותיהם. הפסדי שכר וגריעה מכושר השתכרות מחומר הראיות עולה, כי התובע עלה לארץ מאנגליה בשנת 2000, בהיותו כבן 20, והיה תלמיד ישיבה עד שנת 2011. במקביל ללימודיו בישיבה עבד התובע לפרקים בשכר שלא עלה על שכר מינימום, כעולה מדו"ח רציפות ביטוח שהוגש לתיק. בשנת 2009, שנת התאונה, החל התובע לעבוד כחובש בחברת נטלי ושכרו החודשי הממוצע, כעולה מתלושי השכר שצורפו לתצהירו, עמד על סך 4,253 ₪. במקביל לעבודתו זו וללימודיו בישיבה, החל התובע בלימודי משפטים ובעדותו הצהיר כי סיים התמחות והוסמך כעורך דין ביום 13.6.2013 (עמ' 2 לפרוטוקול, שו' 19-15; עמ' 3, שו' 26-23). התובע טען, כי לאחר התאונה נעדר מעבודתו כחובש למשך 7 חודשים ונדרש לו זמן רב להשתקם. בתצהירו טען כי אם יחפוץ להתקדם בעבודתו כחובש וכפרמדיק בעתיד, עשויות מגבלותיו הרפואיות לעמוד לו לרועץ. בסיכומיו טען התובע, כי מאחר וסיים את לימודי המשפטים והוסמך כעורך דין, יש לקחת בחשבון הפסדי שכר לעתיד בהתחשב בעיסוקו זה ועל פי שכר ממוצע במשק. הנתבעת טענה, כי בקביעת בסיס השכר והפסדי השכר יש לקחת בחשבון את העובדה כי מאז עלה התובע לארץ ובמשך 11 שנים למד בישיבה ועבד פרקי זמן קצרים ובשכר נמוך. על רקע עברו התעסוקתי של התובע, ביקשה הנתבעת לקבוע בסיס שכר בסך 4,500 ₪ וטענה כי בפועל לא קיימת כל גריעה מכושר ההשתכרות של התובע וכי הנכות המזערית שנקבעה לו אינה תפקודית, לא בעבודתו כפרמדיק ובוודאי שלא בהתייחס לעיסוקו כעורך דין. על רקע הנתונים שפורטו וטענות הצדדים יש לבחון את הפסדיו של התובע בעבר, כמו גם את הגריעה הפוטנציאלית בשכרו בהתחשב בעיסוקו העתידי. הפסדי שכר בעבר התובע ביקש לפסוק לו פיצוי עבור הפסד שכר בעבר בגין 7 חודשים בהם נעדר לטענתו מעבודתו לאחר התאונה. כאמור, עובר לתאונה עבד התובע בחברת נטלי וכעולה מתלושי השכר שצורפו לתצהירו השתכר סך של 4,253 ₪ לחודש בממוצע. כפי שצויין לעיל, המומחית קבעה לתובע נכות בשיעור 100% למשך 4 חודשים ובשיעור 30% למשך 4 חודשים נוספים. בשל טיב הנכות שנגרמה לתובע ובהתחשב באופי עבודתו באותה עת, עבודת חובש המצריכה מטבע הדברים ניידות וכושר גופני סביר, נראה כי יש לפסוק לתובע הפסדי שכר בגין כל התקופה בה נעדר מעבודתו. אשר על כן, יש לפסוק לתובע סכום של 29,771 ₪. סכום זה בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מאמצע התקופה (15.12.2009) עומד ע"ס 33,600 ₪ במעוגל. גריעה מכושר ההשתכרות בעדותו בבית המשפט טען התובע, כי בתצהירו התייחס לעבודתו כפרמדיק כיוון שלא היה עורך-דין ולא ידע מתי יהיה עורך-דין, אך כיום הוא רואה את עתידו במקצוע עריכת הדין. התובע טען, כי זה אך סיים התמחות ושכרו כמתמחה היה 5,500 ₪. כן טען, כי טרם סיכם את תנאי ההעסקה שלו כעורך דין במשרד בו התמחה, אך העריך כי יעבוד שם וכי שכרו יעלה. כפי שניתן להיווכח, התובע לא הציג ראיה כלשהי כי לאורך כל שנות עבודתו שכרו עלה על שכר מינימום. אף על פי כן, ולמרות שאין לומר שהתובע, שגילו כיום 33 שנים, הוא צעיר שטרם החל את דרכו בשוק העבודה, אין בעברו התעסוקתי של התובע כדי ללמד על בסיס השכר הצפוי לו לכל תוחלת חייו המקצועיים. יש לקחת בחשבון שהתובע עלה לארץ בשנת 2000, וכעולה מעדותו זה לא מכבר סיים את לימודי המשפטים ואת ההתמחות ובאופן טבעי הוא צפוי להשתלב בשוק העבודה כעורך דין. התובע אמנם לא הציג ראיה באשר לגובה שכרו כמתמחה וכן לא הוצגה ראיה ממנה ניתן ללמוד כי הוא אכן צפוי לעבוד כעורך דין במשרד בו התמחה ובאיזה שכר, אך סביר להניח כי במוקדם או במאוחר ישתלב התובע בשוק העבודה בתחום עיסוקו וכי שכרו יעלה על השכר אותו הרוויח עד כה. בנסיבות העניין שלפנינו, אין לקבוע את בסיס השכר על פי שכרו של התובע בעבר, בעבודות שעבד במקביל ללימודיו כאשר היה עולה חדש, שכן נראה שהכנסותיו בעבר אינן משקפות באופן מלא את כושרו להשתכר. יש, אם כן, לקבוע את בסיס השכר על פי שכר אפשרי פוטנציאלי של התובע אלמלא נפגע. לפיכך, ובהתחשב בעיסוקו של התובע ובעובדה שכיום הוא מצוי בתחילת דרכו המקצועית בתחום עיסוקו זה, יש לקבוע כי בסיס השכר לצורך חישוב הגריעה מכושר ההשתכרות עומד על השכר הממוצע במשק. משנקבע בסיס השכר על פי עיסוקו הצפוי של התובע בעריכת דין, יש לבחון כיצד עשויה נכותו להשפיע על כושר ההשתכרות בעיסוקו זה. מגבלותיו של התובע, ככל שקיימות, לא מנעו ממנו לסיים את לימודי המשפטים על פי המתוכנן ולהשלים תקופת התמחות במשרד עורכי דין. לא הוכח כי לפגיעתו בתאונה היתה עד כה השפעה על כושר השתכרותו במסלול התעסוקתי החדש בו בחר, וככלל, נכותו של התובע, המתמקדת בשוק התחתונה, אין בה כדי להפריע למרבית הפעולות המבוצעת על ידי עורך דין בשגרת יומו. בהתחשב בכל האמור, אני פוסקת לתובע סכום של 84,000 ₪, המשקף כ-40% מחישוב אקטוארי מלא על בסיס הנכות שנקבעה לתובע ובסיס השכר שנקבע לעיל (שכר ממוצע במשק פחות מס הכנסה), וזאת עד הגיעו לגיל 67. נזק לא ממוני בגין הנזק הלא ממוני יש לפסוק לתובע פיצוי על פי התקנות ובהתאם לנכות בשיעור 10% ו-15 ימי אשפוז, ובסה"כ 23,800 ₪ במעוגל, נכון להיום. עזרת הזולת התובע טען, כי לאחר התאונה היה מוגבל מאוד ונעזר בכסא גלגלים למשך כחודשיים וחצי ולאחר מכן התהלך בעזרת קביים. בתקופה זו, כך נטען, משפחתו וחבריו סעדו אותו ואמו הגיעה במיוחד מחו"ל ושהתה בארץ במשך כחודש ימים על מנת לסייע לו. כן טען התובע, כי כיום הוא מתקשה לבצע את המוטל עליו בעבודות הבית ביעילות ובזריזות. התובע לא תמך את טענותיו לגבי עזרת צד ג' בראיה כלשהי ואף אחד מחבריו הנזכרים (שלא בשמם) בתצהירו או מבני משפחתו לא הובא לעדות מטעמו. יחד עם זאת, בהתחשב באופי פגיעתו של התובע, שיעור נכותו, משך אשפוזו ותקופת אי הכושר הזמנית שנקבעה לו, סבורתני כי סביר לפסוק לתובע פיצוי בסך 3,000 ₪ כערכו היום בגין עזרת הזולת בעבר. בהתחשב בגובה הנכות וטיבה, אין מקום לפסיקת פיצוי לעתיד בגין רכיב זה. הוצאות התובע טען כי כתוצאה מהתאונה נגרמו לו הוצאות שונות, בעיקר בתקופה הסמוכה לתאונה, ולתצהירו צורפו קבלות ספורות בסכום כולל שנאמד בכמה מאות שקלים. לא הוצגה ראיה לצורך בטיפולים נוספים בעתיד וצורך כזה אינו נלמד מחוות דעת המומחית ולא נטען על ידי התובע. בנסיבות אלה, ובהתחשב בתקופת אי הכושר הזמני ובטיפולים להם נזקק התובע, אני פוסקת לתובע ברכיב זה סכום כולל של 2,000 ₪ כערכו היום. סוף דבר נוכח כל האמור, תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים: הפסד שכר לעבר - 33,600 ₪; אבדן כושר השתכרות - 84,000 ₪; נזק לא ממוני - 23,800 ₪; עזרת הזולת - 3,000 ₪; הוצאות - 2,000 ₪; סה"כ 146,400 ₪. בנוסף, תישא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בסך 22,458 ₪ וכן בהוצאות המשפט. נכותתאונת דרכיםשבר