מה הפיצוי המגיע לזוג אשר ערך ברית מילה, ובמהלך אירוע הברית נפגע קרוב משפחה כתוצאה מרשלנות נטענת של אולם השמחות ? זו השאלה הטעונה דיון והכרעה. 2. ביום 12.11.08 נערכה בשעה טובה ומוצלחת ברית מילה לבנם של התובעים באולם שמחות בירושלים אשר הופעל בעת הרלבנטית על ידי הנתבעת. לאירוע הוזמנו כמאה אורחים ולאולם שולם כ-13,000 ₪. 3. אין מחלוקת כי לאחר שהרך נימול, התיישבה אמה של התובעת 2 (להלן "הסבתא") על אחד הכיסאות, הכיסא התפרק, הסבתא נפלה נפגעה והוזמן אמבולנס, הסבתא פונתה לבית החולים הדסה, עברה ניתוח ואושפזה. 4. עניינה של תביעה זו אינו הנזק שנגרם לסבתא אלא הנזק שנגרם לתובעים, בעלי השמחה עקב נפילת הסבתא. מטעם התובעים העידו הסבתא הגב' זילפה לוי והתובע ומטעם הנתבעת העיד מר יוסי פלח מנהל אולם האירועים בתקופה הרלבנטית (להלן: "מנהל האולם"). מועד הנפילה- בתחילת אירוע השמחה או בסופו 5. בין הצדדים התגלעה מחלוקת בנוגע למועד שבו ארעה הנפילה, האם בסמוך לתחילת סעודת המצווה או בסופה. מדוח מד"א עולה, ועל כך אין מחלוקת כי האמבולנס הוזעק בשעה 16:45. התובע העיד כי הטקס החל בשעה 15:00 לערך "לא זוכר את השעה המדוייקת". (ע' 5 ). וכך נכתב בסעיפים 9 - 10 לתצהיר התובע: "כאמור, מיד עם תחילת התקרית, הופסק למעשה כל העיסוק בטכס עצמו והמשך האירוע עמד כולו בצל הנפילה של הסבתא. כל האורחים כולל ילדים רבים, היו עדים למחזות הטראומטיים של כניסת אנשי מד"א לאולם, הטיפול במקום ופינוי הסבתא באלונקה לאמבולנס הממתין. ברור כי זה יהיה הזכרון המרכזי מארוע זה בעיני הנוכחים. בתי הכינה קטע ברכה מרגש, אך לאחר הארוע, היא פרצה בבכי במקום לקרוא את הקטע. הצלם הפסיק לצלם. בהעדר מצ"ב רוח כלשהו". גם בתצהיר הסבתא וגם בתצהיר האב התובע נכתב כי האירוע היה לקראת סיום הטקס. התובע העיד כי הכוונה היא לטקס ברית המילה במובחן מסעודת המצווה. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ובחנתי הראיות שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי האירוע היה בסוף הארוחה. ראשית, אין מחלוקת שהשקיעה באותו יום היתה בשעה 16:40 (ע' 6 ש' 24) ומכאן שטקס הברית היה צריך להסתיים עוד קודם לכן. שנית, התובעים לא הציגו תמונות מהאירוע ולא תמכו את טענותיהם לפיהם הצלם הפסיק לצלם במועד הנפילה. בעניין זה העיד התובע כי "יש וידאו עד לרגע הנפילה" (ע' 6 ש' 22). העדר הצגת התמונות והסרט פוגמת גם בגירסת התובעים בנוגע למועד שבו קרה האירוע, ואי הצגת התמונות והסרט כמוה כהימנעות מהבאת ראייה מהותית ורלבנטית. שלישית, בסעיף 5 לתצהיר מנהל האולם נכתב : "אני הייתי במשרדי בעת האירוע הנטען ונמסר לי, כי נשבר אחד הכיסאות באולם וכתוצאה מכך נפלה האישה שישבה על הכיסא לרצפה. כאשר יצאתי החוצה הבחנתי, כי האירוע היה בשלב של הוצאת הקפה, דהיינו סופו של האירוע". האמור בתצהיר לא נסתר למעשה, לעניין העובדה שהארוע היה בשלב "הוצאת הקפה". יצויין כי מנהל האולם נחקר בעניין זה ושב על האמור בתצהירו. האחריות 6. מכאן, יש לבחון את שאלת האחריות. כידוע, בעת בחינת עוולת הרשלנות יש לבחון קיומה של חובת זהירות, האם הופרה חובה זו והאם הנזק נגרם כתוצאה מהפרת החובה. היקפה של חובת הזהירות וטיב אמצעי הזהירות בהן יש לנקוט, מושפעים מכלל נסיבות העניין ומן השאלה מה הם הסיכונים הצפויים (ראו למשל: ע"א 10083/04 חגי גודר נ' המועצה האזורית מודיעין (פסק דין מיום 15.09.05, פורסם במאגרים)). עם זאת יצויין כי כיום אומץ מודל אחר - מודל של התרשלות תחילה, אלא שמודל זה לא נוהג בכלל מקרי הנזיקין (ראו: ע"א 4486/11 פלוני ואח' נ' פלוני (פסק דין מיום 15.07.13, פורסם במאגרים)). 7. לענייננו, העיד מנהל האולם כי הכיסאות נקנו בשנת 2001, כי כל חמש שנים נשלחו הכיסאות לתחזוקה - חידוש וטיפול של הכיסאות אצל יצרן ריהוט. התחזוקה האחרונה היתה בשנת 2006, כשנתיים קודם לאירוע. מנהל האולם העיד שפרט לאירוע זה, מעולם לא נשבר כיסא. עם זאת, אין מחלוקת שהנתבעת שלחה הודעת צד ג' כלפי יצרן הכיסאות והגיעה להסכמה עם היצרן. כפועל יוצא נמחקה ההודעה לצד ג'. 8. הנתבעת אמנם שיפצה את הכיסאות, אך מדובר בכיסאות ישנים ששופצו. מדובר באולם אירועים שבו התקיימו אירועים רבים, על הכיסאות ישבו אורחים רבים, ולא מן הנמנע כי כיסאות הוזזו מידי יום, אם על ידי האורחים ואם על ידי עובדי המקום. האורחים הם במשקלים שונים, ולא יחסו של אורח ועובד לכיסא כיחסו של אדם לכיסאו הפרטי, וד"ל. הסיכון שייגרם בלאי לכיסא, היה ידוע לנתבעת אשר פעלה לשפץ את הכיסאות, ואולם הסתבר כי השיפוץ לא הועיל, וכי לא היה בשיפוץ כדי למנוע את הנזק. התנהגות הנתבעת רשלנית, משום שיכלה למנוע סיכון סביר - סיכון שתוחלת הנזק שלו נמוכה מעלות מניעתו. הנתבעת לא העידה מי מאנשי התחזוקה, על מנת שיעיד על אופן הטיפול בכיסאות בזמן אמת. כן לא העידה הנתבעת את יצרן הכיסאות, על מנת שיוברר האם די היה בטיפול שנעשה בשנת 2006 כדי למנוע את הסיכון. מהאמור, עולה כי הנתבעת לא בדקה פגם בכיסא שהיה פגום וגרם לנזק. הנתבעת היתה צריכה לצפות כי אם אורח ישב על כיסא פגום, הכיסא עלול לקרוס ולגרום לנזק הן לאורח והן לבעל השמחה אשר הזמין את האורח. צפיות זו נובעת הן מאופי המקום כאולם אירועים, הן מהאירועים הרבים שהיו במקום, הן מהקהל הרב שהגיע לאולם לשמחות והן מניסיון הנתבעת לשפץ כיסאות המעיד על ידיעתה בצורך בתחזוקה הולמת לכיסאות. 9. במקרה דנן חל הכלל של הדבר מדבר בעדו. לתובעים ולסבתא לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת את הנסיבות שגרמו לכיסא להישבר בעת שישבה הסבתא עליו. הנסיבות שבהן אירע הנזק מתיישבות יותר עם האפשרות שהנתבעת לא דאגה להחזיק כיסאות תקינים, לתחזק את הכיסאות כנדרש, לפקח על מצב הכיסאות ולהחליפם כאשר הם מתבלים .( למקרה דומה ראו: ת"א (שלום ירושלים) 13439/04 אברהם מוסטדה נ' ה. שאש שירותי מזון בע"מ (ירושלים),(פסק דין מיום 31.01.06, פורסם במאגרים). מכאן שהנטל על הנתבעת להוכיח שלא התרשלה ובהעדר עמידת הנתבעת בנטל ,קמה חובה על הנתבעת לפצות התובעים. 10. עוד יצויין כי הנתבעת היא מונעת הנזק הטוב ביותר, ומשלא בדקה הנתבעת את הכיסאות בזמן אמת, אלא סמכה על השיפוץ שעברו הכיסאות, מתבקשת המסקנה כי הנתבעת אחראית לנזק (על כיסא שקרס, ראו והשוו: ת"א (שלום חיפה) 11628/06 ציפורנט נ' המועצה המקומית כפר וורדים (פסק דין מיום 28.05.08 פורסם במאגרים). 11. מעבר לאמור, יצויין כי הנתבעת הודתה למעשה באחריותה כלפי הנפגעת הישירה, ופיצתה אותה, וגם מטעם זה מתבקשת המסקנה כי הנתבעת אחראית כלפי התובעים. הנזק 12. לאחר שהכרענו בשאלת האחריות יש לבחון את שאלת הנזק. בעניין זה יצויין כי מדובר בתביעה בגין נזק לא ממוני. אמנם, בכתב התביעה נטענו טענות רבות לנזקים לא ממוניים שנגרמו לתובעים, ולבתם של התובעים, ואולם התובעת 2 לא העידה כלל. כך גם בתם של התובעים לא העידה. התובעים גם לא העידו מי מהמוזמנים על מנת שיתמוך בגרסתם בעניין היקף הנזק. הוא הדין לעניין אי העדת הצלם. גם הטענות כי התובעים טיפלו בסבתא בתקופה שלאחר האירוע, נזנחו למעשה בתצהיר התובע, ויש לראות הטענות כטענות שלא הוכחו. התובעים טענו כי הנתבעת לא הייתה רשאית לפתוח תיק הוצאה לפועל, וכי גם פתיחת תיק ההוצאה לפועל בגין אי תשלום מלוא תמורת האירוע גרמה להם לנזק, ואולם בעניין זה רשאית היתה הנתבעת לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לאחר שלא שולמה מלוא התמורה והדרך בפני התובעים היתה להגיש התנגדות לביצוע שטר ושם לשטוח את טענותיהם. מכאן, שאין בפתיחת תיק ההוצאה לפועל כדי להשליך על הנזק שנגרם לתובעים. להשלמת התמונה יצויין כי אין חולק כיום שהתמורה בגין האירוע שולמה על ידי התובעים. 13. אמנם עסקינן בתביעת נזיקין שרף הפיצוי אינו מוגבל בה, זאת בשונה מתביעות אחרות שם קבוע סטנדרט פיצוי (לדוג': תביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975). ההסבר לקביעת רף פיצוי בתביעות בהם קיים משטר אחריות הוא בין היתר שלתובע יתרון בכך שאין צורך להוכיח אחריות, בכך שמדובר בחוקים שהם חברתיים בעיקרם ובכך שמדובר במשטר המהווה למעשה משטר ביטוחי. "תפיסתנו אינה כלכלית-צרה (ראו למשל ע"א 44/76 אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ' שוורץ, פ"ד ל(3) 785). היא מאגדת שיקולים שונים ובהם צדק על היבטיו השונים והשגת תוצאה יעילה במובן הרחב. מבחן העלות והתועלת אינו בהכרח מבחן של משוואה פיננסית".(ע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית (פסק דין מיום 27.09.05, פורסם במאגרים)). במשטר של האחדת פיצוי קיימות חסרונות, בעיקר כלפי ניזוק עני. כך למשל:" כל עוד סך תוחלת הפיצוי שיחוב בה המזיק תהיה שונה מסך תוחלת הנזק שהוא גורם, תיווצר בעיה של הרתעת-יתר או הרתעת-חסר...סטנדרטיזציה של פיצוי לא תיתן למזיק תמריץ לגרום נזק אבסולוטי נמוך (על-ידי סיכון העני) על פני נזק אבסולוטי גבוה (על-ידי סיכון העשיר)..." (צחי קרן-פז, "כיצד דיני הפיצויים הופכים את העניים לעניים יותר?" עיוני משפט כח (תשס"ד) 299). ואולם, לא ניתן לפצות בחלל הריק ויש מקום לסטנדרט פיצוי ידוע המושתת על עקרונות וודאיים, בין היתר על מנת ליצור יציבות, וודאות ומניעת התדיינות ( ראו והשוו: יהודה אדר "מדוע נכון לאחד את התרופות בחוזים ובנזיקין-? תשובה לפרופ' דגן" משפטים לו (תשס"ז)357)). עם זאת, "הפיצוי צריך לשקף את מורכבות הנזק לניזוק האינדיווידואלי ואת השלכותיו עליו". ( ע"א 2055/09 פלוני נ' הרב ניסים זאב ואח' פ"ד נה (5)241, 275). 14. בפסיקה נדונו לא מעט מקרים דומים לענייננו. כידוע, כל מקרה לגופו. ואולם כאמור לעיל, בפסיקת הפיצוי יש להביא בחשבון גם את הפיצוי הנפסק במקרים דומים דרך כלל. כך למשל במקרה שחדרו מים בעת אירוע חתונה, דבר אשר פגם בשלמות השמחה ובאופן אירוח המוזמנים, נפסק פיצוי בסך כ-33,000 ₪ (ת"א (שלום תל-אביב) 63722/00 כחלני שניר ואח' נ' נורית ואלדד קיטרינג בע"מ ואח' (פסק דין מיום 05.06.02, פורסם במאגרים)). יצויין כי באותו עניין נכחו באירוע 300 אורחים, כי מדובר באירוע של חתונה, וכי מדובר ברטיבות מתמשכת במהלך אירוע, במובחן מהמקרה דנן שבו היתה נפילה אחת של הסבתא. במקרה אחר נפסק פיצוי בסך 25,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה עקב גניבת סרט החתונה (ת"א (שלום באר שבע) 3222/07 גואחניש ואח' נ' סקופ (מ.י) צילום והפקות בע"מ (פסק דין מיום 16.01.08, פורסם במאגרים)). בפסק הדין האמור קיימת הפנייה לפסקי דין נוספים בהם נפסק פיצוי בסך 35,000 - 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה באירועי חתונה שונים. באחד מהמקרים, מדובר בזמר שלא התייצב לחתונה, במקרה אחר מדובר ברב שלא התייצב לחתונה ובמקרה נוסף שבו רשת הצללה שנפרשה מעל שולחנות גרמה נזק לעשר שולחנות. לאחרונה נפסק פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין הפסקת חשמל של כ-15 דקות שנגרמה במהלך חתונה. (תא"מ (ירושלים) 19595-04-10 אייל סבן ואח' נ' פביליון כנסים ואירועים (פסק דין מיום 16.09.13, פורסם במאגרים). הנה כי כן, רף הפיצוי במקרים דומים נע בשיעור שבין 15,000 ₪ - 50,000 ₪. עם זאת, יש מקום לסייג הדברים, במובן זה שפסקי הדין התייחסו לחתונות. בכל הכבוד, קיים הבדל בין ארוע חתונה לארוע ברית המילה, ולא הרי זה כהרי זה. כן יש לסייג הדברים בשים לב לכך שהסכומים שנפסקו , נפסקו במקרים בהם עלות האירוע היתה גבוהה לאין ערוך מהמקרה דנן. בחלק מהמקרים גם הנזק הלא ממוני היה רב, בין היתר, משום שמדובר היה בתקלה מתמשכת ומאחר שמוזמנים רבים נכחו בארוע. 15. בעת שקלול הפיצוי יש להביא בחשבון, בין היתר, את היקף הנזק, את עוצמת הנזק, את גודל האירוע ואת הסכום ששולם עבור האירוע. יצויין כי מבחינה עובדתית נקבע שהכיסא נשבר לקראת סוף חגיגת הברית. מכאן שקודם לכן, אכלו האורחים, נהנו וישבו. אמנם, הכיסא נשבר, ויש להצר על כך, אך הדבר היה בסוף האירוע ויש להביא עניין זה בחשבון. כן יש להביא בחשבון את העובדה שהניזוקה לה נגרמו נזקי גוף- הסבתא - פוצתה, ויש להיזהר לבל הפיצוי יהיה פיצוי יתר. עם זאת , לא ניתן להתעלם מעגמת הנפש הנגרמת לבעלי שמחה שעה ששמחתם אינה שלמה ואף מלווה בצער. לא לכך פיללו התובעים בשעה שהזמינו את אורחיהם והתקשרו עם הנתבעת. התובעים גם לא ציפו לכך שהאירוע יתויג בחלקו עם נפילת הסבתא ובוודאי שלא שיערו כי למי מאורחיהם ייגרם נזק שישליך על האירוע כולו. בשים לב לאמור לעיל, בשים לב לנזקי התובעים שפורטו בתצהיר התובע - שחלקם לא נסתרו, בשים לב לכך שהכיסא נשבר לקראת תום האירוע, בשים לב להיקף המוזמנים, בשים לב לנזק שנגרם לסבתא שיש בו כדי להשליך על הנזק שנגרם לתובעים, בשים לב לכך שאנשי צוות מד"א נכנסו במהלך אירוע השמחה לאולם, בשים לב לפיצוי שנפסק במקרים דומים, בשים לב לכך שמדובר בברית מילה במובחן מחתונה כמפורט לעיל ובשים לב לעלות האירוע (בסך 13,100 ₪) פוסק לתובעים פיצוי בגין נזק לא ממוני בסכום של 8,000 ₪. סוף דבר 16. אשר על כן מחייב הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בסך 8,000 ₪. בשים לב לסכום התביעה שנתבע (75,000 ₪) ובשים לב לתוצאה, מחייב הנתבעת לשלם לתובעים רבע אגרת משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪ ומע"מ. הסכומים ישולמו תוך 30 יום, שאם לא ייעשה כן, ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל ממש. אירועים (תביעות)פיצוייםאולם / גן אירועים