תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכבו מסוג טויוטה לנד קרוזר בעטיה של תאונה, אשר כנטען אירעה בתאריך 28.12.08 בעת שהתובע נסע במושב אחיסמך רכב מסוג מאזדה (להלן - "רכב המאזדה") נהוג בידי הנתבע 1 פגע בג'יפ מאחור וגרם לו להתהפך ולפגוע בעמוד חשמל שהיה במקום (להלן - "התאונה"). נתבע 1 לא הגיש כתב הגנה מטעמו וכנגדו התקבל פסק - דין ביום 17/01/10. הנתבעת מס' 2 (להלן - "הנתבעת"), הינה מבטחת רכב המזדה של הנתבע 1. בחקירתו הראשית מסר התובע בזו הלשון : "באתי כדי לצאת מהמושב מושב אחיסמך, הייתי עם שני ילדיי ברכב, הייתי בנסיעה לכוון היציאה יש שם עיקול ימינה, במרחק של 50-100 מטרים אחרי שיצאתי מהשער, ופתאום הרגשתי מכה מאחור, ואיבדתי שליטה על הרכב, ונכנסתי בעמוד חשמל, והתהפכתי. המכה ברכב שלי הייתה מאחור באזור הפגוש יצאתי בכוחות עצמי, בדקתי את הילדים שהכל בסדר, הסתכלתי לאחור וראיתי רכב נוסע ברוורס, שהיה כ- 20 מטרים מאחוריי, כדי לבוא ולתת לי פרטים, והכל בסדר ולקחתי את הרכב לכוון הבית. מדובר בנהג בשם ניסים אברהם, הוא פגע בי עם מזדה 6" (פרוטוקול 25/05/11, עמ' 5, שורות 13-19). הנתבעת אינה מכחישה כי רכב התובע ניזוק בתאונה אך טוענת, כי רכב הנתבע 1 אשר בוטח על ידה לא היה קשור לתאונה ולשיטתה, המדובר באירוע מבוים ו/או אירוע שנגרם בזדון מתוך כוונה לגרום נזק לרכב ו/או באירוע שמעולם לא אירע ו/או אירע בנסיבות השונות לחלוטין מהנטען. עוד לטענתה של הנתבעת, מחקירת האירוע על ידה התברר, כי הנזק לרכב התובע נגרם (אם בכלל) בנסיבות שונות לחלוטין מהנטען וכי קיים חשד כבד, אמיתי ורציני, כי עסקינן בתביעת מרמה במסגרתה נטענו טענות אשר אין בינן לבין המציאות קשר כלשהו. דיון ומסקנות; המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת מעורבותו של הנתבע 1 בתאונה - האם הוכח לפני בית המשפט כי הנתבע 1 היה מעורב בתאונה או שמא נסיבות התרחשות התאונה שונות. לאחר בחינה ושקילה של כל הראיות והעדויות שעמדו לפני, אני רואה להכריע, כי גרסת התביעה נגועה בשורה ארוכה של סתירות ובקיעים היורדות לשורש העדות ולפיכך המסקנה המתבקשת הינה כי התובע לא הוכיח את תביעתו. כפי שאפרט להלן, עדויותיהם של התובע והנתבע 1 היו רצופות פגמים וסתירות, בינן לבין עצמן, בינן לבין הפרטים שנמסרו בפני החוקר מטעם הנתבעת 2 ובתוך כל אחת מהן. התובע והנתבע 1 הותירו רושם כללי בלתי מהימן, ואין לי אלא לקבוע כי אין בסיס לגרסתו של התובע כי רכב הנתבע 1 היה מעורב בתאונה. נתבעת המבקשת להתמודד עם גרסת תאונה, אשר אין עדים אובייקטיבים וחיצוניים לאימותה, נאלצת להסתמך על סתירות המתגלות בעדויות גם בנושאים שוליים. לסתירות אלו יש חשיבות רק אם יש בהן להצביע על חשד לאי אמירת אמת, וככל שאין מקורן באי דיוקים טבעיים ואנושיים, בפרט כשמדובר באנשים פשוטים המתבקשים לשחזר אירועים שאירעו לפני שנים כשבמרכזם בדרך כלל חוויה טראומתית. מכל מקום ניסיון החיים מלמדנו, כי סדקים ובקיעים בגרסאות המוצגות מתגלים דווקא בנקודות שוליות, כאשר אין לצפות לסתירות כאלה בגרעין הגרסה ובנושאים מרכזיים. בענייננו, הסתירות העולות מגרסת התביעה לא ניתן לתרץ רק בגורם האנושי הטבעי ויש בקיומן בנסיבות, כדי לכרסם באופן ממשי ממשקל העדויות מטעם התביעה, זאת ועוד אני קובע, כי התשתית העובדתית אשר ביסוד התובענה לא היתה מהימנה. יתר על כן, מעבר לעובדה שהתובע לא הביא ולו בדל ראיה להוכחת מעורבותו של הנתבע בתאונה, עדותו של התובע היתה בלתי עקבית, פתלתלה ובלתי אמינה לגבי נסיבות התרחשות התאונה. יש להוסיף כי במקרה דנן מנגנון הפגיעה הנטען והנזקים שנגרמו לרכב הג'יפ אין בהן כשלעצמן לתמוך בהכרח בגרסת התביעה והן יכולות להתיישב באותה מידה עם התרחיש שהוצג על ידי הנתבעת לפיו רכב הג'יפ בבעלות התובע אבד שליטה בלי מעורבות של רכב צד ג' והתנגש בעמוד. בנסיבות התיק ולאור הספקות שהתעוררו ראיתי גם לייחס משקל מכביד לחובת התובע לעובדה, כי מטעמו לא הובאו עדים ובנוסף חרף העובדה, כי לפי תיאוריו עניין לנו בתאונה קשה (שלדבריו בנס לא נגרמו פגיעות גוף) ועל אף העובדה, כי נסעו עימו שני ילדיו קטינים אלא שהוא בחר להסתמך על התרשמותו כי לא נגרם להם נזק ולא חשב להפנות אותם לבדיקה רפואית. גם עובדת הכחשת הקשר בין התובע לנתבע בדגש לתשובותיהם של התובע והנתבע בחקירתם הנגדית והשוואתן אל הדברים שנמסרו בפני החוקר מטעם הנתבעת פועלים לחובת התובע ומהווים משקל נגד לגרסתו. ובייתר פירוט לנקודות המרכזיות; כפי שיפורט להלן, אין מחלוקת בין הצדדים כי רכב הג'יפ מטעם התובע התנגש בעמוד חשמל, סלע המחלוקת בין הצדדים הוא אך במעורבותו של רכב המאזדה המבוטח על ידי הנתבעת בתאונה. עדות התובע; כאמור התובע מסר גרסאות סותרות במספר הזדמנויות לשאלות שונות ובשל חשיבות הדבר אציין להלן את התשובות הסותרות שנמסרו על ידי התובע; בתחילת חקירתו הנגדית מסר התובע, כי לאחר התאונה נסע ברכבו לכיוון בית הוריו (עמ' 6, פרו' 25/05/11) "ש.ת הנעתי ויצאתי, הרכב עבר טסט שו8בעיים (צ.ל שבועיים ח.י) לפני". ואילו בהמשך הוסיף נתון נוסף לפיו הרכב נגרר לבית הוריו ע"י אדם בשם ויקטור גלי קרוב משפחתו (שאגב לא זומן למתן עדות) (עמ' 7 לפרו') "ש.ת ויקטור גלי זה שגרר אותי מהעמוד לבית הוריי". כשנשאל התובע על פשר השינוי בגרסתו על ידי ב"כ הנתבעת 2, תחילה התחמק התובע ממתן תשובה וציין (עמ' 7 לפרו') "ש.ת אחרי התאונה הרמנו את הרכב ולקחנו אותו לבית הוריי, גררתי את הרכב באמצעות רכב אחר". אך בהמשך השיב "ש.ת שאלת אותי איך הגעתי למקום התאונה". בעניין אחר נשאל התובע האם היו אנשים נוספים שראו את התאונה והוא השיב, כי לאחר התאונה לא היתה התקהלות של אנשים וכי אף אחד לא הגיע למקום התאונה. אלא שתשובה סותרת לא איחרה לבוא ובמענה לשאלה אחרת סתר התובע תשובה אחרת שנתן. ש. הייתה התקהלות של אנשים. ת. לא. ש. יש מתחם של אגד. ת. אף אחד לא הגיע למקום. ... ש. איך המושב יודע שאתה גרמת לנזק. ת. אחרי שעה שעתיים ידעו, אנשים אמרו להם, אני לא הלכתי להגיד. ש. קודם אמרת שרק אתה והנהג השני היה במקום. ת. כי אני התהפכתי עם הרכב, ולא הוא, בזמן התאונה אף אחד לא היה . ש. או אתה או הנהג השני סיפרתם למישהו במושב. ת. אחד במושב כנראה עבר, והתקשר למזכירות שהעמוד נפגע, ואז ידעו שזה אני. ש. עם מי דיברת במזכירות. ת. עם שלום תמר. הוא הגזבר, אני פניתי אליו, ולא הוא אליי. וסיפרתי לו שהרכב מאחוריי פגע בי, ומה שסיפרתי כאן .....". אי הבאת עדים; בחקירתו הנגדית של התובע הוא מסר, כי סיפר אודות קרות התאונה כפי שזו אירעה למספר אנשים, לסוכן הביטוח, לשמאי הרכב אשר בדק את הרכב עוד באותו היום, לאשתו, לאמו אליה הביא את הילדים מייד לאחר המקרה ולחברו וויקטור גלי אשר גרר את רכבו מספר דקות לאחר המקרה, אך חרף זאת הוא נמנע מלזמן מי מהעדים הרלבנטיים הנ"ל למתן עדות. ש.אחרי התאונה לאן לקחת אותם. ת. להוריי. ש. כשלקחת אותם להוריך סיפרת להם שקרתה לכם תאונה. ת. הילדים סיפרו, לא סיפרתי כי הייתי במשרד שלי, פחדתי להגיד להם כדי שלא יקבלו טראומה. ש. אחרי כן סיפרת גם אתה. ת. כן. אחרי שעה וחצי. ... ש.כשהשמאי הגיע סיפרת לו על התאונה. ת. כן. הרכב הושבת. ... ש.למי עוד סיפרת חוץ מלגזבר המושב, לויקטור, ואמך, איך קרתה התאונה. ת. לכל מי שראה סיפרתי מה קרה. ש.למי סיפרת. ת. אף אחד לא ראה. ש.לויקטור גלי סיפרת מה קרה, אחרי 15 דקות. ת. נכון. ש. ולגזבר סיפרת באותו יום, אחרי שעתיים שלוש. ת. נכון. ש.לאמא שלך סיפרת בדיוק באותו יום אחרי שעתיים. ת. נכון. ש.ולמי עוד אחרי יום יומיים שבוע. לאשתך סיפרת. ת. אחרי 4-5 שעות. תיאור נוסף שמעלה סימני שאלה נמצא בגרסה התמוהה לפיה הנתבע 1 שגרם כביכול לתאונה קשה בה היו מעורבים ילדים (לדבריו של התובע בנס לא נגרמו נזקי גוף) הספיק למסור פרטים לתובע ותוך זמן קצר (פחות מ - 15 דקות עוד בטרם הספיק ויקטור גלי להגיע למקום התאונה) הספיק לעזוב את זירת האירוע. לזה תתווסף העובדה, כי למקום האירוע לא זומנה משטרה ואף לא כוחות מד"א עובדה כשלעצמה שאינה מתיישבת עם ההיגיון הבריא. בהמשך נשאל התובע לעניין ההיכרות שלו עם הנתבע 1 וגם כאן התובע חטא באי אמירת אמת והמשיך למעשה באותו קו המעורר ספק רציני בדבר מהימנותו ואשר מביאני למסקנה שלא ניתן לסמוך על דבריו : בעמ' 9 לפרו' שורות 3-13 ש. אתה מכיר את ג'קלין שמש. ת. לא. ש. ג'קלין היא אחותו של הנהג השני, והיא אומרת שהיא מכירה אותך ואת אשתך, והיא טוענת שאתה והנהג שני חברים טובים. ת.אחרי התאונה, יכול להיות שאני מתקשר אלי, ואני מתקשר אליו ונהינו חברים טובים. ש. ג'קלין שמש מכירה אותך לפני התאונה. ת. אותי לא, אבל את אשתי יכול להיות. ש. אתה יודע שהיא מכירה אותך, או את אשתך. ת. אני לא יודע. ש. אתה יודע שמספר הנייד שלך רשום בזיכרון של הנייד שלה. ת. יכול להיות, עכשיו שאני נזכר היא הייתה גרה לידינו היינו שכנים. יתר על כן, מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה, גם אם נניח לרגע שההורים אכן לא הבחינו בפגיעות כלשהן בילדיהם בעקבות התאונה הרי שאין זה מתקבל על הדעת, כי בתור הורים סבירים ונורמטיביים התובע ואשתו לא ימהרו להפנות את ילדיהם לבדיקה רפואית. אציין עוד, כי בסיכומי הנתבעת ב"כ הנתבעת מינה עוד תמיהות נוספות שסבורני יש בהן כדי לחזק את המסקנה לפיה גרסתו של התובע אינה אלא גרסה בלתי אמינה ומלאכותית; באופן תמוהה לחלוטין בחוות הדעת של השמאי מטעם התובע אין כל פירוט ביחס לנסיבות קרות התאונה ומעורבותו של צד ג', חרף העובדה שכאמור לעיל התובע מסר כי סיפר אודות התאונה למומחה. לא הוצג בפני בית המשפט טופס ההודעה אודות התאונה שהתובע מילא לאחר התאונה לחברת הביטוח הראל המבטחת את רכבו בביטוח צד ג' וזאת בתביעה כנגדו בגין הנזקים שנגרמו לעמוד החשמל ולא ידוע אם גרסה זו נמסרה למבטחת של רכבו בביטוח צד ג' !! אם כן, ניתן לסכם עדותו של התובע נעדרת קוהרנטיות וספונטאניות, תשובותיו בחקירתו הנגדית היו חמקניות, מניפולטיביות אשר נועדו למטרה אחת לאיין כל אפשרות להתייחס לאירוע בניגוד לנטען על ידו - בסופו של יום אני קובע, כי עדותו של התובע הותירה רושם שלילי . מכאן לסתירות בעדותו של הנתבע 1 עדותו של הנתבע 1, הנתבע מסר בחקירתו הנגדית כי רכבו תוקן על ידי חבר שלו, אך כשנשאל על זהותו של אותו חבר שכביכול תיקן את רכבו מסר תשובה תמוהה "ש.ת. יש דברים ששומרים ולא מספרים". זאת ועוד בחקירתו בפני החוקר של הנתבעת 2 מסר הנתבע 1 כי רכש כנף ימנית וחבר שלו החליף לו אותה אלא שבחקירתו הנגדית סתר את תשובותיו בפני החוקר : ש.הוא קנה את החלפים. ת. לא. הוא עשה תיקון, לא היו חלפים. הכנף ניזוקה היה רק צריך לסדר. ש. לא הוא ולא אתה קנית חלפים וחלקים לרכב. ת. לא. קיבלתי את הרכב מתוקן. ההיכרות בין התובע לנתבע 1 בתמליל הקלטת נ/2 הנתבע 1 נשאל על ידי החוקר ש. תגיד לי, אתה הרבה זמן מכיר אותו את רפי? ת. אני לא מכיר אותו בכלל, מה זה הרבה זמן מכיר אותו? ש. לא הכרת לפני התאונה. ת. לא, לא מכיר אותו. גם היום ,חוץ מזה שהסוכנת ביטוח שלי והוא מתקשר בשביל לדעת פרטים, מה קורה מה זה, אמרתי לו אח שלי, מסרתי את הכל. תשובות אלה עומדות בסתירה מהותית למה שמסר הנתבע 1 בחקירתו הנגדית בפני. ש.אתה מכיר אותו לפני התאונה. ת. לא. רק אחרי התאונה. ש. איך הכרתם. ת. אנחנו מתעסקים עם אותו ענף. ... ש.היום אתה ורפי חברים טובים. ת. כן. עובדים ביחד. ש. ממתי אתם חברים טובים. ת. כמה חודשים אחרי התאונה, הלכתי לבקר את הילדים בבית, מתקשר ושואל עליהם, הבן שלו למד אצל אחותי בחוג, לפני כן לא הכרנו. ש. אחותך ג'קלין שמש. ת. כן. שגם גרה בגני יער. אני אומר לך זאת כי אני יודע לאן אתה חותר. אומר, כי לא נתתי אמון בעדות התובע ובעדות הנתבע 1. עדויותיהם נמצאו מלאי סתירות ופגמים עד כי לא נותרה מהן גרסה אחת סדורה. הסתירות, הגרסאות הרבות והשינויים בהן, אינם מותירים מקום למסקנה אחרת אלא שלא ניתן לקבל את גרסת התובע. לכך מתווספת העובדה כי התובע נמנע מלזמן עדים רלבנטיים אשר בעדותם יכלו לתמוך בגרסתו. כידוע, על התובע להוכיח תביעתו, בבחינת "המוציא מחברו" בהתאם להלכה הפסוקה, לאחר הצגת נתונים עובדתיים המבססים את תביעתו, יוצא המבוטח ידי חובתו בהוכחת התרחשות האירוע ואינו נושא בנטל ההוכחה כי ידו לא היתה במעל. אך זאת כאמור בתנאי ורק לאחר שהתובע הוכיח והציג נתונים עובדתיים המבססים את תביעתו. בענייננו התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכחת מעורבות הנתבע 1 בתאונה ולכן נטל ההוכחה לא עבר לנתבעת, נכון הדבר שאם היה התובע מצליח להרים נטל זה אזי נטל השכנוע לעניין הוכחת היסוד השלישי היה רובץ על המבטחת להוכחת מסירת הפרטים הכוזבים או העלמת העובדות, על התובע היה להוכיח את קרות מקרה הביטוח על כל נסיבותיו ולא די בעצם התרחשות התאונה, אלא התרחשותה כפי שטען בכתב תביעתו באופן המקים חבות על הנתבעת. אשר על כן אני קובע, כי גרסת התובע לא הוכחה, לא הוכחה מעורבותו של רכב צד ג' בתאונה ומשכך לא הוכחה חבות הנתבעת לפצותו. התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת את הוצאות המשפט, ובנוסף שכר טרחת עו"ד בסכום של 8,000 ₪. רכב