תביעה ותביעה שכנגד בגין הפרות של הסכם לביצוע עבודות ניקוי וצביעת מגדלי קירור בפרויקט נמל הכרמל א. עיקר העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים. 1. הנתבעת, חברה העוסקת בביצוע עבודות הנדסה אזרחית, הוזמנה על ידי נמל הכרמל (להלן: "המזמין") לבצע עבודות לבניית לשונית מזח בנמל הכרמל בחיפה (להלן: "הפרויקט"). הנתבעת התקשרה בהסכם מיום 10.1.08 עם התובעת, חברה העוסקת בביצוע עבודות צבע, לביצוע ניקוי חול וצביעת מגדלי קירור בפרויקט, כקבלן משנה. 2. במועד חתימת ההסכם, ביום 10.1.08, הסכימו הצדדים גם על תוכנם של הנספחים לחוזה שנחתמו ביום 13.1.08. 3. על-פי ההסכם התחייבה התובעת לבצע את העבודות בתמורה לסך של 180,000 ₪ בתוספת מע"מ (להלן: "התמורה החוזית"). 4. ביצוע העבודה הסתיים והצדדים חלוקים בשאלת ההתחשבנות שביניהם, לרבות יתרת התמורה החוזית, עבודות נוספות עיכוב בסיום ביצוע העבודות, ליקויים בעבודה ופריטי התחשבנות נוספים. א.1. טענות התובעת. 1. התובעת טוענת כי עובר לכריתת ההסכם דובר בין הצדדים כי התובעת תבצע עבודות ניקוי וצבע ב- 9 מגדלי קירור כשבכל מגדל מותקנות רצפות מתכת (להלן: "הקונסטרוקציה") שגם אותן נדרשה התובעת לנקות ולצבוע, ותמורת ההסכם נקבעה לסך של כ- 300,000 ₪. 2. לאחר חתימת ההסכם החליטה הנתבעת שאינה מעוניינת בניקוי וצביעת הקונסטרוקציה אלא ניקוי וצביעת המגדלים בלבד. לפיכך הוסכם כי התובעת תבצע את ניקוי וצביעת מגדלי הקירור בלבד, והתמורה החוזית תעמוד על סך של 180,000 ₪ בתוספת מע"מ. כתב הכמויות והמחירים הנספח להסכם תוקנו בהתאם. 3. לאחר הסיכום המתוקן החליטה הנתבעת בעצת מפקחיה לפרק את הקונסטרוקציה לפני שהתובעת תבצע את העבודה, דבר שיצר קושי שכן כעת לא היתה לעובדי התובעת אפשרות להשתמש בקונסטרוקציה כבסיס לצורך ביצוע העבודה במגדלים. לכן התחייבה הנתבעת לספק ולהתקין על חשבונה במגדלים פיגומי עץ זמניים (להלן: "המדרכים"), עליהם יוכלו עובדי התובעת לעבוד. 4. התובעת ביצעה את העבודה על פי ההסכם במלואה. 5. בעת ביצוע העבודה נדרשה התובעת לבצע עבודות נוספות שלא נכללו בהסכם כמפורט להלן: למרות התחייבות הנתבעת, לא סיפקה הנתבעת ולא התקינה את המדרכים במקום הקונסטרוקציה, והתובעת נדרשה לספק בעצמה את המדרכים ולהתקינם. הואיל והנתבעת לא סיפקה את העצים הדרושים למדרכים, רכשה התובעת עצים שהספיקו לבניית פיגום (מדרך) אחד בלבד, והיא נאלצה, לכן, לחזור ולפרק ולהרכיב את הפיגום בכל מגדל ובכל שכבת צבע. שטח פנים המגדלים כלל בליטות שמקורן בריתוך דפנות המגדלים וכן עודפי גלוון. מלכתחילה התכוונה הנתבעת להשחיז את הבליטות בעצמה ואילו התובעת נדרשה לנקות ולצבוע את פני המגדל לאחר ההשחזה. לאחר שהתובעת צבעה שני מגדלים הסתבר כי עבודת עובדי הנתבעת לא הגיעה לרמה מספקת וכי בשני המגדלים הללו נותרו בליטות וסימנים. לפיכך ביקשה הנתבעת כי התובעת תשחיז את הבליטות ורק לאחר מכן תבצע את עבודת הצביעה, לרבות השחזה וצביעה מחדש בשני המגדלים שנצבעו. התובעת התבקשה, לאחר תחילת העבודה, להעמיד לרשות המפקח מטעם הנתבעת סל חשמלי או הידראולי שיאפשר לו לבדוק את העבודה בגובה המגדל. בנוסף, עבודת הכנת המגדלים לקראת עבודת התובעת לא הושלמה בזמן על ידי הנתבעת. בעת תחילת העבודה על ידי התובעת, רק 3 מגדלים היו מוכנים, והמגדל האחרון היה מוכן לצורך ביצוע עבודתה של התובעת רק האפריל 2008. העבודה התעכבה בשל העובדה שהמגדלים לא היו מוכנים לעבודת התובעת כאמור לעיל והיה צורך להמתין לקבלנים אחרים שהיו צריכים להשלים עבודתם לפני עבודת התובעת, וכן בשל תנאי מזג אויר, שלדעת מפקחי הנתבעת, בניגוד לדעת התובעת, לא אפשרו עבודה, ובשל הצורך להרכיב ולפרק את המדרכים (להלן: "העתקת המדרכים") בכל מגדל 12 פעמים (3 קומות בכל מגדל) ל- 4 שכבות צבע. 6. התובעת המציאה לנתבעת, בגין העבודות, 4 חשבוניות על סך כולל של 246,241 ₪ (כולל מע"מ). מקור ההפרש בין התמורה החוזית לבין סכום החשבוניות מקורו בדרישת התובעת לתשלום עבור העבודה הנוספת של השחזת הבליטות ובגין רכישת עצים לבניית המדרך. באותו שלב נמנעה התובעת מלדרוש תמורה עבור עבודת העתקת המדרכים, כדי להגיע להבנה עם הנתבעת. 7. על חשבון החשבוניות שילמה הנתבעת סך של 129,171 ₪ כולל מע"מ, ולפיכך נותרה יתרה לתשלום התמורה בסך 112,813 ₪. 8. הנתבעת דרשה שהתובעת תחתום על כתב ויתור תביעות כנגד תשלום של 56,676 ₪ בלבד, ובכך קיזזה, ללא הסבר או פירוט, סך של 56,137 ₪. התובעת פנתה לנתבעת במכתב מיום 31.8.08, וזו ענתה במכתב מיום 10.9.08 בו סירבה לדרישה. משנאלצה התובעת לפנות לערכאות היא עומדת על זכותה לקבל את התמורה המלאה גם בגין העבודות הנוספות. 9. בכתב התביעה טוענת התובעת לעבודות נוספות בסך 163,427 ₪ כדלקמן: א. סך של 1,958 ₪ בגין רכישת עצים. ב. סך של 64,800 ₪ בתוספת מע"מ בגין עלות העתקת המדרכים. ג. סך של 75,000 ₪ בתוספת מע"מ - נזק בגין עיכוב העבודה לתקופה של 4 חודשים (הן בגין העיכובים והן בגין העבודות הנוספות שהאריכו את משך זמן הביצוע). 10. לפיכך, טוענת התובעת, כי חובה של הנתבעת כלפיה עומד על סך של 274,282 ₪. א.2. טענות הנתבעת. 1. הנתבעת טוענת כי לא רק שאין לה חוב כלפי התובעת אלא שהתובעת חייבת לה כספים. בגין חובותיה של התובעת כלפיה, פירטה הנתבעת טענות קיזוז וכן הגישה תביעה שכנגד על סך של 102,126 ₪. 2. הנתבעת טוענת כי עבודתה של התובעת הייתה לקויה וכי אחרה מאוד למסור את העבודות. 3. הנתבעת מכחישה כי תחילה דובר על תמורה בסך של כ- 300,000 ₪ לביצוע העבודות. לטענתה, מדובר בעלות משוערת, בה נלקחים בחשבון מאפיינים חשבוניים ותקציביים לצרכי הערכות כספיות, ולפי המקובל בענף הבנייה, הסכום המשוער גבוה בשיעור ניכר מהסכום המוסכם לתשלום. 4. התמורה החוזית נקבעה בהסכם ובנספחיו, ובניגוד לסכום המשוער, שלגביו נקבע כי הוא יהיה: "כ- 300,000 ₪", קובע ההסכם סכום מדויק של 180,000 ₪ בתוספת מע"מ. כן קובע סעיף 1א' לפרק יד' להסכם: "המחירים והתמורה המוסכמים בחוזה זה יהיו קבועים ומוסכמים מראש, ללא שינוי, וללא כל הצמדה". גם הצעת המחיר המקורית של התובעת נמוכה בהרבה מהסכום המשוער. 5. הנתבעת מכחישה כי המגדלים לא היו מוכנים במועדם לעבודת התובעת. כן, לטענתה, עומדת לה הזכות להאט או לעשות הפסקות בביצוע העבודות בלי שהדבר יקנה לתובעת זכות תביעה [(סעיף ב(7) וסעיף 11 להסכם]. 6. הנתבעת טוענת כי עובר לחתימת ההסכם הובהר לתובעת באופן חד משמעי כי בעת ביצוע העבודות על ידי התובעת יהיו מגדלי הקירור ללא הקונסטרוקציה, ומעולם לא הוסכם כי התובעת תבצע ניקוי וצביעה של הקונסטרוקציה. כתב הכמויות והמחירים הנספח להסכם לא תוקן מעולם, אלא נחתם ביום 13.1.08, בהתאם למוסכם בין הצדדים עובר לחתימת החוזה ובמועד חתימתו, שלושה ימים קודם לכן. 7. הקונסטרוקציה הורכבה לראשונה במגדלי הקירור רק לאחר שהתובעת סיימה את עבודות הצביעה. 8. הנתבעת טוענת כי היא מעולם לא התחייבה להתקין על חשבונה מדרכים. על-פי ההסכם, התחייבה התובעת לדאוג ולספק בעצמה ועל חשבונה את כל האמצעים הנדרשים לה לצורך ביצוע העבודות נשוא ההסכם. כך גם קבוע בסעיף 22 ל"תנאים הנוספים המיוחדים" לחוזה (להלן: "התנאים הנוספים"): "במחירי היחידה כלל קבלן המשנה את כל החומרים, האביזרים, הגוונים הציוד, פיגומים בטיחותיים וכל העזרים הנדרשים להשלמת העבודות באתר..." 9. לפנים משורת הדין, הסכימה הנתבעת, להשתתף בהוצאות התובעת בגין קניית העצים לצורך המדרך, ושילמה לה את הסך של 1,695 ₪ בתוספת מע"מ. 10. הנתבעת לא דרשה מהנתבעת להעמיד לרשותה או לרשות מפקח מטעמה סל חשמלי או הידראולי. לכל היותר הועלה הדבר כהצעת ייעול על מנת שהתובעת תעמוד בהתחייבויותיה החוזיות לרבות בהשלמת העבודות במועד. בידי התובעת הושאר שיקול הדעת להחליט באילו אביזרים או ציוד להשתמש. התובעת הצהירה בהסכם שיש לה את כל הציוד הצריך לעבודה והיה עליה לדאוג לציוד כאמור על חשבונה. התובעת לא השתמש בציוד המתבקש, ככל הנראה מטעמי חסכון, וביצוע העבודות נמשך זמן רב. 11. התובעת לא נדרשה לבצע את שהוגדר על ידה בכתב התביעה כ"עבודות נוספות" (העתקת מדרכים, השחזה וסל הידראולי), ככאלה, אלא כעבודות שהוגדרו על ידי הצדדים כעבודות נשוא ההסכם שתמורתן גולמה בתמורה החוזית. 12. אשר לטענה בדבר ביצוע השחזה של בליטות ונזילות גלוון כעבודה נוספת, טוענת הנתבעת, כי על התובעת הוטל אך ורק לנקות גרדים כהכנה לצביעה, ולא השחזת בליטות. הבליטות הוסרו על ידי הנתבעת לפני חתימת ההסכם ואף לפני שהתובעת הגישה את הצעתה לביצוע העבודות. התובעת העלתה לראשונה טענה שהליטוש מהווה עבודה נוספת בסוף מרץ 2008 ודרשה בגין כך תוספת תשלום, במכתב מיום 19.3.08. במכתב זה דרשה התובעת 18,000 ₪ בגין השחזה ב- 9 מגדלים (2,000 ₪ למגדל) בעוד שבחשבונית שצירפה התובעת לכתב התביעה, הסכום בגין כך כמעט כפול. 13. על-פי ההסכם על הנתבעת לשלם לתובעת ברכיב של עבודות נוספות רק עבור עבודות מאושרות וכמויות מאושרות, במחיר שיקבע על ידי הנתבעת ולאחר קבלת התמורה ממזמין העבודה בהתאם לקבוע בסעיף ו' לחוזה, בסעיף יח' לחוזה ובסעיף 14 לתנאים המיוחדים. סעיף 5 להסכם קובע כי עבודות נוספות או חריגות שאינן כלולות בהסכם תבוצענה רק לאחר תיאום עם מנהל הפרויקט מטעם הנתבעת ואישור בכתב של הנתבעת. התובעת לא דרשה כי עבודות אלה יתומחרו כעבודות נוספות והתובעת מעולם לא אישרה אותן כעבודות נוספות. 14. לפני כריתת ההסכם ערכה התובעת סיור באתר העבודה וסעיף 1 לתנאים הנוספים להסכם מציין זו וקובע כי קבלן המשנה ביקר באתר העבודה וראה את תנאי העבודה ותנאי השטח. 15. הנתבעת טוענת כי עד להגשת התביעה, לא העלתה התובעת טענות אלה, ונראה שהיא באה להקדים תרופה למכה לטענות הנתבעת בדבר העיכוב העצום במסירת העבודות, שמקורו בטעמים התלויים בתובעת בלבד. 16. הנתבעת שילמה לתובעת 133,428 ₪ כתמורה בגין ביצוע העבודות בהתאם לחוזה. הנתבעת מודה כי לצרכי פשרה הסכימה לשלם לתובעת, כנגד כתב ויתור, סך של 56,676 ₪. 17. הנתבעת טוענת לקיזוז וכן הגישה תביעה שכנגד על סך של 122,126.48 ש"ח כדלקמן: א. סכומים בגין ציוד שסיפקה לנתבעת, סך של 1,060 ₪ בתוספת מע"מ כדלקמן: סך של 400 ₪ בתוספת מע"מ - בגין ניילון נצמד. סך של 600 ₪ בצירוף מע"מ בגין רתמת בטיחות. סך של 60 ₪ בצירוף מע"מ בגין אפודים זוהרים. ב. במהלך ביצוע העבודות הותזו צבעים על ידי עובדי התובעת וגרמו נזק לכלי רכב השייכים לנתבעת ולחברה המפקחת מטעם המזמין שחנו באופן מסודר בחניות. לצורך תיקון נזקי הצבע נדרש ניקוי מיוחד שכלל גם פוליש. העלות, בסך של 14,800 ₪ בתוספת מע"מ. ג. סך של 2,156 ₪ בתוספת מע"מ בגין השתתפות התובעת בעלות פוליסת הביטוח לפי סעיף י'(14) (א) לחוזה. ד. עבודתה של התובעת הייתה לקויה, ובגין כך, נאלצה הנתבעת, חודשים ספורים לאחר שהתובעת סיימה עבודתה, לבצע תיקונים וצביעה חוזרת של כל המגדלים נשוא העבודה. עלות התיקון, לפי שעה - 18,000 ₪ בתוספת מע"מ. ה. התובעת לא עמדה בלוח הסמנים המוסכם. הנתבעת ביקשה מהתובעת להעלות על הכתב לוח זמנים ריאלי ומחייב לסיום העבודות. התובעת קבעה במכתבה מיום 13.3.08 כי תסיים את העבודות תוך 10 ימים, אך סיימה אותן ביום 5.8.08, היינו איחור של 135 ימים. בהתאם לסעיף טו'(3) להסכם, הקובע פיצוי מוסכם בסך 1,000 ₪ לכל יום איחור, על התובעת לפצות את הנתבעת בסך של 135,000 ₪ בגין כך. 18. בנוסף, טוענת הנתבעת, כי התובעת הפרה את ההסכם בכך שלא העסיקה מנהל עבודה בניגוד לסעיף ב(3) לחוזה וסעיף 15 לתנאים המיוחדים לחוזה, העסיקה צוות פועלים צעיר ודל בניסיון, ולא שעתה לפניות הנתבעת לשנותו, לא שמרה על הניקיון באתר בניגוד לסעיפים 9 ו- 16 לתנאים המיוחדים להסכם. ב. דיון. ב.1. יתרת תשלום התמורה החוזית. 1. להסכם מיום 10.1.08 צורפו נספחים של תנאים מיוחדים להסכם, תנאי תשלום, וכתב כמויות, אשר הוסכמו בין הצדדים בעת כריתת החוזה, ונחמו ביום 13.1.08. 2. ההסכם נכרת לצורך ביצוע עבודות "ניקוי חול וצביעה" של גשרי קירור. 3. התובעת טוענת כי לפני כריתת ההסכם דובר בין הצדדים על ביצוע עבודה בהיקף גדול יותר, בסך של כ- 300,000 ₪. הנתבעת טוענת כי מעולם לא דובר על ביצוע עבודה בהיקף האמור, והסכום משקף רק הערכה תיאורטית מכסימלית של הנתבעת לביצוע העבודה, לצורך היערכות תקציבית. 4. אין מחלוקת בין הצדדים לעניין התמורה החוזית המוסכמת על-פי ההסכם שנכרת. גם התובעת טוענת כי הוסכם על תמורה חוזית בסך של 180,000 ₪, וגם הנתבעת טוענת כאמור, ואף כוללת את הסכום האמור כסכום שמגיע לתובעת (לפני קיזוזים) (סעיף 138 שורה 3 לסיכומי הנתבעת. לפיכך המחלוקת בשאלה אם דובר קודם לכן על היקף עבודה גדול יותר, אינה רלוונטית לעניין קביעת יתרת התמורה החוזית. מאחר והצדדים התייחסו למחלוקת זו, אציין, כי העובדה שהסך של 300,000 ₪ צוין מראש בסכום לא מדויק אלא במילים "כ- 300,000 ₪" תומכת בגרסת הנתבעת בעניין זה. 5. לאור האמור לעיל, בגין ביצוע העבודות, זכאית התובעת לתמורה חוזית בסך של 180,000 ₪ בתוספת מע"מ, דהיינו סך של 207,900 ₪. 6. כמו כן, אין חולק כי התובעת סיימה את ביצוע העבודות. 7. התמורה החוזית בתוספת התשלום בגין העצים עבור המדרך שהנתבעת הסכימה לשלם עומדת על סך של 209,858 ₪. הנתבעת שילמה על חשבון התמורה (כולל התשלום עבור העצים למדרך, בסך 1,695 ₪ בתוספת מע"מ) 129,171 ₪ (כולל מע"מ). 8. אשר על כן, התובעת זכאית ליתרה בסך 80,687 ₪ (לפני תוספות שהתובעת טוענת להן וקיזוזים שהנתבעת טוענת להם). ב.2. מדרכים. 1. התובעת טוענת כי בעת חתימת ההסכם התכוונו הצדדים לבצע את צביעת הגשרים כאשר הקונסטרוקציה מורכבת עליהם, כך שלא היה צורך בהקמת מדרכים לצורך ביצוע עבודות התובעת בגשרי הקירור. רק לאחר חתימת ההסכם הוחלט כי הקונסטרוקציה לא תורכב והיא תיצבע בנפרד, ולכן נדרשה הרכבת המדרכים, עליהם יוכלו עובדי התובעת לעמוד לצורך ביצוע עבודות הצביעה. כן טוענת התובעת כי היא התבקשה על ידי הנתבעת להתקין את המדרכים תמורת תוספת תשלום. 2. התובעת לא התקינה מדרכים בכמות הנדרשת לביצוע כל העבודה, אלא רכשה עצים כנדרש לפיגום אחד (ובגין רכישת העצים, כאמור, שילמה לה הנתבעת), ואת הפיגום העתיקה התובעת ממקום למקום. טענותיה לעניין זה הן כי על הנתבעת לשלם לה 64,800 ₪ בתוספת מע"מ עבור העבודה של העתקת הפיגום ו- 75,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין הימשכות העבודה, בין היתר, כתוצאה מהצורך בהעתקת הפיגום. 3. הנתבעת טוענת כי בעת כריתת ההסכם המדרכים לא היו מותקנים, ולפיכך, בין היתר בעקבות סיור שנעשה לפני כריתת ההסכם באתר העבודה, היה ידוע לתובעת כי תצטרך לבצע את העבודה ללא מדרכים. כמו כן, טוענת הנתבעת, כי על פי ההסכם, היה על התובעת לדאוג, על חשבונה, לכל ציוד שהיא זקוקה לו לצורך ביצוע החוזה, וכי בגין כל עבודה נוספת, היה על התובעת להוציא דרישה, שהייתה נבדקת על ידי הנתבעת, ואישור לה היה צריך להינתן בכתב. 4. אין לפני כל פניה בכתב של התובעת לנתבעת לאישור העבודה של התקנת המדרכים כעבודה נוספת, ואין כל אישור של הנתבעת כי מדובר בעבודה נוספת. גם עדויות בעל-פה בדבר התחייבות כאמור, לבד מעדותו של מר ברנס אין לפני. 5. התובעת לא הוכיחה את ההבטחה הנטענת על ידה, לשלם לה תוספת בגין התקנת מדרכים ועל פי המוסכם בין הצדדים, כעולה מלשון ההסכם, לא זכאית התובעת לתוספת תשלום בגין עבודה נוספת. 6. דין התביעה ברכיב המדרכים, להידחות. 7. קודם לכריתת ההסכם, התקיים סיור בו בחנה התובעת את אתר העבודה. במועד הסיור, לא היו המדרכים מותקנים. בהסכם לא רשום כי יותקנו על ידי הנתבעת או על חשבונה מדרכים, ויתר על כן, נקבע בהסכם מפורשות כי הקבלן, קרי: התובעת, ראה את אתר העבודה תנאי העבודה, התוכניות המפרטים וכתב הכמויות והוא מסוגל לבצע את העבודות הנדרשות (סעיף א1 לחוזה). כן נקבע בהסכם כי הקבלן מתחייב להודיע מייד כשמתבררת לו סתירה בין התוכניות או נספחי החוזה למצב בשטח (סעיף א4 לחוזה) ובסעיף ב1 להסכם נקבע כי: "הקבלן מתחייב לספק על חשבונו ואחריותו את כל הכלים, המכונות, המתקנים והחומרים (להלן לשם הקיצור "הציוד"), לשם ביצוע העבודה בשלמותה". 8. כן נקבע בחוזה כי: "יהא על הקבלן לפנות למזמין ולקבל את אישורו בכתב למחיר בגין אותה עבודה נוספת" (סעיף ו5ג'). 9. ההסכם הוא "גב אל גב" עם ההסכם שבין הנתבעת למזמין (סעיף יח' לחוזה) ונקבע בסעיף 6ב' להסכם שבין הצדדים: "תנאי מוקדם לזכאות הקבלן לשכר בגין עבודה נוספת הוא שהחברה תקבל בפועל מהמזמין את התמורה בגין העבודה הנוספת". 10. בהוראה האחרונה כשלעצמה לא היה כדי למנוע זכותה של התובעת לקבל תוספת תשלום בגין עבודה שאושרה לה בכתב כתוספת, גם אם הנתבעת לא הייתה מקבלת בגינה תמורה נוספת מהמזמין, אך יש בה כדי להצביע על כך שסביר כי הנתבעת תקפיד הקפדה יתרה באישור תוספות לתובעת, שאינן מאושרות לה על ידי המזמין כתוספת, ובהתאם קבע ההסכם הוראות מפורשות בדבר האופן של הזמנת עבודה נוספת. 11. זאת ועוד, לאחר סיור הקבלנים שנערך ביום 14.11.07, הוציאה התובעת לנתבעת הצעת מחיר מיום 15.11.07, וגם בה צוין במפורש כי העבודה כוללת את כל הכלים והחומרים הדרושים לביצוע מושלם של העבודה, וכי המחיר המוצע הוא "קומפלט". 12. מכאן, שצודקת התובעת, כי האופן בו היה על התובעת לבצע את העבודה, ללא מדרכים, היה ידוע לתובעת בעת כריתת ההסכם וכי היא קיבלה על עצמה לדאוג על חשבונה לכל הציוד הנדרש לביצוע העבודה, לרבות, בעניינינו, התקנת מדרכים עליהם יוכלו לעמוד העובדים מטעמה. אם ראתה בכך התובעת עבודה נוספת, היה עליה למצער, לפנות בעניין זה לתובעת בזמן אמת ולקבל אישורה בכתב לכך שמדובר בעבודה נוספת. התובעת בסיכומיה טוענת כי גם אז יכלה הנתבעת שלא להסכים לכך, אולם אז, לפחות היתה לפנינו פנייה של התובעת בעניין זה, ומאחר והאישור אמור להינתן בכתב, מן הראוי שפנייתה בעניין זה, ולו אחרי סירוב או התעלמות של הנתבעת, תיעשה בכתב. 13. בנוסף, התובעת לא הוכיחה כי קיבלה הבטחה ממי מטעם הנתבעת כי תקבל תוספת תשלום עבור המדרכים. התובעת שינתה גרסתה לעניין זה שוב ושוב. בסעיפים 6 ו- 7 לכתב התביעה נטען כי לאחר סיכום המחיר לגבי העבודה החליטה הנתבעת לפרק את הרצפות ודבר זה יצר קושי לביצוע העבודה של התובעת שהצריך את המדרכים. בסעיף 3 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד כבר תקנה התובעת את גרסתה וטענה כי נפלה בכתב התביעה טעות בכך שנטען כי הרצפות פורקו, וכי הנכון הוא שבעת הסכמת הצדדים, הרצפות טרם הורכבו. התובעת לא הוסיפה בכתב ההגנה לתביעה שכנגד דבר לעניין ההסכמה שהושגה לעניין זה על אף שכאמור, תיקנה והודתה שהרצפות לא היו מורכבות. בכך, למעשה, שמטה התובעת את הקרקע תחת טענתה שלה בעניין המדרכים ולמעשה כל טענה נוספת בעניין זה (שהועלתה במסגרת התצהירים, העדויות בחקירה הנגדית ובסיכומים) היא בגדר הרחבת חזית, ולמצער, פוגעת במהימנות גרסתה. 14. מר ברנס בתצהיר ת/2 מעיד כי עובר לחתימת החוזה הייתה הקונסטרוקציה מונחת באתר והנתבעת היתה אמורה להרכיבה בטרם תחל בעבודתה (סעיף 5 לתצהיר). אין בהסכם או במסמך אחר התייחסות לכך שהנתבעת הייתה אמורה להרכיב את הקונסטרוקציה, וכך נותרת טענה זו כטענה בעלמא. כן העיד מר ברנס בתצהיר כי לאור החלטת הנתבעת שהיא אינה מעוניינת בניקוי וצביעת הקונסטרוקציה, לא הורכבה הקונסטרוקציה (סעיף 7 לתצהיר ת/2). להשלמת התמונה אציין כי כעולה מחומר הראיות שלפני, אין מדובר בהחלטה של הנתבעת אלא בהחלטת הפיקוח מטעם המזמין לפיה יש לצבוע את הקונסטרוקציה, לא באתר העבודה, אלא במפעל. בסעיף 8 לתצהיר העיד מר ברנס כי מנהל האתר בשם ערן (הוא מר ערן קופרברג, המצהיר מטעם הנתבעת), התחייב בשם הנתבעת כי הנתבעת תספק על חשבונה מדרכים, כי למרות ההתחייבות האמורה, לא סיפקה הנתבעת את המדרכים ובמקום זאת דרש מהתובעת לספקם ולהתקינם, בטענה שנדרשת פרוצדורה שלמה על מנת לפתוח חוזה מול ספק נוסף לצורך רכישת עצים. לכן הורה לו לרכוש כמות קטנה של עצים שתספיק לפיגום אחד, והבטיח שעובדי הנתבעת ירכיבו את הפיגום ויעתיקו אותו ממקום למקום. התובעת רכשה את העצים אך עובדי הנתבעת לא הרכיבו אותם. מר ברנס פנה למר קופרברג וזה טען שאין לו עובדים וביקש שעובדי התובעת יבצעו את ההתקנה וההעתקה, תחילה זמנית, כאשר בהמשך, יעשה הדבר על ידי עובדי הנתבעת, ובסופו של דבר, ביקש כי כל ההעתקות שהיו צריכות לעבודה ייעשו על ידי התובעת וזו תקבל על כך תוספת תשלום במחיר המקובל לעבודה כזו. 15. התובעת מבקשת לבסס את גרסתה בדבר התחייבות הנתבעת לשאת בעלות הכרוכה במדרכים, על כך שהנתבעת שילמה בגין רכישת עצים סך 1,695 ₪ בתוספת מע"מ. מר קופרברג העיד כי מדובר היה בסכום פעוט ביחס להיקף העבודה, וכי התובעת עכבה את העבודה, ולכן נתן הסכמה לביצוע התשלום עבור פיגום אחד על ידי הנתבעת, וכך נעשה. התובעת טוענת כי גרסה זו היא בלתי סבירה. אינני מקבלת את טענתה זו, ואני מעדיפה את גרסתו של מר קופרברג. מדובר בסכום זניח, ואין ללמוד ממנו על הסכמת הנתבעת לשאת בתשלום עבור המדרכים כעבודה נוספת. 16. אם בכתב ההגנה לכתב התביעה שכנגד עולה מבין השורות כי הנתבעת יצרה מצג שהקונסטרוקציה תהיה מורכבת, הרי שבתצהיר מדובר על הבטחה מפורשת שניתנה על ידי הנתבעת. 17. בחקירתו הנגדית של מר ברנס, תיקן שוב את גרסת התובעת בשאלה אם הקונסטרוקציה הייתה מורכבת בעת כריתת ההסכם, כך שחלקה היה מורכב ואותו חלק הוסר, וחלקה - לא. 18. בנוסף, בחקירתו הנגדית, העיד מר ברנס, כי בהתחלה הוא עצמו שימש מנהל העבודה, ולאחר מכן, מר ראשיד בוחמדו (עמ' 13 ש' 30 - 31 לפרןוטוקול), לאחר מכן תיקן את גרסתו והעיד כי מר בוחמדו היה מנהל העבודה, והוא רק ליווה אותו (עמ' 14 ש' 1 - 3 לפרוטוקול). לבסוף התברר, כי בניגוד לעדותו לפיה מר בוחמדו הועסק כשכיר על ידי התובעת (עמ' 14 ש' 7 - 8 לפרוטוקול), הועסק מר בוחמדו כקבלן עצמאי (עמ' 14 ש' 11 - 12 לפרוטוקול). לעניין טענותיה הבלתי העקביות של התובעת אם הקונסטרוקציה הייתה מורכבת, כולה או חלקה, ולאיזו מטרה, העיד מר ברנס בחקירתו הנגדית כי הוא עצמו כלל לא ראה זאת, אלא "אמרו לו" (עמ' 17 ש' 13 - 17 לפרוטוקול), דהיינו מדובר בעדות שמועה. 19. לא אף זאת, אלא שמעדותו זו של מר ברנס בעמ' 17 ש' 13 - 17 לפרוטוקול עולה כי ככל שנעשתה הרכבה של חלק מהקונסטרוקציה, הרי שהיא נעשתה ללא קשר לאופן עבודת התובעת אלא על מנת לוודא שישנה התאמה. מכאן שגם אם הורכב חלק מהקונסטרוקציה, לא היה בכך משום מצג כלשהו כלפי התובעת לגבי אופן ביצוע העבודה. מר ברנס העיד באותו עניין: "ש. תסכים איתי שביום שנתת את הצעת המחיר לא היו מורכבות רצפות. ת. כל המרצפות היו מונחים על משטחים ליד המתקנים - מגדלי קירור וידוע לי גם שהרכיבו בחלק כדי לראות איך זה עומד ומה קורה עם זה, ואם הכל מתאים. ש. ראית? ת. מטעם האנשים שלי. אני עצמי לא ראיתי". 20. התובעת לא זימנה לעדות את מר בוחמדו, שהיה מנהל העבודה, בעוד שמר ברנס, על פי עדותו הגיע רק פעם - פעמיים בשבוע (עמ' 14 ש' 5 - 6 לפרוטוקול). 21. התובעת גם לא כללה בחשבון הסופי שהגישה דרישת תשלום עבור המדרכים, דבר שיש בו כדי להצביע על כך שגם היא עצמה לא ראתה עבודה זו כעבודה נוספת בתשלום נוסף. 22. לאור האמור לעיל, נדחית התביעה בגין המדרכים, בסך 64,800 ₪ בתוספת מע"מ. ב.3. השחזת פגמי גלוון. 1. התובעת טוענת כי לאחר כריתת ההסכם ותחילת ביצוע העבודות, היא נדרשה לבצע השחזות של בליטות שמקורן בריתוכים ועודפי גלוון, עבודה שלא נכללה בהסכם, ולפיכך מהווה עבודה נוספת ובגינה היא זכאית לתמורה נוספת. 2. הנתבעת טוענת כי לא היו נזילות גלוון במתכת וממילא איש בנתבעת לא ביקש מהתובעת ללטש נזילות גלוון. לטענתה, לכל היותר היו גרדים ששיוף שלהם מהווה חלק מעבודות ההכנה של התובעת לצביעה. 3. דין התביעה בגין עבודה נוספת של השחזה, להידחות. 4. כל שנאמר לעיל לגבי התוספת שנתבעה בגין מדרכים, נכון גם לעניין טענת התובעת בדבר ביצוע עבודה נוספת של השחזת פגמי גלוון. התובעת מעולם לא הוציאה דרישה בכתב לתוספת תשלום בגין עבודה נוספת של ליטוש גלוון, אין אישור בכתב מאת הנתבעת לתוספת עבודה כזו, ולא נטען, וודאי שלא הוכח, כי הנתבעת קיבלה תוספת כאמור מאת המזמין. בנוסף, התובעת לא כללה דרישת תשלום בגין כך בחשבוניות שהוצאו על ידה בזמן אמת. 5. התובעת לא הציגה ראיה כלשהי לטיב העבודה שנדרשה כגון צילום הנזילות, וכן לא חו"ד מומחה שראה את נזילות הגלוון שהיו צריכות השחזה. המומחה מטעם התובעת העיד כי לא ביקר כלל באתר העבודה (וממילא חוות הדעת הוזמנה ממנו לאחר תום ביצוע העבודה, כך שלא יכול היה לראות את הנזילות הנטענות על ידי התובעת). 6. התובעת טוענת כי במסמך מאת חב' א.ד.י.ר מיום 5.12.07 (צורף כנספח לחוזה) פורטו שלבי העבודה ללא כל דרישה לביצוע השחזה ואילו במכתבו של מר הלל ארקין, סגן מנהל בקרת האיכות מטעם הנתבעת מיום 8.10.07 (צורף לתצהירו של מר ברנס) נרשם כי לפני ביצוע הצביעה יש לתקן פגמי גלוון (צוין בסעיף 1 להערות). אולם, מכתב זה, שנערך לפני כריתת ההסכם בין הצדדים, לא מופנה אל התובעת אלא למר יעקב אדרי, המסגר מטעם הנתבעת. לפיכך, אם כבר, תומך המכתב בגרסת הנתבעת לפיה העבודות הקשורות בגלוון (להבדיל מהגרדים), טופלו על ידי מי מטעם הנתבעת ולא נדרשו מהתובעת. המכתב צורף כנספח לחוזה בשל ההתייחסות שיש בו לגבי שכבות הצבע הנדרשות לביצוע על ידי התובעת, ולא בשל דרישה לעבודה נוספת. 7. לאור האמור לעיל, נדחית התביעה ברכיב של עבודה נוספת של השחזת פגמי גלוון. ב.4. איחור בהשלמת העבודות. 1. בשאלת האיחור בביצוע העבודות, לא רק שהצדדים חלוקים, אלא גם שכל צד טוען כי הוא זכאי ממשנהו לפיצוי בגין האיחור. 2. בכתב התביעה טוענת התובעת לפיצוי בסך 75,000 ₪ בגין נזק שנגרם לה עקב עיכוב בעבודות לתקופה של 4 חודשים, הן בשל המתנה לעובדים אחרים שהיו צריכים לסיים עבודתם לפני תחילת עבודתה של התובעת והן בשל העבודות הנוספות שהאריכו את משך ביצוע העבודה. 3. כאמור לעיל, נדחו טענות התובעת בדבר עבודות נוספות. 4. התובעת לא הביאה ראייה כלשהי לכך שנאלצה להמתין לסיום עבודה של קבלנים אחרים מטעם הנתבעת לפני שתוכל להתחיל בעבודתה. 5. לכך יש להוסיף כי מחומר הראיות עולה כי התובעת לא ביצעה את העבודה באמצעות עובדים שלה אלא באמצעות מר ראשיד בוחמדו והשכר שקיבל היה גם עבור הפועלים שהוא הביא. התובעת לא טענה, וממילא לא הוכיחה, כי שילמה למר בוחמדו תוספת כלשהי בגין עיכובים. לפיכך, לכאורה, גם אם נגרמו עיכובים מטעמים התלויים בנתבעת, לא נגרם לתובעת, בגין כך, כל נזק. 6. לפיכך דין תביעתה של התובעת ברכיב של פיצוי בגין עיכוב בעבודה בסך 75,000 ₪, להידחות. 7. הנתבעת, מצדה, טוענת כי התובעת התעכבה מאוד בביצוע העבודה, מסיבות שהיו תלויות בה בלבד, ולא היה לכך קשר לעבודתם של עובדים אחרים או לתנאי מזג האוויר או להעתקת המדרכים. לטענתה, סיימה התובעת את העבודות באיחור של 135 ימים, ולאור הוראת סעיף טו'3 לחוזה, הקובע פיצוי מוסכם של 1,000 ₪ בגין כל יום עיכוב, על התובעת לשלם לה סך של 135,000 ₪. 8. בחומר הראיות שלפני יש תמיכה מסוימת לטענת הנתבעת בדבר עיכובים מצדה של התובעת. הנתבעת הגישה מכתב של התובעת מיום 13.3.08 (נספח 13 לתצהירו של מר קופרברג, נ/1) ובו כותבת התובעת: "לבקשתך לוח זמנים לסיום צביעת גשרים נדרש לנו לסיום העבודה עוד 10 ימים עבודה לא כולל ימי גשם וימים של רוחות". 9. הנתבעת טוענת כי המכתב הוצא על ידי התובעת לאחר שהנתבעת נואשה מהבטחות חוזרות ונשנות של התובעת לסיים את העבודות ודרשה ממנה להודיע מתי היא מתחייבת לסיים את העבודות. 10. כן הגישה הנתבעת מכתב של חב' א.ד.י.ר לנתבעת מיום 13.4.08 (נספח 14 לתצהירו של מר קופרברג, נ/1), לפיו עבודות הצבע בגשרי הקירור נמשכות זמן רב ומתנהלות בעצלתיים וכי הפיגור המצטבר מונע התחלת עבודות החשמל בגשרים ועלול לגרום נזק כבד למזמין. 11. בנוסף הגישה את מכתבה של הנתבעת לתובעת מיום 15.5.08 (נספח 15 לתצהירו של מר קופרברג) לפיו: "לאחר ניסיונות רבים וכושלים לשוחח עימך בטלפון וכן אי רצונך לחזור אלינו להודעות שהושארו לך הריני להודיעך בזאת כי אנו קבלנו הוראה חד משמעית כי עלינו למסור את גשרי הקירור בשלמותם עד לתאריך 21.5.08. החל מתאריך זה יחולו עלינו קנסות כספיים כפי שמגדר בחוזה. מיותר לציין כי העיכוב הרב במסירתם של הגשרים נובע מעבודתך המזלזלת והאיטית להחריד. אנו נקווה כי תסיים את עבודתך לחלוטין עד ליום 19.5.08, אך במידה לא, נכניס לעבודה קבלן משנה אחר אשר יסיים את העבודה מהר ככל שיוכל. מיותר לציין כי הקנסות שנספוג וכן עלות הקבלן נקזז מחשבונך". 12. התובעת לא טרחה להשיב בכתב לאיזה מהמכתבים האמורים, והסבריה למכתב שהיא עצמה כתבה כאמור לעיל, אינם משכנעים. 13. עם זאת, הנתבעת לא הוכיחה זכותה לסכום הפיצוי המוסכם כפי שיפורט להלן. 14. הנתבעת הודתה כי לא חויבה בקנסות מטעם המזמין. 15. על-פי ההסכם, היה אמור להיות מצורף אליו נספח לוח זמנים, אלא שנספח כאמור לא צורף להסכם, ואף לא הוצא בכתב מאוחר יותר. לגרסת הנתבעת, בינה לבין התובעת היו תיאומים בעל-פה של לוח זמנים, אלא שהדבר לא הוכח ולא הוכח מהו לוח הזמנים שהוסכם. מכתבה של התובעת לנתבעת כשלעצמו, אין בו משום תיאום של לוח זמנים. 16. אף אחד מהצדדים לא הגיש את יומן העבודה שנוהל על ידי המזמין מול הנתבעת, ויומן עבודה בין התובעת לנתבעת לא נוהל. הצדדים חלוקים בשאלת המשמעות של אי הגשת היומנים כראיה. התובעת טוענת כי היה על הנתבעת לגלות את היומנים במסגרת תצהיר גילוי מסמכים כללי, ומאחר ולא עשתה כן, פועל הדבר לחובתה, ולפיכך יש לקבל את טענת התובעת כי העיכובים נבעו מטעמים הקשורים בנתבעת. הנתבעת טוענת כי לאור המסמכים שהוגשו על ידי התובעת לא ראתה לנכון לכלול את יומני העבודה בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה, מג גם שההתייחסויות שבהם לצביעת מגדלי הקירור, כללית בלבד, ולא ניתן ללמוד מהן דבר למחלוקות שבין הצדדים. כן לטענתה, למרות שניתנו לצדדים הזדמנויות להגיש בקשות בעניין זה, לא הגישה התובעת בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, הם יומני העבודה, וכי התובעת לא נשאה בנטל להוכיח את טענתה בעניין זה. 17. ראשית, היה על הנתבעת לגלות את יומני העבודה במסגרת גילוי המסמכים הכללי שכן מדובר במסמכים הנוגעים לעניין. שנית, ככל שהתובעת מבקשת להוכיח טענותיה במסגרת תביעתה לקבלת פיצוי בגין עיכוב, היה עליה לפעול להשגת הראיות האמורות, בין אם בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ובין אם במסגרת זימון עד מטעם המזמין עם יומני העבודה. משלא עשתה כן, לא הוכיחה את טענתה בדבר עיכוב שגרם לה נזק (וזאת בנוסף למפורט לעיל בעניין זה). עם זאת, גם הנתבעת, כתובעת שכנגד, לא הוכיחה את זכותה לפיצוי ולו בשל כך שלא הוכיחה כי נקבע לוח זמנים, ומאחר ולא הגישה את יומני העבודה הנמצאים ברשותה, שמהם ניתן היה לברר אם המגדלים היו מוכנים לעבודת התובעת במועד והאם התעכבה מסירת העבודה רק בשל עבודת התובעת או שמא גם בשל קבלני משנה נוספים שלה. 18. לאור האמור לעיל, דין התביעה לנזק בגין עיכוב בביצוע העבודות בסך 75,000 ₪, ודין התביעה שכנגד ברכיב של פיצוי מוסכם בגין איחור בביצוע העבודה בסך 135,000 ₪, להידחות. ב.5. ליקויים בעבודת התובעת. 1. הנתבעת טוענת כי היו ליקויים בעבודת התובעת, וכתוצאה מכך היא נאלצה להעסיק קבלן אחר, חב' באסם, ושילמה סך של 18,000 ₪. 2. דין התביעה ברכיב זה להידחות. 3. הנתבעת לא הגישה חו"ד בדבר מהות הליקויים ושוויים, ומאחר ומדובר בעניין שבמומחיות, די בכך כדי לדחות את תביעתה ברכיב זה. 4. בנוסף, הנתבעת לא הפנתה כלפי התובעת דרישה כלשהי לביצוע תיקונים ולא הודיעה על ליקויים כלשהם. יתר על כן, בחקירתו הנגדית נשאל מר קופרברג האם הנתבעת פנתה לתובעת במהלך שנת הבדק לביצוע תיקונים והשיב "לא, לא היו שום בעיות" (עמ' 27 ש' 5 לפרוטוקול). 5. אשר על כן, התביעה ברכיב של ביצוע תיקונים בגין ליקויים בעבודת התובעת, נדחית. ב.6. התזות צבע על כלי רכב. 1. הנתבעת טוענת כי עובדי התובעת ביצעו את עבודות הצביעה בניגוד להוראות סעיפים 9 ו- 16 לתנאים המיוחדים והתיזו צבע על כלי רכב השייכים לנתבעת ולחברה המפקחת מטעם המזמין שחנו באותה עת בצורה מסודרת בחניון. לשם תיקון נזקי הצבע שילמה הנתבעת 14,800 ₪ בתוספת מע"מ, והיא תובעת סכום זה מאת התובעת. 2. התובעת לא הוכיחה את אחריותה של התובעת לנזקי הצבע שאירעו וכן לא הוכיחה כנדרש את מהות הנזק ושומתו, ודין התביעה ברכיב זה, להידחות. 3. סעיף 9 לתנאים הנוספים המיוחדים קובע כי עבודת הקבלן תיעשה בזהירות ותוך שמירה על הניקיון באתר, וכי הקבלן יכסה משטחים סמוכים לפני התזת צבע כדי לא לפגוע באלמנטים מורכבים באתר. אלמנטים כאמור שיתלכלכו, ינוקו על חשבונו. סעיף 16 לתנאים הנוספים המיוחדים קובע כי הקבלן ינקה שאריות התזה הנובעות מעבודתו כפי שיורה לו נציג הנתבעת. הוראות חוזיות אלה מתייחסות לאלמנטים המורכבים במקום, ואינן חלות על כלי רכב. 4. ייתכן אמנם כי לתובעת תהיה אחריות כתוצאה מאופן התנהגותה בביצוע העבודה שעה שחונים בקרבת מקום כלי רכב, אולם ייתכן גם כי הדבר אירע בשל רשלנות של עובדי חב' הפיקוח או עובדי הנתבעת. התובעת לא הגישה עדויות הנוגעות לנסיבות גרימת הנזק לכלי הרכב, ולא הוכח מה היה הכשל שגרם לכך שכלי הרכב חנו במקום בו ניתז צבע באתר שבו אמורה להתבצע עבודה כאמור. כמו כן לא הוגשו חו"ד המפרטות את הנזק ושומה של הנזקים. 5. לפיכך נדחית התביעה שכנגד ברכיב של פיצוי בגין תיקון נזקי צבע. ב.7. ביטוח וציוד שסופק על ידי הנתבעת. 1. הנתבעת טוענת כי על התובעת לשלם לה שני סכומים כמפורט להלן: א. סך של 2,156 ₪ בתוספת מע"מ דמי השתתפות בביטוח בהתאם להוראות סעיף י14א לחוזה ב. סך של 1,060 ₪ בתוספת מע"מ בגין ציוד שהנתבעת נאלצה לספק לתובעת בשל מחדליה. 2. התובעת הכחישה את חובתה לשלם בגין הרכיבים שלעיל וכן את הסכומים. 3. הנתבעת לא הגישה ראייה כלשהי לציוד שסיפקה ושווי אספקתו, למעט חשבוניות שהוצאו על ידה, ולא לביטוח ששולם, ולפיכך לא הוכיחה זכותה לסכומים האמורים. 4. לאור האמור לעיל, התביעה שכנגד ברכיבים של השתתפות בביטוח ואספקת ציוד, נדחית. ג. פסיקתא. לאור כל האמור לעיל. תשלם הנתבעת לתובעת סך של 80,687 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 4.5.08 ועד למועד התשלום. כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט, לרבות הוצאות אגרה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי התובעת ועד למועד התשלום על ידי הנתבעת, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום. התביעה שכנגד, נדחית. חוזהצביעהתביעה שכנגד