נתפסו רגליה בחבק סגור ובעת ניסיון בלימה מצידה באמצעות הישענות על עגלת שירות שהייתה במקום, מעדה ונפלה ונחבלה בתאונה. התובעת כאמור הגישה תביעתה נגד נתבעת 1 וכנגד נתבעת 2 , בעלת הבניין והמבטחת שלה. משטרת ישראל שלחה הודעת צד ג' כנגד נתבעות 2-3 וכנגד צד ג' 3- חברת המזון אשר סיפקה למשטרת ישראל שירותי הסעדה למטבח שבקומת הקרקע בבניין אשר בו סופק אוכל , אשר במתחם שלפתחו נפלה התובעת. ביום 17.7.11 ניתן פסק דין חלקי, במהלך שמיעת העדויות ובמסגרתה הגיעו הצדדים להסדר לפיו התובעת תקבל פיצוי כולל של 55,000 ₪. מתוך סכום זה, נתבעים 2-3 שהם גם צדדי ג' 1-2, ישלמו סכום של 28,000 ₪ במישרין. ביתרת הסכום תישא הנתבעת 1, כאשר ההודעה לצד ג' תמשיך להתנהל כסדרה על סכום של 27,000 ₪ כאמור. על כן, פסק דין זה יעסוק בשאלה על האם הוכחה אחריותה של צד ג' 3 והאם עליה להשתתף בפיצוי התובעת ואם כן באיזה חלק. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית להם צורפו מסמכים מטעמם וכן נשמעו עדויות: הגברת יעל בגס- אשר עבדה עם התובעת העידה על הידוע לה, כך גם הגברת רוזי באומל חברתה לעבודה של התובעת. התובעת עצמה העידה. העיד גם מר יצחק איקסלין אחראי על המתחם מטעמה של נתבעת 2 וכן אלברט בן טיבו- עד הגנה מטעמה של הנתבעת 1. מטעם צד ג' 3 העיד מר יצחק יברבאום אחד השותפים אצל צד ג' 3 ומי שהיה אחראי על מנהלת המטבח ושאר העובדים במטבח קצה זה. דיון בשאלת האחריות: לא מצאתי מחלוקת של ממש באשר לנסיבות התאונה ועל כן אני קובע כי התובעת החליקה עקב היתפסות רגליה בחבק סגור אשר היה מוטל בסמוך למטבח המשטרה. נותר לבחון האם עלה בידי הנתבעת 1 להוכיח כי צד ג' 3 אחראי על החבק בו נתקלה התובעת? האם עלה בידי הנתבעת 1 להוכיח כי צד ג' 3 היה אמון על ניקיון השטח בו נפלה התובעת? משטרת ישראל טוענת בסיכומיה כי, צד ג' 3 (להלן: "איכות המזון") היא האחראית הבלעדית לתאונה שכן היא סיפקה טובין ומוצרי מזון למטבח המשטרה ועשתה שימוש תדיר בשטח בו מעדה התובעת, ועל כן התרשלה שהותירה במקום הפריקה חבק סגור אשר גרם לתאונה. בנוסף, על פי הסכם ההתקשרות בין משטרת ישראל לחברת איכות מזון,היה על איכות מזון לנהל את הליכי המשפט ולשלם פיצוי וליטול אחריות מלאה לכל הנובע משירותי ההסעדה. המשטרה טוענת כי איכות מזון הובילה כבכל יום ציוד וסחורת מזון אל המטבח באמצעות רכבים שפרקו סחורה בחניה הסמוכה למטבח בצמוד למקום התאונה ומכאן הימצאות החבק הסגור בתחתית הרמפה הסמוכה למקום התאונה ובצמידות לה מעידה כי במהלך פריקת הציוד מרכב איכות המזון או בהעברתו למטבח נשמט החבק ונשאר מוטל על המדרכה. משטרת ישראל סומכת על עדותה של התובעת לפיה הבחינה במועד התאונה, במשטח עץ ממנו נפרקו חבילות וכן בעדותו של מר איקסלין מטעם נתבעות 2-3 שידע כי ביום התאונה סיפקה איכות המזון באריזות שונות מזון ושתייה תוך כדי שימוש ברמפה, ורק מי שמבקש להיכנס למטבח מגיע למקום התאונה. בנוסף העיד כי הוא יודע כי איכות המזון סיפקה את כל הסחורה הנדרשת למטבח והוא אינו מכיר או יודע על ספקים אחרים. מר בן טבו, עובד המשטרה העיד כי משטרת ישראל לא עושה שימוש בחבקים מהסוג הזה והיא מקבלת סחורה מהספק כאשר היא קשורה בחבל. בנוסף טוענת המשטרה כי איכות המזון נמנעה מלנקות את איזור התאונה בניגוד למוטל עליה בחוזה ההתקשרות. מר אקסילן העיד כי נתבעות 2-3 לא מנקות את האזור אלא איכות המזון הייתה אחראית על הניקיון באזור, כך העיד גם מר בן טיבו כי עובדי איכות המזון ניקו את המטבח ופינו את האשפה. הגברת יעל בגס: אשר עבדה עם התובעת, לא ראתה ולא את רגע הנפילה אבל מכירה את מקום התאונה היטב, העידה כי האזור שימש גם לחניית נכים. הוסיפה כי עבדה עם התובעת בחברת "אופק 1" שהיא חברה הנותנת פתרונות תקשורת לסלולר, משרדיה היו בקומה השלישית בבניין אחד מתוך שלושת הבניינים שהיו בסמוך למקום התאונה, והיה גם חניון תת קרקעי. העידה כי לצורך החברה בו הועסקה בבניין הסמוך למקום התאונה, ספקים שונים היו מספקים להם את חומרי הגלם וציוד משרדי אחת לחודש, כל הספקים היו מעלים את הסחורה למחסן החברה דרך המעלית. העידה כי החבק בו נתקלה התובעת היה סגור ולא קרוע. העידה כי יודעת גם שבבניין סמוך לאזור התאונה היה גם עסק לשילוח בינלאומי. התובעת הגברת באכסי מתנה: העידה כי היא ירדה דרך החניון התת קרקעי במעלית, עלתה למעלה ובשובה התרחשה התאונה. על החבק לא היה כתוב דבר והוא היה שלם. במועד התאונה עבדה בחברה בבניין אחד כאשר המטבח של המשטרה נמצא בבניין השני. התאונה התרחשה בסמוך לשעה 12:30, הבחינה כי במקום יש משטח עץ, עברה משם כי היה מקום לעבור, המשטח לדבריה היה בקיר ועל כן לא הפריע לה ללכת. המתחם בו נפלה היה נגיש לכל אחד. חקירת מר יצחק איקסלין: העיד כי חברת המזון נהגה להביא למטבח דברי מזון: ירקות וכל מה שצריך, במיכלים עם אוכל מוכן. העיד כי הוא אחראי על הטיפול במתחם הכולל שלושה בניינים, חצר וגינון. אחראי על ביצוע הניקיון אולם במקום התאונה הם אינם אחראים. באזור המטבח ובאזור משטח העץ לא אחראים על הניקיון. מדובר במתחם של מטבח המשטרה בו נמצאת רק דלת אחת. לא ידע אם מגיעים למטבח שלהם עוד נותני שירות. העגלות הנמצאות בשטח שייכות למטבח. אינו יכול להגיד של מי החבק בו נתקלה התובעת. העיד כי אין למשטרה עובדי ניקיון ומי שניקה שם למיטב ידיעתו אלו עובדי הקייטרינג. חקירת מר אלברט בן טבו: עבד במשטרה. העיד כי במועד האירוע סיפקו גורמים שונים למטבח המשטרה שירותים שונים ויכול להיות שהביאו בארגזים או במשטחים. יכול להיות גם שהחבק שייך לגורמים אחרים. העיד כי גם המשטרה עושה שימוש בעגלות ובמשטחים. המשטרה לא עושה שימוש בחבלי קשירה מהסוג הזה. המתחם הזה בו התרחשה התאונה נגיש לאנשים רבים והוא אינו יכול להעיד של מי החבק ממנו נפלה התובעת. העיד כי צד ג' מביא את האוכל בצידניות גדולות והתכולה שלה מתרוקנת בתוך המטבח. חקירת מר יצחק יברבאום:שותף בשליש חברת צד ג' והוא היה אחראי על תפעול במחוז מרכז משטרת ישראל וגם על יחידות צבאיות איתם החברה עבדה. במקרה דנן מדובר על מטבח קצה שהאוכל מגיע אליו מוכן. לכל מטבח היה מנהל מטבח שהתנהל מולו. מנהלת המטבח הייתה הגברת חנה אברהם והיא הייתה במטבח משעה עשר ועד השעה שלוש וחצי כל יום. הוא עצמו נהג להגיע למטבח הזה מידי יום ובמקרה הגרוע פעמיים בשבוע. ביום האירוע לא היה במקום. העיד כי לא איתר את מנהלת המטבח או עובדים אחרים משום שהם כבר לא עובדים במקום וגם כי נודע לו על התביעה בשלב מאוחר כאשר העובדים הללו כבר לא נמצאים בחברה וקיים קושי לאתרם. משטרת ישראל טוענת כי איכות המזון התרשלה בכך שנמנעה מלהעביר את המזון בצורה בטוחה, נמנעה מלנקות את הרמפה והאזור הצמוד למטבח ובעת שפרקה הסחורה הותירה חבק סגור אשר גרם לנפילתה של התובעת. כמו כן הפרה עילה חוזית. מצאתי לנכון לחייב את משטרת ישראל בפיצוי התובעת ולדחות את הודעת צד ג' כנגד חברת איכות המזון (צד ג' 3). וזאת מן הטעמים הבאים: לא עלה בידי הנתבעת 1 להוכיח כי החבק הסגור בו נתקלה התובעת שייך דווקא לאיכות המזון, אף לא אחד מהעדים יכול היה לקבוע כי איכות המזון משתמשת בחבק מן הסוג הזה. על פי עדותו של מר יברבאום אחריותה של איכות המזון היא אספקת מזון חם למטבח אשר נארזים בצידנית גדולה שתכולתה מפונה לכלים שבמטבח המשטרה ולא נעשה שימוש בפריטים כגון סרטי קשירה. גם הפירות והירקות מובלות בקרטונים במישרין לתוך המטבח. אני מקבל את טענת איכות המזון לפיה עצם העובדה כי התובעת עברה במקום ונפגעה, ועל פי העדויות כי במתחם עוברים ספקים רבים שקשורים לכל שלושת הבניינים, לא ניתן לקבוע מי הגורם אשר השליך את החבק ולמי חבק זה שייך. לא הוצגה התחייבות כתובה לפניי מצד איכות המזון לבצע עבודות ניקיון מחוץ למטבח, אמנם עדי המודיעה העידו כי עובדי איכות המזון היו אמונים גם על ניקיון המטבח ופינוי האשפה מהמטבח ומהאזור כך מר יצחק איקסלין, מנהל האחזקות במתחם העיד כי ראה את עובדי איכות המזון מנקים את המטבח וידע כי למשטרה עצמה אין עובדי ניקיון. כך גם אלברט בן טיבו, עובד במשטרה העיד כי עובדי צד ג' ניקו את שטח המטבח ולא עובדי המשטרה. אולם מבחינת ההתקשרות וההסכמים שהובאו בפניי לא עולה החובה של עובדי איכות המזון לנקות את השטח שמחוץ למטבח. עובדי איכות המזון, ככל העולה מעדותו של מר יברבאום היו אמונים על ניקיון המטבח עצמו ופינוי האשפה ממנו החוצה אך לא על ניקיון השטח הסמוך למטבח. סבורני כי המודיעה כמו גם נתבעים 2-3 היו אחראים מעצם ההתקשרויות ביניהם על ניקיון השטח שמחוץ למטבח. לעומת זאת משטרת ישראל החזיקה בשטח המטבח ובאזור הסמוך לו והיא הייתה אמונה על ניקיון ופינוי מפגעים, כך גם נתבעת 2 לפי המצוין בהסכם ההתקשרות עם חברת גב ים, ועל פי תצהיר עדותו הראשית של אלברט בן טבו בעניין זה. משכך, אני סבור כי יש לדחות את ההודעה כלפי הצד השלישי בהעדר הוכחה כי הייתה אחראית לקיומו של המפגע ו/או לפינויו ממקום התאונה. לא הוכח כי חלה חובה חוזית על צד ג' לנקות את מקום הנפילה ולדאוג לפינוי מפגעים ממנו. (בהערה אציין כי איני סבור שיש להטיל על התובעת אשם כלשהו על התאונה). משכך על המודיעה- המשטרה לפצות את התובעת בסכום המוסכם על פי פסק הדין החלקי מיום 17.7.11 בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, וכן לשאת בהוצאות משפט צד ג' 3 וכן בשכר טרחת עו"ד צד ג' 3 בסכום של 7500 ₪. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים. פסק הדין ניתן היום בהעדר הצדדים. המזכירות תדאג לשלוח העתק לכל אחד מהצדדים. נפילה