לפי מוצג 13 ובעת מתן הלוואות. התובע טוען, כי הנתבעת חתומה לצד הנתבע על מוצגים 13 (מסגרת האשראי) ו- 15 (הלוואה 1). לגבי הלוואות 2 ו- 3 (מוצגים 18/4 ו- 18/6), משיב הבנק, כי לא היה צורך בחתימת הנתבעת. בכך, מסתמך הבנק על מוצג 3, הוא מסמך תנאי פתיחת החשבון, לפיו הוסכם, כי כל שותף בחשבון רשאי לקבל הלוואות באמצעות הטלפון וכי די בחתימה של אחד מבעלי החשבון (לפי מוצג 5) כדי לחייב את שני השותפים ללא הגבלה. על מנת, שנוכל לדון ולברר טענות אלה, נכון יהיה לתאר בצורה מסודרת את השתלשלות העניינים העובדתית ביחס לדרך בה נוהל החשבון. תיאור ההשתלשלות העובדתית ביום 13/05/98 פתח הנתבע חשבון אצל התובע (מוצג 1). ביום 21/03/01 הצטרפה הנתבעת כבעלים בחשבון (מוצג 2). באותו המועד חתמו על "בקשה לפתיחת חשבון ותנאים כלליים לניהול חשבון" (מוצג 3), על "נספח לבקשה לפתיחת חשבון ותנאים כלליים לניהול חשבון" - שם פורטו תחומי הפעילות, ערוצי התקשורת וההרשאות בחשבון (מוצג 4). עוד חתמו על דוגמאות חתימה והרשאות (מוצג 5), בו נתנו דוגמת חתימה ואישרו מתן הרשאות הדדי בחשבון. ביום 12/05/03 חתמו הנתבעים על "כתב התחייבות למסגרת אשראי" (מוצג 9) - לפיו הוקצתה בחשבון מסגרת אשראי בסך של 12,000 ₪ לתקופה מיום 12/05/03 ועד ליום 31/05/08. ביום 12/03/04 חתמו הנתבעים על "כתב תיקון לכתב התחייבות למסגרת אשראי" (מוצג 12) - לפיו הוגדלה מסגרת האשראי בחשבון לסך של 15,000 ₪. ביום 23/03/06 נחתם "כתב התחייבות למסגרת אשראי", זוהי הבקשה להגדלת האשראי, במסגרתו הוגדלה מסגרת האשראי לסך של 28,000 ₪, לתקופה מיום 23/03/06 ועד ליום 31/12/10 (מוצג 13). ביום 26/11/06 נחתם "כתב התחייבות להחזרת הלוואה" (מוצג 15) - לפיו לוו הנתבעים מהתובע סכום של 65,000 ₪, זוהי "הלוואה 1". ביום 29/05/08 העביר התובע לחשבון סך של 30,000 ₪ - הלוואה שנלקחה באמצעות "פועלים ישיר" - מוקד טלפוני ללקוחות (דף החשבון - מוצג 18/4), זוהי "הלוואה 2". ביום 07/07/08 העביר התובע לחשבון סך של 55,600 ₪ - הלוואה שנלקחה באמצעות "פועלים ישיר" - מוקד טלפוני ללקוחות (דף החשבון - מוצג 18/6), זוהי "הלוואה 3". בתקופה מיום 09/01/09 ועד ליום 03/06/09 שלח התובע לנתבעים מכתבים בדבר חריגות ממסגרת האשראי, חזרת חיובים ושיקים ודרישות לתשלום חוב (מוצגים 38- 58). ביום 08/07/09 שלחה הנתבעת לב"כ התובע הצעה לפריסת החוב (מוצג 25). סיכום המחלוקת העובדתית חתימתה של הנתבעת על גבי מוצגים 2-5 אינה שנויה במחלוקת ואינה מוכחשת על ידה. בנוסף, מאשרת הנתבעת את חתימתה על גבי מוצגים 9 (כתב התחייבות למסגרת אשראי - 12,000 ₪) ו- 12 (כתב תיקון לכתב התחייבות למסגרת אשראי - 15,000 ₪). הנתבעת מכחישה את חתימתה על מוצגים 13 (הגדלת מסגרת אשראי מיום 23/03/06 (28,000 ₪) - ו- 15 (הלוואה מיום 26/11/06 בסך של 65,000 ₪) תוך שהיא טוענת, כי זו זויפה על ידי הנתבע. המחלוקת העובדתית מתמקדת בשאלת זיוף חתימתה של הנתבעת על גבי מוצגים 13 ו- 15. הכרעה במחלוקת העובדתית ביחס למוצגים אלה העידה נציגת הבנק פרידה שוט (להלן: "שוט"), כי לא זכור לה שאפשרה לנתבע להוציא את המסמכים מחוץ לכתלי הבנק ("אינני מחתימה את לקוחות התובע על מסמכים בנקאיים, מחוץ לכתלי סניף התובע. מסמכי ההלוואה מיום 26/11/06 ע"ס 65,000 ש"ח (קרן) נערכו על ידי ולא זכור לי שמסרתי אותם לנתבע 1 בכדי שיחתים את הנתבע 2 מחוץ לכתלי סניף התובע. ממסכמי ההלוואה עולה, כי שני הנתבעים חתמו עליה"). ואולם, הנחתה זו איננה מתבססת על זיכרון קונקרטי, אלא על הערכתה את נהלי הבנק ("ש: זה שהיא חתמה על מסמך לטענתך, זה לא אומר שהיא חתמה עליו. את לא יודעת איך היא נראית אפילו. את אומרת בסעיף 3 שלך - "אינני נוהגת להחתים את הלקוחות...", זה נכון? ת: נכון... ש: את יכולה לומר איפה רשום פה שאת מאשרת את הטופס החתום? ת: אם היה מקום, הייתי חותמת. ש: איפה רשמו שחתמו בפנייך ואישרת? ת: אין מקום שאני צריכה לאשר. ש: את עושה מזכר שחתמו בפנייך? איפה מופיע? ת: אין מקום לכך. ש: איך את יכולה לדעת שזה נחתם בפנייך? ת: זה נחתם בפניי. מספיק שאני אומרת. ש: את אפילו לא זוכרת את הגברת. מדובר על מסמך לפחות לפני 7 שנים. ת: זה טופס הלוואה - כל טופס כזה נחתם בפני"). (פרוטוקול יום 06/06/13, עמ' 8, שורות 1-4, עמ' 11, שורות 4-13). החתימות המצויות על המוצגים, לגביהם טוענת הנתבעת, כי לא נחתמו על ידה, אינן ברורות. נראה, כי קיימות שתי חתימות על כל דף, אולם בשולי המוצג קיימות שתי חתימות הנמצאות על גבי אותה מסגרת חתימה כאילו מדובר בחותם אחד בלבד. הואיל וכך, אין לדעת בבירור אם מדובר בחתימה אחת או בשתי חתימות. חוסר הבהירות מתגבר, שעה שעל גבי מוצג 13 קיימת חתימת מאשר לא מזוהה ועל גבי מוצג 15 לא קיימת חתימת מאשר כלשהיא. אשר על כן, סבורני, כי התובע לא הוכיח את האותנטיות של חתימת הנתבעת ברמת הסבירות כנדרש במשפט אזרחי ולפיכך, יש לצאת מהנחה, כי הנתבעת לא חתמה על מוצגים 13 ו- 15 או שאדם אחר חתם במקומה. המחלוקת המשפטית חבותה של הנתבעת לפי מוצגים 13 ו- 15 הופכת, אם כן, לשאלה משפטית, שכן התובע טוען, כי על פי המוסכם בין הצדדים קיימת לנתבעת חבות מעצם היותה שותפה בחשבון והיא מוחזקת כמי שידעה על הפעולות שנעשו בו. מעבר לכך, מדגיש התובע את חתימתה על גבי מוצג 25 המהווה הסכמה מצידה לתשלום החוב ללא מחאה. השאלה המשפטית חלה גם על חבותה המוכשחת של הנתבעת לפי מוצגים 18/4 ו-18/6 המתייחסים להלוואות 2 ו-3, שניתנו על פי הוראה טלפונית מצד שותפה לחשבון. דיון בשאלה המשפטית המערכת ההסכמית שבין הצדדים כוללת את מוצג 3, בו קובע סעיף 4.4.1, כי "בחשבון משותף, אנו בעלי החשבון אחראים ביחד ולחוד לכל הפעולות בו ללא יוצא מן הכלל". במוצג 5 נקבע, כי "הרכב החתימה - כל אחד לחוד" ו"פרטי הרשאה: סכום, תוקף, אופן חתימה - לבד במ.". ביחס למסגרות אשראי קובע סעיף 11.1 למוצג 3, כי "אנו מצהירים ומאשרים בזה, כי אנו מעוניינים לבקש מהבנק להקציב לנו מפעם לפעם אשראי חוזר במטבע ישראלי...". בסעיף 32 למוצג 3 נקבע כך: "אם כתב התחייבות זה נחתם על ידי שניים, או יותר, יהיו החותמים אחראים ביחד ולחוד למילוי כל ההתחייבויות הכלולות בו. כאשר בעלי החשבון הנזכר בסעיף 1.א לעיל הם שניים או יותר, יהיו כל בעלי החשבון אחראים ביחס ולחוד למילוי כל ההתחייבויות על פי כתב התחייבות זה". בסעיף 36 למוצג 15 צוין, כי "ייחתם כתב התחייבות זה על ידי שניים, או יותר, תהיה אחריות החותמים ביחד ולחוד למילוי כל ההתחייבויות הכלולות בו. כאשר בעלי החשבון הנזכר בסעיף 1.ב. לעיל הם שניים או יותר, תהיה אחריותם של כל הצדדים לחשבון ביחד ולחוד למילוי כל ההתחייבויות על פי כצב התחייבות זה"... בסעיף 1.1 לפרק 7 למוצג 3 נקבע, כי "הננו מצהירים ומאשרים בזה, כי אנו מעוניינים לבקש מהבנק להלוות לנו מדי פעם סכומי כסף שונים...". ובסעיף 3.8 לפרק 12 למוצג 3 נקבע כך: "מורשי החתימה בחשבון, שדוגמת חתימתם מצויה אצלכם מוסמכים לתת הוראות באמצעות הפקסימיליה או הטלפון בהתאם לכתב זה, אך כאמור בסעיף 3.5 בפרק זה אין בכך כדי לגרוע מתוקף הוראה שתינתן בפקסימיליה או בטלפון על ידי מי שלא הוסמך לכך". עולה מכאן, כי מכוח הסכמת הצדדים מחויב כל שותף בפעולות שנעשו על ידי שותפו האחר ללא סייג ומכאן חבותה של הנתבעת לכל הפעולות שנעשו בחשבון. בפועל, למדנו מחומר הראיות, כי החשבון נוהל לפי מסגרת האשראי המוגדלת - בתוכה פעלה גם הנתבעת, כך שהיא מושתקת מלטעון כנגדו. לנתבעת, כשותפה בחשבון, היתה גישה קבועה לחשבון ולפעולות שנעשו בו ואין כל הצדקה, לדעתי, לפטור אותה מאחריות לתוצאה הסופית. סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה. הנתבעת תישא כלפי התובע בתשלום הסך של 175,035 ₪, בצירוף ריבית פיגורים מריבית הנהוגה אצל התובע, כאשר הפרשי הריבית יצטרפו מדי רבעון, מיום 19/06/09 ועד מועד התשלום בפועל. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין 15,000 ₪. אשראיבנק