בהעדר הוכחה לעניין קיומה של עסקת היסוד בין בעלי הדין בגין השיקים ואף לא תחילת התקשרות הדרושה כדי להשלים את תקפו של הקשר המחייב (יואל זוסמן, דיני שטרות (מהדורה שישית), עמ' 107) לא הוכח כי השיקים הוצאו לידי התובע , כאמור בסעיף 1 לפקודת השטרות . בע"א 195/68 נחמיה קהא נ' בנק פויכטונגר בע"מ, פ"ד ל"ב (2) עמ' 331, 333 נקבע : "מסמך לא שלם שכלל לא הוצא, אינו יוצר כל זכויות ואם מסמך כזה מגיע לידי אוחז כלשהו, לרבות אוחז כשורה, לאחר שהוא הושלם וסוחר ללא סמכות, אין האוחז יכול להיפרע על פיו מהאדם שהיה חתום עליו, וזאת למרות שהזכות העדיפה המוקנית לאוחז כשורה בסעיף 19 (ב) לפקודת והחזקה החלוטה הניתנת לו על ידי סעיף 20(ב) שבה". הנתבע הכחיש קיומה של עסקת יסוד בינו ובין התובע . ככל שיוכח כי לא היתה עסקה ביניהם משמעות הדבר במישור השטרי הוא, כי לנתבע תעמוד טענת כישלון תמורה מלא והוא לא יחוייב בפרעון החוב על פי השיקים. לפי סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות, הנטל מוטל על הנתבע כי התובע אינו אוחז כשורה בשיקים ולאחר שהביא טענת הגנה ראויה, עוברת ההוכחה לתובע להוכיח כי הוא נתן תמורה לאחר היווצרותה של טענת ההגנה והיה תם לב במועד הרלוונטי לקבלת השיקים (ראו בספרו של ש' לרנר, דיני שטרות, עמ' 66-67 ועמ' 224 ). ##להלן פסק דין בנושא הכחשת קיומה של עסקת יסוד:## 9. בחנתי תחילה את שאלת מסירת השיקים לתובע לאור טענתו כי הם נמסרו לו ע"י הנתבע ומנגד, הכחשת הנתבע את דבר מסירתם לידיו. התובע העיד על מעמד קבלת השיקים לידיו ועל עסקת היסוד אשר בגינה הם ניתנו. לדבריו, בתמורה למתן השיקים הוא ביצע עבודת אלומיניום בדירתם של הורי הנתבע (עמ' 9 שורות 24- 30) בהתאם להסכם שהוא ערך עם הנתבע (עמ' 11 שורה 13) ולפי הצעת מחיר שהוא נתן לנתבע. לפיכך ובתמורה לשווי ביצוע העבודות כפי שהוסכם, נתן לו הנתבע בעצמו את השיקים (עמ' 10 שורה 24, עמ' 11 שורה 25). מקום מסירת השיקים לידיו ע"י הנתבע היה בדירת הורי הנתבע (עמ' 11 שורה 2) בשנת 2007 (עמ' 11 שורה 4). משנישאל התובע אם בידו להציג את ההסכם או החשבונית לביצוע עבודות האלומיניום השיב, כי הוא צריך לחפש (עמ' 11 שורות 14-17). 10. התובע הכחיש כי זייף את השיקים או את התאריך הרשום בהם (עמ' 12 שורות 19-27 , עמ' 13 שורה 19) והכחיש כי הם היו קרועים במעמד מסירתם לידיו (עמ' 12 שורה 30). לדבריו, השיקים היו מקופלים במעטפה במספר קיפולים (עמ' 12 שורה 32 , עמ' 13 שורה 8) ומונחים בארנק המצוי בכיס , במשך שנה (עמ' 13 שורה 2) וככל הנראה, זה מקור הבלאי בהם. לעניין הפרק זמן הממושך שלא נעשה בשיקים כל שימוש, העיד התובע כי הסיבה לכך היא בשל היותו נתון במעצר (עמ' 13 שורה 27) ,לא בקשר לשיקים , והוסיף ואמר שהוא התקשר לנתבע מספר פעמים בנוגע לשיקים, אך הנתבע אמר שישלם לו ומאוחר יותר, נעלם לרמת הגולן (עמ' 13 שורות 4-6). 11. הנתבע העיד כי הוא אכן חתום על השיקים (עמ' 14 שורה 7 , עמ' 3 שורה 9) אך לדבריו, לא הייתה לו כוונה לתת אותם לתובע כי אם למסור אותם למוני מידני כבטוחה עבור צד ג' (עמ' 15 שורה 17). התאריכים על גבי השיקים שונו על ידי משהו אחר והם אינם התאריכים שנרשמו בזמנו על ידו (עמ' 3 שורה 15). לדבריו, הוא או מוני מידני קרעו את השיקים ומכל מקום, קריעתם נעשתה בנוכחותו (עמ' 14 שורה 13). הסיבה לקריעת השיקים הואיל ולא עלה בידו ליישר את ההדורים עם מוני מידני ומשחזר בו מכוונתו לתת לו אותם, קרע אותם (עמ' 14 שורות 17-19). 12. גיל מסטיי שהיה מעורב בעסקאות של החברה ולקח על עצמו חלק מחובותיה (עמ' 18 שורה 19, עמ' 22 שורה 28) העיד מטעם הנתבע ואמר שהוא לא ראה אישית את השיקים (עמ' 24 שורה 2). מקור ידיעתו שמוני קבל את השיקים לטובת החברה הוא מדבריו של מוני בעצמו (עמ' 23 שורה 18 , עמ' 25 שורה 18) . העד אמר בעדותו כי הוא לא נכח במעמד מסירת השיקים למידני (עמ' 21 שורה 7) ואין בעדותו כדי ללמד על מעמד קריעת השיקים כי אם על כך ששמע ויכוחים של הנתבע ומידני במשרדי החברה (עמ' 23 שורה 30). 13. שמעתי את עדותו של הנתבע בדבר קריעת השיקים , אשר אינה מתיישבת עם מראה השיקים, אשר אחד מהם אינו קרוע באופן כי אם בצידו והאחר, קרוע במרכז השיק באופן שאינו מתיישב עם חששו של הנתבע להיעדר פרעון בהצגתו ולמחלוקת והויכוח שפרץ בינו ובין מידני. ככל שאכן כך היו פני הדברים בפגישתו עם מידני, לא סביר שהנתבע שחשש למסירת השיקים , היה משאיר אותם במצבם זה מה גם, שצפוי שהיה זוכר אם הוא או מידני קרעו את השיקים. נכונים הדברים בפרט לאור סכום השיקים בסך כולל של 100,000 ש"ח ובידיעתו של הנתבע כי מידני זקוק לסיוע שלו, דבר המחזק את הצורך בהבטחת אי שימוש בשיקים בהחזרתם לידיו ובפגימה מוחלטת שלהם ולא כפי מראה השיקים. 14. העד מסטיי כאמור , לא נכח במעמד מסירת השיקים וקריעתם לשיטת הנתבע ואילו העד המרכזי רלוונטי למעמד זה הוא מוני מידני שנכח עם הנתבע בלבד באותה פגישה, לא הוזמן להעיד מטעם הנתבע. מעדותו של הנתבע לא השתכנעתי כי היתה מניעה מהזמנת העד שצפוי היה שהוא ידאג להזמנתו , ככל שעדותו עמדה לטובתו (עמ' 15 שורה 11, עמ' 16 שורות 10-11). "כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימיה שמעמידים בעל דין בחזקתו , שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראייה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו הסבר סביר , ניתן להסיק , שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו" (ע"א 548/78 נועה שרון נ' יוסף לוי, פ"ד לה (1) 736, 760; קדמי, 1391-1408 ). נכונים הדברים בפרט כאשר עדותו של הנתבע היא עדות יחידה ואינה נתמכת בראייה חיצונית למעט מראה השיקים, שאין בו כדי ללמד נסבות קריעתם לשיטתו ועל נטילתם מידי מידוני והשלכתם לפח (ראו ת.א. (ת"א) 02 /189642 תמנון שירותי מיגון אבטחה וכוח אדם נ' ג.ע. חכים נצרת קבלן עבודות בניין בע"מ. תהייה נוספת עולה בנוגע לגרסת הנתבע על קריעת השיקים, בהיעדר גרסה בנדון בתצהירו שהוגש בתמיכה לבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה , גרסה שהועלתה לראשונה לאחר הצגת השיקים המקוריים ע"י התובע במסגרת הדיון ומבלי שהיה בידי הנתבע להשיב על אותה תהייה בחקירתו (עמ' 16 שורה 14). 15. בנסבות אלו אני קובעת כי הנתבע לא הוכיח שהשיקים נקרעו על ידו או ע"י מוני מידני והשתכנעתי מעדותו של התובע, כי השיקים נפגמו בקרעים שארעו בהם, מחמת אופן שמירתם אצלו. סביר להניח כי השיקים התבלו בפרק זמן של מעל שנתיים ימים מהמועד בו הם הגיעו לידי התובע עד מועד הגשת התביעה ובהיותם מונחים מקופלים בידי התובע. 16. יחד עם זאת, בחנתי את גרסת הצדדים בשאלת מסירת השיקים לידי התובע ואם הוא אוחז כשורה בהם. התובע טען בישיבה מיום 22.10.12 כי השיקים ניתנו מלכתחילה לחברת אלומות עבור העבודה של התובע (עמ' 6 שורה 30) מבלי שהיה בידו להוכיח בחקירתו את נציג החברה העד גיל מסטיי כי השיקים נמסרו לו ע"י הנתבע ולא ע"י החברה, לפי גרסתו של התובע בתצהירו. התובע, לא טרח גם הוא להביא לעדות את מוני מיידני אשר תיווך בינו ובין הנתבע בהכירו לו אותו לצורך הזמנת העבודה בדירה (עמ' 11 שורות 11- 12) בשעה שבוצעו שיפוצים בה ע"י אלומות (עמ' 11 שורות 7-11) על מנת להוכיח קיומה של התקשרות בינו ובין הנתבע לביצוע עבודות אלומניום והתמורה בגינה. בתצהירו ובעדותו, בשונה מטיעוניו כאמור על העברת השיקים לאלומות, טען התובע שהשיקים נמסרו לו ע"י הנתבע בעצמו בדירת אימו של הנתבע (עמ' 11 שורות 2 ו- 25 , סעיף 3 לתצהירו). על מנת לבחון את מהימנות גרסתו זו, בחנתי את המסכת העובדתית בנוגע לנסיבות מסירת השיקים לידיו לפי גרסתו, בתמורה להזמנת עבודות אלומיניום ממנו בסך של 100,000 ₪ (קרי: לפי סכום השיקים). 17. התובע, מבסס את גרסתו על על הסכם שנכרת בינו ובין הנתבע לביצוע עבודות אלומיניום (עמ' 11 שורה 13) . לפיכך, יש לראות בבבעלי הדין צדדים קרובים לשיקים, ככל שיוכח קיומו של הסכם ביניהם ודינו של שטר בין צדדים קרובים, הוא כדין חוזה וכל טענת הגנה העומדת כזכות על-פי עסקת היסוד, עומדת גם כנגד התביעה השטרית (דנ"א 258/98 ויקטור צמח נ' רחל שלשבסקי, פ"ד נה (4) 193 ). התובע טען כי השיקים נמסרו לו עבור עבודות אלומיניום שבצע בדירת אמו של הנתבע (סעיפים 4(2) ו- 5(5) לסיכומי התובע) ואילו הנתבע טען מנגד כי עבור ביצוע עבודות אלומיניום שהוזמנו מואיל, אחיו של הנתבע, נמסרו לאחרון שיקים אחרים, ולא השיקים מושא התביעה, בסך של 31,000 ₪ . בנוגע לשיקים דנן, לא הייתה כלל עסקה בינו ובין התובע או עם האח כי אם לטובת מוני מידני , עסקה שלא התממשה (עמ' 15 שורה 17). 18. התובע, לא הציג את ההסכם שנכרת בינו ובין הנתבע להזמנת עבודות אלומיניום וכן לא הציג הצעת מחיר או חשבונית שהוציא לנתבע במסגרת העיסקה בניהם (עמ' 11 שורות 13-25) . גרסתו על ביצוע העבודות ביחד עם אחיו כמובא בתצהירו, היא גרסה כללית ללא פרטי הזמנת העבודה והיקפה ואף ללא תאריך ההזמנה וביצוע העבודות (סעיפים 3 ו-4 לתצהירו). התובע בחקירתו, לא ידע לומר מהי כמות האלומיניום שהוזמנה לצורך ביצוע העבודות בהזמנת הנתבע ולא ידע גם לומר מה מספר החלונות שהוא התקין בדירה (עמ' 10 שורה 8) . כך גם, לא היה בידו להוכיח מה עלות העבודה כך שתתיישב עם טענתו על מסירת שיקים לידיו ע"י הנתבע שסכומם הכולל הוא 100,000 ש"ח (עמ' 10 שורות 9-30). התובע, לא הכחיש בחקירתו כי עבודות השיפוץ בדירה הסתיימו בחדש ינואר 2007 ולא טען כי עבודות האלומיניום שבוצעו על ידו , הסתיימו במועד מאוחר יותר. בנסבות אלו, אין ליישב את המועד הנקוב בשיקים לחודשים יוני- ספטמבר 2007 בפרט בהיעדר היכרות קודמת ויחסי אמון ביניהם ובהתחשב בעלות החומרים , שצפוי שתהיה גבוהה לפי כמות ההזמנה לפי גרסתו, של עבודה בסכום כולל של 100,000 ₪. 19. אוסיף, כי התובע טען כי ביצע את העבודות עם אחיו (סעיף 3 לתצהירו) ולמרות שטען שהוא שותפו וכי הוא יהיה עד מטעמו (עמ' 6 שורה 23 ), לא הוגש תצהיר ע"י האח מטעמו והוא לא הזמינו להעיד. זאת למרות שהנתבע טען בהגנתו , כי הוא הזמין עבודות מהאח ואיל וכי שולם לו בגינה בשיקים אחרים. אי הבאת ואיל להעיד מטעם התובע, יש בה כדי לתמוך בגרסתו של הנתבע שהודה בקיומה של התקשרות עם ואיל ולא איתו. חזקה על התובע שהיה מביא את אחיו להעיד, אילו עדותו עמדה לטובתו על מנת להוכיח כי העבודה הוזמנה ממנו ובוצעה על ידו וכי אחיו רק סייע לו לביצוע הזמנת עבודה שהיתה לכאורה מהתובע ולא מהאח ואיל. משלא עשה כן, יש בכך כדי לערער את מהימנות גרסתו של התובע אשר עלו בה סתירות ותהיות שפגעו במהימנותה כמובא לעיל. בדומה לכך, עולה תהייה על הימנעותו של התובע מלהזמין לעדות את קבלן המשנה שבצע את השיפוץ בדירה מטעם אלומות מר נאטשה והיה מצוי בדירה, על מנת להוכיח באמצעות העד שהתובע היה בדירה ובצע את עבודות האלומיניום בהזמנת הנתבע . 20. לאור האמור, בהיעדר ידיעה של התובע על פרטי העיסקה על מנת להוכיח כי השיקים נמסרו לו ע"י הנתבע בגינה ומבלי שהיה בידו לתמוך את גרסתו במסמכים או בהבאת עדים על קיומה של עסקה ביניהם, לא השתכנעתי מעדותו של התובע כי היתה עסקה בינו בין הנתבע להזמנת עבודות אלומיניום. בנסבות אלו, אני קובעת כי לא הוכח כי השיקים נמסרו לתובע ע"י הנתבע או כי התובע קיבל אותם כדין מצד ג' כלשהו בהוכחת, נסיבות קבלתם שיהיה בהם כדי ללמד על זכותו להחזיק בהם. משכך, נפל פגם קנייני באחיזתו בשיקים. על כך מצינו ברע"א 6553/97 חגאר נ' חברת עבודה חיים בע"מ, פ"ד נ"ב (2), עמ' 345 , 355 שם נקבע : ..." כאשר זכות הקניין בשיקים לוקה בפגם קנייני מסוג אלו המנויים בסעיף 29(ב), שאז, נטל הראיה בדבר היות האוחז אוחז כשורה, הוא על האוחז". וכן נאמר שם: " נמצא אם כן, כי כאשר נוצר פגם קנייני בשטר, עוברת חובת הראיה לאוחז ועליו להוכיח את כשרות אחיזתו ואין לגרוס כי על מושך, הטוען לפגם קנייני בשטר, להוכיח שהאוחז אינו אוחז כשורה. במצב זה נוצר בדיני השטרות היפוך של חובת הראיה, כאמור בסעיף 29 (ב) לפקודה". 21. בהעדר הוכחה לעניין קיומה של עסקת היסוד בין בעלי הדין בגין השיקים ואף לא תחילת התקשרות הדרושה כדי להשלים את תקפו של הקשר המחייב (יואל זוסמן, דיני שטרות (מהדורה שישית), עמ' 107) לא הוכח כי השיקים הוצאו לידי התובע , כאמור בסעיף 1 לפקודת השטרות . בע"א 195/68 נחמיה קהא נ' בנק פויכטונגר בע"מ, פ"ד ל"ב (2) עמ' 331, 333 נקבע : "מסמך לא שלם שכלל לא הוצא, אינו יוצר כל זכויות ואם מסמך כזה מגיע לידי אוחז כלשהו, לרבות אוחז כשורה, לאחר שהוא הושלם וסוחר ללא סמכות, אין האוחז יכול להיפרע על פיו מהאדם שהיה חתום עליו, וזאת למרות שהזכות העדיפה המוקנית לאוחז כשורה בסעיף 19 (ב) לפקודת והחזקה החלוטה הניתנת לו על ידי סעיף 20(ב) שבה". פגמים במראה החיצוני של השיקים: 22. מעיון בשיקים ניראה לכאורה כי נעשה שינוי בתאריכים הרשומים בשיקים (עמ' 3 שורות 13-15) מבלי שהתובע הגיש חוות דעת של מומחה על מנת להוכיח כי לא נעשה בו שינוי משטען הנתבע כנגד זיוף התאריך, בשינויו בדחיית מועד הפירעון. השינוי הניטען, מתיישב עם הצגת השיק באיחור ניכר מהמועד שהיה נקוב בו ועם התהייה שעלתה כמובא לעיל, על הסכמת התובע לקבלת שיק מעותד, לפרק זמן של מעל חצי שנה ממועד ביצוע וסיום העבודות ללא סיבה נראית לעין (עמ' 13 שורה 2) כמו גם אם מסירתם לטיפול ע"י עו"ד כשנה לאחר מועד הצגתם לפרעון (עמ' 13 שורות 24-27). זאת ועוד, לא נרשם על השיקים לפקודת מי כי אם הם נרשמו על החלק (עמ' 2 שורה 5 וראו בעיון בשיקים לפי מראה הכתוב בהם) באופן שאינו מתיישב עם גרסתו של התובע לפיה השיקים ניתנו לו באופן ספציפי במסגרת ביצוע עבודות שיפוץ של חברת אלומות (עמ' 11 שורות 18-21). 23. לאור האמור אני קובעת כי לא הוכח כי התובע אוחז כשורה בשיקים וכי ניתנה לנתבע תמורה בגין השיקים בהיעדר ראייה על קיומה של עסקה ביניהם וביצוע עבודות ע"י התובע עבור הנתבע בדירת הוריו. 24. לפיכך, התביעה להידחות. 25. בהיעדר ייצוג ע"י עו"ד לנתבע ובהתחשב במחדליו בניהול הגנתו שהביאה להתארכות ניהול ההליך, איני עושה צו להוצאות למרות שנדחתה התביעה.עסקת יסוד