בעניין טענות בעניין ההבדלים בין מה שנכתב בפרוטוקול ומה שאירע בפועל, ההנחה היא כי הפרוטוקול משקף את שאירע במציאות, ועל הטוען לפסלות הנטל להפריך הנחה זו. הפרוטוקול מהווה אבן בוחן למהימנות הטענות נגד השופט באשר לאירועים שהתרחשו בעת הדיון. בלא עיגון בפרוטוקול יקשה הדיון בערעור, שכן בית המשפט שלערעור אינו יכול להסתמך לעניין זה על תורה שבעל פה (ראו, ע"פ 5592/92 אוחיון נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). הדרך להתמודד עם פרוטוקול שאינו משקף לדעת צד את שאירע בדיון היא באמצעות הגשת בקשה לתיקון הפרוטוקול, כפי שאכן עשו המערערים. משנדחתה הבקשה, וכיוון שמדובר בהחלטה דיונית, יכולים המערערים לערער עליה על פי סדרי הדין, ואולם אין בכך כדי להקים עילת פסלות (ראו: מרזל, בעמ' 175; ע"פ 1368/91 בטיטו נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(3)259; ע"א 6207/03 אגמון נ' בורוכוב (לא פורסם)). טענותיהם החמורות של המערערים בדבר שינויו המכוון בדיעבד של הפרוטוקול על ידי בית המשפט לא הוכחו, ונדחו באופן מפורש על ידי בית המשפט קמא בהחלטתו בבקשה לתיקון הפרוטוקול. בסיכומו של דבר, התמונה המצטיירת אינה מבססת, כאמור, עילת פסלות. בבחינת נסיבות העניין לא עולה כל חשש על פיו ניתן לקבוע, כי נבצר מבית המשפט לשפוט את דינם של בעלי הדין באובייקטיביות הדרושה. אפשר שבראייתם של המערערים נוצר חשש, כי אופן ניהול ההליכים על ידי בית המשפט מצביע על קיום משוא פנים כלפיהם. עם זאת, חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא, שאינו מקים עילת פסלות (ראו: מרזל, בעמ' 115; ע"א 3484/01 באן נ' באן (לא פורסם); ע"א 7857/04 צ'רטוק נ' וינקלר (לא פורסם)). פרוטוקול דיוןפרוטוקול דיון בית משפטמסמכיםפרוטוקול