הרמת מסך התאגדות / עקרון האישיות המשפטית הנפרדת אבן הפינה בדיני החברות והתאגידים, הינה עקרון האישיות המשפטית הנפרדת - עקרון החוצץ בין החברה ובעלי המניות בה. החריג לעקרון הנ"ל הינו דוקטרינת הרמת מסך ההתאגדות, המאפשרת ייחוס זכויות וחובות של חברה לבעלי מניות בה. למעשה, כך נפסק לא פעם, התכלית העומדת מאחורי עקרון הרמת המסך, הינה למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי לממש מטרה בלתי כשרה הרצויה לבעל המניות. הרמת מסך תיעשה כנגד בעל מניות אשר ניצל את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של תאגיד למטרה שאינה כשרה (ראו לעניין זה: ע"א 9916/02 בן מעש נ' שולדר חב' לבניה בע"מ (ניתן ביום 5.2.2004)). כמו כן, תתאפשר הרמת מסך כאשר הוכח לפני בית המשפט, כי האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד הינה מלאכותית. תכלית עקרון הרמת המסך הינה למעשה פריצת דרך לעברם של בעלי מניות אשר פגעו בדרך שאינה חוקית בזולת ולרבות נושיה של האישיות המשפטית הנפרדת (ראו לעניין זה ע"א 4606/90 איטה מוברמן נ' תל מר בע"מ, פ"מ מו(5), 353; ראו גם ע"א 6039/04 פליזנשטיין ואח' נ' עובדיה ואח' (ניתן ביום 6.6.2005), שם צוין כי: "עקרון הרמת המסך נועד למנוע מבעלי המניות או מהחברה עצמה את ניצול ההפרדה ביניהם להשגת מטרה בלתי כשרה הכרוכה בפגיעה בזולת; הוא נועד לעשיית צדק ושמירה על טובת הציבור (רע"א 510/00 רשף קבלנים (1990) בע"מ נ' ענבר, פד"י נד(2) 712, 717; ע"א 4606/90 מוברמן נ' תלמר בע"מ פד"י מו(5) 353; ע"א 478/74 נהר בע"מ נ' מדינת ישראל, פד"י ל(3) 706; ע"א 1371/90 דמתי נ' גנור, פד"י מד(4)847, 857)." "הרמת מסך ההתאגדות", הינה החריג לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, כאשר רק במקרים חריגים, כאשר מוכחת באופן נהיר התנהלות לקויה וחסרת תום לב של בעלי המניות, יורה בית המשפט על הרמת מסך ההתאגדות. זאת ועוד, כאשר המדובר הוא בקבלת החלטות שגויות שאינן מגיעות לחוסר תום לב, או לניהול רשלני של עסקי החברה, אין באלה כדי להוות טעמים המצדיקים את הרמת מסך ההתאגדות. כפי שכבר צוין לעיל, הרמת מסך ההתאגדות מנוגדת לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, ולכן שעה שבית המשפט מפעיל את הדוקטרינה הזו, יש לעשות כן במשנה זהירות. שעה שבית משפט נדרש לדון בסוגיה של הרמת מסך, עליו לבחון תחילה האם המדובר בחברה שהינה בעלת קיום של עסק ממשי, או שהחברה לא הייתה אלא "חברת קש", אשר נועדה כדי לשרת את נסיונות התרמית של האנשים שעמדו מאחורי הקמתה. כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי החברה הוקמה לצורך ביצוע פעילות עסקית אמיתי, יש להגן על עקרון האישיות המשפטית הנפרדת ולהימנע מהרמת המסך. מאידך גיסא, כאשר בית המשפט נוכח לדעת כי לא היה לחברה זו קיום ממשי, יורם מסך ההתאגדות והחבות האישית תוטל על בעלי המניות בחברה. לא אחת נקבע כי, הרמת המסך וההתעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד כדי לייחס את חובות החברה לבעלי מניותיה, מוצדקות בעיקר מקום שאלו עשו שימוש באישיות המשפטית הנפרדת למטרות בלתי ראויות, ובעיקר כדי להתחמק מאחריותם האישית במרמה (ראה לעניין זה א' חביב-סגל, "מגמות חדשות בהלכות הרמת מסך", עיוני משפט יז, 197, 214); ע"א 543/89 החברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ נ' בנק לאומי בע"מ, פ"ד מה(1) 529; ע"א 8883/02 בדש משה נ' חוגלה קימברלי שיווק בע"מ, דינים עליון עא 699, פסקה 11). התיקון לסעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט- 1999, אשר נכנס לתוקפו ביום 7.5.2005 מעגן בתוכו את העקרונות הללו, והוא קובע בזו הלשון: "(א) (1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה: (א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה. (ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה. (2) לעניין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה(1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד." מעיון בהוראות סעיף 6 לחוק החברות, עולה כי היקף התחולה של עקרון הרמת המסך, מצומצם כיום לבעל מניות בחברה באותם מקרים בהם הדבר צודק ונכון וכן כאשר המדובר במקרים חריגים. עובר לתיקון הנ"ל התנאים להרמת מסך הוגדרו באופן כללי, ולבית המשפט היה שיקול דעת רחב בסוגיה זו. כך למשל נעשה שימוש בעקרון הנ"ל באותם מקרים שבהם השימוש באישיות משפטית נפרדת נועד כדי להונות או לקפח אדם, או כאשר המדובר במצב בו קיים יסוד סביר כי הניהול העסקי של החברה אינו לטובת האישיות המשפטית. לאחר שהחוק עבר את התיקון הנ"ל, יש להוכיח שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי להונות אדם, או לקפח נושה. כאמור, התיקון לחוק מבהיר כי, השימוש בהרמת מסך ייעשה רק לאחר שהוכח כי בעל מניה בחברה, היה מודע לשימוש שנעשה באישיות המשפטית. השימוש לרעה באישיותה המשפטית של חברה, יכול שיתבטא בהברחת נכסי החברה לחברה אחרת על מנת לחמוק מתשלום חובות לנושי החברה, או למשל בהקמת חברה אחרת והברחת הנכסים לאותה חברה במטרה להונות את הנושים על ידי החייב ולהתחמק מתשלום החוב. כלל חשוב וידוע כי, הרמת המסך והשימוש בעקרון זה הינו חריג ויוצא דופן, כמו כן נקבע במסגרת הפסיקה כי השימוש בעקרון הרמת המסך ייעשה אך ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן. יש לציין עוד כי, על מנת להרים את מסך ההתאגדות לא מספיק להוכיח שאדם מסוים רצה ליהנות מיתרון האישיות המשפטית הנפרדת, אלא יש להוכיח שנעשה באישיות הנפרדת שימוש לרעה (ראו לעניין זה רע"א 313/08 נשאשיבי נ' רינראוי (ניתן ביום 1.8.2010)). הרמת מסךעקרון האישיות המשפטית הנפרדתאישיות משפטית