תביעה בגין אי תשלום עבור שירותי תכנון הנדסי 2. אין מחלוקת כי הנתבעת קיבלה מהתובעת שירותי תכנון הנדסי. השאלות השנויות במחלוקת הן כדלקמן: 1. היקף העבודה אשר הוזמנה על ידי הנתבעת מאת התובעת. לטענת התובעת הנתבעת הגדילה את היקף העבודות מעבר להזמנת המסגרת וזאת שלא באמצעות הזמנת רכש כתובה בעוד שלטענת הנתבעת הזמנת העבודות בוצעה באמצעות הזמנות רכש כתובות אשר פירטו את ההיקף הכספי של ההזמנה. 2. העבודה שבוצעה בפועל על ידי התובעת. לטענת הנתבעת התובעת לא הוכיחה את ביצוע העבודות שתמורתן היא תובעת בעוד שלטענת התובעת טענה זו אינה עולה מעדויות הנתבעת ואין בה ממש. 3. איכות השירותים שנתנה התובעת לנתבעת. לטענת הנתבעת השירותים שסיפקה התובעת לקו ברשלנות וחוסר מקצועיות בעוד שלטענת התובעת טענה זו לא הוכחה ואף נסתרה. 3. מטעם התובעת העידו הגב' עדי סלע, מר אברהם חיימי אשר שימש בתקופה הרלוונטית כסמנכ"ל הנדסה ותפעול בנתבעת ומר שלמה מויאל. מטעם הנתבעת העידו מר נחום שוורצמן, הגב' ינה נובוסילסקי ומר רונן מגן. 4. אין חולק כי הוצאו הזמנות מסגרת (רכש) בכתב על ידי הנתבעת לתובעת. הזמנות הרכש הרלוונטיות לענייננו הן כדלקמן: (1) הזמנה 09001577 מיום 20.7.09 על סך 50,000 ₪ בתוספת מע"מ. (2) הזמנה 090009222 מיום 4.6.08 על סך 100,000 ₪ בתוספת מע"מ. הזמנה זו הוגדלה בסך של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ כך שעמדה על סך של 200,000₪ בתוספת מע"מ. (3) הזמנה 09000913 מיום 3.5.09 על סך 34,000 ₪ בתוספת מע"מ. (4) הזמנה 803028 מיום 24.12.08 על סך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. (5) הזמנה 09001466 מיום 8.7.09 על סך 240 ₪ בתוספת מע"מ. (6) הזמנה 09002323 מיום 3.11.09 על סך 49,500 בתוספת מע"מ. 5. טוענת התובעת כי ביצעה עבודות בהיקפים העולים על הסכומים הנזכרים בהזמנות הרכש וזאת על פי בקשת הנתבעת. כך, בתצהירו של מר שלמה מויאל נטען כדלקמן: "ברצוני להדגיש שאופן העבודה בין הצדדים התבצע בהתאם להזמנות המסגרת. לעיתים, כאשר עם התקדמות העבודה ודרישת הנתבעת היקף העבודה הנדרש בפועל עלה על היקף הזמנת המסגרת, הגדילה הנתבעת ההזמנה". (סעיף 6 לתצהיר). בתמיכה לטענתו זו הפנה מר מויאל לתכתובת דואר אלקטרוני - נספחים 3 - 5 לתצהירו. כן הצהיר מר מויאל בתצהירו כדלקמן: "למען הסר ספק, מטל-טק אישרה בעל פה ובדואר אלקטרוני לבצע עבורה עבודות נוספות אשר אינן כלולות בהזמנת המסגרת" (סעיף 30 לתצהיר). בתמיכה לטענתו זו הפנה מר מויאל לתכתובת דואר אלקטרוני - נספחים 5 ו - 21 לתצהירו. מר אברהם חיימי בתצהירו חזר במילים זהות על האמור בסעיף 6 לתצהירו של מר מויאל למעט הסיפא בה נאמר "אני ו/או הנתבעת הגדלנו את ההזמנה" והפנה גם כן לתכתובת דואר אלקטרונית - נספחים 4 ו - 5 לתצהירו. גם בסעיף 19 לתצהירו של מר חיימי, חזר מר חיימי במילים זהות על האמור בסעיף 30 לתצהירו של מר מויאל ומפנה לתכתובת דואר אלקטרוני - נספח 13 לתצהירו. הגב' עדי סלע גם כן חזרה בתצהירה על האמור בסעיף 6 לתצהירו של מר מויאל (סעיף 8 לתצהירה) וכן ציינה כי "על כן, על מנת להמשיך את העבודה מטל-טק אישרה את המשכת העבודות בדואר אלקטרוני ובטלפון" (סעיף 9 לתצהיר). 6. גב' ינה נובוסילסקי, עדה מטעם הנתבעת, אישה בעדותה כי היו מקרים שלאור חשיבות הרכישה או דחיפותה, מנהלים בכירים נתנו התחייבות לביצוע עבודה כלשהי והיתה מופקת הזמנה בדיעבד (עמ' 24 ש' 8 - 16 לפרוטוקול). 7. מר חיימי, אשר היה במועד הרלבנטי מנהל בנתבעת ומסר עדות מטעם התובעת, העיד כדלקמן: "אתה לא יכול לפעול מול גורם בלי להוציא לו הזמנה אלא אם כן אתה מתחייב בשם החברה על ביצוע הפעילות אם אין הזמנה רשמית. יש מקרים שבהם או בגלל דחיפות או בגלל אי הימצאות של גורם שצריך לבצע את הפעולה הטכנית או דברים כיוצא בזה מבקשים מאותו ספק או נותן שירות לבצע את העבודה במסגרת התפקיד שלך בחברה. סביב כל זה יש מערכת יחסי עבודה בין לקוח לספק" (עמ' 7 ש' 5 - 10 לפרוטוקול). מר מויאל בעדותו אמר כי "כל מה שחרג מעבר לכמויות של ההזמנה, היה צריך לפנות למר חיימי ולבקש הגדלת הזמנה" וכן אישר כי "היה צריך לצאת מסמך של הזמנת עבודה" (עמ' 13 ש' 22 - 26 לפרוטוקול). בהמשך עדותו אישר כי נספחים 3 - 5 לתצהירו, תכתובת המייל אותה ציין בתצהירו בתמיכה לטענה להגדלת היקף ההזמנה על ידי הנתבעת, אינם מהווים הזמנת עבודה. כך "בנספח 3 יש פנייה אלי שמבקשת לעדכן. זו לא הזמנת עבודה. ההזמנה תגיע אחר כך. העבודה עם מנהלי פרויקטים מבוססת על יחסי אמון וקשרים טובים. אני מקבל טלפון, אומרים לי תתחיל ואנו מתחילים לבצע ולאחר מכן מתקבלת הזמנת עבודה. זה התהליך המקובל. נספח 4 זה פנייה שלי שמתאר את ההיקף של הגידול שיש בפרויקט כתוצאה מהשינוי. זו לא הגדלת הזמנה. נספח 5 אני מקבל אישור במייל שאומר לי תתחיל בתכנון. הוא מאשר את הכמויות ואומר לי להתחיל לעבוד ולאחר מכן תגיע הזמנת עבודה" (עמ' 13 ש' 29 - עמ' 14 ש' 2 לפרוטוקול). מר מויאל טען בעדותו כי לא לכל עבודה שבוצעה על ידי התובעת נמצא מנגד הזמנת עבודה מאוחרת וכי נעשתה פנייה לנתבעת במסגרתה הודיעה התובעת על חריגה וביקשה כי תוצא הגדלת הזמנת עבודה ואולם, כאשר התבקש להפנות להודעות כאלה, הפנה לנספח 19 לתצהירו. נספח 19 הינו דואר אלקטרוני מיום 15.11.09 של מר מויאל למר חיימי בו נאמר כי "הפעילות תבוצע לאחר שנקבל הזמנה עבור השינויים והתוספות...". כאשר הופנה מר מויאל לנספח 4 לתצהירו, דואר אלקטרוני מיום 11.10.09 של מר מויאל למר חיימי בו נאמר "יש להוציא הזמנה או הגדלה בסכום של 25200 ₪" ונשאל האם יש בקשות נוספות השיב כי אין כאלה (עמ' 14 ש' 11 - 23 לפרוטוקול). מר מויאל אישר בעדותו כי אין בנספחי התצהירים של מר חיימי והגב' סלע מסמך כדוגמת נספח 4 בו נדרשת הגדלה בסכום מסוים (עמ' 14 ש' 24 - 26). עוד עולה מעדותו של מר מויאל כי כנגד כל עבודה צריכה להיות הזמנה אשר נוקבת בסכום (עמ' 15 ש' 7 - 18 לפרוטוקול). 8. מהעדויות עולה, אם כן, כי גם כאשר מתבקשת הגדלת עבודה וניתן לכך אישור על ידי הנתבעת, צריכה להתקבל הזמנת עבודה לאחר מכן. למרות זאת, למעט נספח 4 לתצהיר מר מויאל, לא נמצאה כל דרישה נוספת לקבלת הזמנת עבודה וממילא גם לא נמצאו הזמנות עבודה לסכומים שנתבעו. 9. גם אם תתקבל טענת התובעת לפיה בוצעו הגדלות הזמנה בהודעה טלפונית או בדואר אלקטרוני, הרי שעל התובעת הנטל להוכיח את הסכום של הגדלת ההזמנה והתובעת לא עמדה בנטל זה. כך, מר מויאל בעדותו, כאשר התבקש להראות אישור בכתב, סיכום טלפוני או משהו אחר שיעיד על אישור של הנתבעת לביצוע העבודות בסך 248,000 ₪ המשויכות להזמנה 922, השיב כדלקמן: "איך אני יכול להראות אישור טלפוני ? אני לא יכול להראות אישור טלפוני על משהו מלפני חמש שנים. איך אני יכול לדעת שהלקוח לא ישלם. כשהלקוח אומר לי תתחיל לעבוד, תתקדם, תוציא תוכניות. תהליך המחסור בכסף החל מס' חודשים רב לפני כן. אנו באנו לקראת הלקוח והתקדמנו. נאמר לנו בעוד חודש נוציא הזמנה. היו הבטחות. אנו האמנו והתקדמנו". כאשר נשאל היכן בתצהירו רשום שמר חיימי התיר לו לבצע עבודה בסכום של 248,000 ₪, השיב העד כי מדובר בסכום מצטבר שהגיעו אליו וכן כי "הודענו, התרענו, אמרנו". כאשר נשאל היכן התריע הפנה לנספח 19 הנ"ל ולשאלת בית המשפט היכן כימות הדברים, השיב שהובטח שתוצא הזמנה וכי אין סכום בנספח 19 (עמ' 19 ש' 9 - 23 לפרוטוקול). מר חיימי נשאל בעדותו מה הערך הכספי של הגדלת הפעילות והשיב שאין באפשרותו לומר שכן אין בפניו את התוכניות וזה נמדד במספר התוכניות ובשעות העבודה (עמ' 6 ש' 4 - 7 ועמ' 7 ש' 22 - 25 לפרוטוקול). יצויין כי מר חיימי בעדותו העריך שמדובר בסכום של עשרות אלפי שקלים (עמ' 10 ש' 19 לפרוטוקול) בעוד שבכתב התביעה נתבע סכום נומינלי של למעלה מ - 300,000 ₪. יוער כי בעדותו, כאמור, קושר מר מויאל בין הקשיים הכספיים של הנתבעת לבין אי הוצאת הזמנה אולם לא ברור הקשר בין קושי כספי, אשר ניתן לייחס לו אי תשלום בפועל, לבין מועד המצאת ההזמנה. טענה זו של מר מויאל אף לא נתמכה בעדותו של מי מן העדים האחרים אשר ציינו כי הזמנות בעל פה נעשות בשל דחיפות. מהאמור עולה כי גם לגרסת התובעת אין כל מסמך או אסמכתא כלשהי מהם ניתן ללמוד כי ניתן אישור, ולו בעל פה, על סכומים החורגים מההזמנה לרבות בנוגע לגובה החריגה. 10. לאור האמור, לא עלה בידי התובעת להוכיח כי אושרו הזמנות עבודה בסכומים הנטענים על ידה. 11. בהעדר הזמנת עבודה הנוקבת בסכום, ככל שטוענת התובעת כי ביצעה עבודות מעבר לסכומי הזמנות הרכש, הרי שהנטל עליה להוכיח את ביצוע העבודות האמורות ושוויין. בין היתר על התובעת להראות מה העבודה שבוצעה ע"י צירוף מלוא השרטוטים ויתר הדברים שבוצעו על ידה במסגרת עבודות התכנון ההנדסי הנטענות, דבר שלא נעשה. אין די בחשבונות שהופקו על ידי התובעת עצמה כדי להוות אסמכתא לביצוע העבודות ושוויין, מקום בו העבודות חורגות מהסכומים הנקובים בהזמנות. 12. לאמור יש להוסיף כי גם החשבונות האמורים אשר צורפו על ידי התובעת בתמיכה לתביעתה, מכילים טעויות רבות באשר לשיוכם להזמנה כזו או אחרת דבר המקשה אף הוא לקבל את טענות התובעת. כך למשל, חשבונות 4090 ו - 4061 שסכומם 63,100 ₪ ו - 185,725 ₪ בהתאמה, שויכו להזמנה 1466 ולא להזמנה 922 כפי שנטען לראשונה בכתב התביעה. לעניין זה יצוין כי על אף שהמועד האחרון לתשלום היה 30.9.09, לא הוכח כי התובעת פנתה בכל דרישה לנתבעת בעניין זה לרבות תיקון מספר ההזמנה. 13. יצוין כי אין לקבל את טענת התובעת לפיה הנתבעת לא חלקה על עצם ביצוע העבודות בשווי הנטען מקום בו הנתבעת הכחישה קיומן של הזמנות לפיהן בוצעה עבודה, מעבר להזמנות הקיימות, וממילא הזמנות למלוא הסכום הנתבע אינן בנמצא. על כן התובעת לא הוכיחה את היקף העבודות שבוצע על ידה לרבות שוויין ודין תביעתה, ככל שהיא חורגת מסכום הזמנות הרכש, להידחות. 14. עם זאת, זכאית התובעת לקבל תשלום עד גובה הסכום הנקוב בהזמנות הרכש כדלקמן: (1) הזמנת רכש 09001577 מיום 20.7.09 על סך 50000 ₪ בתוספת מע"מ - בגינה הגישה התובעת חשבונית עסקה 4013 על סך 11,250 ₪ בתוספת מע"מ וחשבונית עסקה 4113 על סך 9,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכומים אלה לא שולמו לתובעת מן הטעם שעל חשבונית העסקה לא צויין מספר ההזמנה. מדובר בחשבונות עסקה מיום 31.7.09 ו - 30.9.09 ומששויכו על ידי התובעת להזמנה האמורה וטענה זו לא נסתרה, יש לאשרם. (2) הזמנת רכש 090009222 על סך 200,000 ₪ בתוספת מע"מ - בגינה שולם לתובעת סך של 190863 ₪ בתוספת מע"מ. מכאן שנותר הפרש עד גובה ההזמנה בסך של 9,137₪ בתוספת מע"מ. התובעת הגישה מספר חשבונות עסקה בגין הזמנה זו שסכומם עולה על סכום ההפרש האמור (בין היתר חשבונית עסקה 4174 ע"ס 19,220 ₪ מיום 30.10.09). על כן התובעת זכאית לתשלום הסך של 9,137 ₪ בתוספת מע"מ. יוער כי חשבונות עסקה 4090 ו 4061 יוחסו על ידי התובעת להזמנה זו על אף שרשום בהם מספר הזמנה אחר (1466), אולם אינני נדרשת לכך נוכח ההפרש האמור וקיומה של חשבונית עסקה אחרת העולה על שיעורו. (3) הזמנת רכש 09000913 מיום 3.5.09 על סך 34,000 ₪ בתוספת מע"מ - בגינה שולם סך של 25,758 ₪ בתוספת מע"מ. על כן נותר הפרש בסך של 8,242 ₪ בתוספת מע"מ. התובעת הגישה חשבונית עסקה בגין הזמנה זו שסכומה עולה על סכום ההפרש האמור (חשבונית עסקה מס' 4060 ע"ס 14,544 ₪ מיום 31.8.09). על כן התובעת זכאית לתשלום הסך של 8,242 ₪ בתוספת מע"מ. (4) הזמנת רכש 803028 מיום 24.12.08 על סך 10000 ₪ בתוספת מע"מ - התובעת קיבלה סך של 6,042 ₪ בתוספת מע"מ על פי חשבונית עסקה 3699 מיום 31.12.08 ועל כן נותר הפרש בסך של 3,958 ₪ בתוספת מע"מ. לטענת התובעת היא זכאית לסך של 5,795 ₪ בתוספת מע"מ על פי חשבונית עסקה 4126. לטענת הנתבעת התובעת אינה זכאית לסכומים נוספים בגין הזמנת רכש זו שכן חשבונית עסקה 4126 נערכה ביום 30.9.09 - 9 חודשים אחרי שכבר הומצא החשבון שנפרע. ואולם, אין חולק כי התובעת ביצעה עבודות במספר פרויקטים. כאשר נשאלה גב' סלע בעדותה בנוגע לעבודות חודש ספטמבר 2009 (מועד חשבונית עסקה 4126) השיבה כי ריכוז החשבונות נעשה לפי חודשי עבודה ולאו דווקא לפי פרויקטים וכי היו מול הנתבעת 5 פרויקטים (עמ' 20 ש' 26 - 29 לפרוטוקול). הואיל והנתבעת לא טענה כי העבודות נשוא הזמנת רכש 803028 שעניינה "שירותי מהנדס תהליך" הסתיימו, וכאשר הזמנה זו אינה המתייחסת לפרויקט מסוים, טענת הנתבעת בעניין זה נדחית. על כן, זכאית התובעת לסכום ההפרש בסך של 3,958 ₪ בתוספת מע"מ. (5) הזמנת רכש 09001466 מיום 8.7.09 על סך 240 ₪ בתוספת מע"מ - הנתבעת טוענת כי שולם סך של 75 ₪ בגין חשבונית עסקה 4004 המיוחסת להזמנה זו וכי חשבונית עסקה 4206 על סך 143 ₪ בגינה תובעת התובעת עניינה העתקות אור, עניין שכלל לא התבקש בהזמנה. מעיון בהזמנה עולה כי עניינה הדפסת תוכנית 1 A צבעונית לפי קובץ שנשלח לספק. התובעת לא הוכיחה קשר בין הדפסת תכנית על פי קובץ לבין העתקות אור ולכן היא אינה זכאית לתשלום בגין דרישתה זו. (6) הזמנת רכש 09002323 מיום 3.11.09 על סך 49,500 בתוספת מע"מ - לעניין זה הגישה התובעת חשבונית עסקה מס' 4218 מיום 30.11.09 על סך 9,456 ₪ בתוספת מע"מ שלא נפרעה. בסיכומיה טענה הנתבעת כי העבודה בגין הזמנה זו לא בוצעה שכן ביום 8.11.09 חדלה התובעת ליתן שירות לנתבעת. יצויין כי טענה זו לא נזכרה בעדויות מטעם הנתבעת והועלתה רק בסיכומים. מר מויאל העיד כי חלקים מהעבודה בוצעו (עמ' 21 ש' 23 לפרוטוקול). על כן, טענת הנתבעת בעניין זה נדחית והתובעת זכאית לתשלום הסכום האמור בחשבונית העסקה בסך 9,456 ₪ בתוספת מע"מ. 15. באשר לטענת הנתבעת כי עבודת התובעת בוצעה באופן רשלני ולא כנדרש, הרי שטענה זו מתבססת אך ורק על תצהירו של מר שוורצמן, כאשר מר שוורצמן בעדותו מאשר כי לא הביא תכניות הרלבנטיות לטענותיו (עמ' 33 ש' 23 - 26 לפרוטוקול) וכן אישר כי לא היה מעורב בפרוייקט בשלבי התכנון (עמ' 34 ש' 25 - עמ' 35 ש' 2 לפרוטוקול). מר שוורצמן מאשר עוד כי לא העיר הערות בכתב לתובעת (עמ' 35 ש' 27 - 28 לפרוטוקול). בנוסף, בתצהירו של מר שוורצמן מדובר בנזקים נטענים אשר סכומם לא נתמך בכל אסמכתא ומדובר בסכומים מוערכים בלבד. יצוין כי לא צורפה כל אסמכתא בדבר פנייה בזמן אמת מהנתבעת לתובעת שעניינה ליקויים או פגמים בעבודתה של התובעת וגם לכך יש ליתן משקל משמעותי. לאור האמור, הנתבעת לא הוכיחה טענותיה בעניין זה ואין לקבלן. 16. אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: סך של 11,250 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.7.09 ובצירוף מע"מ. סך של 9,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.9.09 ובצירוף מע"מ. סך של 9,137 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.10.09 ובצירוף מע"מ. סך של 8,242 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.8.09 ובצירוף מע"מ. סך של 3,958 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.9.09 ובצירוף מע"מ. סך של 9,456 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.11.09 ובצירוף מע"מ. יוער כי המועדים שנקבעו לצורך חישוב הפרשי הצמדה וריבית הם בהתאם לתאריכי חשבוניות העסקה הרלבנטיות. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסכום של 2,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪. הנדסה / מהנדס