הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר של התובעת כנגד הנתבעים על סך של 230,974 ₪ 3. נעניתי תחילה לבקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר". הנתבעים התגוננו בפני התביעה. תחילה הוגש כתב הגנה מטעמו של הנתבע. לימים הוגש כתב הגנה מטעם אחמד ושירין. 4. הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשית. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מנהלה, מר נאיף (להלן - "נאיף"). מטעם הנתבעים הוגשו תצהיריהם-שלהם. משכל אלו עמדו לנגד עיניי, ובהסכמה, הוריתי על הגשת סיכומי טענות על מנת ליתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה. 5. עיינתי במכלול חומר הראיות והטענות ובדעתי להיענות לתביעה, ובמלואה. הגנתם של הנתבעים, כך אני קובע באורח נחרץ, הינה סתמית, מתחמקת ואינה מתמודדת כהלכה עם מכלול הנתונים שבפניי. 6. מתצהירו של נאיף נלמד כי התביעה מתבססת על כרטסת הנהלת חשבונות של התובעת בגין יחסי המסחר שלה עם הנתבע. ככל שעסקינן בחוב השוטף של הנתבע לתובעת נמסרו אף שיקים, הן של אחמד והן של שירין. צילומים של שיקים מחוללים אלו אף הם צורפו לחומר הראיות שבפניי. מהם עולה כי אחמד מסר שיקים על סכום של 147,455 ₪ ושירין מסרה שיקים על סכום של 81,519 ₪. כאמור שיקים אלו חוללו או בוטלו. 7. מספר טענות נשמעו מפי הנתבעים. אתחיל ככל שעסקינן בחבותם של אחמד ושירין. אין עוררין כי יחסי המסחר היו אך בין התובעת לבין הנתבע. אף אין עוררין כי לא אחמד ולא שירין נושאים בחבות בגין חובו של הנתבע לתובעת, אלא כדי השיקים שנמסרו וחוללו. חסרת שחר היא טענת הנתבעים כי אין כל יריבות בינם לבין התובעת. אכן אין יריבות בין האחים אחמד ושירין, לבין התובעת, ככל שעסקינן בעסקת היסוד. מנגד נהיר כי קיימת חבותם השטרית. להתרשמותי התנהלות הנתבעים נחזית מפוקפקת ביותר. הנתבע אינו טורח, כמדומה, למסור שיקים לתובעת אלא הוא מגייס, מטעמים שרק ניתן לשער, את חשבונות הבנק של בנו ובתו. כתוצאה מכך קיימת חבות שטרית של אחמד ושירין לתובעת, כדי השיקים שחוללו. אכן נהיר כי חיובו של כל אחד מן האחים, כדי סכום השיקים שנחתמו וחוללו, הוא הדדי לחיוב הכללי של הנתבע כלפי התובעת. אף חסרת ממש היא טענת התובעת על פיה היא אוחזת כשורה בשיקים שנמשכו לפקודתה על ידי אחמד ושירין. כך, משום שמדובר בצדדים סמוכים לשיק והשיקים לא הגיעו לידיה של התובעת כצד ג' שעשוי לזכות במעמד של אוחז כשורה. ואולם אין בכך ולא כלום לעניין חובתם המוחלטת של אחמד ושל שירין בגין השיקים האמורים. ככל שעסקינן בעניין חוב זה נטען על ידי שירין כי "אבא שלי הודיע לי כי הוא שילם תמורת השיקים שנמשכו מחשבוני" (סעיף 7). אמירה זו הינה גם סתמית וגם בגדר עדות שמיעה. עובדה ניצחת היא כי שירין מסרה שיקים, וכי בשיקים אלו אוחזת התובעת. די בכך כדי לחייב את שירין בתשלום השיקים האמורים. ככל שעסקינן באחמד תצהירו סתמי פי כמה. הוא אף אינו מציין, ולו באורח סתמי, אודות כך שאביו מסר לו שהוא שילם תמורת השיקים האמורים. וגם לו היה עושה כן, כמוהו כאחותו שירין, הדבר לא היה מושיע לו, כמבואר. 8. ככל שעסקינן בעסקת היסוד טוען הנתבע, מלכתחילה, כי כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת היא מפוברקת. בתצהירו הוא מציין כי "בידי כרטסת אחרת ואשר שונה מהכרטסת שצורפה לכתב התביעה" (סעיף 18). אין צריך לומר כי לכל אורך הדרך לא טרח הנתבע ולא המציא את אותה כרטסת, שלגרסתו נמצאת תחת ידו. אילו היה עושה כן הייתי בוחן את חומר הראיות שבפניי ומכריע כאשר מכריע. משעה שהנתבע, בקלילות מדהימה, גם טוען להיותה של כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת מפוברקת, וגם חוזר וטוען כי בידו כרטסת אחרת, מן הסתם אמינה ולא מפוברקת, אך לעולם הוא אינו מציג אותה בפני בית המשפט, עסקינן בטענה סתמית וחסרת כל ממש. 9. ועוד טוען הנתבע כי לאור אחת החשבוניות שהונפקה ביום 28.1.10 עולה כי יתרת החוב עומדת על סך של 71,169 ₪, בניגוד לסכום התביעה. על כך נמסר ביאור מפורט של ב"כ התובעת המצביע על כך שאכן מדובר ביתרה שהייתה נכונה לאותו מועד. אין צריך לומר שבסיכום טענות ב"כ הנתבעים, אין כל מענה לעניין זה. 10. סוג הטענות הנוסף שמשמיע הנתבע כנגד התובעת הוא באשר לאיכות הסחורה שנמכרה לו. וכך הוא מציין, בין השאר, כי "התובעת רימתה אותי והיא מכרה לי תערובת אשר שונה מן התערובת שהוזמנה על ידי" (סעיף 21), וכן כי "מבדיקה שעשיתי עולה כי למרות שאני רכשתי תערובת אשר אחוז החלבון בה הינה 16% או 18% בבדיקה שנעשתה התברר כי אחוז החלבון קטן יותר באחוזים רבים" (סעיף 23) וכן כי "הכבשים לא גדלים... כי הסיבה נעוצה באספקת תערובת עם אחוז חלבון נמוך ביותר" (סעיף 24). אף בעניין זה, אין צריך לומר, עסקינן בטענה מובהקת שיש לתמוך אותה אם בתיעוד ואם בחוות דעת מקצועית. אם אכן הייתה בדיקה, שהעלתה אחוזי חלבון אלו או אחרים, הרי עיני לא שזפה מעולם כל תיעוד בעניין זה. כל זאת לא מונע מב"כ הנתבעים, בסיכום טענותיו, לטעון כי מכל מקום יש לאמוד את הפרש המחיר בין הסחורה שסופקה לסחורה שהוזמנה "לפי אומדן בית המשפט או כפי שיוכח" (סעיף 44). נהיר כי אין לבית המשפט, ולו תחילת תשתית, לבצע אומדן שימיר את מחדלם החוזר ונשנה של הנתבעים לתמוך טענותיהם כהלכה. ובעיקר פאתטית היא טענת ב"כ הנתבעים, לשון עתיד, "כפי שיוכח". בדוחק האמירה, הצופה פני עתיד, "כפי שיוכח", אופיינית לתחילת הדרך, למשל עם הגשת כתב ההגנה. ואולם נשמט מב"כ הנתבעים שכאשר הוא מגיש את סיכום טענותיו, דהיינו בסוף הדרך, שומה עליו לסכם כשפניו צופות פני עבר, ועליו לטעון על יסוד מה שהוכח, לשון עבר, ולא מה שיוכח, לשון עתיד. 11. ואם בכל אלו לא די מכלול טענות הנתבע זרוע בסתירות לוגיות שהוא אינו מספק להן, ולו תחילת מענה, וזאת חרף כפפה שהושלכה לעברו בסעיף 13 לסיכום טענות ב"כ התובעת. אם אכן התובעת, למשל, נהגה בדרך מרמה כלפי הנתבע בכך שסיפקה לו סחורה לא נאותה, ובכך שהכרטסת שלו לכאורה מפוברקת, הכיצד הוא מסביר את יחסי האמון הנטענים על פיהם הגם ששילם כספים, הוא לא דרש שיקים ולא קיבל כל קבלות בגין כך. אם אכן לא קיבל סחורה כנטען, הכיצד הוא טוען שהסחורה הינה פגומה. ואם אכן מדובר במערכת יחסים נמשכת, באופן שלכאורה ניתן היה למחול על תשלום ראשון פלוני שבגינו לא הוחזר שיק מקביל, הכיצד ניתן להסביר התנהלות נמשכת בגדרה מבוצעים תשלומים, ולא ניתנות כל קבלות. ובדוחק, הכיצד הנתבע, כמבואר, לא המציא את הנהלת החשבונות שתחת ידו, על מנת שהיא לפחות תנסה לבאר את גרסתו החשבונאית. כל אלו מצביעים על כך שמכלול הגנתו של הנתבע הוא בבחינת "ירייה באפלה", על פיו באורח לא רציני ולא משכנע הוא מנסה מזלו במכלול טענות, חסרות כל ממש, מן הגורן ומן היקב. 12. כאמור בדעתי להיענות לתביעה במלואה. 13. לפיכך הנני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת סך של 230,974 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 22.4.10 ועד מועד התשלום המלא בפועל, מלוא אגרת התביעה ושכ"ט עו"ד בסך 17,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. הנני מחייב את הנתבע 2, הדדית עם חיובו של הנתבע 1, לשלם לתובעת סך של 147,455 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 22.4.10 ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה היחסית לסכום האמור ושכ"ט עו"ד בסך 11,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. הנני מחייב את הנתבעת 3, הדדית עם חיובו של הנתבע 1, לשלם לתובעת סך של 81,519 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 22.4.10 ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה היחסית לסכום האמור ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. הנני להבהיר כי חיוביהם של הנתבע 2 והנתבעת 3 הינם הדדיים לחיובו של הנתבע 1, באופן שהתובעת זכאית אך לסכום המירבי שנפסק לחובתו של הנתבע 1. הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה כאשר פגרת בית המשפט לא תקטע את מירוץ המועדים האמור. סדר דין מקוצר