נזק לרכב מסוג מאזדה לאנטיס כתוצאה מהצפת מי גשם

נזק לרכב מבוטח, מסוג מאזדה לאנטיס כתוצאה מהצפת מי גשם: התובעת היא מבטחת הרכב, חברת הביטוח "הכשרת היישוב", והנתבעת היא עיריית נתניה (להלן: העירייה). 2. מבוטחת התובעת היא גב' לודמילה ליפוב, שביטחה אצלה את הרכב בביטוח מקיף (להלן: המבוטחת). היא טוענת כי בשבת, 31.10.09, החנתה את הרכב, בשעות הבוקר, ברח' הרצוג פינת רח' זומרשטיין, נתניה. המבוטחת העידה כי אותה עת לא ירד גשם, אך במהלך שעות הבוקר ירד גשם שוטף. בסביבות השעה 12:00 שבה המבוטחת למקום ומצאה את הרכב שקוע במי-גשם עד גובה המושבים, וכמוהו אף כלי רכב נוספים שחנו במקום. לתצהירה של המבוטחת צורפו תצלומים, שלפי עדותה צילם בעלה בעת מציאת הרכב המוצף, ואשר מאמתים תיאור זה. המבוטחת הצהירה והעידה כי צוות העירייה, שהוזעק למקום, הגיע עם מכונת ניקוז ופתח את פתחי הניקוז. הרכב ניזוק כדי אובדן מוחלט. 3. אין מחלוקת לגבי עצם האירוע ולגבי גובה הנזק. המחלוקת נסבה על שאלת האחריות: התובעת טוענת כי העירייה התרשלה בכך שלא דאגה למערכת ניקוז נאותה, או לתיחזוק נאות של מערכת הניקוז העירונית. מנגד טוענת העירייה כי מדובר בכמויות גשם חריגות, שמצויות מעבר ליכולת הניקוז של מערכת ניקוז תקינה. העירייה טוענת כי מערכת הניקוז היתה תקינה, וכי לא היתה מצידה כל התרשלות בהתקנתה או בהחזקתה. לטענת העירייה, הכמויות החריגות של הגשם, ואף עוצמתו, שגרמו לסתימת קולטני הניקוז, היו בגדר "כוח עליון" שמחוץ למתחם הציפיות, בכל הנוגע למערכת הניקוז העירונית. על כן טוענת העירייה שלא קמה במקרה זה חבות מצידה לגבי נזקה של המבוטחת. חומר הראיות 4. התובעת העידה מטעמה רק את המבוטחת. הפרטים הרלבנטיים של עדותה הובאו בסעיף 2 לעיל. 5. העירייה העידה מטעמה את מהנדס מיכאל טומרינסון ממחלקת מים, ביוב ותיעול, וכן את המומחה, מהנדס גיורא שחם, מהנדס מים וניקוז, אשר הגיש חוות דעת מטעמה. עוד המציאה העירייה תעודות עובד ציבור כלהלן: א. של ד"ר עמוס פורת מהשירות המטאורולוגי, שהתקבלה בהסכמה. ב. של מר רן פרחי, מפקח ברשות ניקוז ונחלים השרון. ג. של מר הרצל צור שדאי, מנהל המחלקה הטכנית במועצה האזורית חוף השרון, שמשמש גם צופה גשם רשמי של תחנה מס' 0133754 בשירות המטאורולוגי. ד. של ד"ר רועי אגוזי, חוקר הידרולוג בתחנה לחקר הסחף במשרד החקלאות. החומר שצויין בתעודות עובד הציבור ב' - ד' צורף לחוות דעת המומחה של מהנדס שחם. ב"כ התובעת לא ביקש לחקור את עורכי תעודות עובד הציבור. 6. בתעודות עובד הציבור הוצגו נתונים בדבר מידת החריגות של כמויות הגשם, ושל עוצמת הגשמים, שירדו באזור בימים שבין 29.10.09 לבין 4.11.09. בתעודת עובד הציבור של ד"ר עמוס פורת נכתב כי בכל אחד מהמועדים: 30.10.09 ו- 31.10.09, היה בנתניה פרק גשם משמעותי שנמשך מספר שעות, ושבמהלכו ירדו כ- 65 מ"מ גשם, ולאחר מכן ירדה כמות נוספת של גשם. ד"ר פורת כותב כי מידת החריגות של גשמים אלה, הן בכמותם והן בעוצמתם, היא בין אחת ל- 40 שנה לבין אחת ל- 50 - 70 שנה. מר פרחי אישר בתעודת עובד הציבור שלו כי הוא שערך את מצגת אירוע הגשם מיום 31.10.09 עד 2.11.09, באגני הניקוז של הנחלים אלכסנדר, חדרה ופולג, והוא שצילם את התמונות שבאותה מצגת. מר צור שדאי הצהיר בתעודת עובד הציבור שלו, כי בתפקידו כצופה גשם רשמי הוא מבצע מדידות של כמויות הגשם. לפי מדידות אלה, כמות הגשם שירדה, במצטבר, בימים 29 עד 31 בחודש אוקטובר 2009, היתה 142 מ"מ. ד"ר אגוזי צירף לתעודת עובד הציבור שלו דו"ח ראשוני שערך לחקירת השיטפון באגן נחל פולג במועדים 29 עד 31 אוקטובר, 2009. את הגשם במועדים 30 ו- 31 אוקטובר מגדיר ד"ר אגוזי כ"סופה". הוא כותב בדו"ח, בין היתר: "גשם בעוצמה כזו טרם נרשם באף אחת מתחנות הגשם באזור השרון". בדו"ח מצוייה טבלת עוצמות גשם מרביות לפרקי זמן שונים, ובה נרשם כי ההסתברות של גשם בעוצמה שנמדדה, לאורך פרקי זמן של 60 דקות ושל 120 דקות, היא קטנה מ- 1%. בסיכום הדו"ח שלו מציין ד"ר אגוזי כי אירוע הגשם במועדים 29 עד 31 אוקטובר 2009 "היה חריג בעוצמתו לאזור השרון, בעיקר בהיותו הגשם הראשון של עונת החורף"; וכן - כי זרימות חזקות משטחים חקלאיים, כפי שהיו באירוע זה, לא נמדדו בחודש אוקטובר במשך שלושים שנות תצפיות. 7. המומחה מטעם העירייה, מהנדס גיורא שחם, הוא מהנדס מים וקרקע ויועץ לנושאי מים וניקוז. חוות דעתו מחולקת לשניים: בחלק הראשון הוצגו תיאור הקרקע והטופוגרפיה של תחום העיר נתניה; העקרונות ההנדסיים שלפיהם תוכננה מערכת הניקוז העירונית; סקירה של פעולות תחזוקה ותפעול שמבצעת העירייה לשם תחזוקת מערכת הניקוז. בחלק השני הוצג ניתוח אקלימי והידרולוגי של סופת הגשם, שאירעה בין המועדים 29.10.09 לבין 4.11.09, ושל נגזרות הזרימה השטפונית בעקבות סערת גשם זו אשר גרמו לנזק מושא התביעה. לחלק זה של חוות הדעת צורפו הדו"חות עם הממצאים שבתעודות עובד הציבור ב' - ד' לעיל. מהנדס שחם מכנה את אירוע סופת הגשם "מיוחד, ייחודי וסוער". בחלק הראשון של חוות הדעת מתוארים התנאים הטופוגרפיים בעיר נתניה, אשר מרבית האזורים הבנויים שלה מצויים בשקע שבין שני רכסי כורכר שמשתרעים מצפון לדרום. המבנה הטופוגרפי של השטח יוצר תנאים טבעיים נחותים לניקוז מי הגשם. במערכת הניקוז העירונית שלושה סוגים של מובלי ניקוז, כמפורט בסעיף 8 של חוות הדעת. באמצע שנות ה- 2000 עודכן התכנון של מערך הניקוז העירוני, על מנת לאתר נקודות חולשה במערך הקיים ולהשלים את תכנון מערכת הניקוז בשכונות ותיקות, אשר בעבר לא ניתן היה להשלים את מערכת הניקוז הצמוד בהן. מדובר בתכנית-אב לניקוז, שהוכנה עבור העירייה בשנת 2003 על ידי משרד המהנדסים בלשה - ילון ואשר צויינה בחוות דעתו של מהנדס שחם (להלן: תכנית האב). הקוטר של קווי הניקוז הוא גורם מרכזי ביכולת הספיקה של מערכת הניקוז, כמו גם בעלויות שכרוכות בה. התכנון של קוטר קווי הניקוז, בתכנית האב, נעשה על פי חישובים הידרולוגיים, על מנת להתאים את המערכת לספיקות-תכן מקובלות בארץ ובעולם. בנוסף, מחייבת העירייה כל בנייה חדשה בהתקנה של מערכת מקומית, שנקראת "משמרת מים", אשר תפקידה להחדיר את מי הגשם לתת-הקרקע (למי התהום), חלף הפנייתם אל מובלי הניקוז הקיימים. הדבר מסייע הן להעשרת מי התהום והן לצמצום זרימת הנגר במובלי הניקוז, דבר שמצמצם את הסכנה להצפות בעת סערות גשם. מהנדס שחם מציין כי נתניה היא מהערים הראשונות באזור מישור החוף אשר יישמה רגולציה זו. אולם החיוב להתקין מערכת ניקוז מקומית כזאת אפשרי רק לגבי בנייה חדשה, ואין ניתן להחילו באזורי הבנייה הישנים בעיר, שבחלקם הם בני 60 - 70 שנה. מהנדס שחם כותב כי תכנון מערכת הניקוז בעיר נתניה נעשה על פי קריטריונים מקובלים בארץ ובעולם. על פי קריטריונים אלה, כושר ההולכה של רשת צינורות הניקוז צריך למנוע הצפה בזמן גשם, אשר הסתברות הופעתו היא בין 20% לבין 10%, בתקופת חזרה של 5 עד 10 שנים. באירועי גשם נדירים יותר - שהסתברות הופעתם היא בין 10% לבין 5%, בתקופת חזרה של 10 עד 20 שנים - יידרש זמן רב יותר על מנת שמי הגשם יתנקזו דרך הקולטנים אל רשת צינורות הניקוז. אולם כשמדובר באירועי גשם עוד יותר נדירים - כפי שהיה במקרה זה - אזי יש מקומות נמוכים מסויימים שבהם נגרמות הצפות של שטח כזה. מהנדס שחם כותב כי אלה מקרים נדירים ביותר, שבהם אין דרך למנוע אותן הצפות מקומיות. "לא קיימת מערכת ניקוז עירונית או כפרית שיכולה להכיל ספיקות שיא נדירות אלו. כדי להכיל ספיקות כאלו תידרש בניית צנרת בקטרים גדולים ביותר, שעלותם גבוהה בכמה סדרי גודל מעלות מערכת ניקוז לתקופות חזרה מקובלות. אין לכך שום הצדקה הנדסית וכלכלית, ואין לכך תקדים בשום מקום בארץ או בעולם המפותח". מהנדס שחם מוסיף ומסביר כי על פני הכבישים בעיר מותקנים קולטנים רבים, אולם באירוע גשם כה נדיר אין ביכולתם למנוע את ההצפה "מכיוון שצנרת הניקוז אינה מתוכננת לקלוט כמויות נדירות אלו בקצב הגבוה בו הם מצטברים". על כן "המים נערמים ונוצרות שלוליות, שעומקן יכול להגיע למספר עשרות סנטימטרים"; ואז, תוך כדי סופת הגשם או מייד אחריה, יכולים המים לחדור לכלי הרכב שנוסעים או חונים בכבישים אלה, כפי שאירע במקרה זה. מהנדס שחם חוזר על דבריו, כי אירועים כאלה קורים "בזמן סופות גשם נדירות ביותר, וכפי שהוסבר לעיל, אין כל דרך למנוע אותם". לעניין פעולות התחזוקה של מערכת הניקוז על ידי העירייה, מציין מהנדס שחם פעולות אלה, בהתאם ליומני עבודה שנמסרו לו (עבודות של ניקוי מובלי ניקוז, שטיפת הקו, עבודת פועלים ומחפר). בעניין פעולות התחזוקה הצהיר והעיד גם מהנדס טומרינסון ממחלקת מים, ביוב ותיעול של העירייה (ראו להלן). בחלק השני של חוות דעתו מנתח מהנדס שחם את הנתונים והממצאים לגבי סופת הגשם שבה עסקינן, על פי המדידות והחומר שבתעודות עובד הציבור, ומציג את חריגותם. כך, כמות מי הגשם במשך 5 - 6 ימי הסופה עלתה פי 2.5 על כמות הגשם הממוצעת לתקופה בת חודשיים, לגבי החודשים אוקטובר-נובמבר. מהנדס שחם מציין כי הסופה גרמה נזקים רבים, ובין היתר - הצפה של כבישים בשטחים עירוניים וגרימת נזק למכוניות ולמבנים, בעיקר בערים נתניה, כפר סבא והוד השרון. לגבי מידת ההסתברות של אירוע-גשם בעוצמה כזאת, מבחינת עובי הגשם, מציין מהנדס שחם את דו"ח התחנה לחקר הסחף (פורט בתעודת עובד הציבור של ד"ר אגוזי) ולפיו ההסתברות נמוכה מ- 1%. אף ניתוח ההסתברות של שיא הספיקה בנחלים באזור, שמפורט בהמשך חוות הדעת, מצביע על כך שבנחלים שבקרבת נתניה מדובר על הסתברות נמוכה (בין 1% ל- 3%), אם כי מהנדס שחם מציין כי באזורים העירוניים נגרמו נזקים רבים במקומות שאינם קשורים לאפיקי הנחלים, דבר שמצביע על כך שההצפות במקומות אלה נגרמו בשל אירוע הגשם "שנדירותו הינה בסדרי גודל גבוהה יותר, ביחס להסתברויות התכן באזורים בנויים, שעבורם מתוכננת מערכת הניקוז העירונית". בפרק המסקנות שבחוות דעתו כותב מהנדס שחם כי התכנון והביצוע של מערכת הניקוז העירונית בנתניה תואם ספיקות ניקוז מקובלות בערים בארץ ובעולם. מעבר לכך, בשל מודעות לבעייתיות באזורים הנמוכים בעיר, עקב התנאים הטופוגרפיים הספציפיים, ביצע אגף ההנדסה של העירייה פתרונות ניקוז על מנת להגביר את כושר הניקוז של המערכת העירונית. התחזוקה השוטפת והמונעת שביצעה העירייה לקראת עונת הגשם נעשתה באופן מקצועי ויסודי, ואף במהלך אירוע הגשם עצמו ביצעה העירייה פעולות משמעותיות למיזעור הנזק. בנסיבות אלה, ההצפות שאירעו במרחב העיר, לרבות ההצפה שגרמה לנזק מושא התביעה, אירעו כתוצאה מהעוצמה והאינטנסיביות של סופת הגשם, שהיתה נדירה מאד, ואשר ההסתברות לגביה נמוכה בהרבה מספיקת-התכן שאליה מתוכננת מערכת הניקוז העירונית, ולא ניתן היה למנוע הצפה זו. 8. בעדותו בביהמ"ש אישר מהנדס שחם כי מקום ההצפה של רכב המבוטחת (רח' הרצוג פינת רח' זומרשטיין) מצוי באגן ההיקוות "פרדס הגדוד" שבתכנית האב. הוא הסביר כי בשל הבעיה הייחודית של "השקעים" שבין שני רכסי הכורכר, שבהם מצוי המרחב האורבני של העיר נתניה, נבנו שתי מנהרות גדולות, ממזרח למערב, שאמורות להוות מעין שני "ערוצי נחל", בניצב לרכסי הכורכר, שאליהם מתחברות התשתיות המקומיות של מערכת הניקוז. אגן ההיקוות "פרדס הגדוד" אמור להתחבר למנהרות הללו דרך רשת הניקוז. בשל הקושי והעלויות שבבניית תשתיות ניקוז חדשות, בעיר שנבנתה לאורך עשרות שנים, נערך תיעדוף של הפרוייקטים, בהתאם להסתברות של הסיכון בכל אזור. מהנדס שחם לא ידע לומר, באופן ספציפי, מה מיקומו של אגן ההיקוות "פרדס הגדוד" בסדר העדיפויות, אך ציין שעל פי דו"חות העבודה שנמסרו לו, נעשו במקום פעולות תחזוקה, שעיקרן ניקוי הקולטנים, תיקון אבני שפה וכד'. מהנדס שחם ציין כי אין אפשרות לשטוף את כל קווי הניקוז והקולטנים מכל הניילונים, העלים, ותוצרי סחף אחרים, אשר נסחפים במהירות גדולה במיוחד בגשם ראשון עוצמתי, ובשל כך נסתמים הקולטנים. על כן מחזיקה העירייה צוות של "כוננות סערה", שמגיע למקומות שאליהם הוזעק בשל הצפה ומפנה את הלכלוך והסחף שהצטבר בקולטנים כתוצאה מהגשם העוצמתי. כפי שצויין, המבוטחת העידה כי צוות העירייה אמנם הגיע למקום ופתח את פתחי הניקוז. ב"כ התובעת הציג למהנדס שחם שאלה בעניין טבלת נתוני ספיקה, לגבי אגן ההיקוות המדובר, שמצוייה בנספח א' לתכנית האב. מהנדס שחם הסביר, כאמור בחוות דעתו, כי כמות המים, שצינורות הניקוז יכולים לנקז, מוגבלת על פי קוטר הצינור. קוטר הצינור - על פי הסטנדרטים שפירט בחוות דעתו - מתוכנן לנקז מי גשם עד עוצמה והיקף, שהסתברותם היא אחת לעשר שנים, אך לא כאשר ההסתברות של עוצמת אירוע הגשם היא אחת לעשרות שנים. על פי הנתונים שבטבלת הספיקה האמורה, העריך מהנדס שחם כי רשת התיעול שבקצה רח' זומרשטיין צריכה להתמודד עם כ- 54 מ"מ גשם לשעה. "תקופת החזרה" של כמות גשם כזאת היא אחת לחמש שנים. מצב תכנוני זה, על פי תכנית האב, זהה למצב הקיים. אולם נוסף על תכנית הניקוז, יש להביא בחשבון אפשרות של סתימת הקולטנים כתוצאה מסחף מהיר, שנגרם על ידי גשם עוצמתי. ברור שכאשר הקולטן חסום, לא יוכלו המים לזרום אל צינור הניקוז. צוות "כוננות הסערה" של העירייה נועד לנקות באופן מיידי קולטנים שנסתמו כתוצאה מסחף כזה, אולם "בעיר נתניה יש אלפי קולטנים. אם רבים מהם נסתמים בו זמנית, ברור שצוות הסערה לא יכול להגיע לכל המקומות האלה בו זמנית" (בעמ' 19 לפר'). מהנדס שחם אישר כי כאשר מדובר בגשם ראשון, הוא סוחף עמו את הלכלוך שהצטבר ברחובות, ואז הסכנה של סתימת הקולטנים רבה יותר. ככל שעוצמת הגשם רבה יותר, גדל קצב ההיסחפות של הלכלוך שעלול לסתום את הקולטנים. ב"כ העירייה ציין לעניין זה את עדותה של המבוטחת, כי כשהחנתה את רכבה בבוקר, היה המקום יבש. הדבר תומך באפשרות שסתימת הקולטנים אירעה במהלך שעות הבוקר, שבהן ירד גשם שוטף, כפי שהעידה המבוטחת. לשאלה בעניין כמות הגשם שירדה ביום האירוע, השיב מהנדס שחם כי גם אם מדובר בכמות גשם קטנה מזו שצינור הניקוז אמור לקלוט, הרי אם כמות גשם זו ירדה תוך זמן קצר, בשל עוצמת הגשם, "המערכת לא תוכל לקלוט את המים, ובטווח זמן כזה יכול להיגרם הנזק לרכב כתוצאה מהצפה" (בעמ' 21 לפר'). בחקירה החוזרת חיווה מהנדס שחם את דעתו כי העירייה פעלה כשורה, הן מבחינת התכנון וביצוע התכנית של מערכת הניקוז והן מבחינת תחזוקתה השוטפת. 9. עד העירייה לעניין תחזוקת מערכת הניקוז היה כאמור מהנדס מיכאל טומרינסון. בתצהירו מסר מהנדס טומרינסון כי בחמש השנים האחרונות השקיעה העירייה 20 מיליון ₪ בתשתיות של כבישים, מדרכות וקווי ניקוז, והותקנו כ- 20,000 מטרים של קווי ניקוז, בהתאם לתכנית האב. חב' בוצ'ן בע"מ זכתה במכרז שפרסמה העירייה לביצוע עבודות אחזקה של מערכת הניקוז. על פי הוראות העירייה, החלה חב' בוצ'ן - עוד ביום 30.8.09 - בעבודות ניקוי ותחזוקה של מערכת הניקוז לקראת החורף. בהזמנת עבודה לגבי הרחובות הרצוג וזומר שטיין, אשר צורפה לתצהירו של מהנדס טומרינסון, הורתה העירייה לחב' בוצ'ן לבצע עבודות ניקוי ואחזקה בעשרות השוחות והקולטנים שברחובות הללו, כמפורט בסעיף 10 לתצהיר. מהנדס טומרינסון בדק ואישר כי העבודות הללו אמנם בוצעו. אירוע הגשם החריג, ביום 31.10.09, היה מעבר ליכולת הקליטה של מערכת הניקוז העירונית, גם כשהיא מתוחזקת היטב. מהנדס טומרינסון מוסר עוד בתצהירו כי לנוכח אירוע הגשם החריג, בימים 30 ו- 31 באוקטובר, הוצאה ביום 1.11.09 לחב' בוצ'ן דרישת עבודה נוספת - לבצע שוב ניקוי של התעלות הפתוחות ושל רשתות הניקוז שנסתמו כתוצאה מהממטרים העזים, וזאת במסגרת "כוננות הסערה" שהוכרזה על ידי העירייה. בעדותו בביהמ"ש מסר מהנדס טומרינסון כי אירוע הגשם החריג לא היה צפוי, על פי התחזיות המטאורולוגיות. לאחר שהחל אירוע-הגשם, הרי ביום ו', 30.10.09, היתה חב' בוצ'ן בכוננות-סערה, על פי הוראות העירייה, וכל הצוותים שלה יצאו לשטח על מנת לטפל במקום בכל הבעיות שהתעוררו. לדבריו, צוותי חב' בוצ'ן יוצאים לשטח הן על פי הפנייה של המוקד העירוני, לפי קריאות שמתקבלות, והן על פי פנייה ישירה של תושבים, כיוון שמדובר בקבלן ותיק מאד, שעובד עם העירייה למעלה מ- 30 שנים, ויש תושבים שפונים אליו ישירות. מהנדס טומרינסון העיד כי בדרך כלל פועלים חמישה צוותים שיכולים לטפל בחמישה מקומות בו זמנית. בכל צוות כזה יש טרקטור אחד, רכב, ושלושה או ארבעה אנשים. עוד העיד מהנדס טומרינסון כי ידוע לו שאנשי חב' בוצ'ן היו במקום ההצפה המדובר ביום 30.10.09 וניקו קולטנים. כפי שצויין, מעדות המבוטחת עולה כי בבוקרו של יום 31.10.09 היה המקום יבש, כשהחנתה שם את רכבה. "ש. אם כך, מדוע ביום 31.10.09 היתה שוב הצפה במקום? ת. כי ביחד עם המים מגיעים כל מיני דברים שסותמים את הרשתות. אחרי כמה שעות שניקו יכולה להיות שוב סתימה" (בעמ' 24 לפר'). לשאלה כי אם לא דואגים כל הזמן לניקוי הקולטנים, יש סיכוי סביר שתיגרם הצפה, השיב מהנדס טומרינסון: "אני סבור שהשאלה לא נכונה, בגלל שאנו מנקים כל הזמן את הרשתות כמה שאפשר, אבל עם כמויות המים שירדו באותו זמן שום מערכת לא יכולה להסתדר" (בעמ' 26 לפר'). דיון 10. ב"כ התובעת טוען כי מדובר בסיטואציה של "הדבר מעיד על עצמו", שבה עובר נטל הראייה אל העירייה להוכיח כי לא התרשלה (סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]); וזאת כיוון שמדובר באזור שידוע כבעייתי מבחינת הניקוז, ולעירייה ידיעה בלעדית אודות מצבה של מערכת הניקוז אשר באחריותה. מנגד טוען ב"כ העירייה כי כלל זה אינו חל, מקום שמדובר ב"כוח עליון", אשר גם אמצעי זהירות סבירים לא יצליחו למנוע את הנזק כתוצאה ממנו. לחלופין טוען הוא כי גם מקום שחל הכלל האמור, עדיין אין בכך כדי לפטור את התובעת מלהביא ראיות בסיסיות להוכחת הרשלנות הנטענת כלפי העירייה (א 44949/04 איילון חב' לביטוח בע"מ נ. מועצה מקומית נווה מונוסון). ב"כ העירייה טוען כי במקרה דנן הסתמכה התובעת רק על תחולתו של הכלל "הדבר מעיד על עצמו", נמנעה מלהביא ראייה כלשהי לרשלנות הנטענת, ואף לא העמידה כל ראייה או חוות דעת כנגד ראיות העירייה. אין צורך שאכריע במחלוקת המשפטית, אם במקרה דנן חל הכלל האמור אם לאו; כיוון שגם אם נאמר שהוא חל, כטענת התובעת - הרי העירייה הרימה את נטל הראייה והוכיחה כי ההצפה שגרמה לנזק לא אירעה כתוצאה מרשלנות או מחדל מצידה. אין מחלוקת בדבר חובתה של העירייה, על פי פקודת העיריות, לדאוג לתקינותה של מערכת הניקוז העירונית; ומהיבט זה יש לה חובת זהירות מושגית כלפי ניזוק פוטנציאלי מאירוע של הצפה. אולם עמידה בחובה זו - במישור של חובת הזהירות הקונקרטית - אינה בגדר אחריות מוחלטת, אלא בתחום נקיטת האמצעים הסבירים על מנת למנוע הצפה. ב"כ העירייה מסתמך לעניין זה על ע"א 4025/91 צבי נ. קרול (פ"ד נ' (3), 785), שם נפסק כי החובה על פי דיני הרשלנות אינה לתוצאה אלא למאמץ, היינו - לנקוט אמצעים סבירים בנסיבות העניין. במקרה דנן הוכיחה העירייה כי היא עמדה בחובה זו. העירייה הוכיחה כי היא פעלה כנדרש לביצוע תכנית האב ולתחזוקת מערכת הניקוז. יש לזכור כי מדובר באזור עירוני, שהבנייה בו קיימת כבר למעלה מ- 60 שנים, ואת תכנית האב יש לבצע בהתחשב במצב נתון זה. אני מקבלת את חוות דעתו של מהנדס שחם, כי מערכת הניקוז העירונית תוכננה על פי קריטריונים מקצועיים מקובלים, לרבות המאזן הכלכלי בעניין קוטר צנרת הניקוז, בהתייחס לשכיחות של ההיקף והעוצמה של הגשם, אשר מערכת הניקוז מתוכננת לקלוט. בשל המצב הטופוגרפי המיוחד בנתניה נבנו אף שתי מנהרות, במאונך לרכסי הכורכר, על מנת לשפר את הניקוז באזורי "השקע", אשר מקום אירוע הנזק דנן נמנה עמם. מהנדס שחם הציג בחוות דעתו את הקריטריונים המקובלים, ולפיהם מתוכננת מערכת הניקוז להכיל גשמים ולמנוע הצפות, כאשר ההסתברות, לגבי היקף הגשם ועוצמתו, היא בין 20% לבין 10%, בתקופת חזרה של 5 עד 10 שנים. אולם באירוע דנן היה שיעור ההסתברות, לגבי ההצטברות של כמות הגשם באותה עוצמה, פחות מ- 1%, ולא נצפה כמותו במשך שלושים שנות תצפיות, על פי הנתונים שבתעודת עובד הציבור של ד"ר אגוזי. גשם בהיקף ובעוצמה כזאת מצוי מחוץ לטווח-ההכלה של מערכת הניקוז, גם אם הותקנה על פי קריטריונים מקצועיים מקובלים וגם אם תוחזקה כראוי. התובעת לא הפריכה את ראיות הנתבעת, לא בעניין תכנית האב ואף לא בעניין החריגות של אירוע הגשם שבו מדובר, שהיתה מעבר לתחום ההכלה של מערכת הניקוז. גם לעניין התחזוקה של מערכת הניקוז, לרבות עבודות הניקוי של השוחות והקולטנים, המציאה העירייה ראיות כי בוצעו כנדרש, הן באמצעות הזמנות עבודה מבעוד מועד, לרבות ספציפית, בעשרות השוחות והקולטנים שברחובות הרצוג וזומר שטיין; והן באמצעות צוותי הכוננות של חב' בוצ'ן, שטיפלו לפי קריאה בסתימות שנוצרו בקולטנים במהלך ימי הגשם עצמם. הדברים נתמכים אף על ידי עדותה של המבוטחת, שמסרה בתצהירה כי החנתה את הרכב במקום חנייה מסודר, סמוך למדרכה, ובעדותה מסרה כי אותה עת לא ירד גשם. מכאן, שבעת שהרכב הוחנה במקום לא היתה שם הצפה, אלא רק כאשר המבוטחת חזרה אליו, מספר שעות לאחר מכן. הדבר מתיישב עם עדותו של מהנדס טומרינסון בדבר עבודות התחזוקה והניקוי שנעשו מבעוד מועד, ואף ביום 30.10.09, יום הגשם שקדם ליום האירוע דנן. על פי חוות הדעת והעדות של מהנדס שחם, גשם בכמות ובעוצמה כפי שירד ביום 31.10.09 יכול לגרום לסתימת הקולטנים תוך זמן קצר, גם אם היו פתוחים קודם לכן. ב"כ התובעת טוען כי נתוני אירוע הגשם אינם חריגים, אך טענה זו אינה מתיישבת עם חומר הראיות שפורט לעיל, ואשר לגביו לא הביאה התובעת כל ראייה לסתור. ב"כ העירייה ציין בסיכומיו כי על פי הנתונים שהעירייה המציאה, ירדו בנתניה אור ליום האירוע ובבוקרו (בין השעות 3:00 עד 7:00) 65 מ"מ גשם, שהיא כמות גדולה כמעט פי שלושה מכמות המשקעים הרגילה בחודש אוקטובר כולו. למרות זאת, ספקה מערכת הניקוז במקום האירוע כמות גדולה זו של משקעים, באופן שכאשר המבוטחת הגיעה לשם היה מקום החנייה יבש. הדבר מעיד כי מערכת הניקוז היתה תקינה, וכך אף אחזקת קולטני הניקוז, וכי ההצפה נגרמה על ידי כמות גשם גדולה מאד, שירדה בשעות שלאחר החניית הרכב, כמות שהיתה מעבר ליכולת הספיקה של מערכת הניקוז, גם כשאחזקתה תקינה. תצלומי ההצפה שהמציאה התובעת מעידים על כמות הגשם החריגה, בהינתן כי מספר שעות קודם לכן, כשהמבוטחת החנתה את רכבה, היה המקום יבש. ב"כ התובעת טוען כי העירייה אמנם דאגה לצוותי "כוננות סערה" אך לא הפעילה אותם כנדרש לניקוי הקולטנים, במיוחד לאחר הגשם החזק שירד ביום 30.10.09. אף טענה זו אינה מתיישבת היטב עם חומר הראיות. מהנדס טומרינסון העיד כי צוות של חב' בוצ'ן הגיע למקום שבו אירעה ההצפה גם ביום שקדם לאירוע דנן (היינו, ביום 30.10.09). הומצאו אף יומני עבודה שמעידים כי חב' בוצ'ן ביצעה עבודות במערכת הניקוז בימים 30 ו- 31 באוקטובר. ב"כ התובעת טוען כי אין מידע מה העבודות שביצע אותו צוות במקום ביום 30.10.09, אך על פי עדותה של המבוטחת, בבוקר יום 31.10.09 לא היה המקום מוצף. מכאן, שההצפה נגרמה רק במשך מספר שעות, לאחר החניית הרכב; בעוד שעבודות התחזוקה שבוצעו הועילו למניעת הצפה במקום, על אף סערת הגשם החריגה שהיתה גם ביום שקדם ליום האירוע. בעת הסערה פעלו צוותי הכוננות מטעם העירייה "לפי קריאה", אך אין בכך דופי, כפי שטוען ב"כ התובעת, לאחר שביום הקודם טיפלו בקולטנים במקום. גם באירוע דנן, צוות הכוננות הגיע כשהוזעק, ואמנם פינה את סתימת הקולטנים ופתח אותם. למותר לומר כי אין זה סביר לדרוש שהעירייה תעמיד צוות כוננות ליד כל אחד מאלפי הקולטנים שבעיר. במאזני-האיזון של השקעת משאבי הציבור, לשם מתן מענה על צרכים רבים ושונים של הציבור, נקבע גבול ההשקעה במערכת הניקוז על פי תבחינים מקובלים של תכנון הספיקה, שמערכת זו צריכה לקלוט, וזאת על בסיס מידת השכיחות וההסתברות של עוצמות הגשם. צוותי הכוננות נועדו לטפל בהצפות שמתרחשות תוך זמן קצר ואשר מצויות מעבר ליכולת הקליטה של מערכת הניקוז. ברור כי אין זה סביר לדרוש מהעירייה להחזיק בכוננות אלפי צוותים כאלה. ב"כ העירייה צודק אף בטענתו כי מההיבט הענייני-כלכלי, הסדר הביטוח נועד לפזר את הנזק. הוא נועד לכסות את נזקו של המבוטח, בתמורה לפרמיה שהוא משלם עבור הפוליסה. חברות הביטוח ערוכות לכך, ומתמחרות בהתאם את מחיר פוליסת הביטוח. אם ביהמ"ש מוצא, בתביעת שיבוב ספציפית, כי אין חלה על המזיק הנטען חבות בגין הנזק, אזי חברת הביטוח ערוכה לספוג את תשלום דמי הביטוח ששילמה למבוטחה. במקרה דנן מדובר באירוע גשם חריג מאד בעוצמתו ובאינטנסיביות שלו, אשר גרם להצפה, שבה נגרם הנזק מושא התביעה. העירייה לא התרשלה באמצעים שנקטה. העירייה הוכיחה כנדרש כי לא היה ניתן למנוע את ההצפה הספציפית שבה מדובר, גם בנקיטת אמצעים סבירים ושקדניים. כאשר אלה הממצאים, אזי ההסדר הכלכלי (והמשפטי) של הביטוח נועד ליתן, במקרים כאלה, את המענה לכיסוי הנזק, באמצעות חברת הביטוח. 11. ב"כ התובעת הסתמך על מספר פסקי דין שבהם התקבלו תביעות כנגד עיריית נתניה בשל נזקי הצפה, אולם הנסיבות בהם שונות מאשר במקרה דנן: כך, בעניין חסון (ת"ק 10-03-39746) התקבלה התביעה כיוון שהתובעת התקשרה למוקד העירוני אך נענתה כי אין ביכולת העירייה לשלוח צוות לטפל בהצפה. לעומת זאת, במקרה דנן העידה המבוטחת כי צוות מטעם העירייה הגיע לטפל בהצפה, כשהוזעק. בעניין שלום זהבה (ת"ק 1200/06) היה מדובר באירוע משנת 2005, שאין נתונים להשוות את עוצמת הגשם בו לאירוע דנן, וכן - הדירה שהוצפה נבנתה ללא היתר בנייה. נסיבות אלה אינן רלבנטיות לענייננו. בעניין ג'רבי (א 3258/02) היה מדובר באירוע משנת 2000, שהסתברות עוצמת הגשם בו היתה גבוהה מזו שבמקרה דנן; וחשוב מכך - נקבע כי שיפועי החצרות של מבנים סמוכים לזה שבגינו הוגשה התביעה, ניקזו את מי הגשמים אל חצרו של אותו בניין, וכן - כי העירייה לא הביאה כל ראיות מטעמה לגבי הפעולות שננקטו על מנת למנוע הצפה במקום. הנסיבות בענייננו שונות לחלוטין. ב"כ התובעת הסתמך אף על פסקי דין כנגד עיריות אחרות, אך בהם נקבע כי העירייה לא נקטה צעדים סבירים על מנת למנוע את ההצפה, מה שאין כן במקרה דנן (ע"א 73/86 שטרנברג נ. עיריית בני ברק; א 4447/05 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ. עיריית לד). מנגד הסתמך ב"כ העירייה על פסיקה שבה נדחו תביעות כנגד עיריית נתניה ועיריות אחרות באזור השרון, בגין נזקי הצפה שנגרמו באירוע הגשם דנן, מהטעם שהעירייה הראתה כי היא טיפלה כנדרש במערכת הניקוז העירונית, הן מבחינת ביצוע תכנית האב והן מבחינת תחזוקתה התקינה (א 10-02-20973 כלל ואח' נ. עיריית נתניה); וכך אף במקרים אחרים של נזקי הצפה כתוצאה מאותו אירוע-גשם (א 10-03-16917 כלל נ. עיריית כפר סבא; 10-03-17958 שומרה נ. עיריית פתח תקווה; ועוד). 12. על פי כל האמור, מסקנתי היא כי העירייה הוכיחה שההצפה אירעה כתוצאה מאירוע-גשם נדיר מאד, שבא בגדר "כוח עליון", שלא ניתן היה למנעו גם בנקיטת אמצעים סבירים. 13. לפיכך התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת את הוצאותיו של המומחה, מהנדס שחם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסיקתן (11.3.12) ועד לתשלום בפועל; ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. גשםרכבנזקי מיםנזקי גשםהצפהנזק לרכב