לנאשם יוחסה בכתב האישום עבירה של מעשה מגונה בפומבי בכך שבתאריך 9/11/09 ברחוב בר כוכבא בפתח תקוה, פתח את רוכסן מכנסיו, הוציא את איבר מינו ואונן. התביעה מסתמכת בראיות שהביאה להוכחת אשמתו של הנאשם על שתי שוטרות אשר היו במשימת סיור בתאריך הרלבנטי במקום הנזכר וצפו בנאשם. אחת השוטרות X, ציינה כי הבחינה בנאשם הפותח את מכנסיו, מוציא את איבר מינו ומתחיל לגעת בו, משנתבקשה להבהיר את דבריה, השיבה כי "התחייל לגעת בו, למשש אותו" או ככל שכתבה בדו"ח שערכה אותו יום שכן הדברים לא היו זכורים לה במדוייק.. היא הוסיפה כי כשסיים את מעשיו סגר הנאשם את הרוכסן ואזי ניגשו אליו השוטרות וביקשו ממנו להזדהות ומאחר שלא היתה לו תעודת זהות הזמינו ניידות סיוע למקום על מנת שיעוכב. השוטרת אישרה בחקירתה הנגדית כי כאשר הוציא הנאשם את איבר מינו ממכנסיו הוא צחק ודיבר. לדבריה של שוטרת זו לא אמר לה הנאשם כי הוא הטיל את מימיו ואף לאור מה שראתה לא מדובר היה בהטלת שתן. עם זאת אישרה כי מדובר היה בחניון וכי הנאשם עמד בסמוך לרכב רנו אקספרס. העדה עמדה בתוקף על כך כי הנאשם לא אמר לה כי הוא זה עתה הטיל את מימיו וכי לו אמר לה את הדברים היא היתה רושמת אותם. ב"כ הנאשם הטיח בפניה את דו"ח העיכוב של הנאשם אשר מולא על ידיה ובו מסר הנאשם בתגובה ראשונית לעיכוב: "לא ראיתי אתכם, עשיתי פיפי". (נ/1) משנשאלה העדה מדוע, איפוא, לאור דבריו אלה של הנאשם לא הלכה אל המקום לבדוק האם אכן כך היה, השיבה כי לפי שהיא ראתה לא מדובר היה בהטלת שתן. העדה אישר הכי מדובר במקום ציבורי, אך ענה כי אינה יכולה לאשר כי הוא הומה אדם כיוון שחלף זמן רב והיא אינה זוכרת את האירוע היטב. השוטרת השניה באירוע זה היא X X ולדבריה הבחינה בנאשם עומד כשפניו אל ניידת הסיור . לפתע פתח את רוכסן מכנסיו, הוציא את איבר מינו, החל לשחק איתו ולשפשף את איבר מינו מולן. הן התעשתו מיד, יצאו מן הניידת ופנו אליו על מנת שיציג תעודה מזהה, אלא שכזו לא היתה ברשותו ועל כן הוזעקו אל המקום שוטרים נוספים. לאחר שרעננה זכרונה בדו"ח הפעולה שערכה אותו יום, תארה השוטרת כיצד עשה הנאשם את המעשה וציינה כי הוא צחק ודיבר תוך כדי מישוש איבר המין. השוטרת שללה את האפשרות כי מדובר היה בהטלת שתן. השוטרת הסבירה כי לא מדובר היה בהטלת שתן, אשר הן צפו בה במהלכה או לקראת סופה, כיוון שתחילה ראו את הנאשם עם רוכסן סגור ורק לאחר מכן הוא פתח אותו. משהציג ב"כ הנאשם לשוטרת את האפשרות כי הוא פתח את הרוכסן שוב עקב בעיה כלשהי ממנה הוא סובל , השיבה כי היא אינה מניחה שכך קרה. שוטרת זו ציינה כי לה לא אמר הנאשם כי הטיל את מימיו וכי לו אמר לה את הדברים, יש להניח כי היתה בודקת את דבריו. השוטרת אישרה כי הנאשם עמד בסמוך לרכבו. הוגשה הודעתו של הנאשם במשטרה (ת/1) בה מסר כי הוא עמד בחצר שלו אותה הוא מנקה בסמוך לרכבו. שכן מעבר לכביש נתן לו מקרר שזרק ואותו הכניס לחצר. לדבריו עמד מאחורי רכבו והטיל את מימיו. הנאשם הסביר כי מי שנתן לו את המקרר הוא ברוך בעל הקיוסק שמעבר לכביש, ואשר בסמוך לו נגריה השייכת לX טורקניץ'. השניים קראו לו אותה עת באשר למקרר פעמיים ושלוש ובפעם השלישית שקראו לו הוא הסתובב אליהם כאשר איבר מינו בחוץ והוא מחזיק אותו בידו כאשר בכוונתו לסגור את הרוכסן. הנאשם תאר כי במצב זה הבחין בארבע מכוניות חונות מולו לרבות ניידת משטרה ומשהבחין כי כך הם פני הדברים מיד הסתובב בחזרה לכיוון החצר. אז הגיעו השוטרות וביקשו כי יזדהה. הנאשם הכחיש את החשד המיוחס לו וציין כי לא סרב להזדהות בפני השוטרות, אלא שלא היה ברור לו כלל ועיקר מדוע עליו להזדהות בפניהן כיוון שלא עשה כל רע. מירב X שהיא גובת הודעה זו מפי הנאשם, נשאלה בבית המשפט מדוע לא מצאה לקבל את פרטיהם של העדים אשר הזכיר הנאשם בהודעתו ולקבל את גרסתם לאירוע ועל כך לא היתה לה תשובה. בבית המשפט הסביר הנאשם כי הוא גר באוזר המדובר ויש לו שם חצר גדולה ובה ציוד רב. רכבו חנה בחניון שנזכר על ידי השוטרות וצמוד לחצר וסמוך לו חנו מכוניות נוספות. מעבר לכביש קיוסק ונגריה. מעבר לכביש קראו לו בעלי המזנון ובעלי הנגריה באשר למקרר שרצו לתת לו. אותו רגע רצה הנאשם להטיל את מימיו ועל כן נכנס בין שתי מכוניות ועשה את צרכיו ותוך כדי כך שוב שמע כי קוראים לו, בידו האחת עסק ברכיסת רוכסן המכנסיים ובידו השנייה עשה סימן לשכנו כי הוא כבר מגיע והסתובב שוב על מנת לרכוס את הרוכסן ואז הבחין בניידת המשטרה. הוא לא הבין על מה נתבקש להזדהות ולאחר מכן להתלוות לתחנת המשטרה וכל הסבריו כי הטיל את מימיו לא הועילו לו. הנאשם ציין כי מזה עשרות שנים הוא מטיל את מימיו באותו מקום ועוד הוסיף כי הוא מרבה להטיל שתן כיוון שהוא סובל מבריחת שתן ואף הציג מסמכים רפואיים באשר לכך (נ/2). בחקירה הנגדית הדגיש הנאשם כי לא הטיל את מימיו באמצע הרחוב אלא בחניון בצד ובין שתי מכוניות. לדבריו מדובר למעשה בחצרו והוא אינו נראה משם ברחוב. הנאשם הצביע בתמונות המקום הכיצד הטיל את מימיו על גדר החצר כשהוא עם גבו לחניון ובין מכוניות. הנאשם אישר כי במשטרה לא מסר כי הוא סובל מבריחת שתן וכי לא סיפר זאת אף לשוטרות שהיו במקום. הוא אף הוסיף כי לטעמו כל האירוע הסלים והגיע לאן שהגיע רק בשל שלא מסר לשוטרת תעודת זהות והתווכח עימה. הנאשם חזר ואישר כי כאשר קראו לו חבריו הוא אחז את איבר מינו בידו וכך הסתובב לעברם ואף נענע את איבר מינו על מנת לרכוס לאחר מכן את הרוכסן. הוא חזר על כך שוב ושוב וציין כי אפילו יישאל על כך באלף שאלות יחזור ויסביר כך את מעשיו. X טורקניץ הוא בעל הנגריה עליו סיפר הנאשם, הגיע להעיד מטעם ההגנה וסיפר כי הוא מכיר את הנאשם בהיכרות שטחית כמי שמקורב לעסק שלו מזה שנים רבות, מסתובב באזור מול הנגריה, שכן יש שם חצר פתוחה בה מניח הנאשם אביזרים וגרוטאות. ביום האירוע קרא בעל הקיוסק, המצוי במבנה של הנגריה, שהיא מעבר לכביש בה מצוייה אותה חצר לנאשם כי יסייע לו בענין מקרר והמדובר לדברי העד במרחק של כ-20 - 25 מטרים. הוא סיפר כי הוא ובעל הקיוסק צפו אותה עת בנאשם העומד בקצה החצר, ליד סבך שיחים ומטיל את מימיו. לדברי העד עמד הנאשם כאשר גבו אליו. השניים קראו אליו ואזי הסתובב הנאשם ותוך כדי הליכה לכיוונם רכס את רוכסן מכנסיו. בין הנאשם לביניהם עמדה ניידת משטרה, והעד הבחין כי במהלך הליכתו לעברם נכנס הנאשם לדין ודברים עם השוטרות ולאחר מכן הוזעקה למקום ניידת נוספת . העד ציין כי במבנה שלו קיימים שירותים המשרתים אותו ואת הקיוסק. הוא הוסיף כי אין שירותים אלה משרתים אנשים נוספים ועם זאת ציין לשאלת התובעת כי לו ביקש הנאשם לעשות שימוש בשירותים אלה היה מתיר לו. לא התרשמתי מעדויותיהן של שתי השוטרות אשר העידו בבית המשפט כי אין להאמין להן או כי מסרו את הדברים שלא בתום לב. ועם זאת יש לבחון האם מה שהן סברו כי בו חזו אכן קרה כך, או שמא מדובר בפרשנות אחרת לדברים. הנאשם דבק בגירסה כי הטיל את מימיו אותה עת, למן הרגע הראשון וגירסה זו מופיעה כבר כתגובה לעיכובו בדו"ח העיכוב שלו, דהיינו, הוא מסר אותה כבר לשוטרות שהיו בשטח יחד עימו ואשר הגיעו להעיד על האירוע. הנאשם מסר אותה גירסה מיד לאחר מכן בחקירתו במשטרה והמשיך לדבוק בה גם בעדותו בבית המשפט. לאור גירסה זו, שהיא קלה לבדיקה בנסיבות אותו אירוע והמקום בו התרחש האירוע ולאור כך שהנאשם נקט בה מיד לכשניגשו אליו השוטרות, היה מקום לבדוק גירסה זו במקום. ניתן היה לעשות זאת בנקל, לו ניגשו השוטרות למקום עמידתו של הנאשם שהיה מספר מטרים ספורים ממקומה של הניידת והיו מבחינות באם הוטל שם שתן זה עתה , אם לאו. ברם השוטרות לא עשו כן. האחת מסרה כי לא עשתה כן כיוון שלטעמה הנאשם לא עסק אותה בהטלת מימיו ועל כן לא היה מקום לבדוק זאת - ואציין כי תשובתה תמוהה לאור שזאת גירסת חשוד שברי כי יש מקום לבדקה ולו על מנת לשלול אותה. השוטרת האחרת ציינה בהגינותה כי לא היתה ערה לגרסתו זו של הנאשם ולו היתה ערה לה, מוסכם עליה כי אכן היה מקום לבדוק אותה. אי בדיקת טענתו זו של הנאשם יש בה משום מחדל ראייתי אשר ללא ספק גרם נזק לנאשם, באשר גרסתו לא נבדקה כראוי בזמן אמת. הנאשם הוא איש פשוט וכאלה התבטאויותיו ואופן ניסוחו ועם זאת וכפי שציינתי לעיל היו דבריו נחושים והוא עמד על דעתו. גרסתו של הנאשם נתמכה באופן ברור ביותר בעד מטעם ההגנה הוא X X. הנה כי כן, אין חולק כי הנאשם נראה במקום שנראה על ידי השוטרות, אין גם חולק כי הנאשם הוציא את איבר מינו ממכנסיו אותה עת ואין גם חולק כי הוא אחז אותו בידיו ובשלב מסויים אף הסתובב לכיוונן של השוטרות. השאלה היא באשר לפרשנות שיש ליתן למעשה זה, האם ביקש הנאשם אותה עת להטיל את מימיו או שמא כפי שהעידו השוטרות עשה מעשה שיש בו משום ביזוי, גירוי או סיפוק מיני ועל כן הוא מעשה מגונה בפומבי. הגם שהשוטרות עמדו על דעתן כי הנאשם לא עסק אותה עת בהטלת מימיו ואף נימקו עדותן בענין זה, הרי לא ניתן היה להשתחרר מן הרושם שמא טעו בסברתן וזאת לאור עמידתו הנחושה מלכתחילה על טענתו, אשר לא נבדקה כלל ועיקר למרות שבנקל ניתן היה לעשות כן ולאור כך שטענתו זו נתמכה בגרסתו של X X. בשל שלא ניתן להשתחרר מרושם זה ובשל ספק זה יזוכה הנאשם מן האשמה אשר יוחסה לו בכתב האישום. זכות ערעור כחוק. משפט פליליעבירות מין