טענה בדבר הפרת זכויות יוצרים בהעתקת תמונה מאתר האינטרנט של התובעת ופרסומה באתר האינטרנט של הנתבעים. 2. התובעת מס' 1 הינה חברה העוסקת בייבא ושיווק צעצועים ומוצרי ספורט מגוונים. התובע' מס' 2 הינו מנהלה. (להלן: "התובע"; "התובעת"). 3. התובעת מנהלת אתר אינטרנט בשם . (להלן: "האתר"). 4. הנתבעת מס' 1 הינה חברה העוסקת במכירה והפצה של אופניים וקורקינטים, ועיקר פעילותה מתבצע דרך אתר האינטרנט תחת שם המותג . הנתבע מס' 2 הינו מנהלה. 5. לטענת התובעים, הנתבעים פרסמו באתר האינטרנט שבבעלותם תמונה של תלת אופן בצבע ירוק טורקיז שצולמה על ידו והמשמשת אותם לשיווק מוצריהם, תוך הפרת זכויות היוצרים שלהם, לרבות זכויותיהם המוסריות בצילומים, וזאת ללא הסכמתם. 6. לטענת הנתבעים, אין בפרסום התמונה משום הפרת זכויות יוצרים כלשהן של התובעים כיוון שלא הוכח כי התובעים הם אלה שצילמו אותה. עוד גורסים הם כי פרסום התמונות נעשה מתוך טעות כנה בתום לב, כאשר התמונה נלקחה מאתר "יד 2", כשאינה נושאת כל ססמן בדבר זהות יוצרה, ובכל מקרה, לא התכוונו לפגוע בכל זכות של התובע לרבות זכות מוסרית בתמונה. ראיות הצדדים ראיות התובעים 7. התובע העיד בתצהירו ת/1 כי אתר התובעים הינו אחד מאתרי האינטרנט הראשוניים בארץ בתחום האופניים, ומשמש כשירות ללקוחותיהם הוותיקים וללקוחותיהם הפוטנציאליים, החל בשיווק וכלה ביצירת קשר אישי עם הלקוחות. 8. לדבריו, בחיפוש אקראי באינטרנט גילה כי תמונה שצולמה על ידו הועתקה בשלמותה ומופיעה באתר האינטרנט של הנתבעים, וזאת ללא הסכמתו וללא ידיעתו. (להלן: "התמונה"; נספחים 3 ו-4 לת/1). 9. לעדותו, התמונה שהועתקה הינה תמונה של תלת אופן בצבע ירוק- טורקיז, שהינו אחד מן המוצרים המשווקים על ידי התובעת. 10. ביום 14.2.10 פנה ב"כ התובעים לנתבעים בדרישה להסיר את התמונה המפרה ולפצות את התובעים בגין הנזק שנגרם להם. בתגובה השיבו הנתבעים כי התמונה הוסרה. 11. ברם, לפני הגשת תביעה זו ערך בדיקה על מנת לוודא שאכן הוסרה התמונה והתברר לו כי זו נותרה באתר הנתבעים. (ראה: העתק דפי אינטרנט של אתר הנתבעים מיום 11.5.10- נספח 7). ראיות הנתבעים 12. מטעם הנתבעים העיד הנתבע מס' 2, מר עודד בר, בתצהירו נ/1 כי התובעים לא הוכיחו כי הם אלו שצילמו את התמונה נשוא התביעה. 13. עוד, הוסיף, כי בבדיקה מעמיקה של התמונות עולה כי בתמונות התובעים ישנו כיתוב מתחת לתמונה ואילו בתמונת הנתבעים אין כיתוב כלל. 14. לגרסתו, לא ידע ולא יכול היה לדעת כי קיימת כל זכות יוצרים בתמונה שכן זו מופיעה באתרי אינטרנט רבים, לרבות באתר "יד 2". 15. לנתבעת היו שני אתרי אינטרנט, האחד בשם "סקוטר זהב", אשר הינו בבעלות דפי זהב והנתבעת שילמה עבורו הקמתו תשלומי שכירות חודשיים, והשני בשם "קאר פור יו" אשר הועלה לרשת האינטרנט עוד במהלך חודש אפריל 2009. 16. במהלך שנת 2009 הודיע לחברת דפי זהב כי אין רצונו להמשיך את ההתקשרות עימה לעניין האתר, והללו הורידו את האתר מרשת האינטרנט. 17. להפתעתו בחודש פברואר 2010 פנה אליו ב"כ התובעים במכתב דרישה להסיר את התמונה. בתגובה, הסכים הוא להסרת התמונה על אף שלתובעים לא היתה כל בעלות בתמונה, לדעתו. 18. כאמור, האתר היה בשליטת חברת דפי זהב ובאותה תקופה לערך ביקש להפסיק את ההתקשרות עימה. ככל הנראה, עקב תקלה בחברת דפי זהב, לא הוסר האתר מיד כאשר נתבקשה חברת דפי זהב לעשות כן, ורק במהלך חודש אוגוסט 2010 הוסר האתר. בכל מקרה, האתר הוסר חמישה חודשים בטרם נשלח מכתב ההתראה על ידי התובעים. 19. עוד, הוסיף, כי התמונה נלקחה מאתר האינטרנט "יד 2". (ראה: נספח ה' לנ/1). 20. כן העיד כי אין כל ייחוד בתמונה וזו שגרתית ורגילה, ופורסמה באתר הנתבעת לשם המחשה בלבד שהם מוכרים מכשירי תלת אופן ממונעים. הכרעה 21. לאחר עייני ושקלי מכלול השיקולים והנסיבות שבפני, מסקנתי הינה כי דין התביעה להדחות, והכל מן הטעמים שיפורטו דלהלן. 22. השאלה הנשאלת הינה האם התובעים צילמו את התמונה נשוא התביעה, ואם כן, האם קיימת להם זכות יוצרים בצילומים אלו. 23. לטענת הנתבעים, התובעים לא הוכיחו כי צילמו את התמונה נשוא התביעה וכי אין כל ייחודיות בתמונה וסימן היכר המוכיח כי התמונה צולמה על ידי התובע מס' 2, כטענתו. 24. אכן, לאחר עייני בצילומים ובעדויות הצדדים, מוצאת אנוכי את גרסת הנתבעים בנקודה זו אמינה עלי. 25. לא הוכח בפני כי התובע מס' 2 אכן צילם את התמונה והאחרון לא הציג בפני את התמונה המקורית או כל ראיה לכך כי אכן הוא זה שצילם את התמונה. 26. לעניין זה העיד התובע מס' 2 בחקירתו הנגדית: "ש. עוה"ד שלך הסביר לך שאנו טענו שלא הוצגה כל הוכחה לתצלום התמונה? ת. טוב. ש. היכן ניתן ללמוד שאתה צילמת את התמונה, לפי תצהירך? ת. מעיין בתצהיר ומפנה לסעיף 10 לתצהירי. אני מצהיר שאני צילמתי את התמונה. ש. והאם צרפת הוכחה לכך? ת. אני יכול לתאר את מעמד הצילום. לא צילמו אותי מצלם. אני הוצאתי את האופניים לרחוב, עליתי לסולם, עמדתי בסולם וצילמתי. אצלם את עצמי מצלם? ש. למה צילמת את התמונה? לאיזו מטרה? ת. לעלות אותה לאתר. אנו מייבאים ומשווקים את ה אופניים האלה ומשתמשים בהם למנע אותם. ש. זה לא היה למטרת אומנות ? ת. לא. ממש לא." (ראה: פרטיכל בעמוד 10 שורות 1-13). ובהמשך העיד: "ש. יש לך את התמונה המקורית שצילמת? ת. זה דיגיטלי. זה בקובץ דיגיטלי שאני יכול לאתר. לא ביקשת את המדיה. " (ראה: פרטיכל בעמוד 11 שורות 10-12). 27. לאור האמור לעיל, לא הוכח בפני כי התמונה נשוא התביעה, הינה פרי יצירתו של התובע וכי הוא זה שצילם אותה. 28. התרשמתי כי בתמונה נשוא התביעה אין כל ייחוד או מאפיין מקורי, והתובעים לא הוכיחו בפני כי יש בה דבר מה מעבר לצילום מכשירי תלת אופן אחרים או כי הושקע מאמץ כלשהו ביצירתה, ולגישתי, היא אינה שונה מאלה אשר מופיעים באתרים אחרים, כפי שניתן להתרשם מדוגמא של אתר "יד 2" אותה הציגו בפני הנתבעים. 29. התובעים לא הביאו ראיות לכך כי התמונה צולמה על ידי התובע מס' 2, לא הביאו עד המעיד כי ראה את התובע מס' 2 מצלם את התמונה, וכן לא הובאה חוות דעת מומחה לעניין מקור התמונה. 30. לעומת זאת, הנתבעים הוכיחו בפני כי תמונה זו הופיעה באתר "יד 2" וכי הללו נטלוה משם. 31. עוד אציין כי בתקנון האינטרנט של התובעת מס' 1 אין כל התייחסות לכך כי התמונות הן רכוש בעלי האתר, ונאמר כי התמונות המוצגות באתר הינן להמחשה בלבד. 32. על פי סעיפים 1 ו-35 לחוק זכות יוצרים, 1911, צילום יכול שיהא נושא לזכות יוצרים, שכן הוא בגדר יצירה אומנותית, שהצלם השקיע בו מפרי מחשבתו וכישרונו בבחינת האובייקט, הרקע , זווית האור והצילום. (להלן: "החוק"). 33. סעיף 1(1) לחוק קובע כי יצירות אומנותיות הנן מושא ראוי לזכויות יוצרים. סעיף 35(1) לחוק זה מגדיר "יצירה אמנותית" ככוללת צילומים. מלשון ההוראות הנזכרות עולה כי חוק זכות יוצרים מכיר בזכות יוצרים בצילומים. לעניין זה נקבע בת.א. (ת"א) 60739/04 אל-אור בע"מ נ' המועדון לספורט תרבות ונופש באונ' ת"א כדלקמן: "על פי הדעה הרווחת בפסיקה בארה"ב גם צילום של זוג נאהבים על רקע של שקיעת השמש, או של מגדל פיזה, הגם שהוא צילום נפוץ שצולם אין ספור פעמים, עדיין יש לו ייחוד משלו, פרי כשרונו של הצלם הספציפי שצילם אותו, ואין שני צילומים זהים לחלוטין, כל צלם זכאי לצלם את מגדל פיזה פעם נוספת מאותה זוית ובאותם תנאי תאורה אך אין הוא רשאי להעתיק צילום שעשה אחר מבלי לקבל רשות לכך, בדרך זו המשפט מגן על ביטוי שיש בו דרגה מסוימת של מקוריות ושהוא תוצאה של כשרון ומאמץ". ובהמשך נקבע: "... המונח "מקורי" אין כוונתו , כי הביטוי של הרעיון הנדון חייב להיות חדש או המצאתי ובוודאי לא מהפכני, כי אם די בכך שהוא פרי מחשבתו של בעל היצירה ואינו מהווה העתקה מיצירה אחרת". 34. במקרה שבפנינו, מדובר בצילום של תלת אופן בצבע ירוק- טורקיז, אשר, לטעמי, אינו צילום בעל אופי אומנותי, אלא, כזה שנועד להציג את תמונת תלת האופן ולפרסמו לצרכן. 35. על פי הדין, לצורך הקמתה של זכות יוצרים, יש לעמוד בשני תנאים מצטברים והם: האחד, שהמדובר ביצירה "מקורית", שמשמעה, שהיצירה היא פרי עמלו הרוחני של היוצר, והתנאי השני הוא, כי מדובר ביצירה שהיא תוצר של השקעה מינימאלית, של משאב כלשהו. ראה לעניין זה: ע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin-Line Bros. S.A., פ"ד מח(4) 133, 173, עמ' 170-171, כדלקמן: "נדרש שהשקעת היוצר תעבור מינימום מסוים, אם כי מינימום זה נמוך מאוד. נדרש 'שניתן יהיה להבחין בתרומתו העצמאית של היוצר', או ש'המוצר ניתן להבחנה מאבני הבניין שלו'... בבחינת מקוריות אין כל מקום לעשות השוואה בין היצירה המוגמרת לבין יצירות אחרות, וההתמקדות צריכה להיות בשלב הגיבוש של היצירה, כאשר המבחן הראוי יתמקד בבדיקת השיקולים בשלב הגיבוש של היצירה ויבדוק אם אלו לקוחים ממרכיבים קיימים או מיצירות קיימות או שיש בהם גם מעבר לזה, מתרומתו המקורית של היוצר." 36. נוכח האמור, סבורני כי הנתבעים לא פגעו בכל זכות מזכויותיהם של התובעים, וכי פרסום התמונה באתר האינטרנט שלהם, ללא ציון מקור התמונה, שעה שהנתבע מס' 2 עצמו לא מודע היה לקיומם של התובעים ולזכויותיהם הקנייניות בתמונה, אשר לא הוכחו בפני, נעשה בתום לב וללא כוונה לפגוע בתובעים. 37. בשולי הדברים אעיר, כי אף באם הנתבעים הפרו את זכות היוצרים של התובעים בתמונה נשוא התביעה, מסקנה אשר נשללה על ידי, הרי שגם אז יש לפטור את הנתבעים מתשלום פיצוי לתובעים, בהיותם "מפר תמים", כאמור, בסעיף 8 לחוק, שזהו לשונו: " 8. מפר תמים הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחוייב בתשלום פיצויים עקב ההפרה." לעניין זה ראה: ע.א. 2312/02 דרוק נ' דנציגר, פ"ד נט [6] 421, 430 כדלקמן: "כפי שנפסק, חל סעיף 8 לחוק זכות יוצרים "...רק על אדם המפר זכות-יוצרים, מבלי לדעת - ומבלי שהיה לו יסוד סביר לחשוד - שקיימת בכלל זכות-יוצרים ביצירה הנדונה, ולא די בכך שהמפר לא ידע, ולא היה לו יסוד לחשוד, שהתובע דוקא הוא בעל זכות-היוצרים...". וכן ראה: ספרו של המלומד טוני גרינמן, "זכויות יוצרים - מעידן הדפוס אל העידן הדיגיטלי [תשס"ד], בעמוד 502, כדלהלן: "החוק מתייחס בסלחנות מסוימת כלפי זה שהפר ב'תמימות' זכות יוצרים של אחר. מפר כזה פטור מתשלום פיצויים בגין ההפרה, אם כי ניתן לקבל נגדו צו מניעה. החוק עצמו אינו 'תמים' והוא יודע להבחין בין תמימות להיתממות. הוא פוטר רק את זה 'שבתאריך ההפרה לא ידע ולא היה לו יסוד נאמן לחשוד שקיימת זכות יוצרים ביצירה'. נטל ההוכחה רובץ על הנתבע ויקשה עליו מאוד להרימו. לא תועיל לו הטענה, כי לא ידע על קיום זכות היוצרים של התובע דווקא או שסבר, אף בתום לב, שהזכויות הן של מאן דהוא אחר. עליו להוכיח שלא ידע, ולא היה עליו לדעת, על קיום זכות היוצרים ביצירה". 37. לאור כל האמור דלעיל, הנני דוחה את התביעה. 38. התובעים יישאו בהוצאות הנתבעים, ביחד ולחוד, בסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. מחשבים ואינטרנטזכויות יוצרים (הפרת)דיני אינטרנט