הקבלנים טוענים כי שכרם המלא לא שולם ואילו הלקוח טוען, כי העבודה בוצעה באופן לקוי. רקע ועובדות: 1. בבית משפט השלום, בתיק ת.א. 21823-02-10, הגישה הגב' מריה חלפון (להלן:- "הלקוחה") תביעה כספית כנגד אשר יעקובי (להלן:- "הקבלן" או "יעקובי") בגין ליקויים בעבודות טיח שביצע הקבלן בבית אותו בנתה הלקוחה. בבית המשפט לתביעות קטנות בתיק ת"ק 42217-05-10, הגישו אשר יעקבי ואברהם פרץ (להלן:- "הקבלנים") תביעה כספית כנגד מריה חלפון ועמוס חלפון (להלן:- "הלקוחות") בגין חוב שנותרו חייבים הלקוחות לקבלנים בגין ביצוע עבודות טיח בביתם של הלקוחות. שתי התביעות אוחדו לאחר שתיק ת"ק 42217-05-10 הועבר מבית המשפט לתביעות קטנות אל בית משפט השלום. 2. טענת הלקוחה היא, כי הצדדים התקשרו בהסכם לביצוע עבודות טיח בבית אותו בנתה, כשעלות העבודות סוכמה בסכום של 70,000 ₪. לאחר שהוחל בביצוע העבודות, הגיעו הצדדים להסכם נוסף, לפיו תושלם העבודה ויחול בה שינוי בעבוד בקירות החוץ והיתרה לתשלום הועמדה על הסך של 22,000 ₪. לטענת הלקוחה, הקבלן כשל בביצוע עבודתו, אותה ביצע באופן רשלני וחובבני ועזב את העבודה טרם סיומה, כשהוא פשוט נעלם. בהתאם לחוות דעת של מומחה מטעם הלקוחה, עלות תיקון הליקויים בעבודת הקבלן עומדת על הסך של 31,900 ₪. הלקוחה טוענת, כי נאלצה לסיים את העבודה באמצעות קבלנים אחרים ונגרמו לה עוגמת נפש, אי נוחות, מניעת הנאה ושימוש מלא בדירה, טרדה והוצאות, אותם היא מעריכה בסכום של 20,000 ₪. 3. בתביעתם טוענים הנתבעים, כי הוסכם בין הצדדים על ביצוע עבודות טיח בסכום כולל של 70,000 ₪ בתוספת מע"מ. העבודות בוצעו באופן ראוי, אך לאחר השלמת העבודות העלו הלקוחות טענות שונות לעניין מרקם הציפוי ולעניין אחידותו והצדדים הגיעו לפשרה בעניין זה. לאחר שהגיעו פועלים לשם ביצוע העבודות, הם נדחו על ידי הלקוחות, עד שבסופו של דבר נאלצו לקחת מהמקום את הפיגומים. לטענת הקבלנים, נותרו הלקוחות חייבים בהתאם להסכם העבודה את הסכום של 24,800 ₪, לאחר ששולם על ידם הסכום של 50,000 ₪ וכן על הלקוחות לשלם בגין עבודות נוספות שעניינן ביטון משקופים, עבודות ניקיון ופינוי פסולת, וכן עבור עוגמת נפש ואובדן ימי עבודה וריבית את הסכום של 5,150 ₪. 4. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 3.11.11 הוסכם בין הצדדים, כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט לבחינת הליקויים הנטענים על ידי הלקוחות. כמו כן הוסכם, כי המומחה יתייחס לטענות הקבלנים, כי חלק מהליקויים בעבודות הטיח הינם ליקויים הנובעים למעשה בביצוע לקוי של עבודות השלד. לאחר שבית המשפט הורה על מינוי מומחה, הודיעו הקבלנים, כי הם מוותרים על מינויו של מומחה מטעם בית המשפט, היות והם מסכימים, כי בדירה מתקיימים הליקויים המפורטים בחוות דעת המומחה מטעם התובעת, תוך הסתייגות מהעלויות המפורטות בחוות הדעת. בעקבות הודעתם זו של הקבלנים, הורה בית המשפט על ביטול מינויו של מומחה בית המשפט. בישיבת קדם משפט נוספת שהתקיימה, הודיעו הקבלנים, כי הם מוכנים לבצע את העבודות המפורטות בחוות דעת המומחה מטעם הלקוחות, ובלבד שהלקוחות יפקידו בקופת בית המשפט את יתרת תמורת העבודה. לטענת הקבלנים, מדובר בעבודה שהיקפה יומיים של עבודה. הלקוחות סירבו להצעה זו, כאשר לטענתם, הקבלנים לא היו מוכנים לבצע את העבודה וברחו מהאתר. בתשובה לטענה זו טענו הקבלנים, כי הם הגיעו לאתר והיו נכונים לבצע את העבודות ואילו הלקוחות הם אלו שסרבו לביצוע העבודות. לטענה, כי הקבלנים "ברחו" או "נעלמו" השיבו הקבלנים, כי באותה תקופה הם עבדו בבית שמול ביתם של הלקוחות, כך שלא ניתן לומר, כי נעלמו המאתר. 5. משלא הושגה הסכמה, הורה בית המשפט על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים. הלקוחות הגישו את תצהירה של הגב'חלפון וכן את חוות דעת המומחה מטעמה ומטעם הקבלנים הוגש תצהירו של מר פרץ. כן הגישו הקבלנים תמלולים של שיחות שנערכו בינם ובין מר חלפון וכן תצהיר של קבלן הטיח אברהם ורו, שאמור היה להשלים מטעם הקבלנים את העבודה בדירת הלקוחות. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה לאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית, מיקדו הקבלנים את עיקר המחלוקת הנוגעת לחוות דעת מומחה הלקוחות, כשהם טוענים, כי העלויות הנקובות בחוות הדעת גבוהות מהמקובל וכי קיימים ליקויים בעבודת השלד, אשר אינם באחריותם ושהצדיקו ביצוע העבודה באופן שבו בוצעה. באותה ישיבה הודיעו הקבלנים, כי בדעתם לחקור את מומחה הלקוחות בחקירה נגדית וכן ביקשו לזמן לעדות, כעד מטעמם, את מר חלפון, אשר לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. 6. לישיבת ההוכחות שהתקיימה לא התייצב מומחה הלקוחות. היות שכך, הודיע ב"כ הלקוחות, כי כיוון שהמחלוקת בעניין חוות הדעת נוגעת לשאלת העלויות בלבד, הוא מוכן כי חלק זה ימחק מחוות הדעת, אותו יוכל להוכיח באופן אחר. בהחלטה שניתנה באותו יום ציינתי, כי הגם שהקבלנים ויתרו על חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, הם ציינו מפורשות בישיבת קדם המשפט האחרונה, מהם אותם חלקים בחוות הדעת שלהם הם מסכימים, כך שלבד משאלת עלויות התיקון, ציינו הקבלנים, כי חלק מהעבודה אינה באחריותם, שכן מדובר בליקויים בעבודת השלד, כך שההסכמה שניתנה הינה לגבי הליקויים בעבודתם הם. יתר העדים נחקרו ולאחר שהקבלנים העידו, החליטו הם לוותר על העדתו של מר חלפון כעד מטעמם. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. דיון: 7. אין מחלקות בין הצדדים, כי נכרת ביניהם הסכם לביצוע עבודות טיח, על פי הסכם בכתב שנכרת בין הצדדים. בהתאם להסכם זה, נקבע שווי העבודות לסכום של "70000 ₪ - לפי הפרוט הבא (30000 ₪ עבודה +מע"מ - 40000 חומרים)". במחלוקת בין הצדדים בשאלה האם המחיר של 70,000 ₪ הינו מחיר הכולל מע"מ או מחיר בתוספת מע"מ, נראה כי ההסכם מדבר בעד עצמו, כאשר ביחס לעבודה נקבעה תוספת מע"מ ואילו ביחס לחומרים לא נקבעה תוספת זו (ואף יש הגיון באבחנה, שכן ממילא הקבלנים מזדכים על תשלום המע"מ ביחס לחומרי העבודה). 8. לימים הגיעו הצדדים להסכמה נוספת, כאשר הקבלנים מפרטים את הרקע להסכמה ואילו הלקוחה לא נתנה, בכתבי הטענות מטעמה או בתצהירה, פירוט לעניין זה, אך התייחסה לעניין בעדותה והדברים אף עולים מתוך התמלילים אותם צרפו הקבלנים. כפי שהדבר הוברר מתוך העדויות, בשלב מסויים, לאחר השלמת עבודות טיח החוץ, שהיה מסוג של "שליכטה צבעונית", הגיעו הלקוחות למסקנה, כי מרקם השליכטה אינו מוצא חן בעיניהם וכי הם מעוניינים במרקם אחר. הלקוחות הטילו את האשמה הנוגעת לבחירת המרקם (שכן אין מדובר בליקוי, אלא בבחירה של סוג חומר), על הקבלנים וביקשו לשנות את המרקם. הצדדים הגיעו בעקבות משא ומתן להסכמות, כפי שהועלו על הכתב בהסכם מאוחר אותו ערכו ולפיו: "א. יתרת סך של 22,000 ₪. ב. יוסכם על צוות שיבצע את השליכטה בבית על גבי הקיים מהתחלה כולל חומות ופינוי פסולת. התשלום יבוצע ע"י מריה ישירות לצוות ובאישור אשר יעוקבי ובנוכחותו. ג. ירכשו פחים שליכטה 200-M במחיר מוזל שישיגו הצדדים והתשלום יבוצע ע"י מריה לחנות באישור ובנוכחות אשר. ד. ניקיון יבוצע בתום העבודה והפסולת תוערם בכניסה. ה. בתום העבודה ישולם לאשר הפרש מתוך ה-22,000 ובקיזוז סעיף ב ו-ג. ו. הסכם זה בא במקום כל הסכם/סיכום קודם." 9. עוד אין מחלוקת בין הצדדים, כי הסכם זה הושג לאחר שהלקוחות שילמו על חשבון תמורת העבודה את הסכום של 50,000 ₪. בפועל, הקבלנים לא ביצעו את העבודות האמורות בהסכם המאוחר, כאשר הצדדים חלוקים ביניהם באשר לנסיבות עזיבת הקבלנים את המקום. על פי טענת הלקוחות, הקבלנים עזבו את המקום ללא כל סיבה, כאשר בפועל, הם למעשה מתחמקים מעבודה. לטענת הקבלנים, הלקוחות הם אלה שסיכלו עבודתם במקום. הקבלנים צירפו לראיותיהם תמלולי שיחות שנערכו עם מר חלפון. באותן שיחות מציע מר יעקובי למר חלפון להתחיל בביצוע העבודות, אלא שמר חלפון הוא זה שאינו מעוניין בהתחלת העבודות, כאשר הוא מלין בעניין זה לגבי זהותו של הקבלן, אך לטענת הקבלנים, מנסה להתחמק מהעסקה, בשל קשיים כלכליים שלו להמשיך ולקיימה. כך אומר מר חלפון במהלך אותה שיחה: "עמוס: הצבתי לך שתי ברירות או שאתה מביא לי אנשים שיעבדו נורמלאי או שאתה חותך את העסקה כמו שחתכתי אתך. אני מוכן להפסיד עוד חמש אלף שקל וזהו, אבל יותר מזה אני לא מוכן לעשות כלום.... תבוא תראה עוד ארבעה חודשים, עוד חודשיים שלוש, בעוד חודש, לא יודע מה, בתקפה הזאת לפני שאני אכנס לעבור, אתה תראה שליכטה נורמאלית על הבית. זה הכי אמיתי שיכול להיות. אשר: אז מבחינתך אתה רוצה אפילו לדחות את זה בכלל, מה? לא הבנתי. עמוס: אני לא, לא אמרתי שאני דוחה, אני אומר שאם אני עושה את זה, אני צריך לארגן עוד משאבים של כסף וזה יעלה לי את העשרים וחמש אלף שלושים אלף, אז אני אהיה פחות לחוץ בחודש הקרוב לפחות. אשר: לא הבנתי, אז למה אתה לא נותן לי להריץ את הסיפור הזה וזהו? לא הבנתי. עמוס: כי אתה, אני לא רוצה לפגוע בך, אתה לא רוצה להבין שאתה צריך לעבוד עם אנשים נורמליים, ואתה לא עובד עם אנשים נורמליים. זה מה שאני רוצה להגיד לך." (עמ' 3-4 לתמלול). הנני סבורה, כי התמלילים האמורים תומכים בטענת הקבלנים לפיה ביקשו להמשיך בביצוע העבודה על פי ההסכם הנוסף ואין מדובר בקבלנים אשר "נעלמו" מהמקום. הקבלנים אף העידו את מר ורו אברהם, שאותו ייעדו לבצע את עבודות הטיח ולמרות שמר חלפון דחה את האפשרות כי מר ורו הוא זה שיבצע את העבודה כקבלן מטעם הקבלנים, הרי שמר חלפון הציע לאותו ורו לבצע עבורו עבודות טיח. 10. מר חלפון, שהוא זה שהיה בקשר בפועל עם הקבלנים, כלל לא טרח להעיד ותחתיו העידה הגב' חלפון, שבפועל לא עמה סוכמו הדברים והיא אף לא זו שיש בידיה כדי לסתור את טענות הקבלנים, אשר מייחסים אמירות אלו ואחרות למר חלפון. הימנעותו של מר חלפון, שהינו בעל דין, מלהעיד, בוודאי פועלת במקרה זה לחובתו, כאשר עדותה של הגב' חלפון ממילא מצומצמת לעובדות שהן בידיעתה. 11. לאור האמור, יש לקבל את עמדת הקבלנים, לפיה הם היו נכונים לקיים את חלקם בהסכם ואילו הלקוחות הם אלו שהתנערו מחובה זו. 12. הקבלנים טוענים, כי היות שכך, הם זכאים למלוא התמורה החוזית. לטענה זו משיבים הלקוחות, כי עבודת הקבלנים לא הסתיימה ולכן גם אם הם זכאים ליתרת התמורה, יש לקזז מזו את יתרת העבודה שעוד נותרה לקבלנים. יש לזכור כי בהקשר זה, הקבלנים מאשרים למעשה, כי העבודות המפורטות בחוות דעת המומחה מטעם התובעים הינן אותן עבודות שעוד נותר להם להשלים ולטענתם, כאמור, היו נכונים להשלים העבודות, זאת למעט הטענה הנוגעת לעבודת השלד, שאינה בתחום אחריותם וכן טענה הנוגעת לאיכות הטיח, כאשר לטענת הקבלנים, זוהי רמת הטיח שנדרשה מהם (ראה אישורה של הגב' חלפון לעניין בעמוד 21 לפרוטוקול). 13. הקבלנים העידו לגבי השלמת הקיר החיצוני, כי מדובר בעבודה שלא הושלמה על ידם, כיוון שהחומה לא נבנתה באופן ישר והלקוחות התבקשו ליישר את החומה טרם ביצוע עבודת הטיח. עלותה של עבודה זו לפי עדותו של מר פרץ הינה 500 ₪ (עמ' 27 לפרוטוקול שורות 1-4). באשר ליתר העבודות העיד מר פרץ: "אני אמרתי את זה גם לאשר והסכמנו על זה, אמרנו שהשליכטה בחוץ העלות שלנו עליה היא 10 אלף ₪, הוא חייב לנו 24 אלף ₪ אמרתי לו בוא נחתוך את זה לשניים נלחץ ידיים ומר חלפון לא הסכים למחצית מהסכום, הוא הסכים ל- 5 אלף ₪. הסכמנו לדברים שאנו לא אמורים לעשות... ש: אם ככה, שווי העבודת שלא ביצעת זה 10,000 ₪? ת: לא, אני הסכמתי בזמנו להגיע תשמע אם נוותר על השליכטה אז לפנים משורת הדין נלך לקראת מר חלפון כי עד היום הוא לא עשה שליכטה, אין לו כסף לעשות זאת. ש: אתה הסכמת להוריד מה- 70 אלף ₪ 10,000 ₪ בגין עבודות שלא ביצעת. ש: לא בהחלט לא, אבל אני הגעתי איתו להסכם פשרה כדי שיהיה מרוצה וכתוצאה מזה החלטנו לעשות שליכט חדש והיא אמרה שהיא מוכנה לשלם את ההפרש. אנחנו היינו מוכנים לפנים משורת הדין כי בדרך כלל אנו לא מסכימים לעשות זאת. ש: האם זה נכון שלפנים משורת הדין לשיטתך עלות העבודות שלא ביצעת בדירת התובעים היא 10 אלף ₪. ת: חד משמעית לא, היום אני מעריך את העבודות שלהם ב- 5000 ₪.... ש: אני לא שואל אותך לגבי הליקויים במה שביצעת, שואל אותך לגבי מה שלא ביצעת כלל. ת: זה גרושים מה זה לעשות פנלים. זה יום עבודה גג. אנחנו גם עשינו גם בתים אחרים, אני יודע מה זה שווה לי. אני אחרי ריצוף נכנס כל ההערות גג יומיים שלשה מסיים את העבודה. ... אתה לא נתת לי צ'אנס לתקן את זה. ביצעתי 95 אחוז מהבית. אם אתא אומר 90 אחוז ני אומר 90 אחוז , סע. ש: ז"א מה- 70,000 ש"ל. ת: מגיע לי 63,000 ₪ + מע"מ. אני מסכים לזה לפנים משורת הדין." 14. ב"כ הלקוחות טוען בסיכומיו, כי בהתאם לשיטת הקבלנים, כשהוא מסתמך על עדותו של קבלן הטיח וורו, עלות הפיגומים הינה בסכום של 3,000 ₪. כמו כן, העיד מר ורו, כי עלות עבודת השליכטה הינה 7,350 ₪ ואילו עלות החומר הינה 5,000 ₪. כך, שלשיטת העד האמור, עלות עבודת השליכטה הינה בסכום של 15,350 ₪. אם נוסיף לעלויות אלו עלויות בלתי צפויות, את עלויות הרווח הקבלני, מע"מ ופיקוח הנדסי, הרי שנגיע לעלויות שצויינו בחוות דעת מומחה בית המשפט. 15. הנני סבורה, כי יש לקבל את עמדת הקבלנים, לפיה שעה שהלקוחות ויתרו על ביצוע עבודות השליכטה בהתאם להסכם הפשרה, הרי שיש לחזור לפרטי ההתקשרות הראשונית שבין הצדדים, כשהשלמת השליכטה היתה פשרה שבה כל אחד מהצדדים מוותר על מקצת טענותיו. 16. למעשה, בתביעתם, מתעלמים הלקוחות מיתרת הסכומים אותם נותרו חייבים לקבלנים בגין השלמת העבודה, גם לפי הסכם הפשרה, והם אינם מקזזים אותם מתוך הסכומים לתיקון הליקויים בהתאם לשיטתם. למעשה, תביעת הלקוחות היתה צריכה להיות מנוסחת באופן בו היה על הלקוחות, לפי שיטתם לציין, כי היות ונדרש סכום של כ-24,000 ₪ להשלמת העבודה בהתאם להסכם והקבלנים עזבו באמצע, הם נאלצים להשלים את העבודה ולתקן בה ליקויים בעלות הנקובה בחוות הדעת, כך שהסכום שנתבע על ידם צריך שיעמוד לכל היותר על ההפרש שבין ההסכם שבין הצדדים ובין עלות חוות הדעת. בהתאם להתקשרות הראשונית שבין הצדדים, בוצעה עבודת שליכטה מסוג מסויים. הלקוחות לא היו מרוצים משליכטה זו וביקשו להחליפה באחרת והצדדים הגיעו להסכמות בעניין זה. בחוות הדעת מטעמם לא טוענים הלקוחות להחלפת השליכטה, אלא רק לתיקונה, כך שעל פניו ויתרו על ההחלפה. זאת ועוד, מאז הוקם הבית ועד היום הלקוחות לא החליפו את השליכטה, שאת עלות החלפתה לא שילמו עד כה ונראה אם כן, כי אמנם בחרו להישאר עם השליכטה הקיימת, שהבקשה להחלפתה היתה קשורה בטעמם של הלקוחות ולא באיכותה, כשבנוגע לאיכות, קיימות לכל היותר הטענו שבחוות הדעת. 17. בנוגע לעילות להתקשרות בהסכם המאוחר, הלקוחות לא הצביעו למעשה על עילה אחרת להתקשרות בהסכם המאוחר, לבד מסוגיית השליכטה וגם בהסכם מאוחר זה לא ניתנה התייחסות ליתר העבודה, כך שעל פניו, אמנם, מרבית העבודה הסתיימה. משכך, הוכיחו הקבלנים למעשה את זכאותם לקבל את יתרת התמורה החוזית ואילו מנגד עומדת טענת הלקוחות לתיקון ליקויים והשלמת עבודה. 18. למרות זאת, היות ובסופו של יום הסכימו הקבלנים לקבל סכום מופחת, שכנגדו עוד נותרה לקבלנים עבודה נוספת לבצע, הנני סבורה, כי אין הצדקה ליתן לקבלנים תמורה הגבוהה יותר מזו שסוכמה בהסכם המאוחר, שבו הביעו הצדדים את דעתם, כי הוא מבטל הסכמות קודמות, דהיינו סכום של 22,000 ₪. 19. הקבלנים עצמם מאשרים, כי נותרה להם עבודה להשלים, עבודה שעד היום לא התאפשר להם לבצע. טענתם זו של הקבלנים הוכחה, כפי שפורט לעיל לגבי נסיבות הפסקת עבודתם ובפועל, גם תוך כדי ניהול ההליך עמדו הקבלנים על דעתם, כי הם עודם מוכנים להשלים את העבודה. ברי לכל, כי כיום העבודה לא תושלם על ידי הקבלנים ולפיכך קיימת להם הטבה כספית בעניין זה, שכן הם אינם נדרשים לבצע עבודה שהם מכירים בחובתם לבצעה. 20. איני מקבלת את אופן החישוב שנעשה לגבי עבודה זו על ידי ב"כ הלקוחות. לא רק שכיום כבר לא נדרש לבצע שליכטה, אלא, גם העלויות מבוססות על עדותו של ורו, כאשר הקבלנים עצמם העידו על עלויות נמוכות יותר. יש לזכור בנוסף, כי עבור הקבלנים למשל, עלות החומר כוללת את רכיב המע"מ שבגינו הם מזכים, העובדים שאת שירותיהם שוכרים הקבלנים אינם מקבלים שכר בהכרח כפי שורו מקבל (הצדדים ציינו, כי הקבלנים מעסיקים עובדים מהשטחים) וגם כשורו ציין, כי העבודה הינה למשך שבוע עבודה, כוונת הדברים היא לא לשבעה ימי עבודה, אלא כפשטם של דברים. הקבלנים תבעו בנוסף עלות פיגומים לפי 100 ₪ ליום ולא בהתאם לסכומים שצויינו על ידי מר ורו, כך שבוודאי לא ניתן להחליף את הסכומים הנקובים בחוות הדעת, בעדותו של ורו לבדו. 21. בהעדר אינדיקציה אחרת לבחינת עלות השלמת העבודות עבור הקבלנים, כאשר העלויות שבחוות דעת מומחה הלקוחות לא הוכחו ובשים לב לסכומים אותם ציינו הקבלנים, כאשר גם הם העריכו כי בסופו של דבר, גם אם לפי ההסכם המאוחר, לא יקבלו את מלוא תמורת עבודתם, מצאתי מקום לפסוק לקבלנים את הסכום של 12,000 ₪, בצירוף מע"מ, שיש בו כדי לשקף את שווי הרווח שנותר לקבלנים לאחר קיזוז עלויות השלמת העבודה עבורם, עלויות שהם העריכו בסופו של דבר בסכום של כ- 10,000 ₪ וגם קודם לחתימת ההסכם הסכימו לקבל סכומים דומים כנגד סיום עבודתם במקום. 22. לאור האמור, אני מחייבת את הלקוחות (מריה ועמוס חלפון) לשלם לקבלנים (אשר יעקובי ואברהם פרץ) את הסכום של 12,000 ₪ בצירוף מע"מ (כדי שיעורו של המע"מ כיום, בשים לב לכך שטרם הוצאה חשבונית בגין הסכומים שטרם שולמו). סכום זה ישא ריבית חוקית מיום הפסקת ההתקשרות שבין הצדדים במהלך חודש ינואר 2010 (15.1.10) ועד לתשלום בפועל. כן ישאו הלקוחות בהוצאות הקבלנים בסכום של 2,500 ₪. זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. קבלןלקוחות