הנתבעת טוענת, כי בבדיקות שערכה מצאה אי התאמות בין תעודות המשלוח לבין הכמויות שסופקו בפועל. כתוצאה מכך פנתה הנתבעת מספר רב של פעמים לנציג התובעת שהבטיח כי המצב יתוקן. לטענתה, סוכם כי אין הספקת סחורה ללא חתימה על תעודת המשלוח. התובעת התעלמה מפניות הנתבעת והמשיכה לספק סחורה שלא בהתאם לכתב הכמויות הרשום בתעודות המשלוח. הנתבעת דרשה מהתובעת להזדכות על אי ההתאמות. התובעת הפרה את תנאי אספקת הסחורה. הנתבעת טוענת כי אינה חייבת כספים לתובעת והתובעת. היא שחייבת השבת כספים לנתבעת. דיון והכרעה 7. התובעת טוענת לקיומו של חוב בהתאם לחשבוניות שהציגה, בסך של 13,286.90 ₪. הנתבעת טוענת, כי היו מקרים בהם היתה קיימת אי התאמה בין משקל הסחורה שסופק לה לבין המשקל שצוין בתעודת המשלוח. כמו כן לעיתים היה קיים פער בין טיב הסחורה שהוזמנה לטיב הסחורה שסופקה בפועל. הנתבעת בכתב הגנתה הכחישה קיומו של החוב וטענה כי לאחר קיזוז, התובעת היא שחייבת כספים לנתבעת. 8. עיון בתעודות המשלוח שצורפו מעלה כי על גבי תעודות המשלוח נרשם כך: "שים לב: זכות ערעור על נכונות הפריטים והנתונים בתעודה בתוך 24 שעות ממועד האספקה!!!" 9. אין מחלוקת, כי הנתבעת לא הציגה כל ראיה לכך שערערה או פנתה בכתב לתובעת בדבר אי התאמות להן היא טוענת עתה. הנתבעת טוענת, כי העלתה טענותיה רק בע"פ. נציג הנתבעת, מר הופמן, נחקר בעניין זה (ר' עמ' 9-8 לפרוטוקול): "ש: אתה אומר שלמעשה בחודש פברואר 2010 התקיימה פגישה כיוון שלא היה התאמות לבין תעודות המשלוח לבין מה שסופק בחומר. תעודות המשלוח היו בפניך, שם רשום מחיר, ק"ג ומה סופק ומדוע לא פנית בכתב לפרט מה אי ההתאמות. ת: ישבתי עם נמרוד וביקשתי שיזכה אותי על סחורה סוג ג' ועל חסרים. אני לא התעסקתי במיקרו אלא הביאו אותי להתעסק במאקרו מול נמרוד. ש: מדוע את מה שגם לשיטתכם כן סופק לא שילמתם לתובעת את מה שכן סופק. ת: ביקשתי שיקזזו לעולם לא אמרתי שלא אשלם אלא ביקשתי שיקזזו את ה-2000 ₪ ואשלם את מה שלא במחלוקת. אני לא חייב לאף ספק. ש: אני מבין למרות שאתה טוען בתצהירך שהתקיימו לכאורה מס' פגישות, אני מבין שאין לך פניה בכתב ותיעוד לתובעת. ת: אני לא פונה לאף אחד בכתב." גם העד הנוסף מטעם הנתבעת, מר נאסר, בתצהירו, ציין כי היו אי התאמות לגבי המשקלים של הסחורה שסופקה בפועל לזו שחייבה התובעת את הנתבעת. בחקירתו בבית המשפט העיד מר נאסר, כי הוא היה האחראי לבדיקת הסחורה והתאמתה לתעודת המשלוח. עוד העיד, כי אין פניה שלו בכתב לתובעת אך הוא כן פנה לתובעת בע"פ מספר רב של פעמים בשל אותן אי התאמות. נציג התובעת, מר ברודבקה ציין בתצהירו (סעיפים 4-6), כי היה מקרה אחד במהלך חודש פברואר 2010, אז פנה אליו נציג הנתבעת וטען כי סופקה בטטה אחת פחות מהכמות שהזמינה הנתבעת. לדבריו השיב כי התובעת תזכה אותו בגין חיוב זה. אולם, הנתבעת עמדה על כך שמגיע לה פיצוי בסך של 2,000 ₪ וזאת באופן בלתי סביר. 10. הנתבעת טוענת, כי היה סיכום בע"פ על פיו ניתן יהיה לחייבה רק על תעודות המשלוח חתומות. התובעת מכחישה טענה זו ואף מציינת כי הדבר בלתי אפשרי. מר ברודבקה בס' 8 לתצהירו ציין כי התובעת נהגה לספק את הסחורה למקום עסקה של הנתבעת, בשעות בוקר מוקדמות, כאשר בד"כ בשעות אלו לא היה מצוי מי מנציגי הנתבעת בבית הקפה. 11. במהלך דיון ההוכחות שונתה גרסת הנתבעת באופן שטענה כי יש להפחית סך של 2,000 ₪ בלבד ולא טענה לעניין כל גובה החוב, כפי שנטען בכתב ההגנה. נציג הנתבעת סיכם טענות הנתבעת בע"פ בעמ' 11 לפרוטוקול: "...הטענה שלנו עדיין שהיה ליקוי במשקלים ובכמות הסחורה שהגיעה אלינו לסניף. סוכם שאם לא נחתום על תעודה כאילו לא התקבלה. ביקשנו שיקזזו את הסכומים וה-2,000 ₪ נבעה מכל החוסרים ואמרנו שלא הולכים לבדוק מה קרה אחורה ואמר שיבדוק עם הבעלים ואמרנו שנקנה משקל משותף ונמשיך לעבוד ולא הסתדרו הדברים. אמרתי שנקזז 2000 ₪ והכל ימשיך. אני עדיין אומר מה שצריך לשלם פחות 2000 ₪ להפחית מתעודת המשלוח. אני לא אמרתי שאני מתכחש לשלם." מחקירתו של נציג הנתבעת עולה, כי הנתבעת מודה בקיומו של חוב וטוענת להפחתת הסך של 2,000 ₪. הנתבעת טוענת, אם כן, כי היו לה טענות לגבי חוסרים ואיכות הסחורה. נציג הנתבעת קבע פגישה עם נציג התובעת. במהלך אותה פגישה, דרש להפחית סך של 2,000 ₪ מהחשבון בשל אותן טענות. מאותו שלב, אף דרש כי תעודות המשלוח ייחתמו. 12. שקלתי את טיעוני הצדדים. הסחורה סופקה לנתבעת בשעות הבוקר המוקדמות ותעודות המשלוח לא נחתמו, כאשר הנתבעת אינה חולקת על כך שהסכימה שתעודות המשלוח לא ייחתמו וזאת עד לפגישה שהתקיימה בין נציגי הצדדים לקראת סוף ההתקשרות. העובד מטעם הנתבעת העיד כי בדק את הסחורה מול תעודות המשלוח ואף הודיע לתובעת כאשר היו חסרים. בהתאם לאמור על תעודות המשלוח יש להודיע על טענות לגבי נכונות הפריטים תוך 24 שעות. לנוכח כל האמור, גם אם לנתבעת היו טענות שבעקבותיהם נקבעה הפגישה בין הצדדים, אני מוצאת כי הטענה לחוסרים או ירידה באיכות הסחורה בסך 2,000 ₪, לא בוססה כנדרש וכי יש לקבל את טענת התובעת כי סיפקה את הסחורה בהתאם לתעודות המשלוח שצורפו לתצהיר שהוגש מטעמה. לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה. כאמור לעיל, בשעתו ניתן פסק דין כנגד הנתבעת לאחר שלא התייצבה לדיון ובהחלטה במסגרתה בוטל פסק הדין, נקבע כי שאלת ההוצאות תידון במסגרת פסק הדין. לנוכח האמור, הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 יום את הסך של 13,286.90 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט (אגרת משפט) ושכ"ט עו"ד שיעמוד על סך של 3,000 ₪. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים. זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי (מרכז). צרכנותאי התאמה (מוצר)משלוחאספקהתעודת משלוח