פסק דין מבוא לפני תביעת התובע יליד 1944, גמלאי וגרוש שנפגע בתאונה שארעה ביום 23.10.09, (להלן: "התאונה"). התאונה הנה "תאונת דרכים", כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה-1975, (להלן: "חוק הפלת"ד). התאונה ארעה בעת שהתובע רכב על אופניו ונפגע מקטנוע הנהוג על ידי הנתבע 1. התביעה הוגשה כנגד הנתבע 1 וכנגד הנתבעת 2 - מבטחת השימוש בקטנוע (להלן: "הנתבעים"). פסק הדין ניתן לאחר שהובאו לפני הראיות כדלקמן: תצהירי עדויותיהם הראשיות וחקירותיהם הנגדיות של התובע ובתו (להלן "הבת"), מסמכים שהוגשו על ידי הצדדים. כן הובאו לפני חוות דעתם של המומחים הרפואיים המוסכמים: פרופ' דוד סגל אורתופד מומחה ופרופ' דוד ירניצקי נוירולוג. בתום שמיעת הראיות נשמעו סיכומיהם של באי כוח בעלי הדין. כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם יאמר אחרת. הנכות הרפואית מבוא ממקום התאונה הועבר התובע באמבולנס לביה"ח שיבא. בבדיקה בחדר המיון נמצא כי התובע אינו בהכרה מלאה, ללא נזק עצבי, המטומה פריאוביטאלית משמאל, שברים בחוליות L1 ו-L4. יאמר כי לאחר התאונה התובע איבד את הכרתו למספר שניות. לאחר בדיקה וטיפול ראשוני בחדר מיון הועבר התובע ליחידת הטראומה. במהלך האשפוז חלה התדרדרות במצבו של התובע, הופיעה חולשת פלג גוף שמאל, בלבול והיפו תרמיה, יחד עם הגדלת הבצקת המוחית, ועל כן הועבר ביום 30.10.09 ליחידה לטיפול נמרץ, שם אושפז עד ליום 8.11.09. ביום 8.11.09 הועבר התובע להמשך טיפול במחלקה הפנימית וזאת בטרם יועבר לשיקום. ביום 10.11.09 הועבר התובע למחלקת שיקום נפגעי ראש בביה"ח. במהלך האשפוז במחלקה זו אובחנו בין היתר, המירפזיס קלה בצד שמאל של הגוף, הפרעה קוגניטיבית והפרעה בדיבור. ביום 27.1.10 שוחרר התובע מהמחלקה כשהוא מתהלך באופן עצמאי, אולם עדיין נכרת בעיית שיווי משקל. התובע נמצא עצמאי בכל התפקודים, שיתף פעולה בצורה מלאה, הפרופיל הקוגניטיבי נמצא תקין, למעט הפרעת קשב וקושי בזיכרון העבודה. כן נמצאו קשיים בגמישות מחשבתית ובהתמודדות עם עומס מידע. הומלץ על המשך טיפול פיזיוטרפי במסגרת יום טיפולית בביה"ח וכן בהמשך, ריפוי בעיסוק כולל טיפול קוגניטיבי, ותמיכה פסיכולוגית. ביום 9.2.10 התקבל התובע לאשפוז יום במוסד השיקומי "רעות", במסגרת יום שיקומי רב מקצועי בתדירות של 3 פעמים בשבוע. בבדיקה על ידי מומחה שיקום שהתבצעה ביום 22.3.10 זוהה אצל התובע קושי בשליפת מילים, וליקוי זיכרון קל, ללא הפרעת ריכוז. המומחה לא שלל קיום הפרעה בתפקוד הניהולי. הבדיקה הנוירולוגית הסומטית נמצאה תקינה והומלץ על המשך טיפול שיקומי, במטרה לשפר תפקודים ולהשלים אבחונים קוגניטיביים. התובע אושפז בסך הכל 127 ימים. בביקור התובע במרפאה השיקומית בשיבא ביום 7.4.10 מסר התובע כי הינו מנהל אורח חיים פעיל ועצמאי, דיווח על ליקויים קלים בשליפה ובזיכרון. הנכות האורתופדית ביום 4.11.10 נבדק התובע על ידי פרופ' סגל. בפני המומחה התלונן התובע כדלקמן: "סובל מכאבי גב תחתון, סחרחורות ושיווי משקל. הכאבים בגב מופיעים בהרמת משקל מעל לק"ג אחד, סובל מהכאבים גם בבוקר. מטופל בהידרותרפיה" (עמ' 1 לחוו"ד מיום 25.1.11). בבדיקתו את התובע מצא המומחה כי התובע: "...מתהלך בחופשיות וללא צליעה. מסוגל להלך על עקבים ועל בהונות. אין עיוותים במבנה עמוד השדרה. בכיפוף מגיע עם אצבעותיו עד לקרסוליים, יישור מלא, הטיות צד ורוטציה בגבולות הנורמה... בזמן הבדיקה לא התלונן על כאבים פרט לאזור עמוד השדרה באזור חוליות L1 ו-L2 , ימינה מהקו האמצעי. אין רגישות לניקוש באזורים אלה". פרופ' סגל מצא כי נגרם לתובע שבר דחוס בחוליה L1 ושבר קל יותר בחוליה L4. כן מצא כי לא נגרמה פגיעה עצבית בגין שברים אלה. פרופ' סגל קבע כי נכותו האורתופדית הזמנית ל-100% לתקופה של 4 חודשים ו- 50% ל-6 שבועות נוספים. פרופ' סגל הוסיף וקבע כי נותרה לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 10% לפי סעיף 37 (8) (ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות ונפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות") וזאת בגין שבר של גוף חוליה שהתרפאה עם תזוזה ניכרת ובלי הגבלת התנועה של עמוד השדרה בקרבת החוליה הזו. פרופ' סגל המליץ למנות מומחה בתחום הנוירוכירורגיה. הנכות הנוירולוגית ביום 23.11.10 נבדק התובע על ידי פרופ' דוד ירניצקי, נוירולוג. בפני המומחה התלונן התובע כדלקמן: כאבי ראש מצחיים דו צדדיים, כמעט יום יומיים, למשך כמחצית השעה, אך חולפים לאחר נטילת כדור אופטלגין; סחרחורות משכיבה לישיבה; בעיות זיכרון - לעיתים חסרות לו מילים בשיחה, לוקח זמן להבין את שרואה כאשר מסתכל על תמונה, איטי בקריאה לעומת מה שהיה קודם, עובד במידה מוגבלת ומצומצמת בביתו, מתקשה בזיהוי רחובות כאשר נוהג בלילה ועל כן צמצם נהיגתו בלילה. מסר כי אינו סובל יותר מחולשה בגפיים משמאל. בבדיקתו את התובע מצא פרופ' ירניצקי כי התובע "ערני ומשתף פעולה, השפה בגדר התקין. ציון המבחן המנטלי הקצר 30 (מלא). בדיקה נוירולוגית הסומטי, כולל עצבי הראש, כוח ותחושה בכפיים תקינה. לא הופקו החזרים בגפיים התחתונות, בבינסקי שלילי. יש תחושת סחרור כאשר קם משכיבה לישיבה ומישיבה לעמידה" (עמ' 3 לחוו"ד). המומחה הפנה את התובע לאבחון קוגניטיבי שבוצע בחודש דצמבר 2010. התובע שיתף פעולה באופן מלא, נמצאה יכולת אינטלקטואלית גבוהה, התמצאות תקינה ויכולת הפשטה טובה. נמצאו קשיים בתחומים הבאים: אנומיה וקריאה איטית, קושי באינטגרציה וארגון מידע חזותי, איטיות כללית, עם קשיים בקשב ובריכוז, ניטור ירוד ונוקשות חשיבתית. נמצא קושי בארגון ועיבוד של מידע מורכב. פרופ' ירניצקי לא מצא בבדיקתו חסר נוירולוגי, פרט להעדר החזרים בגפיים התחתונות וכן כי באבחון הקוגניטיבי זוהו כאמור קשיים במספר לא קטן של תחומים. עקב כך קבע לתובע בגין מצב בתר חבלתי, עם הפרעות בתחומים הסומטיים והקוגניטיביים נכות נוירולוגית בשיעור של 20% לפי סעיף 29 (11)(א)(3) ? לתקנות. סך כל נכותו הרפואית המשוכללת של התובע הינה בשיעור של 28%. מצבו הרפואי של התובע בלא כל קשר לתאונה בשנת 2007 הגיש התובע למל"ל תביעה לקצבת נכות כללית בגין התקף לב שעבר בשנת 2003 ומחלת הלוקמיה בה לקה בשנת 2005. התובע נבדק על ידי הוועדה הרפואית במל"ל וזאת על ידי מומחים רפואיים לרבות אורתופד שבדקו בגין מצב לאחר שבר בפרק כף יד ימין אשר נקבע כי לא הותיר נכות. כן נבדק התובע במהלך התקופה שמשנת 2007 ועד לשנת 2010 הן בגין תחלואיו עקב התאונה והן בגין תחלואיו שאינם קשורים לתאונה לרבות בגין ערמונית, סכרת ועוד. בשנת 2010 נקבעה לתובע בגין תחלואיו שאינם קשורים לתאונה ובגין התאונה, נכות צמיתה ואובדן כושר עבודה לתקופה של מספר חודשים בגינם שולמו לו גמלאות. תמצית טענות הצדדים תמצית טענות התובע אביא להלן את תמצית טענות התובע: פגיעתו של התובע הנה פגיעה רב מערכתית קשה הכוללת חבלת ראש קשה, שברים באזור ארובת העין הימנית, שברים בצלעות ובחוליות, פגיעה בריאה וקשיים בנשימה; תקופת ההחלמה והאשפוזים היתה ארוכה ובמהלכה נדרש התובע לעזרת בני משפחתו וכן לעזרת צד שלישי בשכר בין היתר, בהתחשב בעובדה כי הינו גרוש; מאז התאונה ובגינה סובל התובע מכאבי ראש עזים, סחרחורות, מליקויים קוגניטיביים הבאים לידי ביטוי בקושי בזיכרון, קשיים בקשב וריכוז, אנומיה וקריאה איטית, קושי באינטגרציה וארגון מידע חזותי, איטיות כללית, ניטור ראייתי ירוד, נוקשות חזותית וקושי בארגון ועיבוד של מידע מורכב; נכותו התפקודית הינה משמעותית ובגינה אינו מסוגל לנהל את משק ביתו לבדו, ומאז שחרורו הוא נדרש לעזרת צד שלישי בשכר בסכום של 700 ₪ לחודש מעבר לסך של 600 ₪ ששילם עובר לתאונה; מגבלותיו כתוצאה מהתאונה תלכנה ותחמרנה ככל שיתבגר; תחלואיו שאינם קשורים לתאונה אינם מגבילים אותו והינם חסרי כל משמעות תפקודית; כתוצאה מהתאונה נדרש התובע להוצאות רפואיות בגין טיפולים רפואיים לרבות תרופות, חגורת גב והוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים והוא מעריך את הוצאותיו בסך של 30,000 ₪; בתקופת אשפוזו וכן לאחריה לא היה מסוגל לבשל לעצמו ועל כן נאלץ לרכוש לעיתים מזון מוכן שהסתכם להערכתו בסך כולל של כ- 10,000 ₪; יש לפצותו בגין 28% נכות ו- 133 ימי אשפוז. תמצית טענות הנתבעת אביא להלן את תמצית טענות הנתבעת: עובר לתאונה ובלא כל קשר אליה הוכר התובע כנכה על ידי הביטוח הלאומי וזאת במסגרת נכות כללית וקבל קצבה בגין נכותו הרפואית ואי כושר עבודה. התובע עבר אוטם שריר הלב בגינו בוצע לו צנתור והוכנס סטנד ומאז הוא מצוי בהשגחה, כן חלה בלוקמיה המצויה ברימיסיה. בנוסף סובל התובע מהגבלה בתנועות פרק יד ימין שהינה ידו הדומיננטית וזאת בגין אי סדירות תוך מפרקית בעקבות שבר שנגרם לו מספר שנים קודם לתאונה. זאת ועוד, כפי שעולה מהתיעוד הרפואי סובל התובע מסכרת, יתר לחץ דם, שומנים בדם, כולסטרול ובקע סרעפתי, בגינם הוא מקבל טיפול תרופתי ונמצא במעקב רפואי; ככל שהתובע מוגבל - מוגבלות זו אינה קשורה לתאונה אלא לתחלואיו שאינם קשורים לתאונה; נכותו הרפואית של התובע חסרת כל משמעות תפקודית בשים לב לגילו, למצבו הרפואי שאינו קשור לתאונה ולאורח חייו; הנכות הרפואית בתחום האורטופדי נקבעה בגין שברים בחוליות עם תזוזה ללא הגבלה שנרפאו ונכות זו חסרת כל משמעות תפקודית הן כפי שנקבע בפסיקה והן כפי שעולה מהראיות שהובאו; התובע חזר לפעילות גופנית של הליכה יום יומית ורכיבה על אופניים וכן נוטל חלק בפעילות של שחיה; הנכות בתחום הנוירולוגי נקבעה בגין מצב בתר חבלתי עם הפרעות בתחומים הסומטיים והקוגניטיביים. יחד עם זאת, לא נמצא בבדיקה חסר נוירולוגי כפי שגם אישר התובע בפני המומחה. מהראיות שהובאו עולה כי מצבו הקוגניטיבי של התובע השתפר מאז האבחון שבוצע לפני מספר שנים. התובע ממשיך לעסוק בהשקעות בשוק ההון ומשתתף בקורסים שונים; עוד ביום 7.4.10 נכתב בעת ביקור התובע במרפאת החוץ של ביה"ח שיבא כי הינו פעיל ועצמאי בביתו ללא צורך בעזרה ובהשגחה, קורא, שומע מוזיקה, לומד במסגרת קורסים ספרות, תקשורת בין אישית ועוד; נכותו הנוירולוגית של התובע חסרת כל משמעות תפקודית. התובע אינו נוטל תרופות בתחום זה ונכותו הרפואית אינה מצדיקה סיוע הזולת, שעה שהוכח שאת כל פעולות ADL הינו מבצע לבדו וללא כל בעיה; עדותה של הבת הנה עדות של בן משפחה שיש לקבלה בהסתייגות מרובה; במהלך חקירתו הנגדית של התובע הוברר כי אינו לוקה בכל בעיות זיכרון שעה שידע להשיב לטיעונים שהוצגו בפניו, לרבות בדבר מצבו התפקודי התקין מאז התאונה; כל הטיפול הרפואי התרופתי שהתובע מקבל הינו בגין תחלואיו שאינם קשורים לתאונה; יש לדחות את טענות התובע בדבר עזרת צד שלישי. התובע נמנע מלזמן את אותה עוזרת בית שהינו מעסיק לטענתו, וכן נמנע מלהגיש דו"ח רציפות מהמל"ל המעיד על התשלומים ששלם לאותה עוזרת בית, לפני ולאחר התאונה. מוצע לפצות את התובע בסך של 5,000 ₪, בגין עזרת צד שלישי לעבר ו- 10,000 ₪ בגין עזרת צד שלישי לעתיד; יש לדחות את טענות התובע לפיצוי בגין הוצאות רפואיות והוצאות בגין אוכל מוכן; התובע זכאי לפיצוי בפריט הנזק הלא ממוני בגין 28% נכות ו- 127 ימי אשפוז בלבד, כפי שהוכח מהתיעוד שהוגש על ידי הנתבעת; מכל פיצוי שיפסק לתובע יש לנכות את תקבולי המל"ל שקבל בגין התאונה וכן את התשלום התכוף ששולם לו, הכל תוך שיערוך מתאים. הכרעה הנכות התפקודית כאמור, נותרה לתובע בגין התאונה נכות משוכללת בשיעור של 28%. בנוסף לוקה התובע בין היתר, ממחלת הסוכרת; אירוע לבבי של אוטם שריר הלב; מחלת לוקמיה שברמיסיה; ומצב לאחר שבר בפרק יד ימין. על אף תחלואיו, בין אם אלו הקשורים לתאונה ובין אם אלו שאינם קשורים לתאונה, למדתי הן מהתיעוד והן מהתרשמותי מהתובע בחקירתו הנגדית כי לתחלואיו אלו יש השלכות תפקודיות בשיעור נמוך יותר מכפי שנראה לכאורה וכי נכותו התפקודית בגין התאונה נמוכה מנכותו הרפואית. משהתובע יצא לפנסיה מוקדמת כ-10 שנים עובר לתאונה, ומשעובר לתאונה וכן לאחריה לא עבד - איני סבור כי יש מקום לכמת את נכותו התפקודית. נכותו התפקודית של התובע כיום מגבילה אותו במידה מסוימת בחיי היום יום, אולם נראה כי בעתיד על רקע כלל מצבו הרפואי השפעתה תלך ותגדל. יובהר כי נתתי דעתי כי עסקינן בפגיעה רב מערכתית ובתקופת החלמה ארוכה יחסית, אולם כאמור, התרשמתי מהראיות ומעדות התובע כי מגבלותיו התפקודיות נמוכות מהנכות הרפואית. עזרת צד שלישי לעבר ברי כי בעת אשפוזו וכן בסמוך לאחריה נדרש התובע לעזרת צד שלישי וזאת גם במהלך האשפוז. התובע נפגע פגיעה אורתופדית שהגבילה את יכולתו להתנייד וכן פגיעה נוירולוגית שחייבה השגחה והמצאות אנשים סביבו, מעבר לטיפול שסופק לו על ידי הצוות הרפואי בביה"ח ובמהלך השיקום שלאחריו. במהלך אשפוזו, שכר התובע שירותי עזרה בעלות של כ-2,300 ₪ נומינלי וכן הסתייע בשתי בנותיו שסעדו אותו הן בביה"ח והן בשבועיים הראשונים שלאחר שחרורו מביה"ח כאשר הבת התגוררה עמו. עוד יצוין כי התובע הינו גרוש ומתגורר בגפו בביתו. לטענת התובע, עובר לתאונה העסיק עוזרת בית בעלות חודשית של 600 ₪ וכי מאז שחרורו ובגין התאונה הינו שוכר שירותים אלו בעלות של 1,300 ₪ לחודש. התובע וסיבותיו עמו, נמנע מלהציג תיעוד או ראיות אובייקטיביות לתמיכה בטענתו. יחד עם זאת, סביר כי נוכח מגבלותיו התובע אכן נדרש מפעם לפעם לעזרת צד שלישי מוגברת. לאור האמור לעיל, מצאתי לפסוק לתובע על דרך של אומדנה פיצוי בסך של 25,000 ₪ לפי ערכו למועד פסה"ד בגין עזרת צד שלישי לעבר, בין בשכר ובין בגין עזרת קרובים מוגברת. עזרת צד שלישי לעתיד באשר לעתיד- התובע הינו כיום כבן 69 שנים, תוחלת חייו של אדם בן גילו הינה 84 שנים. סבורני כי במרוצת השנים יגבר הצורך בעזרת צד שלישי בין בעבודות הבית ובין לצרכי התארגנות ותפקוד בכלל תפקודי החיים. ההחמרה במצבו צפויה על רקע הפגיעה הקוגניטיבית והירידה הצפויה במרוצת השנים בתפקוד הקוגניטיבי בלא כל קשר לתאונה. יש להביא כמו כן בחשבון כי התובע מתגורר בגפו. לאור האמור לעיל מצאתי לפסוק לתובע פיצוי גלובלי בסך של 55,000 ₪ בגין עזרת הזולת לעתיד. נזק לא ממוני בגין 28% נכות ו-127 ימי אשפוז הנני פוסק לתובע פיצוי בסך של 76,756 ₪. הוצאות רפואיות והוצאות ניידות לעבר ולעתיד התובע נדרש להוצאות רפואיות בגין תרופות, חגורת גב והוצאות נסיעה לטיפולים הרפואיים. כן נדרש מעת לעת להשתתפות בגין תרופות. התובע לא הגיש תיעוד המעיד על הוצאותיו ככל שקשורות לתאונה, למעט קבלות על סכומים פעוטים וכן קבלה על חגורה לגב בעלות של 1,000 ₪ נומינלי. מצאתי כי יש מקום לפסוק לתובע בפריט זה על דרך של אומדנה פיצוי בסך של 8,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, לרבות הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים. סיכום להלן סיכום נזקי התובע לפי ערכם למועד פסה"ד: נזק לא ממוני - 76,756 ₪ עזרת צד שלישי לעבר - 25,000 ₪ עזרת צד שלישי לעתיד - 55,000 ₪ הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה - 8,000 ₪ סה"כ - 164,756 ₪ תשלומי המל"ל כאמור, עובר לתאונה קבל התובע גמלת נכות כללית בגין תחלואיו שאינם קשורים לתאונה. בעקבות התאונה קבל תוספת קצבה לתקופה זמנית בסכום כולל של 9,441 ₪ נכון ליום 31.7.11. לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד זה ועד למועד פסק הדין בסכום של 629 ₪ וסך כל תשלומי המל"ל אותם יש לנכות מהפיצוי הינו 10,070 ₪. סוף דבר אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 154,686 ₪ בצרוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15.34%, הוצאות משפט ואגרת בימ"ש. הסך הנ"ל יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל, למעט ההוצאות ואגרת בימ"ש אשר תישאנה הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד כל הוצאה והוצאה. מהסכום הכולל יש לנכות את התשלום התכוף ששולם לתובע בסך של 20,000 ₪ וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום בפועל. עמוד השדרהתאונת דרכיםשברחוליות