תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה, כאשר משאית הנתבעים הגיחה לפתע מאחור במהירות, פגעה בחלקו האחורי של רכב התובעים, והדפה אותו אל עבר מעקה הבטיחות משמאל, ומשם, מעוצמת הפגיעה, נהדף הרכב לצדו השני של הכביש ונעצר. גרסת הנתבעים באשר לנסיבות התרחשות התאונה לטענת הנתבעים, התאונה אירעה עת נסעה משאית הנתבעים בנתיב הימני, כאשר רכב התובעים פגע בה בחוזקה בצד שמאל, ומעצמת הפגיעה נהדף רכב התובעים למעקה הבטיחות משמאל ולאחר מכן לימין. הראיות שהציגו הצדדים הצדדים הציגו את הראיות הבאות: כתבי הטענות, על נספחיהם. הודעות על התאונה. תמונות הרכבים ונזקיהם. עדויות הנהגים המעורבים בדיון לפניי. במהלך הדיון הגישו הנתבעים תמונות מטעמם, אשר לא הוגשו עם כתב ההגנה, מן הטעם שהוצאו ממכשיר הטלפון הנייד של נהג רכב הנתבעים. התמונות הוגשו וסומנו (נ/1) וניתנה לב"כ התובעים הזדמנות מלאה לעיין בהן ולחקור את נהג רכב הנתבעים ביחס אליהן. לפיכך, התמונות התקבלו כראיה. הכרעה לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים וטענותיהם אני מוצא לקבל את התביעה בחלקה, באופן בו 25% מהאחריות לקרות התאונה יוטלו על כתפי הנתבעים ו-75% מהאחריות לקרות התאונה יוטלו על כתפי התובעים. לאחר בחינת הראיות מצאתי שלא לקבל את גרסת נהגת רכב התובעים. גרסת נהגת רכב התובעים הייתה מבולבלת, לא עקבית ולא תואמת את ממצאי הנזק מטעם התובעת עצמה. כך, למשל: בכתב התביעה ואף בראשית עדותה של הנהגת בבית המשפט, נמסר כי משאית הנתבעים פגעה ברכב התובעים מאחור. ואולם, עיון בתמונות הנזק לרכב התובעים, כמו גם בדו"ח השמאי מטעמם, מעלה כי הרכב לא ניזוק בחלקו האחורי. בהמשך עדותה שינתה נהגת התובעים את גרסתה ומסרה, כי הפגיעה הייתה בפינה האחורית ובדופן. המדובר בגרסה כבושה ובהרחבת חזית. בהודעתה לחברת הביטוח מסרה הנהגת, כי משאית הנתבעת הגיעה מאחור ומימין, ואילו בראשית עדותה בבית המשפט העידה הנהגת כי המשאית הגיעה מאחור ומשמאל, ורק בהמשך שינתה את עדותה וחזרה לגרסתה בהודעה, לפיה המשאית הגיעה מאחור ומימין. בנוסף, מיקום הפגיעה במשאית הנתבעים אינו תואם את גרסת נהגת רכב התובעים. מהתמונות עולה כי מיקום הפגיעה במשאית הנתבעים הנו בחלק האמצעי של המשאית (שם נותרה דלת רכב התובעים, שנתלשה). אילו גרסת נהגת רכב התובעים הייתה נכונה, היה מצופה שמיקום הפגיעה יהיה בחלק הקדמי יותר של משאית הנתבעים, אך לא כך הדבר. גרסת נהג משאית הנתבעים הייתה אמנם ברורה ועקבית, אך לאחר בחינת הראיות אינני יכול לקבלה במלואה: הגרסה אינה מתיישבת במלואה עם הנזקים לרכב התובעים. רכב התובעים ניזוק גם בחלק האחורי של דופן ימין ומנגד ולא ניזוק בחזיתו (כתוצאה מההתנגשות עם המשאית. כן ניזוק בחזית מהמעקה, לאחר מכן). אילו גרסת נהג משאית הנתבעים הייתה נכונה במלואה היה מצופה לראות נזקים בפינה הימנית הקדמית שמקורם בהתנגשות בין הרכבים, ונזקים כאלו לא קיימים. אין חולק, כי רכב התובעים נהדף שמאלה, וגם נתון זה אינו מתיישב עם גרסת נהג משאית הנתבעים. הנתבעים לא זימנו לעדות עד ראיה לאירוע, על אף שפרטיו היו בידיהם, ובכך יש כדי לפעול ראייתית לחובת הנתבעים. נהג משאית הנתבעים העיד כי לא הבחין ברכב התובעים טרם התאונה. משקלול הראיות כולן אני מסיק, כי התאונה אירעה באשמתה העיקרית של נהגת רכב התובעים, אשר סטתה במידה ניכרת מכיוון נסיעתה והתקרבה בצורה מסוכנת למשאית הנתבעים. במקביל, יש להטיל אחריות לתאונה גם על נהג משאית הנתבעים, אשר התקרב אף הוא בצורה מסוכנת אל רכב התובעים. מסקנה זו נובעת הן מאופי הנזק לרכב התובעים, הן מכיוון הדיפתו לאחר הפגיעה, והן מעדותו של נהג משאית הנתבעים, לפיה לא הבחין ברכב התובעים טרם התאונה, ובהתחשב בחובת הזהירות המוגברת המוטלת על נהג משאית. לאחר ביצוע הערכה של התרומה היחסית של כל אחד מהנהגים לתאונה, אני קובע כי 25% מהאחריות לקרות התאונה יוטלו על כתפי הנתבעים ו-75% מהאחריות לקרות התאונה יוטלו על כתפי התובעים. סיכום התביעה מתקבלת בחלקה, באופן בו 25% מהאחריות לקרות התאונה מוטלים על כתפי הנתבעים ו-75% מהאחריות לקרות התאונה מוטלים על כתפי התובעים. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 13,013 ₪ בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 15.8.10, ועד ליום התשלום המלא בפועל. החזר אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 15.8.10, ועד ליום התשלום המלא בפועל. סך של 350 ₪, בגין שכר העדים בו חויבו התובעים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד ליום התשלום המלא בפועל. סך של 1,536 ₪, בתוספת מע"מ כחוק, בגין שכר טרחת עורך דין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד ליום התשלום המלא בפועל. תאונת דרכים