הלכה היא, כי בעל דין החפץ להסתמך על חתימה שנויה במחלוקת, חייב להוכיח את נכונותה. מכאן, כי נטל השכנוע בשאלה היחידה שבמחלוקת רובץ לפתחו של התובע. על מנת לעמוד בו, שלא בדרך של הצגת חוות-דעת מומחה לכתב יד (על יתרונותיה וחסרונותיה של דרך זו), הביא התובע את איילת, שהתיימרה להיות עדת ראיה לפעולת החתימה. 11. העדה לא התייחסה בתצהירה לשאלת זהות כותב המלים והספרות ע"ג השיק, ואף לא נשאלה על כך בחקירה הנגדית. מכל מקום, עדותה לא הופרכה, והיא אף לא נחקרה על עיקר עדותה. כשלעצמה - עדותה ראויה להתקבל. 12. אמנם, אי-הטבעת החותמת על שני שיקים נוספים מעוררת תהיות, והשוני בשם ובמס' תעודת הזהות אף הוא פועל לחובת התובע, אולם מאחר שלקושי הראשון ניתן הסבר (מדובר היה בארוע אחר, ובמחדל), והקושי השני ניתן להסבר בקלות (כפי שכבר נרמז, הרישום "אלי מן" נראה יותר כ"אלי מנ", וקל לשער כי בשעת כתיבת שם הנתבע, אם מחמת היסח הדעת ואם מכל סיבה אחרת, הופסקה הכתיבה ולא חודשה; ובאשר למס' תעודת הזהות - מדובר בשוני של ספרה אחת בלבד, בין 3 ספרות זהות, וסביר בעיני שבכתיבת המספר, שלא על ידי בעל תעודת הזהות בעצמו, תיתכן בנקל טעות של כתיבת 2222 במקום 2022). 13. מנגד, לחיזוק העדות ניצב השוני הבולט בסוגי הדיו, כנזכר לעיל, וכן הדמיון (לעין בלתי מקצועית) בין החתימה השנויה במחלוקת לבין 2 חתימות אחרות שאין חולק שהן של הנתבע. 14. הקשיים הנזכרים בסעיף 12 לעיל אינם חסרי-משקל, גם בהינתן ההסברים האמורים, אולם אני סבור שבשים לב למכלול, לרבות חיזוק הגרסה כאמור בסעיף 13 לעיל, עמד התובע בנטל הבאת הראיות הנדרש ממנו, ברמת הסתברות של 51%, כדי להעביר את נטל השכנוע אל כתפי הנתבע. 15. הנתבע, לבד מהכחשתו הסתמית את החתימה, לא הביא ראיה כלשהי. אמנם, מלכתחילה אין נטל הבאת הראיות רובץ לפתחו, אולם שעה שעתר במפורש להתיר לו להמציא חוות-דעת מומחה, אך נמנע בפועל מלעשות כן, בלא הסבר מניח את הדעת, נמצא עומד וידיו ריקות. 16. להחלשת גרסתו יש גם להצביע על חוסר הסבירות שבעצם הטענה, כי מזכירה במוסך - גם אם היא אחותו של בעלי המוסך - תחליט לפתע פתאום לזייף את חתימתו של אחד מלקוחותיה על חותמת ערבות, ובכך תסכן את חירותה בהסתבכות בפלילים בלא אינטרס נראה לעין, ובקשר עם סכום פעוט, יחסית. 17. נמצאנו, איפוא, עם ראיה מספקת לטובת התובע, ובלא ראיה מספקת לטובת הנתבע - שאליו עבר נטל הבאת הראיות. לפיכך, על פי כללי הראיה שבמשפט האזרחי - יש לקבל את התביעה. 18. התביעה מתקבלת בזה, איפוא, והנתבע יישא בהוצאות התובע, בשים לב, מחד, לסכום התביעה, ולעובדה שהתובע בחר שלא להביא חוות-דעת מומחה מטעמו; ומאידך, לאופן התנהלות התביעה, והדחיות שנגרמו בעטיו של הנתבע, לאור בקשתו - שלא מומשה - להביא חוות-דעת מומחה מטעמו-הוא; בסך של 3,600 ₪. סכום זה יתווסף על החוב בתיק ההוצאה לפועל. 19. הליכי ההוצאה לפועל (תיק מס' 1713076100) לגביית השיק יחודשו, ככל שלא ייפרע החוב כולו תוך 30 יום. מסמכיםזיוף חתימה