לבית המשפט הוגשו 4 תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים: מדובר בתאונת שרשרת בה היו מעורבים שישה כלי רכב אשר יוצגו לפי סדר תנועתם כדלקמן: הראשון - סובארו. השני - פיגו בבעלות קל אוטו שירותי מימון בע"מ בו נהג מר בוריס. השלישי - פורד בו נהג מר ערן צחר. הרביעי - מיניבוס בבעלות כל מוביל בע"מ בו נהג מר יוסף אלברט. החמישי - מזדה בבעלות ש. שלמה רכב בע"מ אשר בוטחה על ידי שלמה חברה לבטוח בע"מ ובו נהג מר דורון שני. השישי - משאית בבעלות מר רפי אליהו אשר בוטחה על ידי הכשרת הישוב ובה נהג מר יעקב סויסה. (מימין לשמאל) סובארו - פיגו - פורד - מיניבוס - מזדה - משאית תא"מ 38803-08-10 קל אוטו שירותי מימון בע"מ נ' צחר ואח' קל אוטו בעלת הפיגו הגישה תביעה בגין הנזקים שנגרמו לרכבה שנפגע מאחור. התביעה הוגשה נגד הנתבעים הבאים: מר ערן צחר שנהג בפורד, מר יוסף אלברט שנהג במיניבוס וכלל חברה לביטוח שביטחה אותו, מר שני דורון שנהג במזדה ומר יעקב סויסה שנהג במשאית. סכום התביעה עמד על סך של 24,710 ₪ (להלן: "תביעת הפיגו") תא"מ 16805-12-10 כל מוביל בע"מ נ' סויסה ואח' כל מוביל בע"מ הגישה תביעה בגין הנזקים שנגרמו למיניבוס. לטענתה המיניבוס נפגע מאחור ונהדף קדימה ולפיכך נגרמו לו נזקים מלפנים ומאחור. התביעה הוגשה נגד הנהגים בכלי הרכב שהיו מאחורי המיניבוס, דורון שני שנהג במזדה ומר יעקב סויסה שנהג במשאית. סכום התביעה עמד על סך של 70,807 ₪ (להלן: "תביעת המיניבוס"). מאחר שמבטחת המשאית הכשרת הישוב טענה להיעדר כיסוי ביטוחי, הגיש מר סויסה נהג המשאית הודעת צד ג' נגדה. ההודעה הוגשה גם נגד אבי-רם ר.ק.א. סוכנויות לביטוח בע"מ ונגד מר אליעד ז'אן ששימשו כסוכני הביטוח. תא"מ 45191-03-11 ש. שלמה רכב בע"מ ואח' נ' סויסה ואח' ש. שלמה רכב בע"מ ושלמה חברה לביטוח בע"מ הגישו תביעה בגין הנזקים שנגרמו למזדה. לטענתן רכבן נפגע מאחור ונהדף לעבר המיניבוס. לרכב נגרמו נזקים מלפנים ומאחור. התביעה הוגשה נגד נהג המשאית יעקב סויסה והמבטחת הכשרת הישוב. סכום התביעה עמד על סך של 54,993 ₪ (להלן: "תביעת המזדה"). לאור הטענה להעדר כיסוי ביטוחי הוגשה במסגרת תיק זה על יד מר סויסה הודעת צד ג' נגד המבטחת ונגד סוכני הביטוח באותה מתכונת שפורטה בתביעת המיניבוס. תא"מ 19113-04-12 אליהו נ' הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ בעל המשאית מר רפי אליהו תבע את הכשרת הישוב בגין הנזקים שנגרמו למשאית באירוע התאונה בסך של 15,649 ₪. כן הוא תבע פיצוי נוסף עקב גניבת המשאית שהתרחשה לאחר מכן. בגין מעשה הגניבה הוא פוצה על סך של 250,000 ₪ ולפיכך התביעה הוגשה בגין ההפרש המגיע לו לטענתו על סך של 77,000 ₪. סכום התביעה הכולל הפרשי הצמדה וריבית עמד על סך של 101,426 ₪ (להלן: "תביעת המשאית"). כללי נגד מר יעקב סויסה שנהג במשאית הוגש כתב אישום בו נטען בין היתר כדלקמן: 2. הנאשם נהג בעקבות רכב מזדה מספר 9211365 נהוג בידי מר שני דורון שנסע בעקבות מיניבוס 4015115 נהוג בידי יוסף אלברט אשר נסע אחרי פורד 7121660 נהוגה ע"י צחר עירן ואחריו פיגו 2344868 נהוגה ע"י לונדרדוב בוריס ואחריו סובארו 5518561 נהוגה ע"י סלגיב שבתאי. 3. הנאשם נהג בחוסר זהירות, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, לא שמר על רווח המאפשר לעצור את הרכב בכל עת כדי למנוע תאונה, התקרב יתר על המידה אל הרכב שלפניו, פגע בו והדף אותו אל המיניבוס אשר נהדף ופגע בפורד עד לפגיעה ברכב הסובארו. 4. כתוצאה מהתאונה נחבל נהג המזדה וכלי הרכב המעורבים ניזוקו. בדיון שהתקיים בבית המשפט לתעבורה הודה מר יעקב סויסה במסגרת הסדר טיעון ולפיכך הורשע במיוחס לו בכתב האישום. מר סויסה עתר לבית המשפט וביקש להתיר לו להגיש ראיות לסתור. בקשתו הועברה לתגובת יתר בעלי הדין. ב"כ כלמוביל הודיע כי אינו מתנגד לבקשה. יתר בעלי הדין לא מסרו את תגובתם. בנסיבות אלה נעתרתי לבקשה. בדיון שהתקיים ביום 26.5.2013 טען ב"כ שלמה כי לאור הרשעתו של מר סויסה בהסתמך על הודאתו, אין עוד מקום לשמוע ראיות אחרות שכן הודאתו מטילה עליו אחריות לאירוע התאונה. לאחר דיון במעמד ב"כ הצדדים חזרתי ואישרתי את החלטתי הקודמת. בין נימוקיי ציינתי כי הודאתו של מר סויסה, אינה שוללת אפשרות כי לפני פגיעת המשאית ברכב שלפניה היו התנגשויות בין כלי רכב נוספים. לאור זאת קבעתי שבית המשפט ישמע אך ורק ראיות ככל שיש בהן כדי להאיר על סוגיה זו. באותו דיון ביקש ב"כ קל אוטו למחוק את מר ערן צחר מכתב התביעה ונעתרתי לבקשה. בדיון נשמעו עדויות של הנהגים בארבעה כלי רכב. עדויותיהם של מר ערן צחר שנהג בפורד ושל נהג הסובארו לא נשמעו. לבקשת ב"כ סויסה הוריתי על קביעת דיון נוסף על מנת לאפשר את זימונו של מר צחר. בדיון הנוסף נשמעה עדותו של מר צחר. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בדיון נפרד שנקבע לצורך כך. עדויות הנהגים המעורבים בתמצית נהג הפיגו מר בוריס מר בוריס אמר שנסע בנתיב השמאלי. כלי הרכב לפניו האטו באופן פתאומי. הוא עצר את רכבו בהצלחה. הוא ראה שרכב הפורד שהיה מאחוריו עצר גם הוא. הרכבים לפניו החלו לנוע וכך גם הוא. באותו רגע הוא הרגיש מכה מאחור. הוא יצא מהרכב והבחין בפגיעה ברכבו מאחור. הוא לא ידע מהו סדר הרכבים ולא זכר את חילופי הדברים בין הנהגים. לדבריו הוא הרגיש מכה אחת בלבד. הוא אמר שהתאונה ארעה שנייה או שתיים אחרי שהחל לנוע קדימה. נהג הפורד מר ערן צחר . מר צחר אמר שנסע בנתיב השמאלי. הרכב שלפניו בלם בלימת פתע והוא עצר כמטר מאחוריו. מיד עם העצירה הוא הרגיש חבטה מאחור. לטענתו המיניבוס פגע בו והדף אותו אל הרכב שלפניו. רכבו נפגע מלפנים ומאחור ובעקבות הפגיעה רכבו היה כמו אקורדיון, כך בלשונו. הוא חש במכה אחת בלבד. בעדותו התברר כי קודם לנסיעתו בנתיב השמאלי הוא נסע בנתיב הימני וכי בסמוך לפני התאונה הוא עבר נתיב. בתשובה לשאלה בחקירה נגדית הוא אמר שבטרם עבר נתיב, הביט במראה ואותת וציין כי המיניבוס לא היה קרוב מדי אל רכבו. הוא נסע כבר בנתיב השמאלי ואז הבחין בעצירה לפניו ולכן הוא עצר. לדבריו מרגע העצירה ועד הפגיעה ברכבו חלפו כ- 5-7 שניות. על פי תיאורו כשעצר הוא ראה מאחוריו את המיניבוס דוהר, כך בלשונו. כשנשאל האם ייתכן שבמהלך המעבר בין הנתיבים הוא קיצר את מרחק הבלימה של המיניבוס, השיב שאינו יודע. נהג המיניבוס מר אלברט יוסף מר יוסף אמר שנסע בשיירה. כלי הרכב שלפניו החלו לבלום. הוא בלם לאט ואז קיבל מכה מאחור, שבעקבותיה פגע ברכב הפורד שלפניו. לטענתו ברגע הפגיעה הוא היה במרחק של כ-4-5 מטרים מהרכב שלפניו. לדבריו הוא הרגיש מכה אחת. לשאלת ב"כ סויסה הוא הבהיר שהמרחק בין המיניבוס לפורד אפשר בלימה. כשנאמר לו שנהג הפורד העיד כי עבר מהנתיב הימני לשמאלי השיב כי ראה את הפורד כשהוא בולם ולכן בלם אחריו. הוא לא ידע לומר האם הפורד הגיע מהנתיב הימני ולדבריו ראה את הפורד רק כשזה היה לפניו. כמו כן הוא לא ידע לומר מה קרה לפני רכב הפורד, אולם ידע לומר שקודם המיניבוס קיבל מכה מאחור ורק לאחר מכן המיניבוס פגע בפורד. נהג המזדה מר דורון שני מר שני אמר שנסע אחרי המיניבוס בנתיב השמאלי. המיניבוס בלם לפתע והוא בלם אחריו בלימה חזקה. הוא זכר שהצליח לעצור מספר סנטימטרים אחרי המיניבוס. לדבריו, הוא אף הספיק להישען לאחור ולהיאנח אנחת רווחה על כי הצליח לבלום. או אז רכבו קיבל מכה חזקה מאחור. בשלב זה איבד את הכרתו. לאחר שהתעורר התברר שהאוטו התכווץ והוא התקשה לפתוח את הדלת. אנשים שהיו במקום עזרו לו לצאת מהרכב. אחר כך הוא פונה באמבולנס לבית החולים. לטענתו, מרגע שעצר ועד שהרגיש מכה מאחור חלפו כ- 4 שניות. הוא אמר שמאחר שהמיניבוס הוא רכב גדול, לא ראה כלל מה היה לפניו. נהג המשאית מר יעקב סויסה מר סויסה אמר שנסע בנתיב השמאלי. הוא ראה את רכב הסובארו שהיה חמישה רכבים לפניו כשהוא עוצר עצירה פתאומית וחונה בשוליים. הוא העיד כי ראה את כלי הרכב שלפניו פוגעים זה בזה ואז הצטרף אחרון לתאונה. לדבריו, מאחר שהמשאית גבוהה הוא ראה את שהתרחש מקדימה. בתחילה ראה את רכב הפורד פוגע בפיגו, לאחר מכן ראה את המיניבוס פוגע בפורד ולבסוף את המזדה פוגעת במיניבוס. רק לאחר מכן הוא פגע עם המשאית במזדה. לשאלת בית המשפט השיב כי ברור שהפורד פגע בפיגו וכי זה נהדף קדימה. כמו כן העיד שראה את הפורד נהדף קדימה בעקבות פגיעת המיניבוס. לדבריו, הוא לא ראה אם המזדה הדפה את המיניבוס שהיה לפניה. הוא אמר שלאחר שפגע במזדה היא נהדפה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי להטיל את האחריות לתאונה על נהג המשאית מר יעקב סויסה. על אתר אומר כי בהחלטתי בקשר עם הבאת ראיות לסתור אפשרתי למר סויסה להביא ראיות המראות כי לפגיעת המשאית ברכב המזדה קדמו התנגשויות בין כלי רכב נוספים. למעט עדותו שלו, מר סויסה לא הביא ולו ראיה אחת בעניין זה. לאור זאת הודאתו בעקבותיה הורשע ועל פיה פגיעת המשאית גרמה לתאונת שרשרת כמפורט בסעיף 3 לכתב האישום, נותרה בעינה ודי בה כדי לקבוע את אחריותו לאירוע התאונה. זאת ועוד, עדותו של מר סויסה הותירה רושם שלילי. היא הייתה מתחמקת, בלתי עקבית ועמדה בסתירה לעדויות האחרות והכל כפי שיפורט להלן. ניכר היה שמר סויסה מנסה להרחיק ממנו את האחריות לתאונה לאחר שהבין את המשמעות הכלכלית של פסיקה נגדו, היה ויתברר כי לאירוע אין כיסוי ביטוחי מבחינתו. אין מחלוקת כי מר סויסה אחראי לנזק שנגרם לרכב המזדה מאחור שכן הוא הודה שפגע עם המשאית במזדה מאחור. בעדותו לפניי הוא אמר שהצטרף אחרון לתאונה לאחר שכלי הרכב שהיו לפניו לרבות המזדה היו כבר מעורבים בה. הוא הוסיף כי ראה במו עיניו את ההתנגשויות כולן. בסיכומיו, ב"כ סויסה חזר בו מהדברים והודה שהמשאית היא אשר פגעה במזדה והדפה אותה אל המיניבוס. להלן הדברים אותם אמר בא כוחו: "המשאית הגיעה, פגעה במאזדה מאחור והדפה אותה אל המיניבוס. למעשה, לשאלת ביהמ"ש אני מבהיר כי יש הודייה בתביעה של שלמה ובפגיעה מאחור במיניבוס" (עמוד 18 שורות 12-14 לפרוטוקול הדיון מיום 29.9.2013). משמעות דברים אלה היא שעדותו של סויסה, לפיה ראה את רכב המזדה פוגע במיניבוס קודם לפגיעת המשאית במזדה, אינה נכונה ולמעשה מטילה צל כבד על מהימנות גרסתו. השינוי בגרסת סויסה פועל לחובתו שכן סדר הפגיעות מהותי ומצוי בלב המחלוקת. יש לציין שבית המשפט היה מגיע למסקנה דומה גם אלמלא דבריו של ב"כ סויסה. זאת, לאור עדותם של מר אלברט יוסף נהג המיניבוס ושל מר דורון שני נהג המזדה. נהג המיניבוס אמר במפורש כי הוא הרגיש במכה אחת בלבד (עמוד 9 שורות 22-23 לפרוטוקול הדיון מיום 26.5.2013). בעדותו הודה מר סויסה כי בעקבות הפגיעה של המשאית במזדה היא נהדפה קדימה (עמוד 15 שורה 21 לפרוטוקול הדיון מיום 26.5.2013). אם הייתה נכונה טענתו של מר סויסה כי המזדה פגעה קודם לכן במיניבוס, אזי נהג המיניבוס היה מרגיש שתי חבטות. זאת ועוד, נהג המזדה שעדותו הייתה מהימנה עלי, ציין במפורש בעדותו כי הצליח לעצור וכי נאנח אנחת רווחה בשל כך (עמוד 12 שורות 17-18 לפרוטוקול הדיון מיום 26.5.2013). . בנוסף, מר בוריס שנהג בפיגו ומר צחר שנהג בפורד העידו גם הם כי חשו במכה אחת בלבד מאחור (ראה עדותו של מר בוריס מיום 26.5.2013 בעמוד 5 שורות 19-20 ועדותו של מר צחר מיום 11.9.2013 בעמוד 7 שורה 14). מר בוריס אף אמר שרכב הפורד עצר אחריו (עמוד 5 שורה 7 ועמוד 7 שורות 23-25 "חד משמעית הוא עצר"). בעדותו הוא אישר את דבריו של מר צחר על כך שהספיק לעצור אחרי הפיגו. עדויות אלה אינן מתיישבות עם עדותו של מר סויסה לפיה ראה בעיניו את הפורד פוגע בפיגו ורק לאחר מכן את המיניבוס פוגע בפורד. העובדה שכל הנהגים העידו על פגיעה אחת בלבד מתיישבת לחלוטין עם תאונת שרשרת אשר תחילתה בפגיעת המשאית במזדה. בעקבות פגיעה זו נהדפה המזדה אל עבר המיניבוס אשר נהדף אל עבר הפורד שנהדף לעבר הפיגו. בדיוק כפי שנטען בכתב האישום אשר בעובדותיו מר סויסה כאמור הודה. לנוכח עדותו של מר סויסה בדיון לפיה עובר לפגיעת המשאית במזדה הוא ראה את כלי הרכב מתנגשים בהתאם לסדר שפורט לעיל ולאור הודאתו בעובדות כתב האישום אשר מהן עולה כי פגיעת המשאית גרמה לתאונת שרשרת, היה צפוי שכל אחד מהנהגים בכלי הרכב שלפניו יחוש לפחות בשתי חבטות, ולא היא. ב"כ סויסה ניסה לטעון לקיצור מרחק הבלימה שנגרם בעקבות מעבר רכב הפורד בו נהג מר צחר מהנתיב הימני לנתיב השמאלי. לדבריו, יש להטיל את האחריות לתאונה בכל הקשור לנזק שנגרם למיניבוס מקדימה ולרכבים שלפניו על מר צחר. איני מקבל את טענתו בעניין זה. לא מצאתי כי למעבר רכב הפורד מהנתיב הימני לנתיב השמאלי יש קשר לתאונה. ראשית, מר סויסה עצמו בעדותו לפניי לא אמר דבר בעניין זה. מר סויסה כאמור טען שהמשאית גבוהה וכי ממקום מושבו הוא ראה את ההתנגשויות מתרחשות מול עיניו. מר סויסה לא הזכיר את מעבר הנתיבים של רכב הפורד כגורם לתאונה. הדבר אף לא נטען בכתבי הטענות מטעם סויסה. שנית, גם נהג המיניבוס לא ציין בעדותו את המעבר בין הנתיבים או את קיצור מרחק הבלימה כגורם לתאונה. הוא אף לא ציין כי הופתע מנוכחותו של הפורד במקום. להלן דברים בעדותו: "נסענו בשיירה, אני הייתי במיניבוס של כלמוביל, לפתע התחילו לבלום, גם אני בלמתי לאט לאט ואז קיבלתי מכה מאחורה פתאום, אז בלמתי ונכנסתי בפורד פוקוס שהיה לפני" (עמוד 9 שורות 12-13 לפרוטוקול הדיון מיום 26.5.2013) ובהמשך: "הייתי במרחק של 4,5 מטרים מהרכב שלפני" (עמוד 9 שורה 18). גם כשנשאל בעניין זה בחקירה נגדית של ב"כ סויסה השיב ברוח דומה: "ש. לפי העדות במשטרה אמרת שאתה נוסע במהירות 80,90 באיזה מרחק הפורד פוקוס היה ממך? ת. היינו במרחק כזה שיכולנו לבלום. זה היה אולי יותר מאורך האולם (עמוד 10 שורות 10-12). ובהמשך: "ש. נהג הפורד אומר שהוא נסע בנתיב הימני ותוך כדי נסיעה עבר לנתיב שמאלי ואז הרכב שלפניו התחיל לבלום ואז גם הוא? ת. אני ראיתי את הפורד בולם ואז גם אני בלמתי, אני לא יודע מאיפה הוא בא, כשאני ראיתי אותו הוא היה לפני, אני קיבלתי מכה ואז הוא קיבל את המכה" (עמוד 10 שורות 17-20). שלישית, מעדותו של מר צחר שנהג בפורד עלה שהתאונה התרחשה ללא קשר למעבר בין הנתיבים. הוא העיד שהוא אותת והביט במראה טרם המעבר (עמוד 8 שורות 18-19 לפרוטוקול הדיון מיום 11.9.2013), כי המיניבוס לא היה קרוב מדי אליו (עמוד 8 שורה 29) וכי חלפו 5-7 שניות מרגע שעצר ועד שחש בפגיעה מאחור (עמוד 9 שורה 27). ב"כ סויסה ניסה להיבנות מתשובתו של מר צחר כאשר לשאלה האם יתכן שהמעבר בין הנתיבים קיצר את מרחק הבלימה של המיניבוס הוא השיב שאינו יודע. לאור הדברים שהובאו לעיל אין בכך כל ממש. ער אני לאי הדיוקים בין גרסאות הנהגים עליהם הצביע ב"כ סויסה בסיכומיו. למשל ההבדל בין גרסת נהג המיניבוס לפיה בזמן הפגיעה ברכבו מאחור הוא לא היה בעצירה לבין עדות נהג המזדה כי המיניבוס היה בעצירה מוחלטת. לא מצאתי כי יש בכך כדי לשנות את מסקנתי. בהחלט ייתכן שיש אי דיוקים שנובעים מזיכרון לקוי של העדים. מדובר באירוע שהתרחש ב-17.9.2009 והעדויות נשמעו כמעט 4 שנים לאחר מכן. מכל מקום, מעדותו של נהג המיניבוס עלה במפורש כי היה מספיק מרחק בלימה וכי המכה מאחור מהמשאית היא אשר גרמה מבחינתו לאירוע ההתנגשות. ב"כ סויסה הצביע על הבדלים נוספים כמו מהירות הנסיעה, מיקום רכב הפיגו ביחס לרכבים האחרים וכיו"ב. איני סבור כי גם בהבדלים אלה יש כדי לשנות ממסקנתי שהאחראי לתאונה הוא נהג המשאית. כאמור לא ניתן להסתמך על עדותו של מר סויסה. כפי שפורט לעיל, עדותו לא התיישבה כלל עם העדויות האחרות ועמדה בסתירה לעובדות בהן הודה במסגרת כתב האישום ולפיכך איני מקבלה. הסכומים לתשלום לאור מסקנתי כי האחריות לתאונה חלה על מר סויסה הרי שדינן של התביעות כנגד בעלי הדין האחרים להידחות. אשר לסכומים לתשלום אלה יפורטו כדלקמן. בתביעת הפיגו, צרפה קל אוטו חוות דעת שמאי ולפיה נגרם לרכב נזק כולל ירידת ערך בסך 20,627 ₪. כן היא נשאה בתשלום שכר טרחת שמאי בסך של 700 ₪. אשר על כן ישלם לה מר סויסה את הסכום האמור בתוספת הצמדה וריבית כדין מיום 2.12.2009 ועד התשלום בפועל. בנוסף הוא ישלם לתובעת הוצאות משפט - אגרת בית משפט, שכר העד הפסוק ושכר טרחת עו"ד בסך של 4,000 ₪. מאחר שהתביעה כנגד כלל חברה לביטוח נדחתה מר סויסה ישלם לה הוצאות בגין שכר טרחת עו"ד בסך של 4,000 ₪. בתביעת המיניבוס, צרפה כלמוביל חוות דעת שמאי ולפיה נגרם לה נזק כולל ירידת ערך בסך של 69,507 ₪ וכן היא נשאה בתשלום שכר טרחת שמאי בסך של 1,300 ₪. אשר על כן ישלם לה מר סויסה את הסכום האמור בתוספת הצמדה וריבית כדין מיום 7.10.2009 ועד התשלום בפועל. בנוסף הוא ישלם לתובעת הוצאות משפט- אגרת בית משפט, שכר העד הפסוק ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪. בתביעת המזדה התובעת 2 צרפה מסמכי תשלום עבור נזק לרכב וחוות דעת שמאי בסך של 50,105 ₪. מר סויסה ישלם את הסכום האמור בתוספת הצמדה וריבית כדין מיום 26.10.2009 ועד התשלום בפועל. בנוסף הוא ישלם לתובעת הוצאות משפט - אגרת בית משפט, שכר העד הפסוק ושכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ₪. בתיקים אשר בהם הוגשו הודעות צד ג' על ידי מר סויסה אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בהודעות צד ג' או החלטה אחרת של בית המשפט. רכבתאונת דרכים