תביעה לתשלום שכר טרחה בגין שירות משפטי שניתן על פי הנטען, על ידי התובע שהינו עורך דין במקצועו, למינהל מקרקעי ישראל (להלן "המינהל"), כפי שיפורט להלן. 2. ביום 29.4.1999 הגיש התובע בשם המינהל, כנגד חברת כרמל ארט בע"מ (להלן "החוכרת"), לבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.א 547/99), תביעה לפינוי נכס מקרקעין הידוע כחלקה 8 בגוש 11548 (להלן "הנכס"), לתשלום חובות העבר בגובה 2,790,415 ₪, לביטול חוזה חכירה ולמחיקת רישום החכירה ורישום משכנתא לטובת בנק הפועלים בספרי המקרקעין (להלן "התביעה הראשונה"). הטיפול המשפטי הועבר לתובע בהתאם לחוזה הרשאה למתן שירותים משפטיים שנחתם בינו לבין המינהל ביום 29.3.1998 וצורף כנספח א' לתצהירו של התובע (להלן "חוזה ההרשאה"). בסעיף 11 (א) לחוזה ההרשאה נקבע כי שכר טרחתו של מיופה הכוח ישולם בהתאם לטבלת שכר טרחת עו"ד המתפרסמת ע"י לשכת היועץ המשפטי של המינהל (טבלת שכר הטרחה מיום 1.6.1998 צורפה כנספח ג' לתצהיר התובע, והיא תכונה להלן "טבלת שכר הטרחה"). 3. ביום 18.9.2002 נחתם בין המינהל והחוכרת במסגרת התביעה הראשונה, הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, לפיו הוסכם כי החוכרת תשלם דמי חכירה בגין השנים 1998-1992 על פי שומות שנתיות שייעשו למועד קובע של תחילת חודש אפריל בכל שנה ושנה. כן הוסכם כי השומה ל-1.4.99 תשמש כבסיס לעריכת היוון דמי החכירה לחידוש החוזה ל-49 שנים, החל מאותו מועד. עוד הוסכם, כי שמאים מטעם הצדדים ינסו להגיע להסכמה באשר לשומות השנתיות, וכי במידה ולא יגיעו להסכמה כאמור, תעבור המחלוקת לשמאי הממשלתי כפוסק שמונה על ידי בית המשפט על מנת שהוא יקבע את השומות לפי שיקול דעתו. עוד הוסכם כי החוכרת תשלם שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 45,000$ ארה"ב בתוספת מע"מ (פסק הדין צורף כנספח ב' לתצהיר התובע). 4. החוכרת לא שילמה למינהל מאומה על פי הסכם הפשרה הנ"ל כפי שיפורט להלן, פרט לשכר טרחתו של התובע אשר שולם על ידה בשני תשלומים, הראשון על סך של 111,650 ששולם ישירות לתובע ביום 18.9.2002 באמצעות צ'יק בנקאי, והיתרה בסך של 129,368.18 ₪ ששולמה לתובע באמצעות המינהל ביום 24.12.2003. 5. הסכם הפשרה לא מומש כאמור מאחר ושמאי הצדדים לא הגיעו להסכמה, ואז הגישה החוכרת ביום 20.11.2002, תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה (בת.א 950/02) למתן פסק דין הצהרתי בדבר בטלות פסק הדין אשר נתן תוקף להסכם הפשרה כמצוין לעיל (להלן "התביעה השנייה"). בגדרה של תביעה זו היא עתרה למתן צו זמני שימנע את יישומו של ההסכם. יודגש כי הייצוג בתביעה זו הועבר מתחילתו לפרקליטות מחוז חיפה במסגרת טיפול בתיק חדש. 6. הבקשה לצו זמני נדחתה, וביום 12.5.2004 תיקנה החוכרת את תביעתה השנייה והוסיפה סעדים כספיים תוך שהיא מצרפת את התובע כנתבע נוסף (העתק מכתב התביעה המתוקן צורף כנספח ה' לתצהירה של גב' בונה-שכטר מטעם המינהל). בתביעה זו טענה החוכרת, בין היתר, כי התובע נהג בחוסר תום לב בניהול המשא ומתן לפשרה על ידי הסתרת עובדות מהותיות (הסתרת חוו"ד שמאית), ואף העמיד את שכר טרחתו כתנאי עיקרי להגשת הפשרה לאישור בית המשפט (סעיפים 15 ו-16 בכתב התביעה השנייה). אי לכך, היא עתרה, בין היתר, לחייבו להשיב לה את הסכומים ששולמו לו על ידה כמתואר בסעיף 4 לעיל. 7. ביום 3.11.2006 פתח התובע, בהוראת המינהל, בהליכי גבייה דרך לשכת הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין שניתן במסגרת התביעה הראשונה. 8. החוכרת ביקשה לעכב את הליכי ההוצאה לפועל, ולאחר שבקשתה נענתה תחילה, היא נדחתה במהלך שנת 2008. 9. התובע הגיש הודעת פינוי לנכס בלשכת ההוצאה לפועל, וביום 20.7.08 קיבל הודעה לביצוע הפינוי ליום 14.8.08, אולם, המינהל הנחה אותו להקפיא את הליך הפינוי עקב ניסיון המינהל והחוכרת להגיע להסכמה במסגרת התביעה השנייה. 10. ביום 1.2.2010, כ-8 שנים לאחר מתן פסק הדין בתביעה הראשונה, ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה בתביעה השנייה בין המינהל, החוכרת והתובע (נספח ו' לתצהיר גב' בונה-שכטר). ההסכם נחתם על ידי התובע באמצעות בא כוחו. במסגרת הסכם פשרה זה נכללה עסקת שינוי ניצול הנכס, והחוכרת התחייבה לשלם דמי חכירה ודמי היוון על יסוד שומה חדשה לערך הקרקע שנערכה על ידי שמאי חיצוני מטעם המינהל, בסך כולל של 3.5 מיליון ₪. לטענת המינהל, הסכם פשרה זה הושג במאמץ ניכר שהושקע על ידי נציגיו בליווי הפרקליטות לאורך תקופה ממושכת, מבלי שהתובע היה מעורב ו/או שותף למאמצים אלה, והוא נועד להסדיר את חובותיה של החוכרת למינהל על פי שומה חדשה, ולהביא לחתימת חוזה חכירה מהוון בין הצדדים בתנאים שונים מאלה שהיו קיימים בין החוכרת לבין המינהל עובר להליכים המשפטיים, ובשונה מהסכם הפשרה בתביעה הראשונה. 11. לאחר קבלת פסק הדין בתביעה השנייה ומימושו בידי החוכרת, לא בוצעה כל פעולה בתיק ההוצאה לפועל בידי התובע. 12. התובע פנה למינהל בדרישה לשלם לו שכר טרחה בגין הליכי גבייה והוצאתו לפועל של פסק הדין בתביעה הראשונה בלשכת ההוצאה לפועל, בהתאם לתעריף שכר טרחה שנקבע על ידי ראש ההוצאה לפועל, אולם בקשתו נדחתה. יחד עם זאת, נוכח העבודה שנעשתה בלשכת ההוצאה לפועל ובהיקש מהוראת סעיף 1 (ט) לטבלת שכר הטרחה העדכנית של המינהל (נספח ז' לתצהיר גב' בונה-שכטר), שולם לתובע בחודש 8/10, לפנים משורת הדין לטענת הנתבעת, סך של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ. 13. התשלום לא הניח את דעתו של התובע, ומכאן הגשת התביעה דנן שבה עתר לחייב את המינהל לשלם לו סך של 399,968 ₪ בגין יתרת שכר טרחה המגיעה לו לטענתו עבור הליכי הגביה בהוצאה לפועל. 14. במהלך הישיבות המקדמיות, הועברה התובענה, בהסכמת הצדדים, להליך של בוררות שהתקיים בפני כב' השופט (בדימוס) א. רזי. אולם, לאחר השלמת ההליכים המקדמיים והגשת תצהירים במסגרת הבוררות, החזיר כב' השופט רזי "את המנדט לשמש כבורר בתיק הנדון" בשל עומס עבודה. 15. העדויות מטעם התובע העיד התובע בעצמו. מטעם הנתבעת העידו מר שלמה גרינברג אשר שימש כנאמן/רואה חשבון של החוכרת עד שנת 2004 וכבעל מניותיה ממועד זה ואילך, וגב' צפרירה בונה-שכטר המשמשת כיועצת המשפטית של המינהל מחוז חיפה. 16. דיון לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי אותן על רקע חומר הראיות שהוגש, הגעתי למסקנה כי התובע לא הוכיח זכאות לקבלת שכר טרחה נוסף/חדש מאת המינהל, ומשכך דין תביעתו להידחות. להלן נימוקי: טענות התובע לקבלת שכר טרחה אמורות להיבחן על פי חוזה ההרשאה אשר הסדיר את היחסים החוזיים בין הצדדים בכל הנוגע לתשלום שכר טרחה. בסעיף 11 לחוזה נקבע כי "שכר טרחתו של מיופה הכח ישולם בהתאם לטבלת שכר טרחת עו"ד המתפרסמת ע"י לשכת היועץ המשפטי של המינהל והמתעדכנת מעת לעת". בטבלת שכר הטרחה נקבע שיעור שכר הטרחה שאמור להשתלם למיופה כח על פי סוג השירות המשפטי הניתן על ידו. כך למשל, בסעיף 1 לטבלה נקבע שכר טרחה בגין תביעות כספיות המוגשות על ידי המינהל. בסעיף 2 נקבע שכר טרחה בגין תביעות כספיות המוגשות נגד המינהל. בסעיף 4 לטבלה נקבע שכר טרחה בגין תביעות פינוי או סילוק יד, ובסעיף 8 נקבע שכר טרחה בגין ביצוע פעולות בהוצאה לפועל. 17. בין הצדדים נטושה מחלוקת בשאלה תחת איזה קטגוריה אמורה להיבחן טענתו של התובע לקבלת שכר טרחה. בעוד שהתובע טוען כי זכאותו לקבלת שכר טרחה אמורה להיבחן על פי סעיף 8 לטבלה המתייחס לפעולות המבוצעות בלשכת הוצאה לפועל, טוען המינהל כי הזכאות אמורה להיבחן על פי סעיפים 1 או 4 לטבלה הנ"ל, המתייחסים לתביעות כספיות המוגשות על ידי המינהל או לתביעות פינוי. למרות שהנני מעדיפה בהקשר זה את עמדתו של המינהל, לא מצאתי צורך להרחיב בעניין, שכן אף אם הייתי מאמצת את החלופה שעליה הסתמך התובע, לא קמה לו זכאות לקבלת שכר טרחה. במה דברים אמורים? סעיף 8 לטבלה קובע כדלקמן: "שכה"ט בגין ביצוע פעולות בהוצל"פ יהא עפ"י קביעת יו"ר ההוצאה לפועל וישולם עם כל תשלום בפועל של כל סכום שנפסק" (ההדגשה אינה במקור) עינינו הרואות כי תשלום שכר טרחה היה מותנה בגבייה בפועל של כספים על ידי מיופי הכוח, ובענייננו, אין מחלוקת כי התובע לא גבה כל סכום מהחוכרת במסגרת הליכי הוצאה לפועל. 18. טוען התובע כי צו הפינוי שהוצא על ידו כמוהו כמיצוי הליך הגבייה בנסיבות המקרה שבפנינו, והדבר נכון שבעתיים כאשר אי מימוש צו הפינוי נבע מהוראת המינהל להקפיא את ההליכים כמתואר בסעיף 9 לעיל. לחילופין טען כי צו הפינוי עמד ברקע המשא ומתן שהתנהל בין המינהל לחוכרת במסגרת התביעה השנייה, והיווה טריגר לחתימת הצדדים על הסכם פשרה בתביעה הנ"ל, ומשכך יש לראות בו כמימוש הליך גביה. אין בידי לקבל טענה זו. הוצאת צו הפינוי אינו יכול להוות, מבחינה עקרונית, מיצוי של הליכי הגבייה בתביעה הראשונה, שכן סעד הפינוי היווה סעד אחד מבין סעדים נוספים, כספיים ואחרים, שנכללו בפסק הדין בתביעה הראשונה, ואשר אין חולק כי הם לא מומשו על ידי התובע. במצב דברים זה, הזכאות לשכר טרחה בגין הוצאת צו הפינוי, יכולה להיבחן, לכל היותר, על פי סעיף 4 לטבלה המתייחס לתביעות פינוי כמצוין לעיל, ועל פי סעיף זה, אין התובע זכאי לקבל שכר טרחה מעבר לשכר בסך של 241,018.18 ₪ ששולם לו במסגרת התביעה הראשונה. 19. גם הטענה כי צו הפינוי שניתן בתביעה הראשונה היווה טריגר לחתימה על הסכם הפשרה בתביעה השנייה לא הוכחה על ידי התובע, שכן מר שלמה גרינברג, בעל מניותיה של החוכרת, שלל מכל וכל טענה זו בעדותו, וציין כי בבסיס הסכם הפשרה בתביעה השנייה עמדו הטענות שהועלו על ידי החוכרת במסגרת תביעה זו, ורצונו של המינהל לסגור את הפרשה. וכך אמר בעדותו: "כתוצאה מזה הגשנו אוטומטית בקשה לביטול הנושא של פסה"ד, ובמקביל הגשנו תביעה אישית נגד אבנרי ונגד ממ"י עבור ההונאה הזו. תיק התביעה שלנו, במסגרת ההתנהלות שלו, לא התאים לממ"י, בגלל אירועים שקרו שם, וזה שימש הבסיס המרכזי לרצון של ממ"י להתפשר ולנסות לסגור את כל התיק עם "כרמל ארט" (עמ' 11 ש' 13-9) יצוין כי עדותו של מר גרינברג בסוגיה זו, לא הופרכה. עוד יצוין כי הסכם הפשרה בתביעה השנייה התבסס על מערכת הסכמית חדשה שהשתכללה בין הצדדים, ואשר כללה בין היתר, שינוי ניצול הנכס, עריכת שומה חדשה ותנאים שונים מאלה שנקבעו בהסכם הפשרה שהושג במסגרת התביעה הראשונה. לאור האמור לעיל, לא שוכנעתי בקיומו של קשר כלשהו בין צו הפינוי לבין הסכם הפשרה בתביעה השנייה. 20. התובע טען כי אין בסמכותו של המינהל להורות על הקפאת הליכי הוצאה לפועל, אלא על ביטול ההרשאה בהתאם לסמכות המוקנית לו בסעיף 16 לחוזה ההרשאה, ומשלא פעל המינהל על פי סמכותו זו, קמה לתובע הזכות לקבל שכר טרחה בגין הליכי הוצאה לפועל, משעה שראש ההוצאה לפועל קבע את השכר המגיע לו, על פי התעריף שנקבע בלשכת הוצאה לפועל (ראה סעיף 9 לסיכומיו). גם טענה אין בידי לקבל. ראשית, התובע הינו שלוח של המינהל בכל הקשור להליכי הוצאה לפועל, ועליו לפעול על פי הוראותיו. שנית, הזכות להקפאת הליכים הינה זכות חוקית הנתונה למינהל, ואין כל רבותא שהמינהל יזקק לה, ובלבד שהשימוש בה יעשה בדרך מקובלת ובתום לב, ובענייננו, לא הוכח כי המינהל הפר חובות אלה ו/או פעל משיקולים זרים. שלישית, הפרשנות שהתובע נאחז בה הינה פרשנות מאולצת העומדת בניגוד ללשון חוזה ההרשאה וטבלת שכר הטרחה, הכורכת כאמור את תשלום שכר טרחה בגביית הכספים בפועל על ידי מיופי הכוח. בנוסף, פרשנות זו יוצרת מצב אבסורדי לפיו נשללת מהמינהל הזכות לכלכל את צעדיו בהליכים הנוגעים אליו על פי שיקול דעתו, ומאידך, תוטל עליו חבות לשאת בתשלומים שונים, ולעיתים מופרזים כמו המקרה שבפנינו, על חשבון הקופה הציבורית, ללא כל הצדקה לכך. 21. המסקנה מכל האמור לעיל היא שלא שוכנעתי כי לתובע קמה זכות לקבל שכר טרחה נוסף ו/או חדש, בהתאם לחוזה ההרשאה וטבלת שכר הטרחה, בגין הליכי הגבייה שננקטו על ידו בלשכת ההוצאה לפועל, מעבר לתשלום סך של 7,500 ₪ ששולם לו על ידי המינהל, לפנים משורת הדין, כמצוין בסעיף 12 לעיל. 22. המינהל העלה טענת מניעות כלפי התובע מכח סעיף ויתור הדדי בין הצדדים שמופיע בהסכם הפשרה בתביעה השנייה, אולם לא שוכנעתי כי מניעות זו חלה על התובע, למקרה וזכותו לקבלת שכר טרחה, היתה מוכחת במסגרת התביעה דנן. 23. התוצאה היא אם כן, שדין התביעה להידחות, וכך הנני מורה. 24. התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. שכר טרחת עורך דיןשירותים משפטייםשכר טרחהעורך דין