פסק דין בנושא תאונת דרכים: קרע בגיד כתף ימין: הנכות הרפואית התאונה הוכרה בידי המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה" וועדה רפואית של המל"ל העמידה את שיעור נכותו של התובע ב-10% בהתאם לתקנה 42(ד)I לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1965 (התקנות) - פציעה בינונית בשרירי הכתף. לאחר התאונה עבר התובע אירועים בריאותיים בלתי קשורים כלהלן: ב-2008, נפגע בכתף ימין וכתוצאה מכך נגרמה לו נכות של 10% נוספים בכתף (סה"כ 20%). ב-2009 נפגע בברך ונגרם קרע ברצועה הצולבת. התובע עבר ניתוח לתיקון הפגיעה. ב- 2010, עבר אירוע לב וצינתור. הנכות התפקודית חלק מהותי במחלוקת שבין הצדדים נוגע לשאלת הנכות התפקודית. התובע סבור כי נוכח השפעות הפגיעה על עיסוקו יש לקבוע נכות תפקודית בשיעור 20% ואילו הנתבעת סבורה כי לא נותרה נכות תפקודית כלשהי (0%). נכות תפקודית נקבעת בידי בית-המשפט. הנכות הרפואית משמשת נקודת מוצא, אך יש להוסיף ולבחון את מכלול הנסיבות המשפיעות על נפגע מסוים לרבות גילו, השכלתו וכישוריו, וכן היקפה, אופייה ומיקומה של הפגיעה. בנוסף יש לבחון ראיות הנוגעות להשלכה התפקודית בפועל, למשל - שינויים שחלו בשכר הנפגע (ע"א 3049/03 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(3)792 [1995]; ע''א 2113/90 אדלר נ' סוכנויות דרום בע''מ [1992]; ע"א 6601/07 אבו סרחאן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ [2010]). התובע הוא אדם כבן 50, חסר השכלה, שאינו כשיר לבצע עבודה משרדית כלשהי. טרם התאונה עבד בנהיגת המשאית וכיום הוא עובד כמנופאי. לתובע הכשרה כטבח אולם מעולם לא השתלב בעבודה זו. מקצועו העיקרי של התובע לפני התאונה היה נהג משאית, ועבודה זו כרוכה בהפעלת הזרועות והכתפים הן בנהיגה עצמה והן בסחיבה של סחורות אל המשאית וממנה. השפעת הפגיעה בכתף על עבודה זו היא משמעותית. כיום עובד התובע כמנופאי בשכר נמוך משכרו לפני התאונה. השפעת הפגיעה בכתף בעבודה זו נמוכה יותר, אולם, כפי שציין התובע, הוא פוטר מעבודה קודמת כמנופאי, בין השאר משום שהתקשה במתן עזרה פיזית בעבודות אחרות. הנתבעת מציינת כי כושר עבודתו של התובע נפגע כתוצאה מפגיעותיו האחרות בכתף, בברך ואירוע הלב, וכי התובע יכול לעבור ניתוח שיטיב את מצב הכתף. לפיכך היא סבורה שלא נותרה נכות תפקודית. אינני מקבל את טענת הנתבעת. אכן, סביר שהאירועים הבריאותיים האחרים שחווה התובע משפיעים על תפקודו וכושר השתכרותו, אולם הביטוי להשפעה זו הוא בקביעת בסיס שכרו של התובע ולא בקביעת הנכות התפקודית כתוצאה מהפגיעה בתאונה. אשר לסוגיית הניתוח - הואיל ולא הובאו ראיות להשפעת הניתוח, להיקף השיפור בעקבותיו, ולסיכונים הטמונים בו, אין לקבל את הטענה שיש להפחית את נכותו של התובע בשל יכולתו לעבור ניתוח מתקן. בהתחשב במכלול הנתונים, נקבע כי הנכות התפקודית היא 10% כשיעור הנכות הרפואית. ראשי הנזק כושר השתכרותו של התובע לפני התאונה עבד התובע כנהג משאית בחברת שפי אריזות בע"מ ושכרו החודשי היה כ-9,256 ₪, ומשוערך כ-10,828 ₪. התובע עזב את עבודתו בשפי אריזות כשנה אחרי התאונה, ללא קשר לתאונה. מאז ניסה לעבוד כעצמאי, ובהמשך שב לעבוד כשכיר, כנהג משאית וכמנופאי. בשנת 2011 עבד כמנופאי בחברת מ. דרורי בע"מ בשכר חודשי של כ-7,796 ₪, ומשוערך - 7,942 ₪. בשנת 2012 עבד כמנופאי בחברת היישריק פנחס בע"מ בשכר חודשי של כ-8,114 ₪. בנובמבר 2012 פוטר ולאחרונה (מאי 2013) חזר לעבוד בחברת מ. דרורי כמנופאי וכנהג. לאחר שעזב את חברת שפי אריזות סבל התובע מפגיעות בכתף ובברך ומאירוע לב. כפי שהובהר לעיל, סביר כי פגיעות אלו השפיעו על כושר התשכרותו מעבר להשפעת התאונה. לפיכך, בשקלול כושר שכרו לפני התאונה (שעמד על כ-11,000 ₪), ושכרו הנוכחי - שכבר כולל את הירידה שנגרמה כתוצאה מהתאונה ומהפגיעות הנוספות, מוערך כושר התשכרותו, לולא התאונה, ב-9,000 ₪. הפסדי השתכרות עבר לאחר התאונה שהה התובע בחופשת מחלה קצרה בה קיבל את שכרו מהמעסיק. התובע חזר לעבודה ללא הפסדי שכר ופוטר לאחר כשנה בשל סכסוך עם המעביד וללא קשר לתאונה. לאחר פיטוריו התקשה התובע להשיג עבודה וניסה מזלו כעצמאי (מ-1/11/08). כחודש לאחר מכך (30/11/08) נפגע פגיעה חמורה בברכו ובאפריל 2009 עבר ניתוח. נסיונו לעבוד כעצמאי נכשל והוא צבר הפסדים. בהמשך סבל מתקופות אבטלה, תקופות אי-כושר וכן עבד כשכיר. התובע סבור כי יש לייחס את כל הפסדי שכרו, לרבות תקופות האבטלה, לתאונה נושא התביעה, ולמיצער מבקש פיצוי בסך 121,831 ₪ בהתאם לנכות של 20% לכל תקופת העבר. הנתבעת סבורה כי לא נגרם הפסד שכר כלשהו. בחינת הראיות שבתיק מגלה כי שכרו של התובע אכן ירד במהלך השנים, אולם לא הוכח קשר ישיר בין ירידת השכר לבין התאונה. התובע פוטר מעבודתו כשנה אחרי התאונה וללא קשר אליה, וסביר שכישלון נסיונותיו לעבוד כעצמאי או להשתלב בשוק העבודה נבע, בעיקר, מנסיבות פיטוריו ומהפגיעה בברך. עם זאת ברור כי קיומה של נכות תפקודית בכתף משפיעה השפעה מסויימת על יכולתו של התובע, שכישוריו היו בנהיגה ובעבודה פיזית, להשתלב בשוק העבודה, ולכן נפסק סכום גלובאלי של 35,000 ₪, השקול לכמחצית החישוב האקטוארי של הפסד השכר לפי הנכות התפקודית. הפסדי השתכרות לעתיד בהתאם לשכר, לגיל התובע ולשיעור הנכות, עומד הפסד השכר לעתיד, עד גיל 67, על סך של 143,584 ₪ (9,000*10%*159.5376). לסכום זה יש להוסיף הפסדי הפרשות לפנסיה בסך 14,000 ₪. עזרת הזולת התובע שהה בתקופת אי כושר קצרה. סביר כי נזקק לעזרה מסוימת מצד בני משפחה בתקופה שסמוך לתאונה וכן לאחריה, בשל אופי הפגיעה המקשה על שימוש ביד. עם זאת, מדובר בפגיעה שאינה מחייבת, בפני עצמה, עזרה לעתיד וסביר גם שפגיעותיו האחרות משפיעות יותר על רכיב זה. הפיצוי בראש נזק זה מוערך, באופן גלובאלי, בסך של 5,000 ₪. הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה התאונה היא תאונת עבודה ומכאן שמרבית ההוצאות הרפואיות מכוסות על ידי המל"ל. עם זאת קיימות הוצאות שבשגרה אין תובעים אותם. אני מעריך הוצאות אלו, בסכום גלובאלי, בסך של 5,000 ₪ לעבר ולעתיד. כאב וסבל בהתאם לדין, מגיע הפיצוי בראש נזק זה לסכום של 16,673 ₪ סיכום סה"כ מוערכים נזקיו של התובע בסכום של 219,257 ₪. ניכויים הואיל והתאונה היא תאונת עבודה יש לנכות סכומי כסף שקיבל התובע מן המוסד לביטוח לאומי, ועל פי סיכומי הנתבעת עומדים לאחר שיערוך על סך 31,352 ₪. סה"כ פיצוי לאחר ניכויים - 187,905 ₪. סוף דבר התביעה מתקבלת. הנתבעת תפצה את התובע בסכום של 187,905 ₪ בתוספת שכ"ט כדין והוצאות בסך 15,000 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום ולאחר מועד זה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין. קרעגידיםקרע בגידתאונת דרכיםכתפיים