##דוגמא לכתב תביעה:## ## א. תיאור בעלי הדין ## 1. התובע, מר _______ ת.ז. _________, הינו אדם פרטי המתגורר בכתובת _________, _________, והינו הבעלים של דירת מגורים ברחוב _________, _________ (להלן: "הדירה"). 2. הנתבע, מר _______ ת.ז. _________, הינו קבלן שיפוצים העוסק בתחום השיפוצים, וכתובתו לצורך הליכים משפטיים הינה _________, _________ (להלן: "הנתבע"). ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 17,850 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. 4. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע בהחזר אגרת בית המשפט ששולמה על ידי התובע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום ועד התשלום המלא בפועל. 5. כמו כן, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע בהוצאות שכר טרחת עורך דין בסך 3,200 ₪, בצירוף מע"מ כחוק, וכן בהוצאות משפט נוספות כפי שיפסוק בית המשפט. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 6. ביום 27/4/10 התקשרו התובע והנתבע בהסכם לביצוע עבודות שיפוצים בדירת התובע (להלן: "ההסכם"). ההסכם צורף כנספח א' לתצהיר התובע. 7. התמורה המוסכמת בגין עבודות השיפוץ עמדה על סך של 50,000 ₪. 8. התובע שילם לנתבע את מלוא התמורה המוסכמת בסך 50,000 ₪, כאשר סך של 27,100 ₪ שולם במעמד חתימת ההסכם, ויתרת הסכום בסך 23,000 ₪ שולמה בהמשך, במועדים שונים. 9. הנתבע הפר את ההסכם הפרה יסודית בכך שלא השלים את עבודות השיפוץ כפי שהתחייב, ועזב את הדירה מבלי להשלים את העבודות, למרות שקיבל את מלוא התמורה. 10. עילת התביעה נולדה במועד בו הנתבע נטש את העבודות ולא השלים את התחייבויותיו על פי ההסכם, וזאת לאחר שקיבל את מלוא התמורה. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 11. עניינה של תביעה זו הינו בסכום כספי שאינו עולה על 75,000 ₪, ועל כן הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית משפט השלום. 12. מקום ביצוע העבודות, הדירה, נמצא בתחום שיפוטו של בית משפט נכבד זה, ועל כן הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית משפט זה. 13. התביעה הוגשה בסדר דין מהיר בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, וזאת לאור סכום התביעה ומהותה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת הסכם יסודית ## 14. הנתבע הפר את ההסכם הפרה יסודית בכך שלא השלים את עבודות השיפוץ כפי שהתחייב, למרות שקיבל את מלוא התמורה המוסכמת בסך 50,000 ₪, ובכך גרם לתובע נזקים כבדים. 15. התנהלות הנתבע, אשר כללה עבודה בעצלתיים, אי-רציפות בביצוע העבודות, ושימוש במספר מצומצם של פועלים, מהווה הפרה של חובתו לבצע את העבודות במקצועיות וביעילות הנדרשת. 16. נטישת הדירה על ידי הנתבע, תוך השארתה במצב גרוע משהייתה טרם תחילת השיפוץ, לאחר שקיבל את מלוא התמורה, מהווה הפרה בוטה של ההסכם ושל חובת הנאמנות והמקצועיות המוטלת עליו כקבלן. 17. הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו לבצע את כל העבודות המפורטות בהסכם, ובכך הותיר את התובע עם דירה שאינה ראויה למגורים ועם צורך לשכור קבלן אחר להשלמת העבודות. 18. הפרת ההסכם על ידי הנתבע גרמה לתובע נזקים ישירים ועקיפים, לרבות הצורך לשלם לקבלן חלופי, הפסד דמי שכירות ועוגמת נפש, כפי שיפורט להלן. ## אי-ביצוע עבודות חיוניות ## 19. הנתבע הודה, באמצעות חוות דעת המומחה מטעמו, כי לא ביצע עבודות בשווי כולל של 17,850 ₪ מתוך העבודות שהיה עליו לבצע על פי ההסכם המקורי בין הצדדים. 20. אי-ביצוע עבודות אלו, אשר נכללו במפורש בהסכם, מהווה הפרה של התחייבויותיו החוזיות של הנתבע ופגיעה מהותית בציפיית התובע לקבל דירה משופצת באופן מלא. 21. העבודות שלא בוצעו על ידי הנתבע היו חיוניות להשלמת השיפוץ ולהפיכת הדירה לראויה למגורים, ואי-ביצוען חייב את התובע לשאת בעלויות נוספות להשלמתן. 22. התובע שילם לנתבע את מלוא התמורה המוסכמת, ועל כן אי-ביצוע חלק מהעבודות, כפי שהודה הנתבע בעצמו, מחייב את הנתבע להשיב לתובע את הסכום ששולם בגין עבודות אלו. 23. הסכום של 17,850 ₪, בגין העבודות שלא בוצעו, מהווה נזק ישיר וברור שנגרם לתובע כתוצאה מהפרת ההסכם על ידי הנתבע, ועל הנתבע לפצות את התובע בגינו. ## קבלת תמורה מלאה ללא השלמת עבודה ## 24. הנתבע קיבל מהתובע את מלוא התמורה המוסכמת בסך 50,000 ₪, וזאת עוד בטרם השלים את ביצוע כל עבודות השיפוץ כפי שהתחייב בהסכם. 25. דרישת הנתבע לקבל את יתרת התמורה במהלך השיפוצים וטרם סיום העבודות, תוך איום כי לא ימשיך בביצועם, מהווה ניצול לרעה של מצבו של התובע וחוסר תום לב. 26. התובע נאלץ לשלם לנתבע את מלוא התמורה המוסכמת, מתוך אמונה כי הנתבע ישלים את העבודות, אך הנתבע ניצל זאת ונטש את העבודה מבלי להשלימה. 27. קבלת תמורה מלאה עבור עבודה שלא בוצעה במלואה, כפי שהודה הנתבע בעצמו, מהווה עשיית עושר ולא במשפט מצד הנתבע, ועל כן עליו להשיב את הסכום ששולם ביתר. 28. העובדה שהנתבע קיבל את מלוא התמורה אך לא השלים את העבודות, מחזקת את טענת התובע להפרת הסכם יסודית ומצדיקה את חיובו בהשבת הסכומים ששולמו בגין עבודות שלא בוצעו. ## דחיית טענת קיזוז בגין עבודות נוספות ## 29. טענת הנתבע בדבר ביצוע עבודות נוספות בשווי של למעלה מ-100,000 ₪ או 150,000 ₪, ללא הסכם בכתב וללא סיכום לעניין התמורה, אינה סבירה ואינה משכנעת, במיוחד לאור העובדה שההסכם המקורי נערך בכתב. 30. הנתבע לא הגיש תביעה שכנגד ולא העלה טענת קיזוז מפורטת ומכומתת בכתב ההגנה או בתצהירו, כנדרש על פי הפסיקה, ביחס לתמורת העבודות הנוספות הנטענות. 31. הנתבע לא הציג קבלות, תוכניות עבודה, או עדות עובדיו, או כל ראיה אחרת, לחיזוק גרסתו בדבר ביצוע עבודות נוספות בהיקף כה נרחב. 32. כימות העבודות הנוספות נעשה רק באמצעות חוות דעת משלימה של המומחה מטעמו, וגם אז לא נעשה הדבר לפי הרשימה שפירט הנתבע בנספח ב' לכתב ההגנה, אלא לפי רשימה אחרת, ומהווה הרחבת חזית אסורה. 33. הנתבע לא שלח לתובע מכתב דרישה לתשלום יתרת התמורה בגין העבודות הנוספות הנטענות טרם הגשת התביעה, דבר המעיד על כך שלא ראה עצמו זכאי לתשלום זה. ## אי-הוכחת הפסד דמי שכירות ## 34. התובע לא הוכיח כי תקופת השיפוץ התארכה שלא לצורך בשלושה חודשים, וכי נגרם לו הפסד דמי שכירות בסך 18,000 ₪, וזאת בהיעדר תקופה מוסכמת לסיום השיפוץ בהסכם. 35. בהסכם בין הצדדים לא נקבע מועד סיום לעבודות השיפוץ, ועל כן לא ניתן לקבוע כי התארכות העבודות מהווה הפרה של ההסכם או גורמת לנזק בגין הפסד דמי שכירות. 36. התובע לא הציג חוות דעת מקצועית באשר לזמן הסביר הנדרש לביצוע העבודות המוסכמות, ועל כן טענתו בדבר התארכות בלתי סבירה של השיפוץ לא הוכחה. 37. עדותו של התובע בלבד, בדבר סיכום בעל פה על תקופת ביצוע של חודש-חודש וחצי, אינה מספקת על מנת לבסס טענה מקצועית זו, במיוחד כאשר ההסכם בכתב אינו כולל התייחסות לכך. 38. בהיעדר הוכחה מספקת לקשר סיבתי בין התנהלות הנתבע לבין התארכות תקופת השיפוץ והפסד דמי השכירות הנטען, אין מקום לפסוק פיצוי בראש נזק זה. ## אי-הוכחת עוגמת נפש ואבדן ימי עבודה ## 39. התובע לא הוכיח את טענתו בדבר עוגמת נפש בסך 5,000 ₪ ואבדן ימי עבודה, וזאת בהיעדר ראיות מספקות לכימות נזקים אלו. 40. עוגמת נפש הינה ראש נזק שאינו ניתן לכימות מדויק, ועל מנת לפסוק פיצוי בגינו יש להציג ראיות משמעותיות המעידות על סבל ממשי וחריג, דבר שלא נעשה במקרה זה. 41. התובע לא הציג אסמכתאות או אישורים רפואיים המעידים על עוגמת נפש חריגה שנגרמה לו כתוצאה מהתנהלות הנתבע. 42. כמו כן, התובע לא הציג כל תיעוד או אישור בדבר אבדן ימי עבודה, לרבות אישורי שכר או אישורי מחלה, ועל כן טענה זו נותרה ללא ביסוס ראייתי. 43. בהיעדר הוכחה מספקת לנזקים אלו, אין מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש ואבדן ימי עבודה. ## חוסר תיעוד מצב הדירה ## 44. התובע לא תיעד את מצב הדירה והעבודות שבוצעו על ידי הנתבע במועד הפסקת העבודה, ובטרם כניסת הקבלן החלופי, דבר המקשה על קביעת היקף העבודות שלא בוצעו. 45. מצופה היה מהתובע, בנסיבות בהן הוא טוען לאי-שביעות רצון מעבודת הנתבע ולנטישת העבודה, לבצע תיעוד מקיף באמצעות תמונות או חוות דעת מקצועית. 46. היעדר תיעוד מסודר של מצב הדירה במועד עזיבת הנתבע, מקשה על השוואה בין העבודות שבוצעו על ידו לבין העבודות שבוצעו על ידי הקבלן החלופי. 47. חוסר התיעוד פועל לחובת התובע בכל הנוגע לטענותיו בדבר היקף העבודות שלא בוצעו על ידי הנתבע, ועל כן יש להתבסס על הודאת הנתבע בלבד. 48. למרות חוסר התיעוד, הודאת הנתבע בדבר אי-ביצוע עבודות בשווי 17,850 ₪ מהווה בסיס מספק לחיובו בסכום זה. ## אי-הוכחת זהות עבודות הקבלן החלופי ## 49. התובע לא הוכיח כי המחיר ששילם לקבלן החלופי, מר _______ (להלן: "_______"), בסך 46,400 ₪, מהווה תמורה בגין אותה תכולת עבודה שהנתבע צריך היה לבצע לפי ההסכם ולא בוצעה על ידו. 50. הצעת המחיר של _______ אינה כוללת, למשל, נקודות חשמל, עבודות גבס ותקרה דקורטיבית, אשר נכללו בהסכם המקורי ובוצעו בפועל בדירה. 51. העובדה ש_______ לא מסר עדות, למרות שזומן, פועלת לחובת התובע בכל הנוגע לטענותיו בדבר זהות העבודות שבוצעו על ידו. 52. המומחים מטעם הצדדים, אשר ביקרו בדירה כשנה לאחר סיום השיפוץ על ידי _______, לא יכלו לדעת מי ביצע איזו עבודה, ועל כן חוות דעתם אינן מסייעות בהוכחת זהות העבודות. 53. בהיעדר הוכחה כי _______ ביצע בדיוק את העבודות שהנתבע היה אמור לבצע ולא ביצע, לא ניתן לחייב את הנתבע בעלות המלאה ששולמה ל_______. ## חוסר אמינות גרסת הנתבע ## 54. גרסת הנתבע, לפיה התובע דרש ממנו לעזוב את הדירה באופן חד צדדי, אינה מתיישבת עם העובדה שהנתבע קיבל את מלוא התמורה המוסכמת. 55. טענת הנתבע כי התובע נותר חייב לו כספים בגין עבודות שביצע, אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שלא הגיש תביעה שכנגד או דרישת תשלום כלשהי. 56. חוסר העקביות בגרסאות הנתבע, לרבות שינויים בכימות העבודות הנוספות בין כתב ההגנה לחוות דעת המומחה מטעמו, פוגעת באמינותו. 57. הנתבע לא הציג כל ראיה אובייקטיבית התומכת בטענותיו בדבר שינויים ותוספות בהיקף כה נרחב, או בדבר דרישת התובע לעזוב את הדירה. 58. התנהלות הנתבע, אשר נטש את העבודה לאחר קבלת מלוא התמורה, מעידה על חוסר תום לב ועל ניסיון להתחמק מאחריותו החוזית. ## אחריות הנתבע להשבת כספים ## 59. לאור הודאת הנתבע כי לא ביצע עבודות בשווי 17,850 ₪ מתוך העבודות שהיה עליו לבצע על פי ההסכם, הרי שהוא חייב להשיב לתובע סכום זה. 60. חיוב הנתבע בסכום זה נובע מעקרונות דיני החוזים, לפיהם צד המפר הסכם חייב לפצות את הצד הנפגע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מההפרה. 61. השבת הסכום ששולם ביתר בגין עבודות שלא בוצעו, מונעת עשיית עושר ולא במשפט מצד הנתבע, אשר קיבל תמורה עבור שירות שלא סיפק במלואו. 62. הסכום של 17,850 ₪ מהווה נזק ישיר ומוכח שנגרם לתובע, ועל הנתבע לשאת באחריות מלאה לתשלום סכום זה. 63. חיוב הנתבע בסכום זה ישיב את המצב לקדמותו, ככל הניתן, ויפצה את התובע על הנזק שנגרם לו כתוצאה מהפרת ההסכם. ## הוצאות משפט ושכר טרחה ## 64. התובע נאלץ להגיש תביעה זו ולשאת בהוצאות משפטיות ניכרות, לרבות אגרות ושכר טרחת עורך דין, וזאת כתוצאה ישירה מהפרת ההסכם על ידי הנתבע. 65. מן הדין ומן הצדק לחייב את הנתבע בהחזר מלוא הוצאות המשפט שנגרמו לתובע, לרבות אגרת בית המשפט ושכר טרחת עורך דין. 66. חיוב הנתבע בהוצאות אלו יבטיח כי התובע לא ייצא נפסד כתוצאה מהצורך לאכוף את זכויותיו החוזיות בבית המשפט. 67. סכום שכר הטרחה המבוקש בסך 3,200 ₪ הינו סביר והולם את היקף העבודה המשפטית שנדרשה בתיק זה. 68. בנוסף, יש לחייב את הנתבע בהפרשי הצמדה וריבית על כל הסכומים שנפסקו, ממועד הגשת התביעה או מועד ההוצאה, ועד התשלום המלא בפועל. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##דוגמא לפסק דין:## תביעה בסדר דין מהיר, של מזמין כנגד קבלן שיפוצים לפיצויים בגין עלות השלמת עבודות השיפוץ באמצעות קבלן אחר (46,400 ₪), הפסד דמי שכירות לתקופת השיפוץ שהתארכה שלא לצורך בשלושה חודשים (18,000 ₪),ובגין עוגמת נפש (5,000 ₪). הצדדים התקשרו בהסכם לעבודות שיפוצים מיום 27/4/10 (להלן: "ההסכם", נספח א' לתצהיר התובע. צורף המקור ברוסית ותרגום לעברית). אין חולק שהתמורה לפי ההסכם היא 50,000 ₪. במעמד חתימת ההסכם קיבל הנתבע מהתובע סך של 27,100 ₪ ובהמשך קיבל סכומים נוספים בסך כולל של 23,000 ₪ (8,000 ₪ ביום 25/6/10, 10,000 ₪ ביום 28/5/10 ו- 5,000 ₪ ביום 6/6/10). לטענת התובע, הנתבע דרש ממנו לשלם את יתרת התמורה במהלך השיפוצים וטרם סיום העבודות, שאם לא כן לא ימשיך את ביצועם. התובע נאלץ לשלם לו את מלוא התמורה המוסכמת, כדי לקדם את ביצוע העבודות ואף שלא הושלמה העבודה (עמ' 14 ש' 1-8). התובע מציין עוד, כי האמין בנתבע שאשתו עבדה אצלו ולא תיאר לעצמו שיפול למלכודת כזו (ש' 14-10). הנתבע ביצע את העבודות בעצלתיים, כשהוא עובד שלא ברציפות ועם מעט פועלים (עמ' 15 ש' 13-20) ולאחר שקיבל את מלוא התמורה, עזב הנתבע את העבודה תוך שהוא משאיר את הדירה במצב יותר גרוע משהייתה. התובע שכר קבלן שיפוצים אחר שהשלים את עבודות השיפוץ בתמורה לסך של 46,400 ₪ (להלן: "סרדס"). לטענת הנתבע, במהלך ביצוע העבודות ביקש התובע מהנתבע לבצע עבודות נוספות או לשנות עבודות שבוצעו ולכן, ההסכם אינו משקף את תכולת העבודה שצריך היה לבצע ואת מה שבוצע (עמ' 20 ש' 12). העבודות שהוסכם שיבצע הן העבודות בנספח א' לכתב ההגנה. העבודות שביצע בפועל, מפורטות בנספח ב' לכתב ההגנה. בנסיבות ששונו העבודות, סוכם בין הצדדים שהתובע ישלם את היתרה בסך של 22,900 לאחר סיום כל שלב, ועד לגמר העבודה. התובע שילם לנתבע בדיוק את הסכום שהגיע לו בשלב שבו הפסיק את העבודה אצל התובע (לבקשת התובע). התובע דרש ממנו לעזוב ולא להגיע יותר לדירה. התובע פנה לנתבע במהלך ביצוע העבודות בדרישה לזרז את ביצוען. הנתבע סירב כיוון שהדרישה הייתה בלתי אפשרית. התובע צעק עליו ודרש ממנו לעזוב. התובע גרם באופן חד צדדי להפסקת ההתקשרות. הנתבע השאיר דירה מסודרת לאחר שביצע את רוב העבודות. לטענת הנתבע, לא סוכם בין הצדדים על מועד סיום העבודות. הדרישות לשינויים ותוספות האריכו את זמן הביצוע ומכל מקום, ביצוע העבודות הופסק, כאמור, חד צדדית ושלא כדין, ע"י התובע. יתר על כן, התובע נותר חייב כספים לנתבע בשל העבודות שביצע כמפורט בנספח ב' לכתב ההגנה. הראיות מטעם התובע הוגש תצהירו וכן חוו"ד שמאית של השמאי גרון. חוות הדעת התייחסה לשווי דמי השכירות שהפסיד התובע בשל התארכות העבודות וכן, לעלות השלמת העבודות בידי קבלן אחר. לפי חוות הדעת, שווי העבודות שהנתבע לא ביצע אף שנכללו בהסכם עימו הוא המחיר שסוכם עליו עם סרדס, בסך של 46,000 ₪. סביר שתכולת השיפוץ זהה בשים לב לכך שדרישת התשלום של הנתבע ושל השיפוצניק כמעט זהה וזאת, בפרק זמן כל כך קצר, שאין ספק שאינו מצדיק אותו שיפוץ פעמיים. יצוין כי סרדס זומן לעדות מטעם התובע, אך לא התייצב ובנסיבות אלה, ועל מנת שלא להכביר עלויות נוספות בניהול תיק זה, ויתר התובע על עדותו. מטעם הנתבע הוגש תצהירו וכן, חוו"ד של המהנדס קרני מיום 21/11/11 וחוו"ד משלימה מיום 21/3/12. בחוות הדעת הראשונה המומחה חיווה דעתו כי העבודות בוצעו ברמת גימור שמעל לרמה המקובלת והסטנדרטית. חוות הדעת לא התייחסה, כנדרש להסכם בין הצדדים או לשאלה איזה עבודות שכלולות בהסכם בוצעו ואיזה לא, ואין בה כל אומדן כספי. על כן הוגשה חוות דעת משלימה. בחוות הדעת המשלימה קבע המומחה, כי שווי העבודות שבוצעו הוא 104,200 ₪לפי מחירון דקל. כך קבע בעמ' 2 לחוות הדעת. יצויין כי הרשימה הנ"ל של המומחה, איננה עוקבת אחר נספח ב' לכתב ההגנה של הנתבע, שבה פירט הנתבע מהן לטענתו העבודות שביצע בפועל. בנוסף, בחן המומחה את רשימת העבודות לפי ההסכם וציין איזה חלק מהן בוצע ע"י הנתבע ואיזה חלק לא בוצע וקבע, כי מתוך העבודות שכלולות בהסכם בין הצדדים, לא בוצעו עבודות בשווי כולל של 17,850 ₪.לסיכום קבע (בעמ' 4), כי שווי העבודות שבוצע הוא 150,000 ₪, לפי חישוב של הגדלת העבודות המקוריות שבהסכם המקורי בכ- 300%, לעומת העבודות שהנתבע לא ביצע כאמור. יש לציין, כי המומחה לא נדרש בחוות דעתו להצעת המחיר של סדרס ותכולת העבודות לפי ההצעה (עמ' 24 ש' 25-20). הצדדים והמומחים נחקרו. הסיכומים הוגשו בכתב, זמן קצר לאחר הדיון. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את הראיות ועיינתי בכל החומר שהוגש לתיק בית המשפט, אני מקבלת את התביעה בחלקה בלבד. לא עלה בידי התובע להוכיח את טענתו כי המחיר ששילם לסדרס, קבלן השיפוצים שנקרא לסיים את העבודות לאחר עזיבתו של הנתבע, מהווה תמורה בגין אותה תכולת עבודה שהנתבע צריך היה לבצע לפי ההסכם, ולא בוצעה על ידו. העובדה שהתובע שילם לסרדס סך של 46,000 ₪ שהוא סכום קרוב לתמורה לפי ההסכם בין הצדדים (50,000 ₪)ובסמיכות זמנים, אין בה כשלעצמה כדי להעיד שהנתבע לא ביצע כל עבודה או שהעבודה שביצע הייתה לקויה וכיוצ"ב, ואין בה כדי להוכיח שהנתבע איננו זכאי לתמורה כשלהי בגין עבודתו. אין תיעוד של מצב הדירה והעבודות שבוצעו בדירה ע"י הנתבע, נכון למועד שהופסק ביצוען על ידו, ובטרם נכנס סרדס לעבודה בדירה. זאת, אף שמצופה היה, כי התובע יבצע תיעוד בתמונות ו/או חוו"ד מטעמו, בנסיבות שלהן הוא טוען, דהיינו: כשהתובע אינו שבע רצון מעבודתו של הנתבע, עבודתו בדירה הופסקה מבלי שהשלים את ביצוע העבודות מצד אחד, אך קיבל את מלוא התמורה המוסכמת, מצד שני והתובע נדרש להתקשר עם קבלן אחר שסיים את העבודות במקום הנתבע ושילם גם לו עבור ביצוע העבודות המוסכמות. סרדס, כאמור, לא מסר עדות. הוצגה הצעת מחיר של סדרס מיום 22/7/10 ומסמך שחתום ע"י סדרס לאות שקיבל תשלומים לפי הצעת המחיר ביולי-אוגוסט 2010 (נספח ז לתצהיר התובע). הצעת המחיר כוללת פירוט של העבודות, שסרדס ביצע לפי טענת התובע. גם אם אניח שהתובע הוכיח כי סרדס ביצע את העבודות שמפורטות בהצעת המחיר, מעיון בהצעת המחיר עולה, כי היא איננה כוללת, למשל, נקודות חשמל (אלא הרכבת אביזרי חשמל ותליית גופי תאורה) וכי איננה כוללת עבודות גבס ותקרה דקורטיבית שמופיעות בהסכם בין הצדדים. ואולם אין חולק כי עבודות אלה - נקודות חשמל, גבס ותקרה דקורטיבית - בוצעו בפועל, הן קיימות בדירה ומופיעות גם רשימת העבודות שביצע הנתבע לגרסתו, בנספח ב' לכתב ההגנה. המומחים מטעם הצדדים ביקרו בדירה בשנת 2011, כשנה לאחר סיום השיפוץ ע"י סדרס, ואין להם ידע או יכולת לדעת מי ביצע איזו עבודה. המומחה מטעם התובע העיד כי הוא "לא יודע מה עשה הקבלן החדש ומה עשה הקבלן הישן. באתי למקום ואמרו לי תעבור אחד אחד תראה שביצעתי את העבודות כדלהלן. זה עבודות שיורי הבטיח שיעשה ולא עשה, תרשום ותסתכל שזה בוצע ותגיד כמה זה שווה. לא יודע מי עשה את זה. אם הנתבע או הד"ר עשה. ראיתי ואני יכול להעיד שהם בוצעו וכתבתי לך כמה שווים. חוץ מזה לא יודע כלום." לפי חוו"ד הנתבע, הנתבע לא ביצע עבודות בסך כולל של 17,800 ₪ ביחס לתכולת העבודה שלפי ההסכם ואולם מצד שני, הנתבע ביצע עבודות נוספות בשווי של למעלה מ- 100,000 ₪ (בעמ' 2 לחוות הדעת) או 150,000 ₪ (בעמ' 4 לחוות הדעת). גרסת הנתבע, שלפיה בוצעו עבודות נוספות בשווי של פי 2 או 3 מתמורת העבודה המקורית וזאת, ללא הסכם בכתב ואף מבלי שסוכם דבר לעניין התמורה, איננה משכנעת ואיננה סבירה, במיוחד כשהצדדים הקפידו לערוך במקור הסכם בכתב. הנתבע לא הגיש תביעה שכנגד ולא העלה בכתב ההגנה (ואף בתצהיר) טענת קיזוז מפורטת ומכומתת כנדרש לפי הפסיקה, ביחס לתמורת העבודות הנוספות שמגיעה לו לשיטתו. הנתבע לא הציג קבלות, תוכניות עבודה, עדות עובדיו וכיוצ"ב ראיות אחרות, לחיזוק גרסתו. כימות העבודות הנוספות נעשה רק ע"י המומחה מטעמו בחוות הדעת השניה. וגם אז לא נעשה הדבר לפי הרשימה בנספח ב' לכתב ההגנה, אלא לפי רשימה אחרת שערך המומחה מטעמו כשביקר במקום (אציין כי לא נעשתה ע"י הנתבע עבודת השוואה בין נספח ב' לרשימת המומחה). זוהי הרחבת חזית, ובצדק התנגד לכך ב"כ התובע. הנתבע אף לא שלח לתובע מכתב דרישה טרם ניהול הליך זה לתשלום יתרת התמורה המגיעה לו, לשיטתו, בעבור ביצוע העבודות הנוספות. בשים לב לטענת הנתבע, שהוא לא ביצע עבודות בשווי של כ- 17,850 ₪ אך עשה עבודות נוספות בסך של 100,000 ₪ או 150,000 ₪, מצופה היה שהנתבע יפעל לקבלת התשלום לפחות באמצעות מכתב דרישה, ולא יתנהל כמי שמוחל על זכותו הנטענת. נוכח האמור, אני דוחה את טענת הקיזוז של הנתבע בגין העבודות הנוספות שנטענו על ידו. לאור כל האמור, בהעדר תיעוד של מצב הדירה והעבודות כשהנתבע עזב אותה, משלא עלה בידי התובע להוכיח כי סרדס ביצע בדיוק את העבודה שהיה על הנתבע לבצע לפי ההסכם עימו, על פי הודאת הנתבע ביחס לכך שלא ביצע עבודות בשווי של 17,850 ₪ מתוך העבודות כמפורט בהסכם ומשדחיתי את טענת הקיזוז של הנתבע - אני קובעת, כי מתוך כל העבודות שהיה על הנתבע לבצע ובגינן קיבל את מלוא התמורה לפי ההסכם, הנתבע לא ביצע עבודות בשווי של 17,850 ₪; וכי סכום זה מתוך התמורה שקיבל הנתבע, עליו להחזיר לתובע. התובע לא הוכיח את עילות התביעה הנוספות: הפסד דמי שכירות לתקופת השיפוץ שהתארכה שלא לצורך בשלושה חודשים (18,000 ₪) ובגין עוגמת הנפש (5,000 ₪). לגרסת התובע, סוכם עם הנתבע, שהעבודות יבוצעו בתוך חודש-חודש וחצי (עמ' 13 ש' 15-20), אף שלא כתוב בהסכם דבר לעניין תקופת הביצוע. עוד העיד, כי "החברה השניה שהזמנתי סיימה את מרבית העבודות שזה היה נפח גדול יותר ממה שהנתבע עשה בשלושה שבועות. הזמן של חודש הוא סביר" (ש' 28-30). הנתבע הודה שעבד תקופה של כ- 3 חודשים אצל התובע, אך לטענתו לא היה סיכום של זמן והוא לא התחייב לסיים את העבודה במשך חודש ימים. עוד העיד, כי עשה עבודתו בזמן סביר וכי העבודה התארכה גם בשל תוספות ושינויים מצד התובע או אביו. נוכח קביעתי דלעיל, כי התובע לא הוכיח שסרדס ביצע מחדש את כל העבודות כאילו הנתבע לא עשה דבר, בהעדר תקופה מוסכמת לסיום השיפוץ בהסכם בין הצדדים ובהעדר חוו"ד מקצועית מטעם התובע באשר לזמן הסביר שדרוש לביצוע העבודות המוסכמות - לא הוכחה הטענה שתקופת השיפוץ הוארכה שלא לצורך. אין צריך לומר כי עדות התובע בח"נ כמפורט לעיל, לא די בה, על מנת לבסס טענה מקצועית זו. אני דוחה גם את התביעה בראש הנזק של עוגמת נפש ואבדן ימי עבודה שלא הוכחו. לא מצאתי ממש בשאר טענות הצדדים. סוף דבר: אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 17,850 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, בצירוף החזר של 26% מהאגרה שהתשלום נושא ה"ה וריבית כדין ממועד ההוצאה ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 3,200 ש"ח. בנסיבות העניין כמפורט לעיל, כל צד יישא בהוצאות המומחה מטעמו. כתב תביעהמסמכיםסדר דין מהירקבלןשיפוצניקשיפוצים