תביעה לפיצוי בסך 73,727 ₪, בגין נזקים שנגרמו לדירתו במהלך שיפוץ שנערך בדירת הנתבעת, המתגוררת בקומה שמתחתיו. התובע צירף לתביעתו חוות דעת הנדסית לפיה הנזקים הישירים שנגרמו לו כתוצאה ממעשי הנתבעת, מגיעים כדי 40,227 ₪. לאלה ביקש להוסיף פיצוי בסך 30,000 ₪ בגין עוגמת נפש וכן 3,500 ₪ עבור דיור חלופי לתקופת השיפוצים. הנתבעת בכתב הגנתה מכחישה כי נגרמו נזקים לדירת התובע כתוצאה מן השיפוצים בהם נקטה, ואף היא צירפה חוות דעת ממנה עולה לכאורה כי אין כל נזקים הקשורים לשיפוצים. בנסיבות אלה, ולנוכח המחלוקת בין מומחי הצדדים, הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הוא המהנדס שמחה פלדמן (להלן: "המומחה"). המומחה נתבקש לחוות דעתו בשאלה אם קיימים ליקויים או אי התאמות בדירת התובע, משך הזמן הדרוש לתיקון הליקויים ועלות התיקון בהנחה שיבוצע על ידי קבלן מזדמן, וכן אם הליקויים הללו קשורים לשיפוצים שביצעה הנתבעת. חוות דעתו של המומחה מיום 10.5.12, נערכה לאחר עריכת ביקורת הנדסית בדירת התובע ובדירת הנתבעת ובחינת טענות הצדדים. המומחה ציין כי על פי התשריטים של השיפוץ בדירת הנתבעת, מדובר בפירוק מחיצות בתוך הדירה, בהגדלת פתחים ובסגירתם. להלן הנזקים שמצא המומחה בדירת התובע, הנובעים מן השיפוצים בדירת הנתבעת: בחדר הצפוני - לא נמצאו סדקים, נמצאה התפוררות "רוֹבָּה" בשורה של אריחי טראצו, וכנראה גם שקיעה של אריחים שכבר תוקנה. המומחה מציין כי באזור זה לא נעשה כל פירוק של מחיצות או קורות, ולכן השקיעה בחדר הצפוני איננה תוצאה של השיפוץ, אלא בעיה מקומית בתשתית הריצוף. בחדר אמבטיה - לא נמצא כל סדק או שקיעה. בחדר הדרומי - נמצא סדק מעל דלת הכניסה והפרדה במחיצה העליונה. המומחה קובע כי בדירת הנתבעת באותו מקום נחצב פתח למיזוג אוויר ונחצב קטע של החגורה. המומחה מוצא לנכון לחייב את הנתבעת בתיקון הסדק לרבות סיתות הטיח לאורך הסדק וטיוח בטיח וברשת בעלות של 500 ₪. בפרוזדור - לא נמצאו סדקים. נמצאה שקיעה של שורת אריחים. עלות פירוקם והחזרתם לשימוש חוזר - 1,000 ₪. בחיבור בין פינת האוכל לחדר הדיור - נמצא סדק בהתרחקות של אריחים, אולם המומחה קובע כי מדובר רק בהעדר ביצוע תפר בין חלקי תוספות בניה ולא בליקוי כתוצאה מהשיפוצים. בחדר דיור - לא נמצאו סדקים או שקיעות הקשורות לשיפוצים. נמצאו רק סדקים כתוצאה מבלאי. במרפסת - נמצאו סדקים מעל המשקוף, אולם הם אינם קשורים לשיפוצים. סיוד - כתוצאה מהשקיעה באריחים בפרוזדור והצורך בתיקון המחיצה בחדר הדרומי, נוצר צורך בסיוד מחודש של הקירות והתקרה בפרוזדור ובחדרי השינה, לרבות הסרת צבע רופף, סתימת חורים וליטוש הקיר בעלות כוללת של 3,200 ₪. קילוף ציפוי טיח - אין קשר לשיפוץ שבוצע על ידי הנתבעת. גגון - אין קשר לשיפוץ שבוצע על ידי הנתבעת. בסך הכל עלות השיפוץ אותה קובע המומחה, בגין נזקים שנגרמו נוכח שיפוץ דירת הנתבעת, עומדת על סכום כולל של 7,000 ₪ כולל מע"מ. משך הזמן הדרוש לביצוע התיקונים עומד על שלושה ימי עבודה. בדיון ביום 2.12.12, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה, ייחקר רק המומחה מטעם בית המשפט, כאשר חוות הדעת הנגדיות של הצדדים ישמשו רק לצורך חקירתו הנגדית. יצוין כי בהחלטות מאוחרות יותר התרתי להגיש תצהירים קצרים באשר לנזקים עקיפים, אולם תצהירים כאלה לא הוגשו. בדיון ביום 16.9.13, העיד המומחה. ב"כ התובע הודיע כי הוא מקבל את האמור בחוות דעת המומחה. ב"כ הנתבעת חקר את המומחה בסוגיות שונות הקשורות לחוות דעתו. באשר לסדקים בחדר הדרומי, הסביר המומחה כי לנוכח השינויים שנעשו בדירת הנתבעת, הוא מניח שנעשה שימוש בקונגו או במכשיר מכני דומה, וכי לדעתו הסדק בחדר הדרומי, אכן נגרם כתוצאה מעבודת השיפוץ ומהדרך בה בוצעה העבודה, או למילותיו של המומחה, על פי הערכתו המקצועית, יש לחייב את הנתבעת בגין נזקים אלה. המומחה הסביר כי לפי שיקול דעתו המקצועי, הפגיעה בחגורה עשויה הייתה לגרום לאותו סדק, ולכן מצא לנכון לחייב את הנתבעת בסכום המינורי אותו קבע. באשר לשקיעת האריחים בפרוזדור, הסביר המומחה כי מדובר במרחק קטן מהמקום שבו נהרסה החגורה, ולכן הוא קבע כי יש מקום לייחס גם נזק זה לשיפוצים שביצעה הנתבעת. המומחה הסביר כי פגיעה בחגורה כפי שנעשתה, גם אם אין בה הריסה של כל החגורה, היא שגרמה לנזקים. באשר לסיוד הדירה, הסביר המומחה בעדותו כי לא הורה על צביעה של כל הדירה, אלא רק של הפרוזדור, החדר הדרומי וחדרי השינה. המומחה הסביר כי למרות שלא מצא נזקים בחדרי השינה, הוא מצא לנכון להורות על סיוד גם שלהם, כדי שיהיה צבע אחיד. הוא הסביר כי לא ניתן לצבוע רק את הקטע הספציפי של הסדק, ובאיזון בין סיוד הדירה כולה, לבין סיוד רק מקום הסדק, הוא החליט כי יש לצבוע גם אזורים סמוכים למקום הסדק. המומחה הסביר גם את העלויות שקבע לגבי ניקוי הדירה והוצאת הפסולת, הכרוכות בעבודת הטיח והסיוד. בחקירה הנגדית לב"כ התובע, הסביר המומחה כי לא קבע החלפת אריחים אלא רק הוצאתם, יישורם והשבתם למקום, נוכח העובדה שמדובר באריחי טראצו טובים עם פלחי אבן, שניתן לפרקם ולהציבם מחדש. ההלכה הפסוקה קובעת כי כאשר ממנה בית המשפט מומחה מטעמו, בדרך כלל יש לאמץ את חוות דעת המומחה. רק בנסיבות חריגות בהן עולה חוסר היגיון בולט בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, או הסתמכות על עובדות שלא הוכחו וכיוצא באלה, רשאי בית המשפט לדחות מסקנותיו של מומחה אובייקטיבי שמונה מטעמו. כב' השופט רובינשטיין קבע כי, ככלל ייטה בית המשפט להיסמך ביסודו של דבר על חוות דעתו של מומחה שמינה, מתוך ההנחה כי למומחה אין חלק ונחלה בסכסוך, וחובת הנאמנות שלו היא כלפי בית המשפט. אכן, שיקול הדעת נותר בידי בית המשפט, אולם נסיון החיים והשכל הישר מלמדים כי זהו החריג ואילו דרך המלך היא באימוץ חוות דעתו של מומחה בית המשפט (רע"א 2603/10, דורמ חברה לעבודות סלילה ופיתוח בע"מ נ' ירדני עבודות ביוב וניקוז בע"מ, (27/05/2010), שם, פסקה ד'). כדברי כב' השופט ג'ובראן, הפסיקה הדגישה את חשיבות מינויו של מומחה מטעם בית המשפט. המומחה הוא ידו הארוכה של בית המשפט. ישנה חשיבות רבה לעדות מומחה ממונה נייטרלי, ככלי מתווך בין העולם המקצועי לאולם בית המשפט והמומחה מאפשר לבית המשפט לקבל חוות דעת ברורה מטעמו שלו בנושאים הטעונים מומחיות. לכן, בנסיבות בהן מדובר בשאלה שבמומחיות, בדרך כלל ראוי לסמוך על מומחה שנתמנה מטעם בית המשפט (ע"א 916/05, שרון כדר נ' פרופסור יובל הרישנו ואח' (28.11.2007)). בענייננו, לאחר שעיינתי בחוות דעת הצדדים, בחוות דעתו של המומחה ושמעתי את עדותו בבית המשפט, התרשמתי כי יש מקום לאמץ את חוות דעת המומחה במלואה. בניגוד לטענת ב"כ הנתבעת, לא נראה כי המומחה נטה חסד לצד זה או אחר. כך למשל בעניין הסיוד, שהוא ההוצאה העיקרית, הוא לא הורה על סיוד הדירה כולה, אלא רק חדרים הסמוכים לסדקים שנגרמו בעקבות השיפוץ. בעניין המרצפות ששקעו עקב השיפוץ, המומחה לא הורה על החלפתם אלא על הוצאתם, יישור והשבה למקומם. יש ממש בטענת ב"כ הנתבעת בדבר הניסוח הבעייתי של המומחה בפסקה השנייה בעמוד 5, אולם המומחה בעדותו הבהיר כי הסדק בחדר הדרומי נגרם לפי חוות דעתו המקצועית כתוצאה מהשיפוץ (ע' 6 ש' 5-7 לפרוטוקול). המומחה השיב על כל השאלות שנשאל על ידי ב"כ הנתבעת ולא מצאתי פגם משמעותי בעדותו המצדיק את דחייתה. נוכח כל האמור לעיל, הרי שהנזק הישיר שנגרם לתובע כתוצאה מהשיפוץ שביצעה הנתבעת עומד על סך של 7,000 ₪ בלבד. באשר לנזקים עקיפים, כאמור הצדדים לא הביאו ראיות לכך, ובהתאם להחלטת המינוי של המומחה, למעשה הותר הדבר לשיקול דעת בית המשפט לאור הטיעונים של הצדדים. ב"כ התובע טען כי לתובע ולבני ביתו נגרמה עוגמת נפש רבה לאורך שנים, כתוצאה מהנזקים שנגרמו מהשיפוץ ונזק נוסף יגרם משלושת ימי התיקון. ב"כ הנתבעת טען כי מדובר בשיהוי משמעותי כאשר העבודות בוצעו בשנת 2004 והתביעה הוגשה על סף תקופת ההתיישנות, כאשר מדובר בנזקים מינוריים ביחס לתביעה. לאחר שאני שוקל את כלל נסיבות העניין, נראה לי נכון לקבוע פיצוי בגין נזקים עקיפים של עוגמת נפש וכיוצא באלה, באופן יחסי לעלות התיקון בסך 1,000 ₪ נוספים. הצדדים היו חלוקים באשר להוצאות. התובע דרש כי בנוסף לפיצוי הישיר והעקיף, יושב לו גם תשלום עבור אגרת בית משפט, שכר טרחת המומחה מטעמו, וחלקו בעלות המומחה מטעם בית המשפט. יודגש כי חוות דעת המומחה מטעם התובע שצורפה לתביעה, דיברה על נזקים בעלות של כ- 40,000 ₪, כמעט פי ששה מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט (!). יצוין כי המומחה מטעם הנתבעת, קבע כי אין כל נזק בדירת התובע כתוצאה מהשיפוץ. חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, מצאה כי קיימים נזקים בדירת התובע כתוצאה מהשיפוץ, אולם אלה נזקים מינוריים העומדים על 7,000 ₪ בלבד. במסגרת פסיקת השבת הוצאות שהוצאו, שומה על בית המשפט להביא בחשבון את ההוצאות בהן נשא כל אחד מהצדדים, בד בבד עם שיקולים אחרים, כגון הצורך להרתיע תובעים מהגשת תביעות מופרזות ומופרכות. בהתחשב בפער הגדול שבין כתב התביעה לנזק שנקבע בסופו של דבר, אינני מוצא מקום להשיב לתובע את עלות חוות הדעת המומחה מטעמו, אשר מן הסתם הפריז בקביעת הנזק כתוצאה מהשיפוץ. נוכח הפערים הגדולים כמתואר לעיל, נראה לי כי ראוי שכל צד יישא בעלות המומחה מטעמו וכן בעלות חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. שונים הדברים לגבי עדות המומחה בבית המשפט, שעה שב"כ התובע הודיע כבר בתחילת החקירה כי הוא מקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, וגם בסיכומיו לא חלק על חוות דעת המומחה (זאת למרות ששאל מספר שאלות בחקירה נגדית). בנסיבות אלה, אני נכון להשיב לב"כ התובע את הסכום ששילם בגין עדות המומחה בבית המשפט. מאותם שיקולים של מופרזותה של התביעה, נראה לי כי יש לחייב את הנתבעת רק במחצית האגרה ששולמה על ידי התובע. נוכח כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 7,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת חוות דעת המומחה 10.5.12, ועד ליום התשלום המלא בפועל, בצירוף סכום של 1,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, בתוספת הוצאות משפט בסכום כולל של 1,888 ₪, ובצירוף מחצית האגרה ששולמה על ידי התובע משוערכת למועד התשלום, והסכום ששילם התובע בגין עדות המומחה בבית המשפט משוערך ממועד תשלומו ע"י התובע למועד התשלום. יצוין כי התביעה הוגשה כתביעה לפיצוי כספי גרידא ועם מתן פסק הדין מסתיימים ההליכים. אין מקום לבקשת ב"כ התובע בסיכומים לפיקוח של המומחה על ביצוע התיקונים על פי חוות דעתו. המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים. זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי. מקרקעיןשיפוצניקשיפוצים