התובעת פונתה ממקום תאונת הדרכים אובחנה כסובלת מ - "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון. לא אובחנו שברים או ממצאים טראומתיים אחרים. התובעת טופלה ושוחררה לביתה בהוראות למנוחה, קומפרסים ונטילת משככי כאבים (נספח ב' לתצהיר התובעת). התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כתאונת עבודה. ביום 18.2.10 עמדה התובעת בפני וועדה רפואית אשר קבעה כי לא נותרה לה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. קביעת הוועדה הרפואית, לרבות הוועדה לערערים, מהווה קביעה לפי דין בהתאם לסעיף 6ב' לחוק הפלת"ד. קביעת המל"ל צורפה כראייה (נ/1). כעולה מסעיף 13 לכתב התביעה ומעדותה של התובעת, האחרונה שבה לעבודתה כשלושה שבועות לאחר התאונה, ביום 1.6.08. בחקירתה בבית המשפט התברר כי במהלך תקופת אי הכושר הרציפה בה שהתה [(19 ימים) ועוד ימים נוספים לא רציפים (10 ימים)] (נספח י"ב 1-5 לתצהיר תובעת) נפגעה התובעת בתאונה נוספת בידה השמאלית וטופלה (עמ' 5 שורות 21-26 לפרוטוקול מיום 12.2.13). לטענתה של התובעת, המשיכה לסבול מכאבים ופנתה לקבלת טיפול רפואי. בין השאר, בוצע לה מיפוי עצמות, E.M.G, C.T והיא הופנתה לטיפולי פיזיותרפיה. בנוסף, הופנתה התובעת לטיפול במרפאת כאב שם הומלץ לה לעבור טיפולי הידרותרפיה, לטענתה ללא הטבה. אלא מאי, בחקירתה של התובעת התברר כי חלקם של טיפולי הפיזיותרפיה שעברה היו כתוצאה מהתאונה הנוספת שעברה, בה נפגעה בידה, עניין אשר אינו חלק מהתביעה דנן. עוד התברר כי התובעת סובלת ממחלת הפיברומיאלגיה, שלא כתוצאה מן התאונה, ואת טיפולי ההידרותרפיה קיבלה כתוצאה מכך: "ש. נפגעת כתוצאה נוספת ביד? ת. כן, זה משהו אחר. ש. מתי זה קרה? ת. לא זוכרת ש. זה היה בזמן שלא עבדת אחרי התאונה שלנו? ת. כן ש. כמה זמן אחרי? ת. תוך כדי. הייתי בחופשת מחלה של התאונה שלנו... . . ש. מה קרה לך באירוע עם הדלת? יש לך פלסטרים על היד זה בגלל זה ת. לא. זה בגלל הפיברומיאלגיה... ש. טופלת ת. הלכתי רק לקופ"ח, עשו לי צילומים וזה היה מעיכה. עשיתי קומפרסים וכאלה וזהו ש. עשית פיזיותרפיה גם ת. קצת.... . "ש. שמו לך את היד בשמן פרפין בעקבות האירוע? ת. כן, במכון הפיזיותרפיה ש. בכמה טיפולי פיזיותרפיה היו בעקבות התאונה שלנו? ת. היו לי כמה סדרות. במצטבר היו שניים". (עמ' 5 שורות 7-26, עמ' 6 שורות 1, 15-18 לפרוטוקול מיום 12.2.13). ובהמשך... "ש. מפנה אותך ל/6. בדו"ח הטיפולים כתוב שעשית אמבטיית פרפין. זה טיפול לאצבע? ת. הייתי עושה אמבטיית פרפין לשתי הידיים לא בגלל הפגיעה עם הדלת של האוטו. שתי הידיים היו כל הזמן נפוחות. ש. בגלל איזה פגיעה? ת. היו לי בעיות בידיים ואז אובחנתי כפיברומיאלגיה. ש. אז טופלת בידיים בלא קשר לתאונה שלנו? ת. נכון.... ש. מפנה אותך לד/4, עשית 22 טיפולים וחלקם לא קשורים לתאונת הדרכים? ת. ניגשתי כתוצאה מהתאונה ואם היה לי שילוב עשו לי גם את זה וגם את זה". (עמ' 8 שורות 19-26, עמ' 9 שורות 1-2 לפרוטוקול מיום 12.2.13). (ההדגשות אינה במקור - י.א). נהיר, כי חלקם של הטיפולים אותם עברה התובעת ואותם היא הציגה כנובעים מהתאונה, היו כתוצאה בשל הפגיעה בכף ידה ובשל מחלת הפיברומיאלגיה ממנה היא סובלת. מעיון במוצגים נ/2-נ/4 עולה כי לא כל 14 טיפולי הפיזיותרפיה המאוזכרים באישור שהונפק ב - 8/2008 קשורים לתאונה. מהאמור לעיל עולה כי התובעת הסתירה מבית המשפט ומהצד שכנגד (במסגרת תשובתיה לשאלון) כי היא סובלת ממחלת הפיברומיאלגיה. עוד ובנוסף העידה התובעת כי עברה טיפולים שונים ובדיקות אשר אין להם קשר עם התאונה דנן: "ש. אילו טיפולים את מקבלת בעקבות מחלת הדאבת? ת. אני מקבלת תרופת ליריקה... ש. ולפני שאובחנת עשו לך כל מיני בדיקות הדמיה? ת. כן. כדי להגיע לאבחנה של פיברומיאלגיה... ש. אילו בדיקות הדמיה עשו לך בעקבות התלונות שלך? ת. עשיתי C.T . . ש. ואת סובלת מזה? (מהפיברומיאלגיה - י.א) ת. כן. ש. באיזה אופן מתבטא הסבל שלך? ת. כאבים בכל הגוף . . ש. כל זה בעקבות מחלת הדאבת? ת. כן . . ש. זה מפריע לך לישון בלילה? ש. בוודאי. זה חלק מהתסמינים. .ש. בחודש דצמבר 10' השבת לנו לשאלון. בין היתר שאלנו אותך אם יש לך מחלות שאת סובלת מהן ולא פרטת שאת סובלת מדאבת. מדוע לא פרטת? ת. אני התייחסתי לפגיעות כנראה. . . ש. אילו טיפולים נוספים קיבלת? ת. הידרותרפיה באשדוד, 15 טיפולים". עמ' 9 שורות 5-26, עמ' 10 שורות 1-8, 15-16 לפרוטוקול מיום 12.2.13). (ההדגשה אינה במקור - י.א). לאור האמור לעיל, ברי כי למרות שהתובעת סובלת ממחלת הפיברומיאלגיה, נטתה לייחס את מלוא מיגבלותיה והתיעוד הרפואי שברשותה, לרבות הטיפולים שעברה, לתאונה נשוא התביעה. התובעת, אמנם, טוענת כי לא הסתירה העובדה כי היא חולה בפיברומיאלגיה, ברם בתשובות לשאלון עליו נתבקשה להשיב, לא שיקפה את המציאות כהווייתה. גם בדיקת ההדמיה אותה עברה התובעת לא נעשתה בעקבות התאונה אלא נועדה לשלול כי הכאב ממנו סובלת התובעת נובע ממחלת הפיברומיאלגיה. כך גם לגבי קשיי השינה (בעניין זה העיד בעלה של התובעת כי קשיי השינה אינם קשורים לתאונה - עמ' 14 שורות 21-24), הטיפול בשמן הפרפין, טיפולי ההידרותרפיה ופנייתה למרפאת הכאב. התובעת עתרה בסיכומיה לפיצוי במספר ראשי נזק: כאב וסבל, עזרת הזולת בעבר והוצאות נסיעה בעבר. כאב וסבל התובעת, בסיכומיה, עותרת לפיצוי בגובה של 10% מהסכום המקסימאלי, בהתאם להוראת תקנה 2(ב) לתקנות הפיצויים ולנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו - 1976. התובעת מציינת כי סבלה רבות כתוצאה מהתאונה, היתה מרותקת למיטתה במשך 3 שבועות, היתה תלותית, כאובה ומוגבלת. עוד ציינה כי אין בעובדה שהיא סובלת מפיברומיאלגיה כדי להקטין הכאב והסבל מהם סבלה בשל התאונה. אין חולק כי התובעת לא אושפזה בעקבות התאונה ואף לא נגרמה לו נכות רפואית בעטייה. עם זאת, דומני, כי בנסיבות המקרה, בשים לב למשך תקופת אי הכושר שנקבעה לתובעת, המעידה על מגבלותיה אותה עת, ראוי להעמיד את הפיצוי בראש נזק על סך של 7,000 ₪. עזרת הזולת בעבר בתצהירה (סעיף 16) ובסיכומיה עותרת התובעת לפיצוי בגין עזרת הזולת בתקופה בה סבלה מכאבים ונאלצה לבלות זמן ניכר בבדיקות ובמעקבים רפואיים. עוד מציינת התובעת כי היתה מרותקת למיטה במשך 3 שבועות ונזקקה לעזרה מלאה במילוי צרכיה היומיומיים, לרבות באחזקת הבית. בעדותה סיפרה התובעת, כי נזקקה לעזרת בעלה בהסעות ברכב למשך תקופה של 3 חודשים (עמ' 13 שורות 9-11 לפרוטוקול מיום 12.2.13). עם זאת, בחקירתו הנגדית העיד בעלה של התובעת כי הסיע את התובעת לתקופה של 3 שבועות (!) - חודש (עמ' 14 שורות 12-15) בלבד. עוד הצהירה התובעת (סעיף 16 לתצהיר) כי בניה סייעו לה לאחר התאונה, ברם, להבדיל מהבעל, הם לא הצהירו ולא העידו בפני בית המשפט על כך. לאחר שנתתי דעתי למשך תקופת אי הכושר של התובעת, אופי פציעתה ומגבלותיה בעקבות התאונה, כמו גם מצבה הבריאותי הלקוי ללא קשר מוכח לתאונה, הרי שבשים לב להלכה הנוהגת לעניין פיצוי בני משפחה בגין עזרת הזולת (ראה: ע"א 327/81 ברמלי ואח' נ' חפוז ואח', פ"ד לח(3) 580) , מוצא אני לפסוק לתובעת פיצוי בראש נזק לעבר בסכום גלובלי של 1,000 ₪, באשר אני סבור כי העזרה שקיבלה התובעת ממשפחתה לא חרגה בהרבה מעזרה מקובלת מבן משפחה. הוצאות נסיעה לעבר התובעת בסיכומיה עותרת לפיצוי בסך של 4000 ₪ בגין הוצאות נסיעות לעבר, זאת משנאלצה להיות במעקב רפואי מתמשך, לנסוע לטיפולי הידרותרפיה באשדוד ולבקר את מספר רופאים אורתופדים ונגרמו לה הוצאות כספיות בשל שירותי הסעה מוגברים. התובעת לא הציגה ראיות כי נגרמו לה הוצאות נסיעה מוגברות ובחקירתה הנגדית אישרה כי טיפולי הפיזיותרפיה בוצעו במכון הפיזיותרפיה הסמוך, במרחק מטרים בודדים ממקום עבודתה ולכן היא לא נזקקה להסעה או להוצאות מיוחדות (עמ' 8 שורות 14-18 לפרוטוקול מיום 12.2.13). יש לציין כי התובעת העידה כי קופת החולים השתתפה בהוצאות הנסיעה בעלות סמלית (עמ' 11 שורות 15-16, 19-20, עמ' 6 שורות 5-6). בשים לב למגבלותיה של התובעת, אינני מוצא בסיס לטענה בדבר הגבלת ניידות, באופן המונע שימוש בתחבורה ציבורית ומחייב שימוש מוגבר ברכב פרטי או בהסעות. יחד עם זאת, לא מן הנמנע כי לתובעת נגרמו הוצאות מועטות בעקבות הצורך לקבל טיפול כזה או אחר בעקבות התאונה. אעמיד פיצוי זה על סכום של 500 ₪. סוף דבר הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 8,500 ₪ . לסכום זה יתוסף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15.34% (כולל מע"מ). כמו כן, בנסיבות העניין, נוכח הסכומים שנפסקו מול הסכומים שנדרשו על ידי התובעת, וכן בהתחשב בכך שחלק מן המסמכים אותם הציגה התובעת כקשורים לתאונה, התברר לגביהם כי לא כך הדבר, אין מקום לחייב את הנתבעת לשאת במלוא תשלומי האגרות. על כן, תישא התובעת באגרה ששולמה על ידה וכן בסכום אגרה נוסף של 2,000 ₪ מתוך יתרת האגרה שעל הנתבעת לשלם. הנתבעת תשלם את מלוא יתרת האגרה לגזברות בית המשפט ותקזז מסכום הפיצוי סכום של 2,000 ₪, חלקה של התובעת ביתרת האגרה כאמור. תשלומי הנתבעת ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום + אישורי מסירה. זכות ערעור תוך 45 יום. תאונת דרכיםירך