הגנת כישלון תמורה בתביעה שיטרית, בה מסר לצד שלישי שיקים "פתוחים", ואותו צד שלישי מילא כנפרע את שם התובע ומסר לידיו את השיקים? התביעה השטרית וטענות ההגנה 2. הנתבע משך על חשבונו בבנק הפועלים שני שיקים משורטטים (ת/1 - ת/2), עליהם נכתב "למוטב בלבד": האחד, על-סך 1,934 ₪ אשר זמן פירעונו הינו 2.10.2004, והשני, על-סך 1,934 ₪ וזמן פירעונו 2.2.2004. משהוצגו השיקים לפירעון, ועליהם שמו של התובע כנפרע, הם סורבו עקב הוראת ביטול. לפיכך הגיש התובע בלשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע השיקים. 3. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיקים, וטען כי התובע אינו אוחז כשורה בשיקים ואף אינו אוחז בעד ערך. הגרסה העובדתית אותה תיאר הנתבע הייתה כדלקמן: השיקים נשוא הבקשה (ושיקים נוספים) נמסרו על-ידי הנתבע לידי עמי שפסר (להלן: שפסר), שהציג עצמו כסוכן מכירות של חברת א.ש. דלתות בטחון ומוצרי מתכת בע"מ (להלן: החברה), המשווקת דלתות "שריונית חוסם", בעבור דלתות אותן הזמינה באמצעותו אשתו של הנתבע (להלן: מרים). משלא סופקו הדלתות במועד שסוכם ומשנעלמו עקבותיו של שפסר, ניתנה על-ידי התובע הוראת ביטול של השיקים (עוד בטרם הגיעו זמני הפירעון של השיקים). מאחר ושפסר לא העביר את השיקים אל החברה, אלא סיחר אותם לתובע, יש לראותם כשיקים שנגנבו מהנתבע, ואין התובע זכאי לקבל את תמורתם. התובע (כך לטענת הנתבע), אשר השלים בעצמו את הפרטים על פני השיקים, ידע כי מדובר בשיקים שאינם סחירים ושנמשכו על-ידי לקוחות של שפסר אשר לא יקבלו את התמורה בעבורה ניתנו. 4. בהסכמת התובע, ניתנה לנתבע ביום 6.7.2011 על-ידי הרשם (כתוארו אז) א' נעמן רשות להגן, ונקבע כי על הצדדים לפעול בהתאם להוראות פרק ט"ז 1לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינן תובענות בסדר דין מהיר. בישיבת ההוכחות החל הנתבע בהבאת ראיותיו, לאור כלל היפוך הנטל מכוח חזקת התמורה הקבועה בסעיף 29(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: הפקודה). כישלון תמורה 5. הגרסה העובדתית ובה טענות ההגנה פורטה בתצהירו של הנתבע (נ/1). בתצהיר ובדברי הנתבע בחקירתו הנגדית הובהרו נסיבות מתן השיקים לשפסר, וכישלון התמורה בגין אותם שיקים. 6. בתצהיר ציין הנתבע כי מרים הזמינה משפסר את הדלתות "בסוף חודש אוקטובר 2003 - תחילת חודש נובמבר 2003", וכי הוא מסר את השיקים "לפני אספקת הדלתות". בחקירתו הנגדית אישר כי הוא עצמו מילא את פרטי השיקים, למעט שם המוטב. כשנשאל האם מובן לו כי בהשאירו "פתוח" את שם המוטב, ניתן למלא בו כל שם, הוא השיב: "היום אני יודע. באותו רגע שמסרתי את השיקים לא ידעתי .." (עמ' 10). 7. בתצהירו ציין הנתבע כי "היינו אמורים לקבל את הדלתות עד לסוף חודש נובמבר, אך לא קיבלנו אותן" (סעיף 3 לתצהיר), אולם בחקירתו הנגדית הוא אמר כי למתן השיקים נלווה הסכם בעל-פה עם שפסר לפיו תוך שבוע או שבועיים יסופקו משקופי הדלתות "שזה שלב מוקדם לדלתות" ולאחר מכן יביא שפסר את הדלתות עצמן (עמ' 8 לפרוטוקול). לתצהירו של הנתבע צורפו, בין השאר, שני מסמכים המעידים על ההתקשרות עם שפסר: (1) טופס הזמנה / קבלה זמנית מס' 1310 מיום 31.10.2003 של החברה, בחתימת מרים, ובה מפורטים ארבעה שיקים וביניהם השיקים נשוא תביעה זו, ושפסר רשום כסוכן; (2) טופס הזמנה / קבלה זמנית מס' 1311 מיום 5.11.2003 של החברה, בחתימת מרים, ובה מפורטים ארבעה שיקים נוספים, ושפסר רשום כסוכן. במסמכים אלו לא נרשמו מועדי האספקה. 8. הוא ציין בתצהירו כי לאחר שהתברר כי שפסר לא העביר לחברה את השיקים, וכי אין סיכוי לאספקה של הדלתות שהוזמנו באמצעותו, הוא רכש דלתות מסוג "שריונית חוסם" מחברה אחרת ושילם תמורתן. לתצהיר צורף העתק מכתב מיום 14.12.2003 ששלח בא-כוח הנתבע אל שפסר, ובו הודעה על ביטול ההסכם ועל מתן הוראה לביטול השיקים עקב אי אספקת הדלתות ואי העברת השיקים לחברה. בסעיף 4 לאותו מכתב נאמר: "בנסיבות אלו מרשתי מודיעה על ביטול ההסכם ומאליו על ביטול השיקים, ולפיכך הנך נדרש להשיב לה את השיקים". בחקירתו הנגדית הוא סיפר על מכתב זה: "לעניין הזה היה לי עורך-דין ששלח מכתב. נעזרתי בו והוא שלח מכתב לעמי שפסר לבטל את השיקים שלא קיבלנו את הדלתות והשיקים מבוטלים" (עמ' 6). בחקירה הנגדית ציין תחילה הנתבע כי בחודש נובמבר 2003 נתן הוראת ביטול של השיקים שמסר לשפסר. כשעומת עם הנתון לפיו מכתב בא-כוחו נשלח לשפסר רק בדצמבר, השיב הנתבע: "נובמבר, דצמבר, אל תתפוס אותי במילה" (עמ' 11). כשנשאל אם זה היה לפני או אחרי משלוח מכתבו של עורך-דינו, השיב: "במקביל למכתב" (עמ' 12). 9. מהמתואר לעיל עולה כי הנתבע הוכיח את טענתו בדבר כישלון תמורה, עקב אי-אספקת הדלתות נשוא הזמנה מס' 1310. המועד בו התרחש כישלון התמורה היה בסוף נובמבר 2003 (כפי שצויין בתצהיר הנתבע). כאמור בחקירה הנגדית, המשקופים (ולא הדלתות) אמורים היו להגיע בחלוף כשבוע או שבועיים ממועד ביצוע ההזמנה, אולם אין באי אספקתם של המשקופים תוך שבועיים כדי להעיד על מועד כישלון התמורה. המשקופים הם חלק מהזמנת הדלתות, ואלו, כאמור, נועדו להגיע עד סוף נובמבר. משלוח מכתבו של בא-כוח הנתבע אל שפסר במחצית דצמבר, ומתן הוראות ביטול לשיקים "במקביל" למשלוח המכתב, מבסס את העובדה כי מועד כישלון התמורה היה אכן בסוף נובמבר. במאמר מוסגר יוער כי למרות שבישיבה ביום 25.4.2013 אמרה באת-כוח הנתבע כי "מי שבקיא היא אשת הנתבע", לא הוגש תצהיר של מרים והיא לא נקראה לעדות. 10. על מנת לקבוע האם התובע גובר על טענת כישלון התמורה של הנתבע, יש לבחון האם הוא אוחז כשורה או, למצער, אוחז בעד ערך. בטרם אפנה לבחינה זו, אבהיר כי על אף היותו של התובע הנפרע על-פי השטר, הרי התובע והנתבע הינם "צדדים רחוקים" בשטר, שביניהם "חצץ" שפסר, שהיה צד קרוב לנתבע. (על טיבם של צדדים רחוקים בשטר ראו: ע"א 1886/97 יהודה נ' זלמה, פ"ד נג(1) 132 (1999 (להלן: עניין יהודה)). אחיזה כשורה 11. סעיף 3 לפקודה קובע מהו שטר חליפין, סעיף 19(א) לפקודה קובע כי מי שמחזיק בשטר בו חסר פרט מהותי רשאי להשלים את החסר, סעיף 37(2) לפקודה קובע כי אוחז כשורה בשטר הריהו אוחז בו כשהוא נקי מכל פגם שבזכות קניינם של צדדים קודמים לו ומכל טענות הגנה אישיות שהיו להם וביכולתו לאכוף תשלומו על כל צד החב על-פי השטר, וסעיף 28 לפקודה קובע מיהו אוחז כשורה. על-פי סעיף זה, תנאי האחיזה כשורה הינם: (1) נטילת השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו (אם מצויים בו כל הפרטים ההכרחיים להגדרת מסמך כשטר, כגון סכום ושם הנפרע); (2) אחיזת השטר התקיימה לפני שעבר זמנו (ע"א 346/77 המועצה המקומית מגדל העמק נ' ב.ש.ן. חרושת, פ"ד לא(3) 780 (1977); (3) לא הייתה לנוטל השטר ידיעה שהשטר חולל לפני שנעשה אוחז (במידה וחולל); (4) נטל את השטר בתום-לב; (5) בעד ערך (ע"א 665/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בן עליזה, פ"ד לח(4) 281, 291 (1984); (6) בעת סיחור השטר לידיו לא הייתה לו כל ידיעה שזכות קניינו של המסחר פגומה. על האפשרות כי הנפרע שהוא צד רחוק ומקיים את הדרישות האחרות הקבועות בסעיף 28(א) לפקודה יהא אוחז כשורה, ראו עניין יהודה. 12. לענייננו, רלוונטי התנאי הראשון לאחיזה כשורה - "כשהוא נטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו". הלכה נושנה קבעה כי אם חסר בשטר הפרט המהותי של מקבל התשלום, אזי אין הוא נושא אופי של שטר עובר לסוחר כל עוד לא מולא בו כדת שם האדם אשר לו צריכים לשלם את הסכום הנקוב, ואין למסמך אוחז כמשמעותו בסעיף 1 לפקודה. ראו: ע"א 84/50 הטרוסט הכללי הא"י בע"מ נ' בראודה, פד ו', 1147, 1161 (1952); ע"א 80/65 דוידוביץ נ' טרטנר, פ"ד יט(2), 302 , 304 (1965); ע"א 640/73 גלבנק נ' עזבון גלאי, פ"ד כט(2) 701, 705 (1975); מי שממלא על גבי השטר את הפרט המהותי החסר, פועל על-פי רשות הנתונה בידו בסעיף 19(א) לפקודה, אך אין הוא עצמו אוחז כשורה (ע"א 377/68 מטע בית חרושת לצרכי מזון בע"מ נ' פרל, פ"ד כג(1) 98, 100 (1969)). בע"א (מחוזי ת"א) 2010/05 שחף טקס בע"מ נ' פלדמן ( 1.2.2006) נשללה אחיזה כשורה ממי שקיבל שטר שחסר בו שם הנפרע (ההדגשות הוספו - א"ג): "סעיף 3(א) לפקודה מגדיר את יסודותיו החיוניים של השטר - יסודות שחובה שהשטר יקיים כדי לבוא בגדרה של הגדרת "שטר חליפין". מסמך יכול להיות חסר איזה מהיסודות המנויים בסעיף 3(א) לפקודה, ויסודות אלה ניתנים להשלמה כאמור בסעיף 19 לפקודה, אלא שאז מורה אותנו סעיף 3(ב) שהמסמך אינו שטר חליפין (ראו: י' זוסמן דיני שטרות (מהדורה שישית, התשמ"ג) 159; להלן:- "זוסמן"). סעיף 19 מאפשר לאוחז להשלים בשטר הן פרט חיוני הן פרט מהותי (ע"א 339/72 חרס קרמית בע"מ נ' קולטון, פ"ד כח(1) 452), אלא שאין בזכות לכאורה להשלים מסמך, הקבועה בסעיף 19 הנ"ל, כדי לגרוע מן האמור בסעיף 28(א), הקובע שכדי לזכות במעמד של אוחז כשורה על האוחז ליטול לידיו שטר כשהוא תקין ושלם לפי מראהו. אוחז שנוטל לידיו מסמך שאינו שלם, קרי, מסמך שחסר בו פרט חיוני כלשון סעיף 3(א) לפקודה - לא נטל לידיו שטר, כהגדרתו בסעיף 3(א), ומשכך אינו יכול להיות אוחז כשורה (ע"א 377/68 מטע, בית חרושת לצורכי מזון בע"מ נ' פרל, פ"ד כג(1) 98; זוסמן, לעיל, בעמ' 265). לית מאן דפליג שהמערערת נטלה את המסמך כשחסר בו שם הנפרע, שהוא יסוד חיוני. המערערת נטלה לידיה מסמך שאינו שטר, ובהשלמתה הפכה אותו לשטר. לבטח אין לומר שהמערערת נטלה לידיה שטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו, לפי כך - נכונה המסקנה שהיא אינה אוחזת כשורה". כך לגבי מי שנטל מסמך ללא שם הנפרע. האם שונה הדבר אם פלוני קיבל שטר שלם אך ידע שהוא יצא מרשות המושך ללא שם הנפרע? בע"א 364/83, מזרחי נ' יעקבי, פ"ד מא(3), 402, 409 (1987) קבע השופט גולדברג כי פלוני שקיבל שטר שלם, אך ידע שהוא יצא חסר מרשות המושך והושלם לאחר מכן, לא יהיה אוחז כשורה. 13. לאור הפסיקה האמורה לעיל, עולה כי התובע אינו אוחז כשורה, מארח והוא ידע כי השיקים אותם קיבל משפסר יצאו מרשות המושך ללא שם הנפרע, דהיינו - הם לא יצאו כשיקים שלמים ותקינים. התובע, שעיסוקו בניכיון שיקים, תיאר בתצהירו (ת/3) כיצד הגיעו לידיו השיקים נשוא התביעה: בנובמבר 2003 פנה אליו שפסר, וביקש לבצע עסקה של ניכיון שיקים אלו, בהם שם המוטב נותר "פתוח". הוא ציין כי שפסר רשם את שמו (של התובע) כמוטב על השיקים, והדגיש כי ניכה את השיקים ושילם תמורה מלאה עבורם, מבלי שידע ומבלי שיכול היה לדעת על תוכן העסקה בין שפסר לנתבע ועל מתן הוראת ביטולם. בחקירה הנגדית הבהיר כי מעמד רישום שמו כנפרע על השיקים על-ידי שפסר נעשה לנגד עיניו. כשנשאל אם ראה את שפסר כותב את המילים "ידידיה מלכא", ענה: "ראיתי אותו יושב ומכין את השיקים. לא ראיתי בוודאות חותם, אבל הוא הכין את השיקים, עשה את החשבון ונתן לי את זה מוכן" (עמ' 17). 14. התובע הוכיח כי נתן תמורה בעבור השיקים, בעסקת הניכיון. הוכח, עם זאת, כי לא עמד בתנאי הראשון הנדרש מאוחז כשורה, ולפיכך אין הוא בגדר אוחז כשורה בשיקים אלו. אחיזה בעד ערך 15. התובע העיד כי ניכה את השיקים ושילם תמורה מלאה עבורם. מה מעמדו כאוחז בעד ערך שאינו אוחז כשורה? ניכיון השיקים מהווה מתן ערך בעדם. האם עומדת לנתבע טענת ההגנה של כישלון תמורה? אוחז בעל ערך שאינו אוחז כשורה עשוי להתגבר על טענת כישלון תמורה בנסיבות בהן השטר סוחר אליו לפני כישלון התמורה. ובמלים אחרות - כישלון תמורה מלא שאירע לאחר סיחור השטר אינו מהווה טענת הגנה טובה כנגד צד רחוק האוחז בשטר בעד ערך. כך נפסק בע"א 333/61, גויסקי נ' מאיר, פ"ד טז , 595, 599 (1962), המוכר כהלכת גויסקי. (לביקורת שנמתחה על הלכה זו ראו: ע"א 6909/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קבוצת אריה יצחקי בע"מ, פד נה(4) 83, 85 (2001)). (על נסיבות בהן אומנם לכאורה כישלון התמורה בעסקת היסוד מאוחר לעסקת הניכיון, אולם הדבר לא הועיל לאוחז השיק שלא הוכר כאוחז בעד ערך, היות ולא הוכיח תמורה במסגרת עסקת הניכיון, זו בהעדר ראיות מספיקות, ראו ע"א (מחוזי ת"א) 1804-12-12 איתן נ' שחף ליווי פיננסי יבוא יצוא (1990) בע"מ ( 4.7.2013)). 16. במקרה הנוכחי הנתבע הוכיח כישלון תמורה בעסקת רכישת הדלתות, אך לא הוכיח כי כישלון התמורה קדם לסיחור השיקים לתובע. ממכלול העדויות עולה כי כישלון התמורה ארע לאחר סיחור השיקים. כמתואר בפסקה 9 לעיל, בעוד שהשיקים סוחרו לתובע במהלך נובמבר, הדלתות שלא סופקו לתובע היו אמורות להתקבל אצל הנתבע בסוף נובמבר, ורק באמצע דצמבר הודיע בא-כוחו של הנתבע על ביטול העסקה עם שפסר. בענייננו חלה הלכת גויסקי. התובע מתגבר על טענת כישלון התמורה מאחר והשיקים סוחרו אליו לפני כישלון התמורה. יוער כי נסיבות המקרה הנוכחי שונות מנסיבות בהן תובע נוטל לידיו שיק שאין בו שם המוטב - דהיינו, הוא נוטל מסמך שאינו מהווה שטר, כפי שאירע, למשל, במקרים שנדונו בת"א (שלום ראשל"צ) 4164/06 פתרונות יוסף בע"מ נ' מ. בן יעי שבע"מ ( 11.6.2007) ובת"א (שלום חי') 10936/07 אלקיים נ' וינוקורוב ( 23.9.2007)). באותם מקרים לא חלה הלכת גויסקי, שהרי הלכה זו מתייחסת למועד סיחורו ונטילתו של שטר. בענייננו - שאני, מאחר והתובע העיד כי הוא נטל את השיקים משפסר לאחר שהאחרון מילא בנוכחותו את פרטי המוטב על גבי השיקים. 17. התובע הוכיח, איפוא, כי הינו אוחז בעד ערך, וכי מתקיימות הנסיבות אשר, על-פי הלכת גויסקי, גוברות על טענת כישלון התמורה של הנתבע. התוצאה 18. לאור היותו של התובע אוחז בעל ערך הגובר על טענת ההגנה של הנתבע, דין תביעתו להתקבל. אשר על כן הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: (1) 1,934 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 2.1.2004 ועד לתשלום המלא בפועל; (2) 1,934 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 2.1.2004 ועד לתשלום המלא בפועל; (3) הוצאות משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הוצאתן ועד לתשלום המלא בפועל, וכן שכר טרחת עורך-דין בסך 3,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. הגנות משפטיותכשלון תמורה