תביעה כספית על 130,789 ₪ אשר עניינה נזקים לגידולי עגבניות שרי אותם גידל התובע ודישן בדשן מייצור נתבעת 1. התובע הוא חקלאי במקצועו והבעלים של משק מס' 24 במושב מלילות בנגב המערבי. במועד הרלוונטי לתובענה עסק התובע בגידול עגבניות שרי לייצוא. הגידולים בוצעו בשתי חלקות שונות. האחת במשקו של התובע והשנייה במושב שכן (להלן - החלקה האחרת). נתבעת 1 היא חברה המייצרת ומשווקת דשנים וחומרים כימיים לחקלאות (להלן - הנתבעת). נתבעת 2 היא אגרונומית במקצועה והועסקה במועדים הרלוונטיים אצל הנתבעת. נתבעת 3 היא חברת ביטוח המבטחת את הנתבעת בכל הקשור לאירוע נשוא התובענה. בשנת 2007 עסק התובע בגידול עגבניות לייצוא (להלן - הגידולים). מאחר והתובע עושה שימוש במים מותפלים על מנת להשקות את הגידולים, ביקש להיוועץ בנתבעת 1 באשר לתוספי דישון. לאחר ביקור שנערך על ידי נתבעת 2 ואדם נוסף, שניהם מטעם נתבעת 1, נתבעת 2 המליצה לתובע להזמין מנתבעת 1 תוסף דשן מסוג "קל מג" (להלן - התוסף) ולעשות בו שימוש בגידולים. כמו כן, המליצה הנתבעת לתובע לשלב את השימוש בתוסף עם שימוש בדשן מסוג שפר 3.339 (להלן - שפר). התובע אכן הזמין את התוסף מהנתבעת והחל לעשות בו שימוש בחלקה שבמושב. את הדשן מסוג שפר לא הזמין, אלא עשה שימוש בדשן אחר מסוג "538" אשר היה ברשותו. סמוך לאחר מכן, החלה להתגלות בגידולים תופעה של שינוי צבע בעלווה לגוון צהוב, העגבניות התרככו והאדימו בטרם עת. התובע נאלץ לקטוף את הגבעול המרכזי ולהפסיק את המשך הגידול. על פי גרסת התובע, מיד שהבחין שמשהו בגידולים אינו כשורה, התקשר לנתבעת 1 ושוחח עם נתבעת 2. נתבעת 2 המליצה לתובע לשטוף את העלים. מאחר ולמרות שעשה כעצתה, לא היה כל שיפור במצב הגידולים, שב התובע והתקשר לנתבעת 2 ואף ביקש שתבוא לשטח ותבדוק את הגידולים או שתשלח אדם אחר. אף נציג של נתבעת 1 לא הגיע. על פי טענת התובע, הנתבעות אחראיות לנזקים אשר נגרמו לגידולים כתוצאה משימוש בתוסף. הנתבעות לא סייעו בידיו למצוא פתרון אשר יציל את הגידולים. הנתבעות לא ביצעו את המוטל עליהן ולא עמדו בחובתן לייעץ לתובע ולסייע לו. כתוצאה מכך, רוב רובו של היבול ירד לטמיון ולתובע נגרם נזק בסך של 130,789 ₪. על פי גרסת הנתבעות, התובע הונחה לעקוב באופן יומי אחר המוליכות החשמלית וה-PH בשל העובדה שמדובר במצע מנותק. ההנחיות וההמלצות נרשמו על ידי התובע. למרות ההנחיות המפורשות שקיבל התובע, הוא לא רכש את הדשן מסוג שפר ולא עקב אחרי רמת ה - PH והמוליכות מדי יום. לטענת הנתבעות, אין הן נושאות באחריות לנזקי התובע. לתובע ניתנו הנחיות ברורות והוא לא פעל בהתאם להן. התובע יצר קשר עם נתבעת 2 אשר הנחתה אותו לשטוף את המצע, על מנת להפטר מהמלחים המצויים בקרקע. ביום 25.09.2007, ביקרה נתבעת 2 בחלקה, בנוכחות חבר של התובע, ונטלה דגימות מהקרקע שהיו תקינות. על פי גרסת הנתבעות, כאשר פנה התובע לנתבעת 2 בחודש יולי, לא הועלתה על ידו כל טענה בדבר אי תקינות הקלמג וכל שנאמר היה, שהשתילים נפגעו. על כן המליצה על שטיפת המצע על מנת להיפטר מהמלחים המצויים בקרקע מאחר שסברה, שמדובר בהמלחת יתר וכי המלחה אינה נחשבת כתלונה (סעיף 37 לסיכומים). לטענת הנתבעות, אין כל קשר סיבתי בין השימוש בתוסף לבין הנזק הנטען. לא הוכח, שהשימוש בתוסף הוא שגרם לנזקים הנטענים לגידולים. על-פי עדות נתבעת 2, במועד הביקור בחממת התובע נצפו סימפטומים של מחלה וסימני מחסור במיקרו אלמנטים, המעידים על כך שהגידול נפגע ממחלה שאינה קשורה לתוסף. בקלמג אין שום סיכון אלא אם החקלאי לא עובד אתו נכון. עוד טענו הנתבעות, שבמועדים הרלבנטיים שררו באזור תנאי שרב קשים אשר עלולים לגרום לנזק לגידולים. לגידולים היו בעיות אחרות אשר גרמו ליבול הירוד. בנוסף טוענות הנתבעות, כי מאחר והפגיעה בגידולים אינה זהה, על אף שכולם מטופלים בדיוק באותו האופן, יש להניח כי אין מדובר בפגיעה שנגרמה על ידי התוסף. דיון כבר בפתח הדברים ייאמר, כי דין התובענה נגד נתבעת 2 להידחות ללא צו להוצאות. נתבעת 2 פעלה בגדר העסקתה על ידי הנתבעת ואינה אחראית באופן אישי כלפי התובע. לתמיכה בטענותיהם הגישו שני הצדדים חוות דעת מומחה. על פי חוות דעת המומחה מטעם התובע, מר גיל ניר, עליית הPH הנגרמת בקליטת הצמח את החנקן במצוי בקלמג, עלולה לגרום להתמוטטות הצמחים, כפי שכנראה, באופן סביר, אירע בחממה של התובע. על פי חוות דעתו של המומחה, על הנתבעת מוטלת חובה, בעת שהיא ממליצה על שימוש בקלמג, לתת הנחיות לחקלאי לבדוק את מי הנקז, בעיקר את רמת ה -PH וכיצד להגיב במידה והוא יעלה או ירד. כמו כן, היה עליה להמליץ לתובע לבדוק את מי ההשקיה לאור השינויים האפשריים בפרמטרים העיקריים הנובעים מהקזת מים מותפלים בהיקף בלתי נשלט וידוע, שכן שינויים אלה משנים מקצה לקצה את תכונותיהם והשפעתם על הצמחים המגודלים במצע מנותק - כעגבנייה. על פי המומחה מטעם הנתבעת, מר איל שפירא, הנזק לגידולים יכול היה להיגרם מגורמים רבים כגון בעיות אגרוטכניות, מחירי שוק נמוכים והחום החריג של חודשים יוני - יולי וזאת ללא כל קשר לקלמג או להמלצות הנתבעת ונציגיה, אשר לטעמו לא נפל בהם כל דופי. על חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת ביחס לגורם הנזק, לא ניתן להסתמך. מעדותו של המומחה עולה, כי הוא הסתמך על תצהירה של נתבעת 2 וכי הוטעה על ידי האמור בו: "ש. התובע איננו אגרונום, הוא קנה סחורה והתוצאה זה מה שקרה, היבול הלך ולא צלח. חברת דשנים טוענת שהוא לא פעל לפי ההנחיות, אתה לא אומר את מה שהם אומרים ומתייחס בחוות דעתך לתצהירים של שני אנשים? ת. שמה? אני רוצה להסביר לך, אתה מסבך את המטריה, איש שאני לא מכיר הזמין תוסף בגלל השינוי של איכות המים שבאיזור הזה, שיש עכשיו רמה גבוה של מים מותפלים, הזמין אותו מדשנים, קיבלו אותו ב- 6.6.07 השתמש בחומר ולאחר מכן כל השטח הלך לטימיון, אף אחד לא היה איתו בזמן אמת, מה השתמש ומה עשה, אנו חיים ממנו. הדבר היחידי שיש לעשות = הגיעה אגרונומית מהחברה, גלי, עשתה בדיקות לדשן, בדיקות למי טפטפת, כל הבדיקות שאגרונום יודע לעשות ולא מצאה משהו חריג. ש. מתי היא עשתה את הבדיקות? ת. תראה בתצהיר שלך. מתי שהוא התלונן. ב- 25.9.07. ש. ומתי אתה יודע שהוא התלונן, מתי הוא אמר לך שהוא התלונן? ת. לא אמר לי תאריך. ברגע שהוא התלונן היא הגיעה לבדוק את התלונה שלו. ש. איך אתה יודע שהיא באה ברגע שהוא התלונן? ת. ככה היא מצהירה" (עמ' 30 - 31 לפרוטוקול). משמע, המומחה מטעם הנתבעת נסמך בחוות דעתו על ההנחה, המוטעית, כי נתבעת 2 ביצעה בדיקות בשטח עם קרות הנזק וכי הכול היה תקין, אך לא כך הוא. נתבעת 2 הגיעה למשק של התובע רק ביום 27.9.2007, כחודשיים וחצי לאחר קרות הנזק ועל כן אין כל משמעות לתקינות הבדיקות האגרונומיות אשר ביצעה. מומחה הנתבעת העלה בחוות דעתו גורמים נוספים אשר יכולים היו להשפיע על הגידולים, אך המומחה לא פירט ולא הסביר מהן אותן "בעיות אגרוטכניות" אליהן הוא מתייחס בשלב הסיכום, כך שלא ניתן לקבל את ההשערה אשר נשארה בגדר השערה בלבד. המומחה גם מציע את מזג האוויר החם כסיבה אפשרית לפגיעה בגידולים. על פי חוות דעתו, "שינויים קיצוניים בטמפרטורה עלולים לפגוע בשלבים השונים של הגידול" (סעיף 7.1 לחוות הדעת, הדגשה הוספה) וכי הטמפרטורה משפיעה באופן ישיר הן על היבול והן על איכות התוצרת. המומחה ממשיך לסקירת מזג האוויר בסוף חודש יוני ואת הטמפרטורות ביום 23.06.2007. מאחר והתובע קיבל לידיו את הדשן ביום 06.06.2007 כשבועיים וחצי קודם לתאריך זה ומספר ימים לאחר תחילת השימוש החלה להתגלות בגידולים תופעה של שינוי צבע בעלווה, לא שוכנעתי, כי הטמפרטורות בסוף חודש יוני היוו גורם מכריע באיכות הגידולים. כמו כן לא הובאה כל ראיה לכך, שהפגיעה בגידולים היא בעלת מאפיינים של פגיעת מזג אויר. יצויין כי בעדותו, אישר המומחה, כי לא נתקל בתביעות באזור זה בגין נזקי טבע במועדים הרלוונטיים (עמ' 28 לפרוטוקול). בהתחשב בכל האמור לעיל שוכנעתי, כפי שגם מתחייב מהגיונם של דברים, כי התוסף אשר נרכש מהנתבעת, הוא שגרם לנזקים בגידולים. התובע אשר גידל עגבניות שרי בשתי חלקות סמוכות, השתמש באחת מהן בקלמג ובשנייה לא. תנאי מזג האוויר היו זהים ובאחת מהן התגלה נזק ובשנייה לא. גם העובדה, שהנזק התגלה מספר ימים לאחר תחילת השימוש בקלמג מטילה ספק רב בטענה, שהיה זה גורם אחר אשר פגע בגידולים. על רקע זה בולטת במיוחד העובדה, שהנתבעת לא שמרה דוגמא מהחומר אשר סופק לתובע. בין הצדדים אין מחלוקת, כי על פי נהלי הנתבעת, יש לשמור "דוגמא שמורה", שהיא דוגמית מהחומר אשר סופק והיא נשמרת אצל הנתבעת. על פי עדותו של מר קליין: "אנחנו שומרים דוגמה שמורה שלושה חודשים מיום ההזמנה, זה זמן סביר שבו הלקוח אמור לדשן ואם יש בעיה אנחנו יכולים לבדוק את הדוגמא. אם הדשן נלקח ביוני והתלונה הגיעה רק בספטמבר והביקור של גלי הגיע רק בספטמבר, הדוגמה כבר לא היתה שמורה" (עמ' 25 לפרוטוקול). התובע פנה לנתבעת לראשונה מספר ימים לאחר שהחל בשימוש בקלמג אשר סופק לו ביום 06.06.2007. התובע פנה פעמיים לנתבעת לאחר קרות הנזק. בנסיבות אלו יש לתמוהה, מדוע לא שמרה הנתבעת את הדוגמית, ותמוה אף יותר, שלא בחנה אותה מיוזמתה היא על מנת לנסות ולהבין כיצד נפגעו הגידולים. לאחר שהגעתי למסקנה, שהיה זה הקלמג אשר פגע בגידולים, יש לבחון את השאלה, האם היה זה שימוש לא זהיר ובניגוד להוראות מצידו של התובע אשר גרם לנזק. על פי טענת הנתבעות, התובע לא מילא אחר ההוראות להוסיף לקלמג דשן מסוג שפר 3.339 אלא הוסיף דשן אחר (538) אשר כבר היה ברשותו. התובע אינו מכחיש, כי עשה שימוש בדשן האחר, אך טוען, כי אנשי הנתבעת אישרו לו לעשות שימוש בדשן אשר כבר ברשותו עד שייגמר (עמ' 18 לפרוטוקול). מר קליין העיד לעניין זה, כי אינו זוכר אם התובע ציין בפניו ובפני נתבעת 2, כי במקום השפר שהומלץ יש לו שפר אחר וכי הם אישרו זאת (עמ' 24 - 25 לפרוטוקול). ככל שהיה בכך כדי לגרום נזק, יש להניח שמר קליין היה מציין זאת בעדותו. המומחה מטעם הנתבעות, מר שפירא, לא ייחס כל חשיבות לסוג הדשן כאשר נשאל על כך בחקירתו הנגדית (עמ' 30 לפרוטוקול). התובע העיד, כי הונחה לבדוק את רמת ה- PH והמוליכות. התובע ביקר במטעים מדי יום ובדק את הגידולים ויזואלית. התובע גם עקב אחרי רמת ה- PH והמוליכות אחת לשלושה ארבעה ימים באמצעות מכשירEC , שבודק מוליכות ומכשיר נוסף אשר בודק את ה- PH (עמ' 19 לפרוטוקול). על פי האמור בתצהיר נתבעת 2, התובע הונחה לעקוב מידי יום ביומו אחר המוליכות החשמלית וה-PH (סעיף 9 לתצהירו). גם מר גרשון קליין הצהיר, כי התובע הונחה לערוך בדיקות יומיות של נתוני מוליכות חשמלית ו- PH (סעיף 8 לתצהירו). עם זאת, על פי חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת, די בבדיקת המוליכות החשמלית אחת לשבוע (סעיף 6.2 לחוות הדעת). בנסיבות אלו לא שוכנעתי, כי תדירות בדיקת המוליכות וה- PH היא הגורם לנזקי התובע. בנוסף, לא שוכנעתי, כי אכן הוסבר לתובע שעליו לערוך בדיקות אלה אחת ליום וגם לא שוכנעתי, כי לו היה התובע מבצע בדיקה אחת ליום היה בכך כדי למנוע את הנזק. בהקשר זה יש גם לציין, כי הנתבעת לא הציגה "דו"ח ביקור" לגבי הביקור הראשון שנערך במשק ובמהלכו נתנו, לכאורה, ההמלצות הנטענות וכי אין מחלוקת, כי דו"ח שכזה לא נערך על ידי הנתבעת. מר קליין העיד, כי בנתבעת היה נוהג לערוך "דו"ח ביקור", אך לא תמיד (עמ' 23 לפרוטוקול). כאמור, גרסת הנתבעות היא, כי מכיוון שהתובע לא פעל על פי ההוראות, ככל שהיה זה הדשן שגרם לנזקים בגידולים, מדובר בהמלחת יתר בשל אי הקפדה על ההוראות מצד התובע. התובע פנה לנתבעת 2 בעת שהבחין בשינויי הצבע בעלווה וזו כאמור הנחתה אותו לשטוף את המצע. התובע הצהיר, כי עשה כפי שהונחה על ידה. נתבעת 2 העידה, כי "שטיפה במצע מנותק תפתור את בעיית ההמלחה מיידית" (עמ' 34 לפרוטוקול). מאחר שהתובע ביצע את השטיפה והבעיה לא נפתרה, הרי שעולה ספק רב, האם הבעיה הייתה המלחה, שכן על גרסת הנתבעות, בעיית המלחה הייתה צריכה להיפתר בשטיפה. בנוסף שוכנעתי, שהנתבעות לא סייעו כנדרש לתובע עת התגלתה הבעיה בגידולים. התובע הצהיר, כי לאחר שהתגלה שינוי הצבע בגידולים פנה לנתבעת 2 טלפונית והודיע לה על הבעיה. התובע פעל בהתאם להמלצותיה של נתבעת 2 באותה שיחה ושטף את הגידולים בכמות מים על פי הנחיותיה, אך הדבר לא צמצם ולא מנע את הנזק אשר נגרם לגידולים. עוד מצהיר התובע, כי מאחר והשטיפה לא עזרה, שב ופנה לנתבעת 2 והזמין אותה לבוא למשק או לשלוח מישהו מטעם הנתבעת להיווכח בתוצאות השימוש בתוסף. לא נשלח אף נציג (סעיפים 15-17 לתצהיר התובע). בנסיבות אלו התרשלו הנתבעות כלפי התובע באופן התנהלותן לאחר קרות הנזק. הנתבעות לא סייעו לתובע לנסות ולתקן את הנזק לאחר שהתברר, שהשטיפה לא פותרת את הבעיה ואף לא ניסו לברר מה גרם לנזק. רק כשלושה חודשים לאחר מכן טרחה נתבעת 2 להגיע למשקו של התובע על מנת לנסות ולגבות ממנו תשלום על התוסף. יצוין, כי מר קליין העיד, כי בנתבעת קיים "נוהל קבלת תלונה" וכי כאשר מגיעה תלונה "במיידי מגיעים ללקוח, אם לא הגיעה תלונה לא הולכים" (עמ' 25 לפרוטוקול). ביחס לתובע מסר מר קליין, כי "אין אצלנו תלונה רשומה" (עמ' 25 לפרוטוקול). נתבעת 2 ניסתה "להקל ראש" בפנייתו של התובע: "ש. את התאריך שאת ביקרת את לא זוכרת, אבל התובע זוכר כיוון שהוא מגדל שם, הוא טוען שהתלונן ביולי, מתי היתה התלונה הראשונה? ת. תלונה כתלונה לא זכור לי, ולא ביולי. הטלפון היחידי שקיבלתי ממנו זה שהיתה לו המלחה, ה- EC שלו עלה, ההמלצה שלי היתה לשטוף את המצע, לא יודעת תאריך. ש. האם יש תרשומת של השיחה? ת. לא. ש. העיד לפניך מר גרשון, הוא אמר כשיש תלונה מיד באים ולא ממליצים טלפונית לשטוף וכו'? ת. זו לא היתה תלונה, הוא לא התלונן. ש. מדוע לא ביקרת מיד במקום? ת. משום שזו לא היתה תלונה אלא המלצה שיכולתי לפתור טלפונית ופיזית לא הייתי בסביבה אז אמרתי לו לשטוף. הוא לא התלונן שהקלמג עשה לו בעיה, או שהדשן הספציפי לא תקין, אז הצעתי לו לעשות שטיפה. ש. הקלמג יש בו סיכון מסוים, האם את לא חשבת שמחובתך לבוא ולבחון יותר ביסודיות האם החקלאי שאינו אגרונום עושה מה שצריך לעשות? ת. הקלמג כמו שפר אין בו שום סיכון אלא אם כן אתה עובד לא נכון. הוא לא משהו מיוחד, זה תוסף של סידן ומגנזיום כפי שגרשון תיאר קודם, זו לא הבעיה. אם הוא היה מתלונן בטח הייתי מגיבה ומגיעה מייד" (עמ' 33 - 34 לפרוטוקול). התובע התלונן גם התלונן ועל הנתבעת, על פי עדותה של נתבעת 2, היה להגיע למשק. לאחר מכן מסבירה זאת נתבעת 2 בכך, שהיא "מסתמכת על מה שהוא מבקש", במקרה הזה "הוא לא הזמין אותי" (עמ' 34 לפרוטוקול). עוד מסבירה הנתבעת, כי "הטענה של המלחה היא לא תלונה, כי המלחה יכולה לקרות מהרבה גורמים. זו לא תלונה" (עמ' 34 לפרוטוקול). נתבעת 2 מוסיפה ומסבירה, כי במקרה הנדון "לא שמעתי איזה שהיא תלונה בדבריו על הדשן" (עמ' 35 לפרוטוקול). אין לקבל הסבר זה. אין זה הגיוני ואין זה מתקבל על הדעת, שהתובע רוכש דשן, משתמש בו, בסמוך לכך הוא מתקשר לנתבעת אשר מכרה לו את הדשן בבקשה לעזרה, שכן יש פגיעה בגידולים, ואיש אינו סבור כי הוא התלונן. נוכח כל האמור לעיל שוכנעתי, שהנתבעות לא פעלו באופן סביר, כפי שהיה עליהן לנהוג. הנתבעות התעלמו מתלונתו המפורשת של התובע, נמנעו, על אף תלונת התובע, מלהגיע למשקו של התובע ולבחון את מצב הקרקע ונמנעו משמירת הדוגמא השמורה ומבחינתה. סיכומם של דברים עד כאן: התובע ביקש לרכוש מהנתבעת דשן מסוג קלמג על מנת לעשות בו שימוש בגידול עגבניות. כתוצאה מהשימוש בתוסף שנרכש מהנתבעת נפגעו הגידולים. התובע פנה לנתבעת על מנת שתסייע בידו אך היא לא עשתה כן. כתוצאה מכך, לא ניתן היה לשווק את העגבניות, גידולן הופסק והתובע ספג נזקים. משנקבע, כי יש להטיל אחריות לנזק על הנתבעת 1, יש לקבוע עתה את גובה הנזק. על פי הערכת השמאי מטעם התובע, מר שלמה שרף, נזקיו של התובע מגיעים לסך של 108,000 ש"ח. את העגבניות גידל התובע בשלוש חממות, א, ב ו-ג. חממה א' בגודל 2.6 דונם, חממה ב' בגודל 1.1 דונם וחממה ג' בגודל 1.3 דונם. על פי הערכת השמאי מטעם התובע, בחממה א ו-ג' היו הגידולים לאחר קיטום ראש - קיטום הענף המרכזי בחלקו העליון וסילוק קודקוד הצמיחה. על הצמחים נותרו 8 קומות פרי, כאשר 5 קומות נקטפו קודם לאירוע. השמאי מסביר כי: "ניזוקו 8 קומות פרי X 1.2 טון לד' לקומה X 75% = 7.2 טון לד'. כמו כן ניזוקו (עקב קיטום ראש) 5 קומות נוספות X 1.2 טון לד' X 100% + 6 טון לד' ובסה"כ 13.2 טון לד'" (עמ' 3 לחוות הדעת). ביחס לחממה ב' הסביר השמאי, כי נפגעו 4 קומות בחלק התחתון של הצמחים "4 קומות X 1.2 טון לד' לקומה + 4.8 לטון לד'" (עמ' 3 לחוות הדעת). סך הכול העריך השמאי, כי ניזוקו 57 טון עגבניות בשווי 3,143 ₪ לטון וכי לאחר הפחתת הוצאות (1,161 ₪ לטון), ההפסד הוא 1,982 ₪ לטון פחות סך נוסף של 5,000 ₪ של הוצאות "נחסכות". לעומתו, סבר המומחה מטעם הנתבעות, שבחממות א' ו-ג' היו כ-5-4 קומות שיכלו להיפגע. בכל קומה 1.2 טון לדונם, סך הכול 6 טון לדונם X 3.7 דונם = 22.2 טון. לגבי מבנה ב' לא סבר המומחה, כי נגרם שם נזק אשר יכול להיות קשור לתובענה. המומחה מטעם הנתבעות העריך תמורה של 2.461 ₪ לק"ג. הוצאות בסך 1.259 ₪ לק"ג וסך הכול אובדן של 1.2 ₪ לק"ג שהם 1,200 ₪ לטון. על כן העריך המומחה את נזקיו של התובע בסך של 1,2000 ₪ X 22.2 טון + 26,640 ₪. לאחר שעיינתי היטב בחוות הדעת של שני הצדדים שוכנעתי, כי במבנה א' ניזוקו 8 קומות פרי, במבנה ב' ניזוקו 4 קומות פרי ובמבנה ג' ניזוקו 8 קומות פרי. לא שוכנעתי כי יש לקחת בחשבון את הפרי שאבד בעקבות הקיטום, שכן לא שוכנעתי שאובדן זה היה הכרחי. במבנה א' 2.6 דונם X 8 קומות X 1.2 טון לדונם = 24.96 טון. על פי חוות דעת המומחה מטעם התובע כ-25% מהפרי היה ראוי לשיווק (עמ' 7 לפרוטוקול). סך הכול - 18.72 טון. במבנה ב' 1.1 דונם X 4 קומות X1.2 טון = סך הכול 5.28 טון. במבנה ג' 1.3 דונם X 8 קומות X 1.2 טון X 75% = סך הכול 9.36 טון. סך הכול - 33.36 טון. הכנסה לאחר הוצאות 1,982 ₪ לטון. סך הכול - 66,119.52 ₪. פחות 5,000 ₪ הוצאות נחסכות, לפי מומחה התובע, שחוות דעתו נמצאה עדיפה ואמינה יותר מחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעות - 61,119.52 ₪ נזק. סוף דבר נתבעות 1 ו-3 תשלמנה לתובע, יחד ולחוד, סך כולל של 61,119.52 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מיום 06.07.2007 ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף, נתבעות 1 ו - 3 תשלמנה לתובע, יחד ולחוד, הוצאות משפט בסך של 12,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 18,000 ₪. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. התביעה האישית נגד נתבעת 2 - נדחית. עגבניות