תביעה בגין גבייה וקבלה של כספים ממפרסמים שונים זאת בניגוד להסכם בנוגע לפרסום שלטי חוצות עליו חתומה התובעת עקב זכייתה במכרז לתפעול שלטי חוצות במעלה אדומים באופן בלעדי, החל מ- 1.9.2006 ומבלי שהנתבעת בצעה כלל את הפרסום גופו. לפיכך לטענת התובעת, קיימת יתרת חוב של הנתבעת כלפיה בסך 37,900 ₪. הנתבעים 1 ו- 2 טענו להעדר יריבות והעדר עילה שכן, הם גבו כספים עבור צד ג'. בנוסף טען הנתבע 2 כי הנתבעת 1 היא אישיות משפטית נפרדת ואין בסיס להרמת מסך ההתאגדות כנגדו בהיותו אך ורק אורגן של הנתבעת 1. לגופם של דברים טענו כי הם לא גבו סכום כלשהו עבור הנתבעת שאינה כלל זכיינית לפרסום עבור עיריית מעלה ראדומים. כל פעולותיה של הנתבעת היו במעמד של קבלן משנה של צד ג 1 שהוא הזוכה בפרסום שלטי חוצות עבור עיריית מעלה אדומים. התובעת טוענת, כי החל מתאריך 1.9.2006 היא החלה לתפעל את שלטי החוצות במעלה אדומים על פי זכייתה במכרז (הסכם בין התובעת לחב' לפיתוח מעלה אדומים, צורף כנספח א' לכתב התביעה, להלן- "ההסכם"). קודם לכן ועד לאותו מועד בו החלה לפעול, הנתבעים הם אלו שתפעלו את שלטי החוצות. לשיטתה, בהתאם לסעיפים 2, 4א ו- 16ט להסכם, התובעת היא הגורם היחיד המורשה לפרסם או להתקשר בהסכמי פרסום שלטי חוצות במעלה אדומים. למרות זאת, התקשרו הנתבעים עם קופת חולים מאוחדת וקופת חולים כללית לעניין תפעול של 9 שלטי חוצות עד לסוף דצמבר 2006 בעלות בסך של 26,000 ₪ (נספח ב-ג לכתב התביעה). חמור מכך, הנתבעים אף גבו תשלומים עבור פרסומים שנעשו ע"י התובעת. משכך, התקיימה פגישה בחודש אוקטובר 2006 בין הצדדים בעיריית מעלה אדומים ובנוכחות נציגי העירייה וסוכם שהנתבעים, ישיבו לתובעת את הסכומים שגבו שלא כדין. ביום 7.11.2006 וביום 12.12.2006 העבירה התובעת מכתבי דרישה לנתבעים להעברת תשלומי הפרסום שנגבו על ידי הנתבעת בחודשים ספטמבר-דצמבר 2006, אך ללא הועיל(נספח ד-ה לכתב התביעה). ביום 22.1.2007 דחו הנתבעים את בקשותיה של התובעת (נספח ו' לכתב התביעה) וטענו לשיטת התובעת, באופן מתחמק ושקרי כי הכסף נגבה על ידם עבור צד שלישי להודעה של קופת חולים כללית (נספח ב' לכתב התביעה) ולאישור העברה בנקאית (נספח ג' לכתב התביעה ). לאורך תקופה ארוכה ביקשה התובעת להסדיר את החזר התשלומים אך לשווא לרבות אי מענה למכתב התראה בטרם נקיטת הליכים מיום 14.2.2010 (נספח ז לכתב התביעה). לפיכך, דורשת התובעת את פרעטון החוב לרבות תוספת הצמדה וריבית בסך 37,900 ₪ (פרוט החישוב צורף כנספח ח לכתב התביעה). הנתבעים 1 ו- 2 טוענים שהתביעה טורדנית וקנטרנית מאחר וכבר ביום 12.12.2006 ניתן לתובעת מענה הדוחה את דרישתה הכספית בהפנותה את התובעת לצד ג , שככל הנראה לא ניתן להיפרע ממנו. התובעת נהגה בשיהוי במשך 3 שנים ממועד תשובתה אליה וניראה לטענתם, כי עקב הפסדה של התובעת במכרז נוסף של עיריית מעלה אדטומים בו זכתה דווקא הנתבעת 1 , הביאה להעלות מחדש טענות שווא אותן זנחה בעבר. לטענת הנתבעים לא קיימת עילה תביעה ויריבות משפטית איתם מאחר ואין כל קשר חוזי משפטי או עובדתי ביניהם ובין החוב נושא התביעה. אין להם כל קשר עם התובעת והנתבעת לא גבתה כספים כזכיינית לפרסום שלטי חוצות במעלה אדומים בזמנים הרלוונטיים כי אם צד ג שהנתבעת, שימשה כקבלן מטעמו. לפיכך, ככל שקיימת מחלוקת כספית על התובעת לטעון לגביה כנגד צד ג' בלבד ולא כנגדם. כמו כן, טען הנתבע 2 כי אין עילה להטלת אחריות אישית שלו בגין פעולות של הנתבעת 1 ודין התביע כנגדם, להידחות. הנתבעים הוסיפו וטענו כי צד ג היה הזכיין של העירייה עד לשנת 2009 לפרסום שלטי חוצות. התקשרות זו הופסקה במחצית השניה של 2006. כפועל יוצא, הנתבעים כלל לא התקשרו עם קופות החולים לפרסום שלטי חוצות כי אם צד ג' בלבד. גביית הכספים, אף לא נעשתה ברבעון האחרון של שנת 2006 כי אם ברבעון הראשון שלו כפי שעולה גם מנספח ג לכתב התביעה. לא בכדי, לא צרפה התובעת את פרוטוקול הדיון שהתקיים באוקטובר 2006 שכן לא ניתן ללמוד ממנו כי על הנתבעים לשלם לתובעת חוב כספי שאינו שייך להם כלל ומוכחש גם גובה החוב . בהתאם להוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי בלבד. דיון ומסקנות: בהחלטתי מתאריך 6.6.2012 נמחקה התביעה כנגד הנתבע 2 בהתאם להתחייבותה של הנתבעת 1 בדבר אחריותה לפעולותיו של הנתבע 2. מכתב התביעה עולה לכאורה שהנתבעת תפעלה את שלטי החוצות במעלה אדומים מתוקף הסכם זכיינות שלה עד לסוף חודש אוגוסט 2006 (סעיף 4 לכתב התביעה) ומכוח זכיית התובעת במכרז היא מתפעלת את שלטי החוצות, החל מתאריך 1.9.2006 (סעיף 5 לכתב התביעה). מסעיפים 2, 4 א ו- 16ט להסכם שנחתם בין התובעת לבין החברה לתכנון ופיתוח בע"מ ניתן ללמוד כי התובעת היא הגורם הבלעדי , המורשה לפרסם על גבי שלטי חוצות. לאור האמור טוענת התובעת כי מאחר שהנתבעת התקשרה בהסכם שלא כדין עם קופות חולים מאוחדת וכללית לפרסום שלטי חוצות לחודשים ספטמבר- דצמבר 2006 (סעיפים 9-10 לכתב התביעה) ולא בצעה פרסומים בפועל באותה תקופה (סעיף 8 לכתב התביעה) יש לחייב את הנתבעת בגין גבייה שלא כדין (סעיף 18 לכתב התביעה). אין חולק כי צד ג זכה במכרז לפרסום שלטי חוצות עובר לזכייתה של התובעת במכרז וחתימתה על ההסכם וכי הנתבעת היא המורשית לפרסם שלטי חוצות מתום ההסכם והזכייה של התובעת (סעיפים 3-4 לסיכומי התובעת). התקשרות עם קופת חולים: מר קובי אואקנין , המנכ"ל של התובעת אמר בתצהירו (סעיף 4) כי עובר לזכייתה של התובעת במכרז הנתבעים 1ו- 2 " תפעלו את שלטי החוצות בעיר מכוח הסכמים בכתב ובע"פ עם עם עיריית מעלה אדומים". בחקירתו נשאל לאלו הסכמים בכתב הוא מתכוון והשיב כי כוונתו לפרוטוקול מיום 27.4.2006 (נספח לבקשה מס' 4 להוספת מסמכים , עמ' 11 שורות 24-25 ו- 33-34 לפרוטוקול) וכי הוא נחתם בדיעבד (עמ' 12 שורות 5-6). החל מאותו מועד ומידי חודש בחודשו, היה קיים הסכם עם הנתבעת ולא לפני כן (עמ' 13 שורה 31). מעיון בנ/1 עולה כי ההתקשרות של הנתבעת 1 עם קופ"ח שירותי בריאות כללית הוא מיום 31.12.2005 ועד יום 31.12.2006. בחקירתו השיב העד אואקנין כי ההסכם של הנתבעת 1 עם קופ"ח , היה לפני ההנחיה לגבות תשלום על פי חודש בחודשו (עמ' 14 שורות 25-29). מנגד, משנשאל העד מדוע לגרסתו התקשרות הנתבעת אינו כדין ככל שנערכה לפי ההסכמות עם העירייה כאמור בפרוטוקול ההאמור מיום 24.4.2006 השיב שהנתבעת 1 , לא רשאית להתקשר עם קופ"ח, בהיעדר אישור מהעירייה לכך (עמ' 15 שורות 21-22). במענה לכך הגישה הנתבעת אישורי עירייה על תשלום אגרה לשילוט לעירייה (נ/2 , עמ' 16 שורות 16-18). משעומת העד אואקנין עם אותו אישור בשאלת חתימתה של הנתבעת על הסכם שלא כדין עם קופות החולים השיב ואמר "מה שהיה אחורה לא מעניין אותי" (עמ' 16 שורה 30). לאורהאמור נימצא כי קיימת הבחנה בין אופן גביית התשלומים ע"י הנתבעת ובין ההתקשרות גופה בהסכם שכן התובעת החלה בעבודתה בשלטי חוצות רק החל מספטמבר 2009 בעת שקודם לתחילת עבודתה מכוח ההסכם עם החב' לפיתוח, היה קיים כבר הסכם מחייב בין הנתבעת 1 ובין קופ"ח. על כך השיב מר אואקנין ואמר כי ברור לו שהאגרה, שולמה על ידי הנתבעת 1 עבור פרסום לכל השנה אך ההתקשרות גופה של הנתבעת 1 עם המפרסמים, צריכה היתה להיות מידי חודש בחודשו כאמור בפרוטוקול הישיבה בעירייה מיום 27.4.2006 (עמ' 17 שורות 4-5). לא מצאתי תימוכין לגרסתו של העד אואקנין בפרוטוקול הישיבה בעיריה מיום 27.4.2006 הואיל ולא הוזכר בה דבר ההתקשרות כי אם רק בנוגע לתשלום כאמור בסעיף 1: " התשלום עבור הפרסומים יהיו חודש בחודשו". לפיכך, אין בפקוטוקול זה כדי ללמד שהנתבעת 1 נקשרה שלא כדין קופות החולים. להיפך הוא הנכון, מפרוטוקול זה ניתן ללמוד כי העירייה לא ראתה בהתקשרות זו התקשרות שלא כדין והבניגוד להרשאתה לנתבעת בהתירה לה לגבות כספים בגינה. ככל שההתקשרות היתה שלא כדין כטענתה של התובעת, אין לשער שהעירייה לא היתה מעלה זאת במסגרת אותו דיון ואף מתירה המשך גבייה ע"י הנתבעת. אין מחלוקת עובדתית כי הנתבעת 1 , גבתה תשלומים בגין פרסום שלטי חוצות מקופ"ח עבור חודשים ספטמבר-דצמבר 2006 (עמ' 39 שורות 26-27) וכי גבייתם נעשתה עובר ובטרם מועד החתימה על ההסכם בין התובעת ובין מעלה אדומים חברה לתכנון ופתוח בע"מ שנערך ומחתם ביום 10.9.2006. כך גם הוכח כי (בנספח ג' לכתב התביעה כי התשלומים התבצעו ע"י קופת חולים בחודשים ינואר-אפריל 2006 (ראה גם סעיף 11 לכתב ההגנה) קרי: בטרם נחתם ההסכם עם התובעת. לפיכך, נדחית טענתה של התובעת לפיה ההתקשרות עם קופות חולים וגבייה ממנה נעשתה שלא כדין בהיותה, עובר להסכם פרסום שלטי חוצות של התובעת. פעולתה של הנתבעת 1 כמספקת שירותים לעירייה: בתעודת תעודת עובד ציבור מטעם עיריית מעלה אדומים של מר אבי גרינברג עולה לכאורה כי ההסכם עם צד ג בוטל ע"י העירייה כבר ביום 13.4.2005 בהתאם למכתבו של היועץ המשפטי של העירייה. בהתאם לכך, ככל שהנתבעת 1 היא כטענתה קבלן משנה של צד ג' אזי, עם מתן ההודעה ע"י העירייה היו אמורים להיפסק גם שירותיה לעירייה עבור צד ג' (הסכם קבלנות בין הנתבעת לצד ג', נספח א לתצהיר הנתבעים). עוד נטען בסעיף 3 לתעודת עובד ציבור כי הואיל וההסכם עם צד ג' בוטל הנתבעת 1, לא פעלה "כשלוחה" של צד ג' ואף נאמר כי היא פעלה באופן עצמאי (סעיף 4 לתע"צ). עולה תהייה בנדון שלא אכריע בה משלא צורפה העירייה כבעלת דין, , בשאלת התנהלותה של העירייה, אשר לשיטתה אף שהנתבעת לא היתה זכיינית התאפשר לה על ידה לפעול באופן עצמאי בהזמנתה ועבורה לפרסום חוצות במעלה אדומים. התובעת לא הביאה ראייה בכתב על ביטולו של מכרז פומבי 3/02 של עיריית מעלה אדומים ומעיון במכתבו של גזבר העירייה לעו"ד רוגל מיום 29.3.2005 עולה כי מר אבי גרינברג מבקש סילוק יד של צד ג'. בהתאם לכך, אכן הוצא מכתבו של היועמ"ש של העירייה עוד רוגל (מכתב מיום 11.4.2005 ) לפיו לא מדובר על ביטול מכרז פומבי 3/02 כי אם 'שקילה בכובד ראש' לביטול החוזה וההחלטה שתתקבל בימים הקרובים (סעיף 4 למכתב). בנוסף הועלתה תהייה במכתב זה מהי החברה שהפכה להיות קבלן משנה ואם ניתנה לה הסכמתה של העירייה לכך (סעיף 2 למכתב). במכתב שאינו נושא תאריך נקבע בסיפא כי בעקבות השיחה הטלפונית מיום 12.4.2005, אם לא יסולק החוב של צד ג תוך 7 ימים, יבוטל החוזה עקב הפרתו. לא הוכח כי לאחר חליפת מכתבים זו, נשלחה הודעה על ביטול החוזה עם צד ג' כי אם הוגש ריכוז תשלומים לפיו צד ג נותר חייב 148,592 ₪ והחוב, נמחק כחוב אבוד. דווקא בשל כך צפוי היה שתשלח הודעה על ביטול החוזה עם צד ג' ועימה גם כל התקשרות עם קבלן משנה מטעמו של צד ג. לא כך נהגה העירייה והיא אף איפשרה לנתבעת 1 לתפעל את פרסום שלטי החוצות ולא התנגדה להתקשרות של הנתבעת 1 עם קופ"ח החל מיום 8.12.2005 למשך שנה (ראה נ/1). אוסיף, כי אין ללמוד מההתקשרות עם קופת חולים אם הנתבעת היא במעמד של זכיין, קבלן משנה או שמא באופן עצמאי (כגרסתו של מר גרינברג בתע"צ) בהעדר תיעוד בכתב בהתייחס לכך. היה מצופה כי ככל שבוטל הסכם הזכייניות עם צד ג' יתפרסם על אתר מכרז חדש. הדבר לא נעשה עד לשנת 2006 עם זכייתה של התובעת לתקופה החל מספטמבר 2006. הוכח גם כי התקיימה ישיבה בתאריך 27.4.2006 בה נאמר אודות נוהל עבודה ללא זכיין בפועל, בפעילות של העירייה עם הנתבעת 1. אין ליישב את המונח "בפועל" אם הכוונה שאין כלל זכיין לאור ביטול ההסכם עם צד ג או שמא המכרז לא בוטל כי אם הנתבעת פועלת כקבלן משנה של צד ג' אף שצד ג' אינו פועל בעצמו מכוח זכייתו. לאור תנהלותה של העירייה ולפי הפרוטוקול מיום 27.4.06 אין בעדותו של מר חסיד כדי להוכיח כי הנתבעת התחייבה להשיב כספים לתובעת (עמ' 27). יהא אשר יהא מעמדה של הנתבעת 1, משלא הוכח כי היתה התקשרות בין התובעת לנתבעת המקימה יריבות ומשלא עלה בידי התובעת להוכיח, כי העירייה שללה מהנתבעת את האפשרות להתקשר עם קופות החולים עובר לזכייתה של התובעת במכרז ואף לא סתרה את גרסתה של הנתבעת לפיה ניתנה לה רשות ליתן שירותי פרסום לא הוכחו יריבות ועיחת תביעה כנגד הנתבעת. אוסיף, כי אין בהימנעותה של העירייה מהגדרת מעמדה של הנתבעת , אם כנותן שירות עצמאי ואם כקבלן משנה של הזכיין, כדי לאיין את הראשתה לנתבעת לפעול בפרסום שילוט ולגבות תשלומים ריית מעלה אדומים ובעיקר בהוכחה פוזיטיבית כי ההתקשרות של הנתבעת 1 עם קופ"ח. לאור זאת, לא הוכחה קיומה של עילת תביעה כנגד הנתבעת. התובעת טענה (בסעיף 18 לכתב התביעה) כי הנתבעת 1 גבתה כספים שלא כדין אך בהתאם לקביעותיי, הטענות יכול שיופנו כנגד העירייה בנוגע להרשאתה ולא כנגד הנתבעת בהיעדר עילת תביעה כנגדה אף שמוטב היה לה לנתבעת, אילו דאגה לעגן את ההסכמות ביחסיה עם העירייה, למניעת מחלוקת כדוגמת בתביעה זו אך היא לא עשתה כן. התובעת לא טענה לעילות תביעה אחרות כדוגמת עשיית עושר ולא במשפט ולפיכך אין להידרש אליהן. למרות זא ולמעלה מהנידרש לא השתכנעתי כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח התעשרות של הנתבעת 1 על חשבונה. סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979, קובע: (א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - ישלם לו את שוויה". (על מבחן הקשר הסיבתי בעשיית עושר ראו ד"נ 20/82 אדרס חמרי בנין בע"מ נ' הרלו אנד גונ'ס ג.מ.ב.ה., פ"ד מב(1) 221, 275 ). התובעת, לא הוכיחה במה התעשרה הנתבעת על חשבונה שכן, תשלומי קופת חולים שולמו לנתבעת עוד בטרם זכייתה של התובעת במכרז וחתימתה על ההסכם. בנוסף, לא הוכח כי הנתבעת 1 קיבלה טובת הנאה שלא כדין בהיעדר טענה של התובעת בדבר היעדר פרסום ע"י הנתבעת לפני מועד חתימת התובעת על ההסכם עם העירייה. לאור האמור, נדחית התביעה. בנסבות העניין ובהתאם להערותיי בפסק הדין בעניין ההתנהלות בפרסום חוצות ביחסים בין צד ג' והעירייה וכפועל יוצא ביחסים של הנתבעת עם העירייה , איני עושה צו להוצאות למרות שנדחתה התביעה. הפרת חוזהחוזההסכם פרסוםפרסוםשלט