לטענת הנתבע, המדובר בהסכם שהיה תלוי בתנאי מתלה, שנזקק להסכמת צד ג' לשם ביצועו הנתבע הוסיף וטען כי עשה מאמצים סבירים, ואף למעלה מכך על מנת להעביר את רישום הדירה על שמו של התובע והדבר לא צלח בשל סירובה של אחת היורשות. הנתבע טען עוד כי התובע הוא זה שהודיע לו כי אינו מעוניין בדירה ולא כפי שנטען בכתב התביעה. עוד טען הנתבע כי סכום הפיצוי המוסכם גבוה מסכום הפיצוי שמקובל לקבוע בחוזים כגון אלה וכי במקרים רבים מופחת סכום הפיצוי על ידי בית המשפט. לטענת הנתבע הוא אינו יודע קרוא וכתוב ולא היה חותם על הסכם ובו הצהרות שאינן נכונות כלל, כגון הצהרה לפיה הוא מצוי בהליך לקבלת צו ירושה, שהרי צו הירושה התקבל כשנתיים ומחצה קודם למועד חתימת ההסכם . עוד לטענתו נרשם בהסכם כי הוא יורש בלעדי של הדירה, והמדובר בעובדה שאינה נכונה, והתובע כמו גם עורך דינו יכולים היו בזהירות סבירה לגלות שהדירה רשומה בטאבו על שמו של הנתבע ועל שם שתי בנותיה של אשתו , שירשו אותה. מהלך הדיון בתביעה: ביום 26.6.2013 התקיים בפני דיון ההוכחות והצדדים נחקרו על תצהיריהם. יש לציין כי הנתבע נחקר על ידי ב"כ התובע גם בישיבה מיום 26.12.2012 וזאת במסגרת דיון בבקשה לביטול פס"ד שניתן בתיק זה ביום 2.5.2012 בשל העובדה שהנתבע לא התאים את כתב טענותיו לסדר הדין המהיר. תמצית חקירתו של התובע: התובע הודה בחקירתו כי בניגוד למוסכם בס' 8(1) להסכם המכר הרי שלא שילם ביום חתימת ההסכם את הסך של 30,000₪. לטענתו, הצדדים דחו תשלום זה, בהסכמה, למחרת היום וכאשר התברר, למחרת היום כאמור, כי קיימים יורשים נוספים החליט התובע שלא לשלם גם למחרת. התובע טען בעדותו כי היה מודע לכך כי לאשתו של הנתבע חלק בדירה, אך לא היה מודע לעובדה כי לאשתו המנוחה של הנתבע היו בנות. כאשר נשאל התובע מדוע ניגש לאפוטרופוס הכללי אם לא ידע, בעת עשיית ההסכם על דבר קיומם של יורשים, השיב: "לאחר חתימת החוזה זכותנו לבדוק זאת". התובע הכחיש את טענתו של הנתבע לפיה אמר לנתבע כי אין לו כל חפץ בהסכם. תמצית חקירתו של הנתבע: בחקירתו טען הנתבע כי לא ידע, בעת עריכת ההסכם, אודות זכויותיהן של היורשות הנוספות והדבר נודע לו רק לאחר חתימת ההסכם כאשר ניגש לטאבו. לטענתו ניסה לשכנע את היורשות, גם תמורת כספים, להסכים למכירת הדירה אך אחת היורשות עמדה ועדיין עומדת בסירובה. הנתבע חזר על טענתו כי אינו יודע קרוא וכתוב וכי התובע ועורך דינו רימו אותו ו"עשו ממני סלט", כלשונו. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. תמצית סיכומי ב"כ התובע: ב"כ התובע טען בסיכומיו כי בהסכם הצהיר הנתבע באופן מפורש כי הזכויות בדירה רשומות על שמו ועל שם אשתו המנוחה בלבד. לטענתו, דבר קיומן של יורשות נוספות נתגלה רק לאחר מועד חתימת ההסכם, ולאחר שהנתבע התקשר עם התובע מרצונו החופשי, בדעה צלולה ובליווי עו"ד. ב"כ התובע טען כי יש לחייב את הנתבע לשלם את הפיצוי המוסכם ללא הוכחת נזק. תמצית סיכומי ב"כ הנתבע : הנתבע טען בסיכומיו כי מדובר בתביעה על סכום מוסכם המבוסס על הסכם שמעולם לא יצא אל הפועל. לטענתו, התובע לא שילם 30,000 ₪ ראשונים כפי שהוסכם על הצדדים וההסכם לא הוגש לשלטונות המס. ב"כ הנתבע טען כי התביעה הוגשה בשיהוי רב וכי הפיצוי המוסכם הינו שערורייתי בגובהו. ב"כ הנתבע חזר על הטענה כי המדובר בהסכם המותנה בתנאי מתלה וכי התנאי לא התממש. דיון והכרעה: עיון בפסקאות הראשונות להסכם בין הצדדים מעלה כי מנסחי ההסכם היו מודעים, כבר בעת ניסוחו, או לכל הפחות חשדו, בדבר קיומה של בעייתיות באופן רישום הזכויות על הדירה. בפיסקה הראשונה נרשם: "הואיל והמוכר הינו בעל הזכויות והמחזיק הבלעדי של דירה ...". בפיסקה השלישית נרשם, באופן הנראה מנוגד לפיסקה הראשונה, כי: "הואיל והמוכר מצהיר כי הינו בהליך לקבלת צו ירושה, בו הוא היורש הבלעדי של הדירה". בפיסקה השישית באופן שנראה שוב מנוגד לפיסקה הראשונה נרשם: "והואיל והקונה מצהיר, כי הסכם זה הינו בכפוף לקבלת צו הירושה ולרישום מלוא זכויות הדירה על שמו בלבד של המוכר". בס' 3.01 להסכם נרשם: "המוכר מתחייב להעביר את זכויות הבעלות בדירה של המנוחה סבג פורטונה ז"ל לידיו ועל שמו בלבד", זאת באופן הנראה מנוגד לאמור בס' 5.01 להסכם ולפיו: "המוכר מצהיר ומאשר כדלקמן: כי הינו הבעלים הבלעדי של הדירה". סתירות אלה, בלשונו של ההסכם עצמו, מתווספות לעובדה שהצדדים, כך על פי עדות התובע, בחרו שלא לפעול על פי ס' 8(1) להסכם ודחו את מועד התשלום של החלק הראשון של התמורה, בסך 30,000 ₪, עד למחרת היום. איני מוצא כל הגיון בהסכמה זו, המנוגדת ללשון ההסכם, מלבד העובדה שמנסחיו של ההסכם היו מודעים לבעייתיות של ממש באופן רישום הזכויות על הדירה. בע"א 1156/10 אפרת האס נ' חברת הבונים בקרית משה בע"מ, פורסם בפדאור גוגל, נקבע: "חוק החוזים מאפשר לצדדים לקבוע כי חוזה יהיה תלוי בהתקיימותו של תנאי (תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (תנאי מפסיק) (סעיפים 29-27 לחוק החוזים). תנאי מתלה הוא תנאי חיצוני לצדדים לחוזה אשר התקיימותו היא עתידית ואינה ודאית (ג' שלו דיני חוזים - החלק הכללי: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (תשס"ה), עמ' 470 (להלן שלו); ע"א 4999/97 כהן נ' מדר, פ"ד נד(2) 385; ע"א 4075/06 גליקמן נ' איזביצקי (לא פורסם)). חוזה על תנאי הוא חוזה שלם מרגע כריתתו, עם התקיימות התנאי או אי התקיימותו נקבע למעשה היקף ההתחייבויות האופרטיביות של החוזה (שלו, עמ' 472-470). ככל שקיימת בין הצדדים מחלוקת בשאלה האם החוזה אכן תלוי בהתקיים תנאי מתלה, נדרש בית המשפט לפרש את החוזה ולהתחקות אחר כוונת הצדדים כפי שהיא עולה מנוסח החוזה ומשאר נסיבות העניין (רע"א 4986/08 TYCO BUILDING SERVIES נ' אלבקס וידיאו בע"מ (לא פורסם))."ׁ (ההדגשה שלי י.ב.). בענייננו, אני למד הן מאופן ניסוחו של החוזה בין הצדדים, הן מדחיית מועד התשלום של החלק הראשון של התמורה והן מפסקת ה"הואיל" השישית של החוזה, כי אכן החוזה בין הצדדים היה תלוי בתנאי מתלה שהתקיימותו לא היתה ודאית בעת חתימת החוזה. לו היתה התקיימותו של התנאי המתלה ודאית, לא היו קובעים הצדדים כי ההסכם כפוף לרישום מלוא הזכויות בדירה על שמו של המוכר, ולא היו דוחים את מועד התשלום של החלק הראשון של התמורה. לאור האמור לעיל, ובהתאם לס' 29 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973, הרי שמאחר והתנאי המתלה לא התקיים בתוך פרק זמן סביר ממועד כריתת החוזה, החוזה מתבטל. אני מקבל את עדותו של הנתבע לפיה עשה כל שלאל ידו על מנת לשכנע את היורשות הנוספות להסכים למכירת הדירה והדבר לא צלח. לפיכך, סבורני שאין מקום לקבוע כי הנתבע הפר את ההסכם בין הצדדים, ולמעשה, כאמור לעיל, ההסכם מתבטל בשל העובדה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי, וזו לא ניתנה. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבע הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪ . זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בתוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין. תניות בחוזהחוזהתנאי מתלה