שני השיקים הוחזרו ללא פירעון משום שניתנה לגביהם הוראת ביטול. לדברי התובע, לאחר שהשיקים הוחזרו, הוא פנה לעמר, הודיע לו כי שני השיקים חזרו וביקש מעמר להביא לו אמצעי תשלום חלופי. לדברי התובע, כעבור כחודש ימים, עמר מסר לו את השיק נשוא התביעה בסך של 45,000₪. (להלן: "השיק השלישי"). התובע טען כי עמר ביקש בחזרה את שני השיקים הראשונים, אולם, מאחר שעמר לא פרע את כל חובו ומסר שיק חלופי בסך של 45,000₪ בלבד, התובע הסכים להחזיר לעמר אחד משני השיקים הראשונים. לדברי התובע, השיק השני הוסב עוד בטרם ידע שהשיק יחולל. 5. גם השיק השלישי חזר משום שניתנה לגביו הוראת ביטול. לדברי התובע, על אף פניות חוזרות לעמר, הוא לא פרע את חובו, ומשכך התובע הגיש את השיק לביצוע. 6. התובע טען כי לו ולעמר לא היה כל קשר עסקי וכי הם לא היו שותפים. לטענת התובע, עמר היה לקוח אשר נהג למסור לתובע שיקים לניכיון. התובע טען עוד כי לא הייתה לו כל ידיעה על העסקה אשר נעשתה בין הנתבע לבין עמר. ההגנה 7. מטעם הנתבע הוגשו תצהירו ותצהיר מר חיים אזרזר. (להלן: "אזרזר"). כן העיד מטעם הנתבע מר אברהם פרסטר. (להלן: "פרסטר"). 8. לדברי הנתבע בתצהירו, בתחילת שנת 2009 הוא פנה אל אזרזר, שהינו עוזרו של הרב יקותיאל אבוחצירא מאשדוד, וביקש עזרת כספית מקרן גמ"ח, אותה הוא מנהל בחצר הרב. לדבריו, אזרזר הודיע לו כי בקופת הגמ"ח אין כספים נזילים, אך מסר לו כי ישנו אדם בשם יוסף עמר המקורב לרב וכי הוא ישתדל להשיג הסכמתו להלוואה הנדרשת לנתבע. 9. לדברי הנתבע, בתיווכו של אזרזר, העביר עמר לחשבונו של הנתבע סך של 70,000₪, כנגד מסירת שני שיקים לביטחון בלבד, על סך של 35,000₪ כל אחד, אשר יוחזרו לידי הנתבע עם פירעון ההלוואה. לדברי הנתבע, אזרזר ציין בפניו כי ההלוואה ניתנה לתקופה שלא תעלה על שנה, השיקים יהוו בטוחה בלבד, לא יוצגו לפירעון, לא יועברו לצד שלישי ויוחזרו לנתבע עם פירעון מלוא ההלוואה. 10. לדברי הנתבע, לאחר מספר חודשים, מסר לו אזרזר כי במסגרת הסדר שנעשה בין אזרזר לעמר ביחס לפירעון הלוואה שעמר נטל מאזרזר, הוסכם ביניהם כי ההלוואה שנטל הנתבע הומחתה לאזרזר ומשכך, על הנתבע לפרוע את חובו ישירות לאזרזר. כן מסר אזרזר לנתבע כי הוא סיכם עם עמר שהשיקים שמסר הנתבע לביטחון, יוחזרו לידי אזרזר בזמן הקרוב ואזרזר ימשיך לכבד את ההסכם, לפיו, שני השיקים נמסרו לביטחון בלבד ויוחזרו לנתבע בתום פירעון מלוא ההלוואה. לדברי הנתבע, מאז ההודעה על ההמחאה לטובת אזרזר, הוא התחיל לפרוע את ההלוואה לידי אזרזר. 11. לדברי הנתבע, עם התקרב מועד הפירעון של השיק הראשון, הודיע לו אזרזר כי עמר מסרב להשיב את שני השיקים באמתלות שונות והנחה אותו להורות לבנק שלא לכבד את השקים. כעבור מספר ימים, הודיע אזרזר לנתבע כי הייתה אי הבנה, כי העניין עם עמר הוסדר והוא ביקש מהנתבע שיק חלופי לביטחון בלבד על יתרת ההלוואה. לאחר ניכוי התשלומים ששילם הנתבע, יתרת ההלוואה עמדה על סך של 45,000₪. לדברי הנתבע, הוא דרש להשיב לו את השיקים הראשונים כתנאי למסירת השיק החלופי, אך אזרזר מסר לו כי קיבל הבטחה שהשיקים הראשונים יוחזרו לידיו בימים הקרובים ואכן שיק על סך 35,000₪ הוחזר לידיו כאשר לגבי השיק הנוסף הובטח לו כי זה יוחזר בתוך ימים ספורים. לדברי הנתבע, אזרזר הבטיח לו כי השיק החלופי על סך 45,000₪, יוותר בידי אזרזר לביטחון בלבד והוא (הנתבע), לא ידע כי יש בכוונתו של אזרזר להשתמש בשיק זה על מנת לסייע לעמר בגיוס כספים. 12. לדברי הנתבע, הוא המשיך לסלק את ההלוואה לידי אזרזר ועוד טרם הצגת השיק השלישי (הוא השיק נשוא התביעה), לפירעון, הוא לא נותר חייב מאומה בגין אותה הלוואה והיה על אזרזר להשיב לו את השיק. הנתבע ביקש מאזרזר להשיב לו את השיק השלישי ומשאזרזר לא נענה לבקשתו, הנתבע פנה אל הבנק וביטל את השיק. 13. לדברי הנתבע, הוא מעולם לא פגש את עמר, מעולם לא שוחח אתו, לא היה לו כל דין ודברים עם התובע וכל העניינים בנוגע לנטילת ההלוואה וסילוקה, היו מול אזרזר. 14. לדברי אזרזר, לבקשת הנתבע להסדיר לו הלוואה, בתיווכו, העביר עמר לחשבון הנתבע סך של 70,000₪, כנגד מסירת שני שיקים לביטחון בלבד על סך של 35,000₪ כל אחד, אשר היו אמורים להיות מוחזרים לידי הנתבע לאחר פירעון ההלוואה. לדבריו, ההלוואה ניתנה לתקופה שלא תעלה על שנה והשיקים לא היו אמורים להיות מוצגים לפירעון או לעבור לצד שלישי. 15. לדברי אזרזר, כעבור כחודש, כשנפגשו בבית הרב, עמר ביקש מאזרזר 200,000₪ ליומיים בלבד ואזרזר גייס עבורו את הסכום בו ביום. משחלפו למעלה משבועיים ועמר לא השיב את הכספים, אזרזר פנה לעמר וזה הסביר כי נקלע לקשיי נזילות. בפגישה שהתקיימה כעבור מספר ימים, עמר הגיע עם סכום של 27,000₪ במזומן ושיקים דחויים על מלוא יתרת החוב בסך של 173,00₪, אותם מסר לאזרזר. לדברי אזרזר, השיקים מעולם לא נפרעו על ידי עמר. בהמשך, הוסכם בין אזרזר לעמר כי ההלוואה אשר ניתנה לנתבע, תומחה לטובת אזרזר ותקוזז מיתרת החוב של עמר לאזרזר. כמו כן, עמר ישיב לידי אזרזר את שני השיקים של הנתבע ע"ס 70,000₪. לדברי אזרזר, עמר לא עמד בהתחייבותו לסלק את יתרת החוב בתוך ימים אחדים כפי שהבטיח וגם לא השיב את השיקים של הנתבע. לדברי אזרזר, עם התקרב מועד הפירעון של השיק הראשון של הנתבע, הוא הנחה את הנתבע להורות לבנק לא לכבד את השיקים. עמר לא כיבד את ההסדר והעביר את השיקים של הנתבע לידי שותפו, התובע, וזה הציג את השיק לפירעון בבנק. בהמשך שוחח אזרזר עם עמר ועם התובע ודרש מהם להשיב את השיקים. 16. לדברי אזרזר, בפגישה שהתקיימה בהמשך בינו לבין עמר, הסביר לו עמר כי באפשרותו לגייס כספים תמורת בטחונות והוא הפציר בו לבקש מהנתבע שיק חלופי דחוי על יתרת ההלוואה, שבאמצעותו יוכל לגייס סכום נוסף, לצורך החזר חלק מההלוואה שנטל עמר מאזרזר. לדברי אזרזר, הוא ביקש מהנתבע שיק חלופי לביטחון על יתרת ההלוואה, אשר עמדה על סך של 45,000₪. הנתבע דרש את החזר השיקים הראשונים כתנאי למסירת השיק ואולם אזרזר מסר לו כי קיבל הבטחה שהשיקים הראשונים יוחזרו לידיו בימים הקרובים. לדברי אזרזר, הוא הבטיח לנתבע כי השיק החלופי יוותר בידיו לביטחון בלבד והוא לא אמר לנתבע כי יש בכוונתו להשתמש בשיק על מנת לסייע לעמר בגיוס הכספים. לדברי אזרזר, הנתבע המשיך לסלק את ההלוואה לידיו ונכון למועד הצגת השיק השלישי לפירעון, הנתבע לא נותר חייב מאומה בגין ההלוואה. לדבריו, משלא נענה לבקשת הנתבע להחזיר לו את השיק השלישי, פנה הנתבע אל הבנק וביטל את השיק. ב. טענות הצדדים בסיכומיהם 17. טענות התובע א. בהיותו של התובע אוחז השיק, עומדות לו חזקת האחיזה כשורה, חזקת המסירה וחזקת התמורה ונטל ההוכחה מוטל על הנתבע. ב. עמר העביר את השיק השלישי לתובע על מנת לשלם את חובו בגין הכספים שקיבל מ"אשדי" בגין עסקת ניכיון שני השיקים הראשונים. התובע לקח מעמר את השיק "על מנת לקבל חזרה, לפחות חלק מכספו". (סעיף 21 לסיכומי התובע). ג. התובע נאלץ להסב, כשליח של "אשדי", את השטר לדרישת חברת "יוניק דיזיין" אשר רצתה את שמו כנפרע על גבי השטר ולא של חברה בע"מ והתמורה שנתנה "אשדי" עוברת עם כל הסבה שנעשתה ועומדת היא גם לתובע. (סעיף 22 לסיכומי התובע). ד. אם יחליט בית המשפט כי התובע אינו אוחז כשורה, כי אז הוא "אוחז בעד ערך" ולכן, אם היה כישלון תמורה במערכת היחסים שבין הנתבע לבין עמר, זו ארעה אחרי שהשיק סוחר על ידי עמר לתובע, ולכן, לנתבע אין הגנה כנגד התובע. 18. טענות הנתבע א. התובע ועמר הינם שותפים. ב. התובע לא הוכיח כי בגין שלושת השיקים של הנתבע, נעשתה עסקה כדין בין "אשדי" או התובע לבין עמר, וכן התובע לא הוכיח כי "אשדי" או הוא נתנו תמורה בעד השיקים. ג. התובע אינו אוחז כשורה משום שהוא לא הוכיח אחיזה בשיק, אין לו מעמד בשיק, הוא לא הוכיח שנתן תמורה בעד השיק והוא נטל את השטר שלא בתום לב ותוך ידיעה על פגם בזכות הקניין של עמר. ד. לתובע ולחברה בבעלותו, "אשדי", אין רישיון נותן שירותי מטבע לפי חוק איסור הלבנת הון. לכן, ככל שהתובע או "אשדי" ביצעו עסקאות ניכיון שיקים, פעילותם הייתה לא חוקית. ה. מסירת השיק השלישי על ידי הנתבע, הותנתה בתנאים. האחד, שהשיק משמש בטחון לפירעון ההלוואה שנטל הנתבע ובהתאם אין לסחר אותו. השני, השיק ניתן בכפוף להשבת שני השיקים הראשונים אך רק אחד משיקים אלה הוחזר על ידי עמר. בהתאם, התנאי למסירת השיק לא קוים. ככל שעמר סיחר את השיק לתובע, הוא עשה כן תוך הפרת התנאים כאמור לעיל וכאשר קניינו בשיק פגום. התובע, שאינו אוחז כשורה, אינו יכול להתגבר על פגמים אלה. ו. השיק פקע בגין פירעון. החוב כלפי עמר נפרע על ידי קיזוז חובו של עמר לאזרזר מההלוואה שנתן עמר לנתבע. כמו כן, החוב בגין ההלוואה שקיבל הנתבע, נפרע לידי אזרזר. ג. דיון 19. כאמור בתצהירי הנתבע ואזרזר, ההלוואה שנתן עמר לנתבע הומחתה לאזרזר והנתבע שילם את החזרי ההלוואה לאזרזר, בהתאם לתנאי הסכם ההלוואה. השיק השלישי ניתן על ידי הנתבע לאזרזר, לבקשתו של אזרזר, להבטחת פירעון יתרת ההלוואה. 20. אזרזר הודה כי הוא העביר את השיק לעמר בניגוד להסכם בינו ובין הנתבע, לפיו, כאמור, השיק נמסר לידי אזרזר לביטחון בלבד להחזר ההלוואה. ר' סעיף 24 לתצהיר אזרזר: "שבתי והבטחתי ל[נתבע] כי השיק החלופי נותר בידי לביטחון בלבד. אלא שה[נתבע] לא ידע כי יש בכוונתי להשתמש בשיק הביטחון על מנת לסייע למר עמר בגיוס הכספים. יצויין ויודגש כי ה[נתבע] המשיך לסלק את ההלוואה לידי כפי שהוסכם ונכון למועד הצגתו של השיק לפירעון הוא לא נותר חייב מאומה בגין אותה ההלוואה והיה עלי להשיב לו את השיק ומשלא נעניתי לבקשתו פנה ה[נתבע] אל הבנק וביטל את השיק שכאמור לעיל ניתן לביטחון בלבד". 21. העובדות הנ"ל לא נסתרו על ידי התובע. 22. כאמור לעיל, לדברי אזרזר עצמו, הנתבע מסר לו את השיק נשוא התביעה לביטחון בלבד והוא (אזרזר) התחייב כלפי הנתבע כי השיק נותר בידו לביטחון בלבד. משכך, אזרזר לא היה רשאי להעביר את השיק לעמר. באשר לעמר, זה המחה את ההלוואה שנתן לנתבע לאזרזר, עוד קודם למשיכת השיק נשוא התביעה והוא ידע שהנתבע אינו חב לו. עמר ידע, אפוא, כי הוא אינו רשאי לקבל מאזרזר את השיק של הנתבע, לא כל שכן לסחר אותו לאחר. העברת השיק של הנתבע לעמר הייתה, אפוא, פגומה. בנוסף לאמור, בנסיבות כאמור, בין אזרזר לעמר לא נעשתה כל עסקה בת פועל שבגינה הועבר השיק מאזרזר לעמר. כמו כן, עמר לא נתן תמורה בגין השיק. בנסיבות אלה, כדי להתגבר על הפגם שבשיק, אין די בכך שהתובע יהיה "אוחז בעד ערך", להבדיל מ"אוחז כשורה", כדי להתגבר על הפגם שבשיק. (ר' ע"א 665/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אליהו בן עליזה, פ"ד לח(4) 281). 23. באשר לנטל ההוכחה, על הנתבע מוטל הנטל להוכיח כי אוחז השטר, התובע, אינו רשאי לתבוע על פיו. הנתבע הוכיח כי הוא מסר את השיק לביטחון בלבד. כן הוכיח הנתבע כי במועד מסירת השיק לאזרזר, הוא עמד בתשלומי ההלוואה ולאזרזר לא הייתה זכות להיפרע מהשיק. ר' ע"א 665/83 הנ"ל: "די לו לנתבע החפץ להתגונן אם יפרש בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה לו תבע אותו האדם שעמו התקשר. הגנה זו פוגמת, לכאורה, את זכות הקנין בשטר, וכוחה יפה גם כנגד צד שלישי אליו סוחר השטר כל עוד לא יבוא הוא וירים את נטל השכנוע המוטל עליו, על-פי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות.". לפיכך, נטל ההוכחה רובץ על התובע. בנוסף לאמור, במקרה דנן, לא עומדת לתובע החזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש], מאחר שהוכח הפגם בזכות הקניין של עמר בשיק. (סעיף 29(ב) סיפא לפקודת השטרות). על מנת להראות שהוא נהנה ממעמד של אוחז כשורה, על התובע להוכיח, אפוא, כי הוא נטל את השטר בתום לב וכי הוא נתן בפועל ערך בעד השיק. 24. כאמור לעיל, טענת התובע היא שעמר מסר את שני השיקים הראשונים לניכיון "כחלק מפעילות חברת א.ש.ד.י." ותמורת שני שיקים אלה שולם לעמר סך במזומן של 65,000₪. (סעיף 3 לתצהיר התובע). לדברי התובע, כחודש לאחר ששני השיקים הראשונים חוללו ולא נפרעו, עמר מסר לתובע את השיק נשוא התביעה, טרם מועד פירעונו, כשיק חלופי. לטענתו, לאחר שגם השיק נשוא התביעה חזר מחמת הוראת ביטול, על אף פניות חוזרות לעמר, עמר לא פרע את חובו. (סעיפים 3, 5, 7, ו-9-10 לתצהיר התובע). 25. בחקירתו הנגדית אמר התובע כי "אשדי" היא שביצעה את עסקת ניכיון שני השיקים הראשונים וכי השיק החלופי, קרי: השיק נשוא התביעה, ניתן ל"אשדי" בגין חובו של עמר ל"אשדי", ובגין שני השיקים הראשונים שחזרו. כך אמר התובע בעדותו: "ש. לפי מה שאתה מתאר בתצהיר שלך כחלק מפעילותה של חברה מסר לך יוסף עמר את השיק, יוסף עמר בא לאשדי וביצע ניכיון אצל אשדי על השיק נכון ת. על שני שיקים של 35 אלף ש. אלה בוצעו אצל אשדי ת. בחברת אשדי ש. שהוא בא וה[ב]יא לך 45 במקום שני שיקים של 35 אלף אתה החזרת לו שיק אחד של 35 אלף ש"ח ת. כן. ש. כנגד זה קיבלת לאשדי שיק של 45 אלף ת. כן". (פרוט' עמ' 5 ש' 1-9). וכן פרוט' עמ' 6 ש' 16-22: "ש. על השיק של 45 אלף ש"ח גם צריך להביא חשבונית מרואה חשבון אשדי ת. זה היה השיק של 45 אלף שח היה לפקודת יוני[ק] דיזיין. אני לא זוכר את השיק של 45 אלף שח, הוסב לי, נתן לי אותו על חשבון שני השיקים שחזרו של 35 אלף שח ... ש. את ה-45 החליף אצל אשדי תמורת שני שיקים של 35 אלף שח ת. כן". וכן בעמ' 7 ש' 10: "הבעלים של השיק זה אשדי". בהתאם לגרסתו של התובע, כאמור לעיל, "אשדי" נתנה לעמר את התמורה בגין שני השיקים הראשונים ועמר מסר את השיק נשוא התביעה ל"אשדי" בגין אותו חוב שלא שולם ל"אשדי". משכך, מדובר במצב שבו עמר סיחר את השיק נשוא התביעה ל"אשדי". בהתאם, הזכות בשיק היא של "אשדי" ולתובע אין זכות בשיק. השיק לא סוחר לתובע והתובע גם לא נתן בגינו תמורה. לא למותר לציין כי "אשדי" אינה תובעת בהליך זה. אך גם בטענה כי השיק נמסר ל"אשדי", קיים קושי מהותי. זאת מאחר שבשיק לא בוצעה כל הסבה ל"אשדי", שמה אינו מופיע בשיק ועל גב השיק לא מופיעות חתימות היסב, לא של עמר ולא של "אשדי". 26. אך הגרסה הנ"ל, אינה גרסתו היחידה של התובע. בהמשך חקירתו הנגדית, התובע טען כי הוא (התובע) העביר את השיק נשוא התביעה ליוניק דיזיין הפקה ועיצוב אירועים בע"מ (להלן: "יוניק דיזיין"), שגם היא, לדברי התובע, חברה העוסקת בניכיון שיקים. (ר' פרוט' עמ' 7 ש' 20-26). נשאלת השאלה מכוח איזו זכות סיחר התובע את השיק ל"יוניק דיזיין"? שהרי, לטענת התובע, השיק שייך ל"אשדי". על מנת שהתובע יקנה זכות בשיק, היו צריכים להתבצע עסקה בת פועל בין "אשדי" לבין התובע וסיחור של השיק לתובע. אך התובע לא טוען שעסקה וסיחור כאמור כלל נעשו. למעשה, התובע כלל לא פירט את נסיבות העברת השיק מ"אשדי" אליו. משכך, גם בהתאם לגרסה זו, לתובע אין זכות בשיק. השיק לא נמסר לו על ידי עמר אלא ל"אשדי", התובע גם לא נתן תמורה בעד השיק, ממילא לא קיים לתובע חוב שלסילוקו דרוש מימוש השיק שהרי, התמורה, לטענת התובע, ניתנה על ידי "אשדי". 27. יש לציין כי השיק גופו מתיישב עם טענתו הנ"ל של התובע, לפיה, הוא העביר את השיק ל"יוניק דיזיין". מהשיק עולה לכאורה כי השיק הוסב לתובע במסירה. זאת משום ששמו של התובע רשום בשיק כנפרע. העובדה שחתימתו של התובע מופיעה על גב השיק מראה לכאורה כי התובע סיחר את השיק. על גב השיק מופיעות גם חתימות היסב של "יוניק דיזיין" וא.א.י. שירותי ניהול ושיווק (קלמן) בע"מ. התובע טען בחקירתו הנגדית כי הוא לא מכיר את א.א.י. שירותי ניהול ושיווק (קלמן) בע"מ. בהתחשב בטענתו זו, ועל פי השיק, לכאורה התובע סיחר את השיק ל"יוניק דיזיין". כנגד סיחור זה, התובע, מן הסתם, קיבל תמורה מ"יוניק דיזיין". אך התובע לא פרט, לא בתצהירו ולא בעדותו, את התמורה שקיבל מ"יוניק דיזיין". לעניין זה ר' דברי התובע בחקירתו הנגדית, לפיהם, "יוניק דיזיין" הייתה צריכה להוציא לו חשבונית. (עמ' 8 ש' 4). התובע גם לא פירט בתצהירו את הנסיבות שבהן השיק חזר לידיו אחרי שסוחר ל"יוניק דיזיין" ולא.א.י. שירותי ניהול ושיווק (קלמן) בע"מ. 28. בהמשך חקירתו הנגדית, כמובא להלן, התובע העלה גרסה נוספת, גרסה שלישית: "ת. אני ניסיתי לאתר את הבחור של יוניק דיזיין באור יהודה, שיציג את הקבלה את הראיה מר עמר בא איתי ליוניק דיזיין לפרוט את השיק ש. הוא בא לפרוט את השיק ביוניק דיזיין ת. הוא בא איתי הוא לא רצה לרשום את השיק בשמו, הוא (יו[ני]יק דיזיין) אמר לי אני לא מכיר אותו (הכוונה למר עמר), אני מכיר אותך (את מר סעדון) תרשום את השיק על שמך (בשם הנפרע) אני רשמתי את השם אורי סעדון על השיק ... ש. למה באותו שלב לא שמת את החותמת של אשדי ת. כי הוא ביקש ממני לשים את השם שלי אישית כדי שאני אהיה ערב אישית. (פרוט' עמ' 14 ש' 31-עמ' 15 ש' 7). 29. גרסתו הנ"ל של התובע שונה בתכלית מגרסאותיו האחרות. מגרסה זו עולה כי השיק לא נמסר לא ל"אשדי" ולא לתובע. עמר ביקש "לפרוט" את השיק אצל "יוניק דיזיין", כלומר, רצה לבצע עסקת ניכיון שיקים עם "יוניק דיזיין" ביחס לשיק נשוא התביעה והתובע אף התלווה לעמר לצורך זה. לדברי התובע, "יוניק דיזיין", לא הסכימו לקבל את השיק מעמר ולתת תמורה עבורו אלא אם התובע, אישית, יערוב לו. לכן, לדברי התובע, הוא רשם את שמו בשיק, במקום המיועד לשם הנפרע. 30. ההתנהלות הנ"ל מעוררת תמיהה לא קטנה. טענת התובע, לפיה, עמר נותר חייב ל"אשדי". בגין התמורה ש"אשדי" שילמה לעמר בגין שני השיקים הראשונים, וכן טענתו לפיה השיק נשוא התביעה ניתן ל"אשדי" בגין חובו הנ"ל של עמר ל"אשדי", אינה מתיישבת כלל ועיקר עם העברת השיק על ידי עמר ל"יוניק דיזיין". לא כל שכן, כאשר העברה זו מבוצעת בידיעתו ובהסכמתו של התובע והתמורה בגין השיק משתלמת לעמר ולא לסילוק חובו של עמר ל"אשדי". גם זאת בידיעתו ובהסכמתו של התובע. לעניין זה יש לציין כי אין טענה בפי התובע כי "יוניק דיזיין" או עמר העבירו לו או ל"אשדי" תמורה בגין השיק נשוא התביעה. בנוסף לאמור, ההתנהלות כאמור שומטת את הבסיס מטענת התובע כי השיק נשוא התביעה נמסר ל"אשדי". 31. זאת ועוד. לפי גרסתו השלישית, כאמור לעיל, של התובע, השיק נשוא התביעה לא נמסר לו ולא סוחר לו והתובע גם לא נתן תמורה בעדו. השיק נמסר על ידי עמר ל"יוניק דיזיין", "יוניק דיזיין" נתנה לעמר תמורה בגין השיק והתובע ערב כלפי "יוניק דיזיין" לפירעון השיק. לכן, לא קנויה לתובע זכות מכוח השיק כלפי הנתבע משום שהוא איננו אוחז בו תמורת ערך. 32. כפי שפורט לעיל, התובע מסר גרסאות סותרות ביחס לעסקה שנעשתה בשיק נשוא התביעה וביחס לאופן שבו התקבל השיק בידיו. בתחילה אמר כי השיק ניתן ל"אשדי" בגין חובו של עמר ל"אשדי". בהמשך, אמר כי הוא (התובע) העביר את השיק ל"יוניק דיזיין" ולאחר מכן טען כי עמר ביצע באמצעות השיק עסקת ניכיון שיקים עם "יוניק דיזיין" וכי הוא (התובע) ערב כלפי "יוניק דיזיין" לפירעון השיק. בנוסף לאמור, בחקירתו הנגדית, התברר כי התובע לא סיפק מידע שלם ביחס לעובדות רלבנטיות ומהותיות לתביעה. אלה פוגמים במהימנות התובע וטענותיו. 33. התובע טען כי "אשדי" הפיקה חשבוניות בגין שני השיקים הראשונים וכי אלה נמצאות אצל רואה החשבון שלו. עוד לדברי התובע בעדותו, מסמכים הקשורים לעסקת ניכיון שני השיקים הראשונים, מצויים אצל רואה החשבון שלו והיה בידו להמציא אותם. ביחס לעסקת ניכיון השיק נשוא התביעה עם "יוניק דיזיין", התובע טען כי "יוניק דיזיין" הייתה אמורה למסור לו חשבונית. (ר' פרוט' עמ' 6 ש' 10-13. עמ' 5 ש' 2-4. עמ' 8 ש' 4-5). למרות דברי התובע כאמור, לפיהם, בגין העסקאות הופקו חשבוניות, הוא לא הגיש כל ראיה אשר מוכיחה מתן תמורה, אם על ידי "אשדי" ועם על ידו, בגין אף לא אחד משלושת השיקים. התובע גם לא סיפק פרטים אודות התמורה שנתקבלה בעד השיק בגין סיחורו ל"יוניק דיזיין" ולמי הועברה. התובע לא טען כי התמורה מ"יוניק דיזיין" הועברה לכיסוי החוב הנטען של עמר ל"אשדי", דבר המעלה ספק לגבי הטענה, לפיה, עמר קיבל מ"אשדי" תמורה בעד השיקים הראשונים. 34. מן העבר השני, הנתבע טען לקשר בין עמר לתובע להוציא ממנו במרמה כספים. לטענת הנתבע, בין התובע לבין עמר היה קשר של שותפות והם שיתפו פעולה גם בעניין השיק נשוא התביעה. טענת הנתבע בדבר שותפות לא נטענה בעלמא. אזרזר הצהיר והעיד כי התובע ועמר הינם שותפים לעסקים. לדבריו, בפגישה אצל הרב, בה השתתפו עמר, התובע ואזרזר, עמר הציג את התובע כשותפו, התובע אישר כי הוא ועמר שותפים ושניהם אמרו שיש להם בנק לפריטה בתל אביב בשם "אשדי". גם בעדותו, בדיון בהתנגדות לביצוע השיק, אמר אזרזר כי התובע אמר לו שהוא שותפו של עמר. (סעיפים 16 ו- 25-26 לתצהיר אזרזר. פרוט' עמ' 4 ש' 4-6. עמ' 39 ש' 28-עמ' 40 ש' 2, 8-9). בנוסף, העיד מטעם הנתבע מר אברהם פרסטר, אשר טען גם הוא כי התובע ועמר שותפים לעסקים. פרסטר טען כי השניים הוציאו ממנו במרמה כ- 500,000₪. (ר' עדותו של פרסטר וכן פרוט' עמ' 28 ש' 16-27, עמ' 31 ש' 22-25). לנוכח עדויות אלה, ולנוכח טענת התובע כי בינו לבין עמר אין ולא היה כל קשר עסקי למעט היותו של עמר לקוח, ביתר שאת, היה על התובע להציג ראיות לעסקה שנעשתה בין עמר ל"אשדי". בהיעדר כל ראיה לעסקה כאמור, יש לקבוע, בנסיבות, כי "אשדי" לא נתנה תמורה בעד השיקים של הנתבע. למצער, התובע לא הוכיח כי "אשדי" נתנה תמורה כאמור. 35. שני השיקים הראשונים הוחזרו על ידי הבנק ללא פירעון משום שהנתבע נתן לגביהם הוראת ביטול. פרטי מושך השיק, הנתבע, הופיעו על שיקים אלה. (אחד משיקים אלה, מס' 74049234, צורף כנספח להתנגדות לביצוע השיק). התובע טען, כאמור, כי בהמשך, לצורך פירעון חובו של עמר וחלף אחד משני השיקים הראשונים, עמר מסר לתובע את השיק נשוא התביעה. התובע קיבל לידיו את השיק השלישי הגם שנמשך על ידי אותו מושך אשר משך את שני השיקים הראשונים, הוא הנתבע. טרם ובמהלך קבלת השיק, התובע לא ראה לנכון לפנות אל הנתבע לצורך בירור טיבו של השיק. הימנעות התובע מפניה לנתבע ובדיקת השיק נשוא התביעה, טרם קבלתו מעמר, בנסיבות המקרה, היא בלתי סבירה ושוללת את תום ליבו של התובע בעת נטילת השטר. ביטול שני השיקים הראשונים על ידי הנתבע, הינו צעד קיצוני ומשמעותי אשר מעיד על בעיה. התובע לא היה רשאי לסמוך על אמרי פיו של עמר ביחס לסיבותיו של הנתבע בביטול השיקים והיה עליו לברר ישירות מול הנתבע, טרם קבלת השיק השלישי, את סיבת ביטול שני השיקים הראשונים ואת תקינות סיחורו של השיק נשוא התביעה. אם היה עושה כן, היה מגלה כי הנתבע לא נתן הסכמתו לסיחור השיק. בהתאם, התובע היה נמנע מקבלתו. 36. יצוין כי טענת התובע, לפיה, לא נאמר לו שהשיקים הראשונים נמסרו לביטחון וכן טענתו, לפיה, לא ידע אודות העסקה בין הנתבע לבין עמר ואזרזר (סעיף 16 לתצהיר התובע), נסתרה על ידי אזרזר. אזרזר מסר בתצהירו, כי לאחר שאחד משני השיקים הראשונים הוצג לפירעון, ועוד קודם שנמסר השיק השלישי, אזרזר שוחח עם התובע והדגיש בפניו כי עמר המחה לאזרזר את החיוב של הנתבע וכי הנתבע אף פרע בינתיים חלק מההלוואה לידי אזרזר. (סעיף 19 לתצהיר אזרזר). ד. סוף דבר 37. התובע לא מסר גרסה מהימנה ביחס לנסיבות שבהן התקבל בידיו השיק נשוא התביעה. התובע מסר גרסאות עובדתיות שונות שאינן מתיישבות זו עם זו. בהתאם לגרסתו הראשונה, בין "אשדי לבין התובע נעשתה עסקת ניכיון שיקים ביחס לשני השיקים המוקדמים. מששני השיקים הוחזרו ללא פירעון, השיק נשוא התביעה נמסר על ידי עמר לצורך תשלום חובו ל"אשדי" בגין אותה עסקת ניכיון שיקים. בהתאם לגרסה זו, השיק נמסר לבעלת החוב, היא "אשדי". בהתאם, לתובע אין זכות בשיק. התובע גם לא נתן תמורה בגין השיק. ככל שהשיק סוחר על ידי עמר לתובע והתובע סיחר אותו ל"יוניק דיזיין", גם אז, התובע לא נתן תמורה בעד השיק. ככל שבגין השיק נעשתה עסקת ניכיון שיקים בין עמר לבין "יוניק דיזיין", גם אז, התובע לא נתן תמורה בעד השיק אלא התחייב כלפי "יוניק דיזיין" לערוב לפירעון השיק. התובע לא הוכיח כי "אשדי" נתנה לעמר תמורה בגין שני השיקים המוקדמים, הגם שהראיות לכך (חשבוניות וכיו"ב), מצויות בשליטתו בהיותו הבעלים של "אשדי". התובע גם לא פירט מה התמורה אשר התקבלה מ"יוניק דיזיין", למי שולמה ומדוע לא הועברה לכיסוי חובו של עמר ל"אשדי". תום ליבו של התובע בעת נטילת השטר נשלל, לאור העובדה שעל אף שהשיק החלופי שמסר עמר לתובע, היה מאת אותו המושך של שני השיקים הראשונים, והגם שהתובע ידע כי הנתבע נתן הוראת ביטול לשני השיקים הראשונים, הוא לא בדק מול הנתבע את תקינותו של השיק וכשרות סיחורו. לאור האמור, התובע אינו אוחז כשורה בשיק ולמעשה, גם אינו אוחז בעד ערך. 38. אשר על האמור, התביעה נדחית. 39. התובע ישלם לנתבע את הוצאות המשפט ובנוסף, שכר טרחת עורך דין בסך של 12,000₪. שיקים