תביעה לתשלום דמי יזום, עבור עסקה בה רכשו הנתבעות מקרקעין כתוצאה ממציאת משקיע על ידי התובע כבקשת הנתבעים ממנו, שהביאה להשלמת עסקת המכר. עילות התביעה הן, מכוח דיני החוזים בגין הפרת התחייבות לשלם לו דמי ייזום ; מצג שווא רשלני ותרמית מצד הנתבעים וכן בגין התעשרות שלא כדין על חשבונו באי תשלום דמי יזום שהוערכו בסך של 50,000 $ (2% משווי העסקה) בצרוף מע"מ ובסך השווה בשקלים ל- 220,400 ₪ כולל מע"מ. 2. הנתבעים טוענים כי התביעה היא לתשלום דמי תיווך ולא לפי המצג שהוצג בה באצטלא של דמי יזום מחמת היעדר רישיון לתובע לתיווך במקרקעין ומשלא נחתמו הזמנה למתן שירותי תיווך והסכם תיווך. לפיכך, דין התביעה להידחות. בנוסף נטען כי ככל שניתנה התחייבות לשלם לתובע בגין פעולותיו, דבר המוכחש, הדבר נעשה ללא סמכות באמצעות קרובי משפחתו בשעה שהובהר לו היטב ע"י הגורמים המוסמכים אצל הנתבעים כי לא תשולם לו תמורה בגין פעולותיו שלא הן, שהביאו להצלחת העסקה במקרקעין. רקע עובדתי וטענות הצדדים : 3. אין חולק כי בוצעו שתי עסקאות במקרקעין הרלוונטיות לתביעה. העסקה האחת, רכישת נכס המצוי ברח' שמאי 15-17 בירושלים (להלן - "הנכס בשמאי") ע"י הנתבעים מאגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וכרמל מזרחי בע"מ (להלן-"כרמל מזרחי", הסכם המכר צורף כנספח א' לתצהירו של יחזקאל זכאי מטעם הנתבעים). העסקה השנייה, רכישת נכס המצוי ברח' בן יהודה 4 בירושלים (להלן- "הנכס בבן יהודה") ע"י צד ג', מר עמיאל יעקובוב (להלן - "יעקובוב") מכרמל מזרחי (הסכם המכר סומן נ/2 ). 4. אין מחלוקת כי כרמל מזרחי , בקשה למכור את שני הנכסים בד בבד כתנאי למכירתם (סעיף 3 לכתב התביעה, סעיף 4.5 לכתב ההגנה ). בפועל, אכן נמכרו באותה העת ובד בבד שני הנכסים , בשמאי ובבן יהודה. 5. התובע, טוען לזכותו לקבל דמי יזום, מהנתבעים עבור העסקה בנכס בשמאי לאור הצלחתו באיתור משקיע , מר יעקובוב , שרכש את הנכס בבן יהודה בהעדר אמצעים כספיים מספיקים בידי הנתבעים לרכישת שני הנכסים בעצמה כדרישת כרמל מזרחי כתנאי למכר וברצונה, לרכוש את הנכס בשמאי. אילולי מצא את המשקיע, לא היה בידי הנתבעות לרכוש את הנכס בשמאי ולפיכך, מגיעים לו דמי ייזום. 6. התובע טוען כי הוא בלבד הכיר את יעקובוב וענין אותו בנוגע לרכישת הנכס בבן יהודה בהסתמכו על התחייבות של נציגי הנתבעים עובר לפנייתו אל יעקובוב, לפיה ישולמו לו דמי ייזום. הוא סייע במו"מ להצלחת העסקה בנכס בשמאי ואף נכח במעמד החתימה על הסכמי המכר. הוא לא עמד על חתימה על הסכם ע"י הנתבעים לתשלום דמי יזום לאור האמון אותו הוא רכש לנציגי הנתבעים שהם גם קרוביו. לדידו, הוא היוזם וקושר העסקה והגורם העיקרי האחראי להשלמתה בהצלחה ברכישת הנכס בשמאי משניתנה הסכמה של יעקובוב לרכישת הנכס בבן יהודה ואף הביא להפחתה מהתמורה ברכישת הנכס בשמאי ע"י הנתבעים בסך של 300,000$ בהתערבותו במו"מ עם כרמל מזרחי . 7. הנתבעים טענו מנגד כי עסקינן בתביעה לתשלום דמי תיווך שהתובע אינו זכאי לקבלם, משלא הזמינו ממנו שירותי תיווך ובהעדר רישיון לתיווך בידיו. התובע, לא יזם את עסקת המכר ולא היה הגורם היעיל להתקשרותם עם כרמל מזרחי. ככל שקמה לתובע זכות לדמי תיווך או דמי יזום לפי שיטתו, הרשות בידיו לדרוש זאת מכרמל מזרחי או מיעקובוב אך לא קמה לו זכות לקבל תשלום כלשהו מהנתבעים. 8. לטענת הנתבעים מר יצחק ארמוזה ז"ל, גזבר הנתבע 1 ומנכ"ל של הנתבעת 2, הבהיר לתובע כבר בתחילת המו"מ לרכישת הנכס בשמאי כי לא תשולם לו תמורה כלשהי בגין העסקה. רק לאחר פטירתו של מר ארמוזה ז"ל בחלוף כ-4 שנים ממועד העסקה, הועלתה דרישה חדשה מצד התובע לתשלום "דמי יזום" , ולא בכדי. 9. הנתבעים הכחישו כי פנו לתובע בבקשה לקבל ממנו שירותי תיווך או ייזום למציאת משקיע. ככל שהתובע חיפש אחר משקיע ומצאו, הדבר נעשה ביוזמתו לאחר שנודע לו מקרוב משפחה שלו המטפל בנכסי הנתבעים על רצונם של הנתבעים לרכוש נכס ועל צורך במשקיע לרכישת הנכס בבן - יהודה לצורך השלמת רכישת הנכס בשמאי. התובע, פנה אמנם ליעקובוב על מנת לעניין אותו ברכישת הנכס בבן יהודה אך הובהר לו שוב ושוב כי לא ישולמו לו דמי תיווך בגין העסקה (סעיף 5.3 לכתב ההגנה). בנוסף נטען כי יעקובוב, היה מוכר לנתבעים מעסקת מקרקעין קודמת בינו ובין הנתבע 1. 10. לדידם של הנתבעים, ניהול המו"מ עם יעקובוב בעניין הנכס בבן יהודה נעשה לא רק ע"י התובע כי אם גם ע"י עוה"ד של יעקובוב שהיה בקשר עם הנתבעים ובא כוחם ועם כרמל מזרחי ובא כוחה ללא מעורבות של התובע בכך ובכלל זה, במו"מ להפחתה בתמורה בגין הנכס בשמאי (סעיפים 8.3, 8.6, 11.5 לכתב ההגנה). בנסבות אלו, התובע לא היה הגורם היעיל והיוזם לרכישת הנכס בשמאי על ידי התובעים והצלחת העסקה בנוגע לנכס בבן יהודה, אינה מזכה אותו בדמי ייזום או תיווך מהנתבעים. פעולותיהם נעשו בתום לב ואילו התובע, נהג בחוסר תום לב בדרישותיו מהם שהועלו לאחר פטירתו של המנוח ארמוזה ז"ל ובהפעלת לחצים על קרובי משפחתו החברים ובעלי תפקידים אצל הנתבעים, למתן תמורה בגין פעולותיו. הנתבעים , לא הפרו התחייבות כלשהי כלפיו ואף לא התעשרו על חשבונו ודין התביעה להידחות. דיון ומסקנות: 11. כריתת חוזה טעונה מפגש רצונות בדרך של הצעה וקיבול וגמירות דעת של הצדדים ( ע"א 440/75 זנדבק נ. דנציגר, פ"ד ל(2) 260, 268 (1976), גבריאלה שלו, דיני חוזים, מהדורה שניה, תשנ"ה עמ' 84 ). היכן שלא נחתם הסכם בכתב, יש לבחון את שאלת קיומה של גמירות דעת להתקשר בהסכם על פי הנסיבות החיצוניות, בהתנהגות הצדדים לפ י מבחנו של המתקשר הסביר באותן נסיבות (ע"א 158/77 רבנאי נ. מן שקד, פ"ד ל"ג (2) 281, 287 (1979), ע"א 1932/90 פרץ נ' בוחבוט , פ"ד מ"ז (1) 357,365 (1993). 12. שמעתי את עדותו של התובע לפיה עזרא גיל, פנה אליו בבקשה לסייע לו במציאת משקיע לרכישת מקרקעין מכרמל מזרחי מבלי שעזרא גיל נקב בשמו של יעקובוב דווקא, כי אם לאור ידיעתו על קשריו של התובע עם אנשים אמידים. לדבריו עזרא גיל הבטיח לו "שכאן יהיה לי שכר" . הוא ידע שעזרא גיל אחראי על ניהול הנכסים של הנתבעים ומתעסק בנכסיהם אך לא ידע כי הוא נושא גם בתפקיד של יו"ר ועדת ביקורת בנתבעת 2 (עמ' 14 שורות 1-7, 11, 18-26 ועמ' 16 שורה 1). התובע, הודה בחקירתו כי עזרא גיל הוא דודו אך לדבריו "בעסקה הזו אני כמו אדם זר". הוא האמין לו ועל סמך הבטחתו בעל פה באוזניו "שהעמותה תקיים את ההבטחה שלה" (עמ' 15 שורה 1). 13. התובע העיד כי לאחר שהנתבעים רכשו את הנכס בשמאי ויעקובוב רכש את הנכס בבן יהודה הוא פנה למנוח ארמוזה ז"ל , לעזרא גיל וכן ליחזקאל זכאי שכיהן כיו"ר של הנתבעת 2 והיה גם מנכ"ל של הנתבע 1, בנוגע לשכרו בגין העסקה בנכס בשמאי (עמ' 16 שורות 18-19, עמ' 19 שורות 27-32). יחזקאל זכאי אמר לו כי ישתלם לו לסייע בעסקה ולאחר שנחתם הסכם המכר הוא ביקש ממנו להיות סבלן בקשר לשכרו ( עמ' 20 שורות 6-17). המנוח ארמוזה ז"ל, לא נתן לו תשובה קונקרטית לפניותיו (עמ' 20 שורה 9). 14. עזרא גיל אישר בעדותו כי הוא נושא בתפקיד כמנהל הנכסים של הנתבע 1 . לדבריו, הוא ה"זרוע המקשרת" עם ההנהלה של הנתבעים להשכרת נכסים , מכירות וקניות של נכסים לצדדי ג'. לדבריו "התפקיד שלי לא לאשר דברים ולא לחתום על מוגמר. אני מביא מה שאני חושב לנכון ליו"ר או למנכ"ל... ומנהל מו"מ (עמ' 24 שורות 13-18 ) הוא היוזם של עסקאות קנייה ומכירה (עמ' 24 שורה 25 ובעדותו של יחזקאל זכאי עמ' 40 שורה 29). לדברי העד גיל , מר ארמוזה המנוח התעניין בעסקת המקרקעין לאור פרסום בעתון של אגודת הכורמים (כרמל מזרחי- מ.ל.), שהתנתה את העסקה במכירת שני הנכסים בעסקת חבילה אחת. נדחתה פנייתו לאגודת הכורמים לאפשר לנתבעים לרכוש רק את הנכס בשמאי. לאחר שהוא פנה למתווך לצורך מציאת שותף לבצוע העסקה עם כרמל מזרחי וכאשר הם (הנתבעים-מ.ל.) עמדו כדברי העד להתייאש מהעסקה , פנה אליו התובע במענה לפנייה קודמת שלו אליו בנדון (עמ' 25 שורה 20, עמ' 29 שורה 31) ואמר לו שהוא "עניין את אחד הלקוחות שלו יעקובוב, שמוכן לשמוע על העסקה" (עמ' 25 שורות 10-18). לדבריו, הוא לא דיבר עם התובע על שכר טרחה ועל שיעור שכרו כיוון שידע כי עבור עסקה פרטית מקבלים בין1% ל-2% ומעולם, הוא לא נוהג לסכם מראש את גובה שכר טרחה רק במסגרת מו"מ. כל עניינו לדבריו היה, להביא להצלחת העסקה כשהתובע הביא את המשקיע (עמ' 25 שורות 21-26). 15. עזרא גיל אמר בעדותו כי התובע הביא את העסקה לידי גמר, בהביאו את יעקובוב כמשקיע ובשכנועיו את יעקובוב, לשלם עבור הנכס בבן יהודה 7.2 מיליון דולר לפי הערכתו ואילו הנתבעים ישלמו רק 2.5 מיליון דולר על הנכס בשמאי. המו"מ לקראת החתימה על העסקה התקיים בנוכחותו במשרדי הנתבע 1 ובנוכחות של עוה"ד של הצדדים לעסקה עו"ד בורלא מטעם הנתבעים ועו"ד פלוטקין, חברי ההנהלה של הנתבעת מר זכאי, מר ארמוזה ז"ל והפקידה ( עמ' 26 שורות 16-27, 32-33). 16. מכל האמור וכפי שעולה ממסמכי הנתבעים (נספח א' לתצהירו של התובע) אשר תוכנם אושר ע"י העד עזרא גיל הוכח כי הנתבעים בקשו לרכוש את הנכס בשמאי מכרמל מזרחי. לצורך השלמת העסקה, שתנאי לה היה רכישה של הנכס בבן יהודה, הם פעלו למציאת משקיע לנכס בבן יהודה או שותף לעסקה על מנת שיעלה בידם לרכוש את הנכס בשמאי. במסגרת מאמציהם , הם פנו למתווך והוכח כי נעשתה פנייה גם לתובע בנדון. 17. השתכנעתי מעדותו של עזרא גיל שנתמכה במסמכים של הנתבעים, כי הוטל עליו לטפל במציאת שותף ולקדם את בצוע העסקה מבלי שמר ארמוזה המנוח, היה מעורב בתהליכים לקראת בצוע העסקה. מעורבותו של המנוח ארמוזה החלה רק לאחר שנמצא משקיע, מר יעקובוב. לדברי העד, המנוח אמר לו כי הנתבעים לא ישלמו יותר מאחוז עבור תיווך (עמ' 37 שורות 16-26 וראו נספח 5א לתצהיר התובע בדבר נכונות עקרונית לתשלום דמי תיווך, אם ימצא משקיע או שותף ובעמ' 28 לפרוטוקול). העד גיל הוסיף ואמר שהוא ידע שהתובע יבקש כסף מהנתבע 1 עבור התיווך וכי גם הוא עצמו ביקש זאת : "במו"מ ביני ובין ארמוזה לא אמר שלא ישלם ולא העלנו את זה " והוסיף: "ידעתי שהוא (התובע- מ.ל.) יבקש" (עמ' 33 שורות 27-29). 18. מעדותו של יחזקאל זכאי עולה כי הוא לא היה מעורב במו"מ בנוגע לעסקה ובכריתת הסכם המכר לנכס בשמאי כי אם עזרא גיל והמנכ"ל ארמוזה ז"ל (עמ' 11 שורות 5-7) . לדבריו, לא ידוע לו על מערכת היחסים בין עזרא גיל וארמוזה ז"ל בניהול העסקה ( עמ' 41 שורה 20). לא הוכח מעדותו של העד זכאי כי הנתבעים או מי מהם חתמו על הסכמי תיווך עם מתווכים כלשהם. לדבריו ידוע לו , מפיו של ארמוזה המנוח על מעורבות של מתווכים בעסקה , 2-3 מתווכים עליהם מסר לו המנוח מבלי שהיה בידיו להשיב מי פנה אל המתווכים. עדותו של מר זכאי על פנייה למתווכים היא עדות שמיעה ולא היה בידי העד להפריך או לסתור את גרסתו של העד עזרא גיל לפיה לא נשללה מראש האפשרות לתשלום דמי תיווך בגין העסקה , בהיעדר מעורבות של העד בטיפול בעסקה ובפעולות שבוצעו עובר לחתימה על הסכם המכר. 19. אין גם בעדותו של מר זכאי ובמסמכים שהוגשו מטעם הנתבעים כדי להוכיח את גרסתם לפיה היוזמה לחיפוש אחר משקיע הייתה מצד המתווכים ולא פרי פנייה שלה הנתבעים למתווכים. עדותו בשאלה זו היא כאמור, עדות שמיעה מבלי שהנתבעים, טרחו להביא לעדות מי מהמתווכים שחיפשו עבורם אחר משקיע על מנת להוכיח כי הללו פנו אליהם וכי נחתמו הסכמי תיווך ביניהם ותנאי ההסכם (עמ' 42, עמ' 45 שורות 6-7 ובנספחים לתצהירו של התובע ). יתירה מכך, גם לשיטתו של העד מר זכאי, היה מקום להיענות לדרישתו של התובע לקבל תמורה בגין העסקה ולו גם תמורה חלקית (נספח ו' לתצהירו , עמ' 46 שורות 3-9). הנתבעים, לא הביאו ראיות להוכיח כי הייתה לתובע ידיעה קודמת על הצורך של הנתבעים במשקיע ואין בפרסום של כרמל מזרחי בהזמנה להציע הצעות לרכישת שני הנכסים משום ראייה על ידיעה של התובע בדבר הצורך במשקיע. כך גם, לא הוכיחו הנתבעים מה מקור הידיעה של התובע שבגינו באה לשיטתם, פנייתו אל עזרא גיל בהצעתו למשקיע. 20. סיכומם של דברים, הוכח מהעדויות כי היוזמה לחפש אחר משקיע לנכס בבן יהודה, לא באה מצדו של התובע כי אם במענה לפנייה של עזרא גיל אליו בבקשה למצוא משקיע ובהיותו אחראי על נכסי הנתבעים ועל הטיפול ברכישת הנכס בשמאי . הנתבעים, לא הוכיחו כי הותנה והובהר מראש לתובע ע"י הנתבעים שהוא לא היה זכאי לתמורה כלשהי מהם אם ימצא עבורם משקיע ואם העסקה לרכישת הנכס בשמאי תצא לפועל כתוצאה ממציאת משקיע לנכס בבן יהודה ע"י התובע. 21. אין בחקירה הנגדית של העד עזרא גיל בנוגע לאפשרות, שלא הוכח כי הגיע לכלל מימוש, שהייתה בידי הנתבעים לפנות ליעקובוב באמצעות עוה"ד שלהם בהכירם אותו מעסקה קודמת ביניהם, כדי לסתור את העדויות מהם הוכח כי מר יעקובוב , ידע על העסקה והתעניין ברכישת הנכס בבן יהודה עקב פנייתו של התובע אליו. מחדלים של הנתבעים בניהול העסקה ובקידום הרכישה של הנכס בשמאי מבלי להידרש לפנייה לתובע לצורך כך, באי ניצול היכרותם עם יעקובוב ללא סיוע של התובע, אין בה כדי לשנות מהמסכת העובדתית לפיה הם הזמינו מהתובע את שירותיו למציאת משקיע ואין להם להלין אלא על עצמם בנדון. 22. לפי המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית בדיני החוזים ובהיעדר טענה מפי הנתבעים על הוראה בחוק ספציפי בדבר היעדר תוקף של התחייבות של עמותה ככל שניתנה בין קרובי משפחה בפרט כאשר הנהנה אינו בעל תפקיד בעמותה, אין בקרבת המשפחה בין התובע לעזרא גיל כדי לאיין את הסתמכותו של התובע על פנייתו של מר גיל אליו לחיפוש אחר משקיע ולמנוע ממנו לקבל תמורה בגין שירותים שהוזמנו ממנו. נכונים הדברים בפרט לאור ידיעתו של המנוח ארמוזה ז"ל ומאוחר יותר של מר זכאי יבדל"א על קרבת המשפחה בין השניים ועל הפנייה אל התובע למציאת משקיע מבלי שמנעו זאת מחמת קשרי המשפחה. יתירה מכך, מר זכאי העיד (כמובא לעיל) כי הוא סבר שמגיעה לתובע תמורה כלשהי ולא התרשמתי מעדותו, כי הוא ראה מניעה לכך בשל קרבת המשפחה בין התובע למר גיל. 23. מטיעוני הנתבעים אני למדה כי התקבל דו"ח מרשם העמותות בנוגע להתנהלותם שכלל הערות בנוגע לעסקאות עם קרובי משפחה של בעלי תפקידים בעמותות. בכך, יש כדי לתמוך בטענות התובע לפיהן לא עסקינן בהתקשרות יחידה של הנתבעים עם קרוב משפחה של בעל תפקיד בה ואין בקרבה כדי להביא לביטול הזמנת השירות ממנו שלטעמו, כרוכה בתשלום שכרו. בקביעתי זו, אין משום קביעה בשאלת התנהלות כדין של הנתבעים במניעת ניגוד עניינים בניהולם כי אם בשאלת היריבות ביניהם ובין התובע. 24. לאור האמור אני קובעת כי הנתבעים , הזמינו שירות מהתובע למציאת משקיע מבלי שהתנו זאת באי תשלום שכר או תמורה בגין שירותיו ומנגד, מבלי שנקבע ביניהם מראש, מה יהיה גובה שכרו. פעולותיו של התובע נשאו פרי משנכרתה עסקת מכר ע"י המשקיע אותו הוא מצא אשר אפשרה לנתבעת לרכוש את הנכס בשמאי. שירותי תיווך או יזמות: 25. ההבחנה בין "יזמות" ל"תיווך" אינה פשוטה כלל ועיקר. בע"א 262/86 וולטר רוט ואח' נגד Deak and co.inc (פ"ד מה (2) 353; 364-365 ) נקבעו אפיונים של יזמות , בהקשר של הקמת חברה : (1) גילוי רעיון או תכנית עסקית (2) חקירה בדבר הכדאיות של הרעיון (3) הקמת החברה לרבות גיוס הון ראשוני וגיוס כוח אדם. בבחינת יזמות בנוגע לעסקת מקרקעין נקבע כי יש לבחון את ניסיון החיים ואת ההיגיון המסחרי של העסקה וכן את תרומתו של היזם , אם היא הביאה לקשירת העסקה בהכשרת הקרקע ובסלילת הדרך לחתימה על העסקה ( ע"א 110/92 גדעון נחמיה ואח' נ. בני נחמיה 10.7.95). בעניינינו, הוכח כאמור כי התובע מצא , עניין והביא את המשקיע יעקובוב לעסקה בנוגע לנכס בבן יהודה. מהעדויות הוכח כי התובע לא הסתפק בהעברת מידע ליעקובוב על העמדת הנכס בבן יהודה למכירה כי אם הביא אותו לשולחן המו"מ . התובע, אף שכנע את יעקובוב להמשיך במו"מ גם כאשר הלה ביקש להפסיקו, בהעדר הסכמות בין הצדדים. כדברי העד עזרא גיל, יעקובוב היה קצר רוח "לקח את הרגליים ואמר שלא רוצה כלום ויצא, יצא לפרוזדור. אביב (התובע- מ.ל.) רץ אחריו וגם לא שאלתי, החזיר אותו פנימה וסיכמו את הדברים המשפטיים וחזרו לחתום ( עמ' 27 שורות 1-3 ובעדותו של התובע עמ' 16-17) ומבלי שנסתרה גרסתו לפיה התובע נסע לוינה , מקום מושבו של יעקובוב ועניין אותו במסגרת הנסיעה בנוגע לעסקת המקרקעין. 26. הנתבעים, לא הזמינו לעדות את עוה"ד שנכחו במו"מ ובמעמד כריתת העסקאות על ידי הנתבעים ויעקובוב וכן, לא הזמינו לעדות את נציג כרמל מזרחי על מנת לסתור את גרסתו של התובע והעד עזרא גיל בנוגע לחלקו של התובע במאמצים לכריתת ההסכם ע"י יעקובוב שאין חולק, כי היא סללה את הדרך לרכישת הנכס בשמאי ע"י הנתבעים. חזקה על הנתבעים שהיו מביאים אותם לעדות אילו עדותם עמדה לטובתם על מנת לסתור את העדויות מטעם התובע. 27. בנסיבות אלו, אני קובעת כי נעשו פעולות של יזמות ע"י התובע והן, שהביאו לכריתת ההסכם לרכישת הנכס בשמאי ע"י הנתבעים ומבלי שהנתבעים הביאו גרסה והוכיחו כי פעולותיהם או פעלות של צד ג' כלשהו הביאו לאיתור המשקיע ולהבשלת המו"מ עם יעקובוב עד לחתימה על הסכם המכר. יוער, כי גם אילו הוכיחו הנתבעים בעדויות של עוה"ד שנכחו במו"מ כי להצלחת המו"מ היו שותפים נוספים, אין בכך כדי לגרוע מפעולות היזמות של התובע שבלעדיהן, לא הייתה נכרתת העסקה כמובא לעיל. 28. לא עסקינן ביחסי מתווך לקוח ביחסים בין בעלי הדין בשונה מטיב היחסים בין התובע ליעקובוב אשר רכש את הנכס בבן יהודה. התובע, לא הביא לידיעת הנתבעים את דבר הצעתה של כרמל מזרחי להעמיד לרכישת הנכס בשמאי כי אם נענה לפנייתם אליו למציאת שותף או משקיע אשר באמצעותו יעלה בידיהם לרכוש את הנכס בשמאי, לגביו היה ידוע לנתבעים על הצעתה של כרמל מזרחי ועל תנאיה למכירת שני הנכסים ביחד. התובע, הוא גורם יעיל בעסקה של הנתבעים אך זאת לא בפעולות המאפיינות תיווך כי אם של ייזום לפי אפיוניו ובהתאם למסכת העובדתית שפרסתי בהרחבה לעיל. מציאת משקיע אמיד שהוכח כי היה בידו לרכוש את הנכס בבן יהודה , סללה את הדרך לנתבעים לרכישת הנכס בשמאי. 29. בהתאם לאמור, אין להחיל את הוראות חוק המתווכים במקרקעין , תשנ"ו-1996 על ההתקשרות בין בעלי הדין ומשכך, אין חובה לחתימה על הזמנת שירותי תיווך כמצוות החוק כמו גם לרישיון מתווך לתובע, כתנאי לתשלום שכרו. מה גם, שלא הוכח בעדותו של מר זכאי מטעם הנתבעים כי היתה הקפדה מצידם, לחתום על הזמנת שירותי תיווך משלא הוצגו מסמכים בנוגע להתקשרות של הנתבעים עם שני מתווכים אחרים (או יותר לדברי מר זכאי) בנוגע לעסקה נושא התביעה. מהעדויות עולה כי הנתבעים, נהגו להגיע להסכמות בדיעבד עם מתווכים בנוגע לשיעור דמי התיווך רק לאחר הצלחת מו"מ בנוגע לעסקת המקרקעין . שיעור דמי התיווך שהם נהגו לשלם היה אחוז מהתמורה בגין העסקה ולא 2% כפי שנהוג לשלם למתווכים ( כמובא לעיל בעדויות של עזרא גיל ויחזקאל זכאי ). מכאן עולה כי לנתבעים, כמזמיני שירותי תיווך , לא היה עניין לסכם מראש את תנאי השירות ובכך, אין כדי לאיין את הזכות לקבל דמי תיווך ובענייננו , דמי יזום שאינם טעונים סיכום מראש ובכתב (ראו רע"א 5616/08 אפריקה ישראל מגורים נ. יחיאל טרכטנברג 1.12.10). הנפקות מאי חתימה על הסכם תיווך ערוך כדין נבחנה בפסיקה ונשארה בצריך עיון שאלת הצורך באיזון בין תכליתו של חוק המתווכים להגן על הלקוחות ובין הצורך במניעת פתח לרמאים להתחמק מחבותם באופן מתוחכם (רע"א 6519/09 אלי חסקל ואח' נ. יצחק אוסדיטשר ואח' 26.10.10 שניתן אמנם לפני שניתן פסק הדין המנחה ברע"א 5616/08 , בסעיף כ' לפסק הדין של השופט א' רובינשטיין ). נכונים הדברים מקל וחומר משעסקינן בייזום ולא בתיווך ואין לנתבעים, להתעשר על חשבון התובע בהצלחת העסקה אשר התובע פעל בה כיזם. גובה התמורה: 30. בהתאם לאמור לעיל משקבעתי כי התובע פעל כיזם בהזמנת הנתבעים ובהיעדר מחלוקת כי לא היה סיכום מראש בינו ובין הנתבעים על גובה שכרו , נדרשתי לשאלת גובה התמורה המגיעה לו בגין הייזום . 31. במועד פניית הנתבעים לתובע למציאת משקיע , לא יכלו הצדדים לידע אם פעולותיו של התובע, ככל שיצליח לאתר משקיע, יביאו לשותפות של הנתבעים והמשקיע או שמא להשקעה של המשקיע, לרכישת הנכס בבן יהודה בנפרד, מרכישת הנכס בשמאי ע"י הנתבעים כפי שארע בפועל, ברכישה ע"י יעקובוב (כאמור בסעיף 14 לעיל). סוג ואופי העסקה משליך על הערכת גובה התמורה בהיעדר הסכם או הסכמות מראש בבין הצדדים בנוגע לשיעור התמורה. 32. מהעדויות עולה כי הנתבעים נהגו לשלם למתווכים שפעלו בהזמנתם 1% בלבד ממחיר העסקה במקרקעין (עמ' 25 שורות 21-26) והתובע לא הוכיח כי היה סיכום מוקדם אחר בינו ובין הנתבעים מה גם, שהוא לאט טרח לחתום על הסכם ייזום על מנת להבטיח את שכרו הנטען בשיעור של 2% . בנוסף, אין להתעלם מהערך המוסף לתובע כתוצאה מפעולותיו, בקבלת תמורה מיעקובוב בגין פעולות התיווך שלו לעניין הנכס בבן יהודה מבלי שיהיה בכך כדי לגרוע אמנם מפעולות הייזום, כי אם לבחינת גובה התמורה המגיעה לו בגינם. לא השתכנעתי מראיות התובע בפרט, משלא הזמין לעדות את מר יעקובוב כי התובע הוא מי שהביא לשפור במחיר העסקה בנכס בשמאי . פעולותיו , כללו אמנם מאמצי שכנוע שלו את יעקובוב לבל ישמוט את העיסקה תחת ידיו שהצליחו, אך מבלי שהוכח כי התובע הוא מי ששכנע אותו לשאת בתשלומים גבוהים יותר לצורך הצלחת העסקה של הנתבעים בנכס בשמאי. 33. בנסיבות אלו ומשעסקינן בדמי ייזום לגביהם לא הוכח קיומו של נוהג בדבר שיעורו ולאחר שבחנתי את תרומתו של התובע להצלחת העסקה בפעולות היזמות שלו שכללו בין השאר כפי שהוכח איתור משקיע, ביקור אצלו בוינה, השתתפות בישיבות ובמעמד החתימה על ההסכם, על הנתבעים לשלם לתובע בגין הייזום תמורה בשיעור של שלושת רבעי אחוז ממחיר העסקה, בצרוף מע"מ. 34. בהתאם לכך, אני מחייבת את הנתבעים , ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 18,750 $ בצרוף מע"מ ובסך בשקלים בהתאם לשער יציג של 3.8 ₪ לדולר , סך של 71,250 ₪ בצירוף מע"מ. התשלום, יישא ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל. 35. הנתבעים, ישלמו לתובע את הוצאותיו לאגרת בית משפט לפי החלק היחסי של האגרה בהתאם לחיוביהם כאמור בסעיף 34 לפסק הדין וכן שכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪. מקרקעיןדיני חברותיזמות