בנספח להסכם הרכישה קוצרה תקופת אופציית השכירות כמו כן, ויתרה שם הנתבעת 1 על יתר התנאים שהותנו כתנאים מתלים להעברת התשלום עבור המלאי. ביום 9.9.2010 נחתם ע"י הנתבעת 1 הסכם שכירות בנוגע למושכר. על כן, ועם חתימת הסכם השכירות, היה על הנתבעת 1 להעביר לתובעת את התשלום בגין המלאי. הנתבעת 1 הפרה את הוראות הסכם הרכישה, בכך שמלכתחילה לא מסרה לעו"ד שמואלי שיק בסכום ערך המלאי. התובעת מודה, כי לא פרעה את החובות בגין הפעלת המסעדה במלואם, אך טוענת, כי מדובר בסכומים זניחים. ביחס להתחייבות בעניין רישיון העסק טוענת התובעת, כי עשתה כל שלאל ידה כדי להשיג את הרישיון. קבלת רישיון העסק סוכל בעקבות התנהלות הנתבעים 1 ו-2, שלא שמרו על תנאים תברואתיים נאותים במסעדה. כמו כן, בהסכם הרכישה התחייבה התובעת להשתדל להאריך את רישיון העסק, שהיה קיים. התובעת לא התחייבה להוציא רישיון עסק חדש. הנתבע 2, אשר הודיע לפקחי העירייה על שינוי הבעלות במסעדה, גרם לכך שנדרש רישיון עסק חדש, תהליך ארוך ומורכב יותר. התובעת טוענת, כי יש לחייב את הנתבע 2 באופן אישי בהתחייבויות הנתבעת 1. הנתבע 2 הוא זה שחתום על התחייבויות הנתבעת 1, והתנהלותו העסקית מהווה "תרגיל עוקץ", כאשר הנתבעת 1 צברה חובות רבים, בעוד הנתבע 2 גורף לכיסו את הרווחים. התובעת עותרת לחייב את הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, בתשלום סך של 103,646 ₪, המהווים את שווי עלות המלאי שהועבר לנתבעים על ידי התובעת, ותמורתו טרם שולמה. טענות הנתבעים יש לדחות על הסף את התביעה, ככל שהיא נוגעת לנתבע 2, מחמת העדר עילה ומחמת העדר יריבות. הסכם הרכישה עליו מבוסס כתב התביעה נחתם בין התובעת לנתבעת 1. הנתבע 2 איננו צד להסכם הרכישה ואינו אחראי להפרתו הנטענת, ככל שהיתה כזו. הנתבע 2 משמש כמנהלה של הנתבעת 1, אך מעולם לא קיבל על עצמו באופן אישי את חובותיה. בהסכם הרכישה הוסכם, כי התובעת תהייה זכאית לקבל את התשלום עבור המלאי בהתקיים שלושה תנאים מתלים, כמפורט בכתב ההגנה (סע' 17): "• אישור הסכמי השכירות ע"י בעל המושכר ...; תשלום חובות התובעת לרשויות ...; הארכת רישיון העסק ...". התובעת לא מילאה שניים מתוך שלושת התנאים המתלים. התובעת טרם שילמה את מלוא חובותיה לרשויות וכן לא דאגה להארכת רישיון העסק. לכן טרם הגיע המועד לביצוע התשלום עבור המלאי. בחתימת הצדדים על הנספח להסכם הרכישה שונה התנאי לחידוש הסכם השכירות, כך שהתובעת התחייבה שיחתם הסכם שכירות ובו אופציה מתחדשת כל שנה. הנתבעת 1 מעולם לא ויתרה על התנאים המתלים שנקבעו כתנאי להעברת התשלום עבור המלאי. הנתבעת 1 טוענת, כי הפקידה בנאמנות אצל עו"ד שמואלי סך של 30,000$, אשר מהווים את התשלום בעבור המלאי. פיקדון זה היה אמור לעבור לידי התובעת רק לאחר קיומם של התנאים המתלים, אשר טרם קוימו, כאמור לעיל. התובעת מודה בכתב התביעה, כי נותרו סכומים, שטרם שולמו על ידה. התובעת טוענת, כי מדובר בסכומים זניחים, אך לא כך הם פני הדברים. המדובר בסכומים שמגיעים לכדי עשרות אלפי שקלים. לא ברור מאיזה טעם פטרה התובעת את עצמה מההתחייבויות אלו לתשלום החובות, שלקחה על עצמה כתנאי לזכאותה לקבלת התשלום עבור המלאי. תנאי נוסף הוא קבלת רישיון עסק בתוך זמן סביר. גם בעניין זה מודה התובעת בכתב התביעה, כי לא מילאה אחר התחייבותה בענין זה, וכי לא הציגה רישיון עסק בתוך זמן סביר. בהקשר זה יודגש, כי הנתבע 2 מעולם לא ניסה לסכל את ניסיונה של התובעת לטפל בהפקת רישיון העסק. הנתבע 2 מכחיש את טענות התובעת ביחס להתנהלותו העסקית. הנתבע 2 מעולם לא הונה או עשק ספקים או לקוחות. דיון והכרעה אכן אין מחלוקת, כי בהסכם הרכישה הותנו שלושה תנאים מתלים, שרק לאחר התקיימותם תהיה התובעת זכאית לקבל את התמורה עבור המלאי. אכן בסעיף 15 להסכם הרכישה, שצורף כנספח א' לתצהיר עדותו של מר יוסי רמתי, עד מטעם התובעת (להלן - מר רמתי), נקבע כדלקמן: "הרוכשת תשלם למוכרת תשלום נפרד עבור המלאי (מזון ומשקאות), הקיים במסעדה, לפי מחירי קנייה ו/או עלות, וזאת כנגד חשבונית מס' שתוציא המוכרת לטובת הרוכשת, לפי ספירת מלאי שתעשה ע"י הצדדים במועד מסירת החזקה בעסק לידי הרוכשת. התשלום יהיה בשיק דחוי למשך 30 ימים ויופקד בידיו הנאמנות של עו"ד דניאל שמואלי. עם מילוי התנאי המתלה כאמור בסעיף 4ב' לעיל, היה ובכפוף לכך שעד למועד זה תמציא המוכרת אישורים כי סולקו כל חובותיה עד למועד מסירת החזקה בעבור מסי ארנונה ומים, חשמל, בזק, כבלים ותשלום לעובדים כאמור בסעיף 21 שלהלן וכן כי תאריך המוכרת את רישיון העסק, יועבר התשלום לידי המוכרת. אישור בכתב מאת הצדדים כי התשלומים כאמור סולקו יהיה נאמן לצורך שחרור הכספים". בסעיף 4.ב. להסכם הרכישה נקבע: "המוכרת מתחייבת לגרום לכך שיחתם בין הרוכשת לבין בעלי המושכר הסכם שכירות חדש ובו אופציה לחידושו מידי שנה בשנה עד ליום 30.6.2014 ושתנאיו תואמים את הסכם השכירות הקיים ודמי השכירות שיקבעו יהיו בגבולות דמי השכירות המתחייבים מחוזה השכירות ו/או שחוזה השכירות הקיים יוארך כאמור והזכויות בו יוסבו ע"ש הרוכשת והכל תוך 30 ימי עסקים ממועד חתימת הסכם זה. תנאי זה הינו תנאי מתלה לתקפותו וקיומו של הסכם זה. עד לקיום התנאי המתלה הרוכשת לא תמשוך כל דיבידנד ו/או שכר עבודה לבעלי המניות המשמשים כמנהלים". אלא שיש לבדוק, האם לנוכח האמור בנספח להסכם הרכישה, השתנו ההסכמות בין הצדדים בעניין זה, ושוב אין צורך לבדוק את התקיימות שלושת התנאים המתלים שבהסכם הרכישה. סבורני, כי יש להשיב בחיוב לשאלה זו. התובעת טוענת, כי באמור בסעיף 4 לנספח להסכם הרכישה יש משום ויתור של הנתבעים על התקיימות התנאים המתלים כתנאי לזכאות התובעת לקבלת תשלום עבור המלאי, למעט התנאי אודות הארכת תוקפו של הסכם השכירות, תנאי שאין מחלוקת כי התקיים. מנגד, הנתבעים טוענים, כי הנספח להסכם הרכישה עסק אך ורק בתנאי המתלה בעניין חידוש הסכם השכירות (ראה סעיפים 14 ו-16 לתצהיר עדותו של הנתבע 2), ואינו נוגע כלל לשני התנאים המתלים האחרים. ממילא יש לעמוד גם על התקיימות שני תנאים אלו, שטרם קוימו. הנספח להסכם הרכישה צורף כנספח ג לתצהיר עדותו של מר רמתי, עד התובעת, וכך נאמר בו: "הואיל: ובין הצדדים נחתם הסכם מיום 30.6.2009 לרכישת עסק של מסעדת סושי ברח' משכית 30 א.ת הרצליה (להלן 'ההסכם הרכישה'). והואיל: והסכם הרכישה הותנה בתנאי לפיו יחתם בין הרוכשת לבין בעלי המושכר הסכם שכירות חדש ובו אופציה לחידושו מידי שנה בשנה עד ליום 30.6.2014 ו/או שחוזה השכירות הקיים יוארך כאמור והזכויות בו יוסבו ע"ש הרוכשת (להלן 'התנאי המתלה'). והואיל: והתנאי המתלה טרם קויים וחרף זאת המוכרת מסרה את העסק לידי הרוכשת המפעילה אותו החל מ-1.7.2009. והואיל: ועל פי הסכם הרכישה הקונה שילמה למוכרת מתוך סך התמורה שנקבעה ע"ס סך של 150,000$ + מע"מ את הסך של 30,000$ והפקידה את היתרה בסך של 120,000$ בידיו הנאמנות של עו"ד דניאל שמואלי. והואיל: והצדדים חפצים לשנות תניות בהסכם הרכישה אשר יוסדרו בנספח זה. ... 2. התנאי לפיו המוכרת התחייבה שיחתם בין הרוכשת לבין בעלי המושכר הסכם שכירות חדש ובו אופציה לחידושו מידי שנה בשנה עד ליום 30.6.2014 ישתנה ובמקום 30.6.2014 יבוא 31.12.2012. באופן בו המוכרת תתחייב שיחתם הסכם שכירות ובו אופציה מתחדשת מידי שנה שתאפשר את המשך השכירות עד ליום 31.12.2012. עם קבלת הסכמת המשכירה לתנאי זה ו/או עם החתימה על הסכם שכירות כאמור בנוסח שיחתם, ישחרר עו"ד דניאל שמואלי למוכרת את כספי הפיקדון בסך של 120,000$. ... 4. עם חתימת הקונה על הסכם השכירות עם המשכירה תיחשב המוכרת כמי שעמדה בתנאי מתלה לפי הסכם המכר בתנאים כפי שפורטו לעיל והרוכשת תשלם למוכרת את התשלום בו התחייבה בעבור המלאי". לשונו של הנספח להסכם הרכישה ברורה. אין הוא מתייחס אך ורק לתנאי מתלה אחד ויחיד, אלא הוא מתייחס לכלל הוראות הסכם הרכישה, ומשנה אותן, בהתאם לאמור בנספח זה. כך עולה במפורש מהאמור במבוא לנספח להסכם הרכישה, שם נאמר: "והואיל: והצדדים חפצים לשנות תניות בהסכם הרכישה אשר יוסדרו בנספח זה". הצדדים ראו את האמור בנספח להסכם הרכישה כמתייחס לכלל הוראות הסכם הרכישה, וכבא לשנות אותן הוראות אליהן יש התיחסות בגוף הנספח להסכם הרכישה. כאמור לעיל, בסעיף 4 לנספח להסכם הרכישה נאמר במפורש: "עם חתימת הקונה על הסכם השכירות עם המשכירה תיחשב המוכרת כמי שעמדה בתנאי מתלה לפי הסכם המכר בתנאים כפי שפורטו לעיל והרוכשת תשלם למוכרת את התשלום בו התחייבה בעבור המלאי". הדברים ברורים וחד-משמעיים. חתימה של הנתבעת 1 על הסכם שכירות בנוגע למושכר הפכה לתנאי יחיד ובלעדי לזכאות התובעת לקבל תשלום בגין המלאי. תנאי זה התקיים, ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים. לכן זכאית התובעת לתשלום בגין המלאי. סבורני, כי יש צדק רב בתוצאה זו. זאת לנוכח העובדה, שגם לגביה אין מחלוקת כלשהי, כי הנתבעת 1 השתמשה בכל אותו מלאי במסגרת הפעלת המסעדה לשם הפקת רווחים, וזאת מבלי ששילמה עבורו דבר. זאת ועוד, בסעיף 15 להסכם הרכישה, שצוטט לעיל, נקבע כי הנתבעת 1 התחייבה להפקיד בנאמנות אצל עו"ד שמואלי את שווי המלאי. הנתבעת 1 הפרה התחייבות זו, ולא הפקידה סכום זה. כך הודה במפורש הנתבע 2 עצמו (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 19): "לא הפקדתי שיק של 90,000 ₪ עבור המלאי". אין ספק שהדבר מהווה הפרה של ממש של הוראה מרכזית מהוראות הסכם הרכישה. יתכן ובהתנהלות זו של הנתבעים יש כדי ללמד על טיב טענותיהם בכל הנוגע לפרשנות הנספח להסכם הרכישה, ועל כך שמלכתחילה לא ששו לשלם את התמורה עבור המלאי. בנסיבות אלו יש לקבל את התביעה, ככל שהיא נוגעת לנתבעת 1. לא מצאתי כל טענה המצדיקה הטלת חבות אישית על הנתבע 2. המדובר באישיות משפטית נפרדת. לא הוכח התקיימות איזה מתהתנאים להרמת מסך במקרה זה. לא הוכח, כי נעשה על ידי הנתבע 2 שימוש לרעה באישיותה המשפטית הנפרדת של הנתבעת 1. לא הוכח, כי התנהלותו האישית של הנתבע 2 היתה נגועה בנסיון כלשהו להונות מאן דהוא. על כן יש לקבוע, כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה, ולא הוכיחה כי יש לחייב את הנתבע 2, באופן אישי, בסכום התביעה או בחלק ממנו. סיכום התביעה, ככל שהיא נוגעת לנתבע 2, נדחית. ככל שהדברים נוגעים לנתבעת 1, תשלם הנתבעת 1 לתובעת סך של 103,646 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, 29.11.10, ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף תשא הנתבעת 1 בהוצאות התובעת בסך 2,750 ₪ וכן בשכ"ט ב"כ התובעת בסך 12,500 ₪, והכל בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום במלא בפועל. בנסיבות העניין אינני מחייב את התובעת בהוצאות הנתבע 2. חוזהשכירות