פסק הדין ניתן בתביעה כספית שהגישה התובעת נגד הנתבע בגין סך של 718,678 ש"ח. התובעת היא תאגיד בנקאי אירופאי וחלק מקבוצת BNP Paribas (להלן " BNP "). הנתבע הוא עורך דין ישראלי ואיש עסקים. ביום 4/8/08 נתן הנתבע הוראה להעביר סך של 119,250 יורו מחשבונו בבנק אינווסטק שבאיי התעלה לחשבון של חברת Trade & Value AG (להלן "טרייד") המנוהל בסניף הגרמני של התובעת - Cortal Consors Germany. בסעיף 7 לכתב התביעה נטען כי על פי הידוע לתובעת, העברת הכספים הנ"ל נעשתה על ידי הנתבע כנאמן במסגרת עסקה לרכישת מניות של חברת מטיס קפיטל בע"מ (להלן "מטיס") מטרייד עבור לקוח בשם מר ברזילי ו/או עבור חברה שבשליטתו (להלן "עסקת רכישת המניות"). בסעיף 20 לכתב ההגנה נטען כי הוראת ההעברה ניתנה על ידי הנתבע לבקשת צד שלישי, מר ברזילי ונעשתה על חשבון תשלום מקדמה בהקשר לעסקת רכישת המניות. בכתב התביעה נטען כי ביום 4/8/8 ניתנה הוראה להעברת הכספים הנ"ל, וביום 7/8/08 זוכה חשבונה של טרייד בסך של 119,250 היורו הנ"ל. כן נטען בכתב התביעה כי הכספים עברו דרך הסניף הצרפתי של התובעת ולא הגיעו ישירות לסניף הגרמני, כשקיימת מחלוקת בין הצדדים האם הגעת הכספים לסניף הצרפתי מקורה בטעות של הנתבע או של התובעת. התובעת מתארת כי אגב הטעות הנ"ל הועברו הכספים לחשבונה של טרייד בגרמניה, ובמקביל הועבר סכום זהה בחזרה לחשבונו של הנתבע לבנק אינווסטק, ומשכך התבקש הנתבע להשיב את הכספים שקיבל בעודף אולם הוא סירב לעשות כן. התובעת טוענת להשבת הכספים ששולמו בטעות מכוח עשיית עושר ולא במשפט, הטעיה, רשלנות וחוסר תום לב של הנתבע שקיבל כספים אשר הגיעו לידיו בטעות ולא השיב אותם לתובעת כדין. בכתב ההגנה, נטען בין השאר, כי התובעת שימשה נאמן למניות חברת מטיס ופעלה בחוסר תום לב, שכן העיכוב בהעברת הכספים ישירות לחשבון של טרייד חשף את מר ברזילי לטענות להפרת הסכם ובסופו של דבר עסקת רכישת המניות לא התממשה. כן נטען כי רק בשלב מאוחר יותר נודע לנתבע כי התובעת החזירה לחשבון הבנק שלו את הסך של 199,250 יורו הנ"ל, ובשלב זה קיבל עדכון מברזילי שמוכרי המניות מאיימים לבטל את העסקה, ועל כן עליו להימנע מהעברת כספים כלשהם. כן טוען הנתבע כי התובעת עצמה הודיעה בכתב ביום 23/9/08 ובסמוך לכך כי סכום ההעברה נחסם ואם הנתבע לא יעביר לתובעת את הסך של 119,250 יורו הנ"ל, התובעת תראה אותו כמי שמבקש לא להשלים את ההעברה ואותו סכום יגרע באופן סופי ומוחלט מחשבון הבנק של טרייד כך שהתשלום ייחשב כמבוטל. הנתבע הוסיף וטען כי פעל בהתאם להנחיות התובעת, ועל כן היא איננה רשאית ואיננה זכאית לתבוע אותו בגין סכום התביעה, הסך של 119,250 היורו הנ"ל. בסעיף 36 לכתב ההגנה נטען כי לאחר שיהוי רב נודע לנתבע רק במהלך חודש נובמבר 2008 כי "בניגוד להסכמות ולמצגיה בפניו" התובעת השלימה את העברת הסך של 119,250 יורו לידי טרייד. בסעיף 36 לכתב ההגנה נטען כי אגב כך הורע מצבו של הנתבע שהיה משוכנע כי התובעת שחררה אותו מכל חבות ואחריות, ומשכך נמנע מלפעול לגבייה מידית מברזילי. כן נטען כי מצבו הכספי של ברזילי הורע, ולמיטב ידיעתו של הנתבע ברזילי שקוע בחובות, הוגש נגדו כתב אישום והסיכוי לקבל ממנו משהו קטן מאוד. עוד נטען בכתב ההגנה כי אם הועברו כספים לידי טרייד הרי שההעברה בוצעה על דעתה של התובעת מבלי לעדכן את הנתבע. בכתב התשובה מטעם התובעת נטען, בין היתר, כי לא נכרת כל "הסכם" בין התובעת לבין הנתבע לעניין השבת הכספים, ולעניין השיהוי נטען כי פנו לנתבע מספר רב של פעמים והיה זה הנתבע שהתחמק ממרבית פניות התובעת ומי מטעמה. התובעת טענה כי אכן סברה בשלב כלשהו שניתן לחסום את חשבונה של טרייד, אולם הסבירה לנתבע לאחר מכן כי דובר בחסימה זמנית ולא בחיוב החשבון של טרייד, וזאת תוך הפניה למכתב של הגב' מלאני מאוזנר מיום 21/9/08. כן נטען כי בדיעבד התברר שלא ניתן היה לעצור את ההעברה, משום שהחשבון של טרייד כבר זוכה בסכום הנ"ל קודם לכן. עוד נטען כי בניגוד לטענת הנתבע, טרייד אישרה שהסכום הראשון בגין עסקת רכישת המניות הגיע לחשבונה, ובכך מילאה התובעת את תפקידה. לעניין הסכום שהועבר לחשבונו של הנתבע נטען כי מדובר בסכום שהועבר בטעות בנפרד ובמנותק מעסקת רכישת המניות, ויש להשיבו לידי התובעת. אשר לטענת הנתבע כי לא הייתה עסקה לרכישת מניות, נטען כי הנתבע עצמו אישר העברת סך של 72,000 יורו לחשבונה של טרייד ביום 26/8/08, ומכאן שהיה עליו לדעת כי העברת ה- 199,250 יורו לחשבונו מקורה בטעות, ולא נוצרה הסתמכות כלשהי. עוד נטען כי יש לדחות את טענת הנתבע לעניין שינוי מצבו לרעה - דבר אשר כלל לא בא לידי ביטוי בהתכתבות בין הצדדים לפני הגשת התביעה. אשר לטענת הנתבע כי נכרת הסכם בין הצדדים נטען שלא דובר בהצעה, ובכל מקרה לא היה קיבול כלשהו מצדו של הנתבע, כשעולה מההתכתבות עם הנתבע עצמו, לרבות מיום 24/9/08 (נספח ב' לכתב התשובה) כי הנתבע המשיך להתחמק מלתת תשובות לתובעת בהמשך לדרישתה להשיב את הכספים. מר Marcus Neudert אשר משמש כ- Expert payments בסניף התובעת בגרמניה הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת והנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. המצהירים נחקרו על תצהיריהם בחקירות נגדיות ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב שבהם חזרו הצדדים על טענותיהם הנ"ל. דיון אין חולק כי הכספים אכן הגיעו בסופו של דבר ביום 7/8/08 לחשבונה של טרייד בגרמניה, וזאת בהמשך להוראות הנתבע. כמו כן אין חולק שחשבונו של הנתבע זוכה פעם נוספת ביום 12/8/08 בגין מלוא סכום ההעברה הראשונה, וזאת לאחר שהכספים הגיעו ליעדם בחשבון טרייד בגרמניה. הנתבע טען כי ביום 25/9/08 קיבל הודעה מהתובעת שלפיה סכום ההעברה לחשבון טרייד נחסם, ובכך תראה התובעת את הנתבע כמי שמבקש לא להשלים את ההעברה בסך של 119,250 יורו והסך הנ"ל יגרע באופן סופי ומוחלט מחשבון הבנק של טרייד שכן ההעברה לחשבון של טרייד לא הושלמה. בהמשך לכך טען הנתבע כי פעל בהתאם למצגיה של התובעת והסכים להצעה שלפיה יש לראות את ההעברה לחשבון של טרייד כמבוטלת. עוד נטען כי רק בחודש נובמבר 2008 נודע לנתבע כי ההעברה הושלמה ושהכספים נכנסו לחשבון של טרייד ביום 7/8/8. לפי תצהירו של הנתבע התובעת הודיעה כי "היה ועד ליום 25.9.08 אני לא אעביר לידי התובעת סכום של 119,250 יורו, מסכימים הצדדים לכך שהסכום יגרע מחשבון הבנק של טרייד ולכך שהעברת הכספים לחשבון הבנק לא הושלמה, כהודעה על ביטול חוזה זה, קרי ביטול העברת הכספים" (סע' 23 בתצהיר הנתבע). כמו כן הצהיר הנתבע כי ידע שקיימת חסימה של הכספים בחשבון טרייד בגרמניה, אולם התובעת לא טרחה להודיע לו על כך שהחסימה הוסרה, וכל זאת כשמר מץ השיב בתצהיר תשובות לשאלון כי החשבון מעולם לא נחסם שכן הדבר נוגד את הדין הגרמני. בסעיף 27 לתצהירו של הנתבע הוצהר כי אף אם אירעה טעות של התובעת בהבנת הדין הגרמני, אין בכך כדי לבטל את ההסכם שנכרת בין התובעת לבין הנתבע לביטול העברת הכספים לחשבון של טרייד, וזאת בוודאי בחלוף חודשיים מהמועד שבו נודע לתובעת על הטעות הנ"ל, וכל זאת כאשר הנתבע הסתמך על ההסכם עם התובעת ומצבו הורע. בסעיף 35 הצהיר הנתבע כי מר ברזילי הורה לו לא להעביר את הכספים לטרייד שנית. בתצהיר של מר נודרט מטעם התובעת הוצהר כי הכספים לא הגיעו ישירות לבנק הגרמני בשל טעות מצדו של הנתבע או של סניף הבנק באינווסטק. כן תואר כיצד הבנק הצרפתי הוציא הודעת סירוב שלפיה אין להעביר את הכספים לגרמניה ויש להחזירם לידי השולח. עוד הוצהר כי לאחר שהתבררה הבעיה עם הסניף הצרפתי, ובעקבות פניה של נציג מטעם טרייד להמשיך בהעברת הכספים לסניף הגרמני ולבטל את הוראת הסירוב הנ"ל, ביום 6/8/8 שלחו נציגי הסניף הצרפתי פקס ל- BNP להעביר את הכספים לסניף הגרמני וביום 7/8/8 בוצע זיכוי בחשבונה של טרייד. לפי סע' 5.8 לתצהירו של נודרט אירעה טעות והוראת הסירוב לא בוטלה, ועל כן היה זיכוי כפול בחשבונו של הנתבע נכון ליום 12/8/8. בסעיף 8 הצהיר מר נודרט כי "זמן מה לאחר ביצוע העברת הכספים בטעות נתגלה אצל התובעת חיוב כפול" וכי ההעברה שבוצעה ביום 12/8/8 לחשבונו של הנתבע אירעה בטעות. כן עולה כי הייתה פניה לבנק אינווסטק, ומיום 3/9/8 נעשו ניסיונות רבים באמצעות בנק אינווסטק להשיב את הכספים שהועברו לנתבע, וזאת על בסיס יום יומי. בין היתר היו פניות לגב' גרדנר מטעם בנק אינווסטק שביום 4/9/8 דיברה עם הנתבע בקשר לתשלום הכפול והוא אישר כי קיבל את הכספים שהועברו בטעות לחשבונו. ביום 5/9/8 הודיע מר נודרט לגב' גרדנר כי אין לתובעת את כל הפרטים הדרושים על מנת לפנות לנתבע ישירות, והגב' גרדנר חזרה לתובעת במייל מיום 8/9/8. כמו כן נעשה ניסיון לבטל את ההעברה שנעשתה ביום 12/8/8 לחשבונו של הנתבע. בעניין זה הפנה מר נורדט להודעת ה- swift מיום 8/9/8, נספח 14 לתצהיר מטעם התובעת, שלפיה יש לבטל את ההוראה להעברת הכספים מיום 12/8/8 לחשבונו של הנתבע. כן עלה מתצהירו של מר נודרט כי ביום 10/9/8 הודיעה הגב' גרדנר כי עדיין לא קבלה הוראות מהנתבע מה לעשות בקשר לכספים, וביום 11/9/08 הודיעה כי הנתבע בודק את העניין ויחזור אליה, וביום 12/9/8 עדכן הנתבע כי שוחח עם איש נוסף שמעורב בעניין ובסוף השבוע ידע יותר. כן הוצהר כי ביום 15/9/8 הודיעה הגב' גרדנר כי הבעיה שנוצרה לא קשורה לאותו צד ג', ועל התובעת להסדיר את העניין ישירות מול הנתבע. כן עולה בתצהירו של מר נודרט כי מר Despres שוחח עם הגב' גרדנר, ובעקבות חסימת הכספים בסניף הגרמני החל מיום 15/9/8, עלה כי הנתבע הסכים להחזיר את הכספים מיד לאחר קבלת אישור שממנו עולה כי הכספים אכן הגיעו לחשבונה של טרייד בסניף בגרמניה. לפי תצהירו של מר נורדט, רק ביום 17/9/08 הועבר לתובעת באמצעות הגב' גרדנר לראשונה דוא"ל מהנתבע ובה התייחסות לנשוא העברת הכספים שהועברו בטעות לחשבון. בהודעה זו טען הנתבע כי היות שהזיכוי לחשבונה של טרייד נעשה לכאורה באיחור, ומכיוון שהעסקה אמורה להיות מושלמת עד לסוף חודש נובמבר, הוא מציע להמתין עד למועד זה, ובהנחה שהעסקה תושלם בהתאם לתנאים המוסכמים יהיה באפשרותו להשיב את הכספים לתובעת. מר נודרט הצהיר כי במקביל לניסיון ביטול ההעברה לנתבע נבחנה האפשרות לבטל את ההעברה הראשונה, ובהמשך לכך בוצעה חסימה זמנית בת 10 ימים בחשבונה של טרייד על ידי הסניף הגרמני בקשר לסכום הנ"ל החל מיום 15/9/8 ועד ליום 25/9/8. ואולם, התברר כי על פי הדין הגרמני לא ניתן היה לבטל את ההעברה ועל כן החסימה הוסרה ביום 25/9/8. כן עולה כי ביום 18/9/8 הגישה התובעת תגובה לעמדתו של הנתבע מיום 17/9/8, וכן היו פניות נוספות לנתבע אשר לא זכו למענה, וזאת עד לתגובת הנתבע במייל מיום 24/9/8 לפניית התובעת מיום 23/9/08. התובעת דחתה הצעת הנתבע להשאיר את המצב כפי שהוא בשלב זה, ובפנייה מיום 24/9/8 דרשה לקבל את הכספים בחזרה, והנתבע לא סירב לדרישה אך ציין כי אחד המוכרים בעסקת הרכישה החליט לבטל את העסקה והדבר מחייב אותו להיות זהיר. בסע' 21 הצהיר מר נודרט כי התובעת אכן סברה שניתן היה לבטל את העסקה שבוצעה לחשבונה של טרייד ביום 7/8/8, אולם התברר כי טעות בידה ולא ניתן היה לעשות כן. ביום 28/11/8 הייתה פניה נוספת של התובעת להשבת הכספים והנתבע ציין בתגובה מיום 28/11/08 לראשונה כי אין בכוונתו להשיב את הכספים, ועל פי הצעת התובעת יש לראות את ההעברה לחשבונה לטרייד כמבוטלת. מר נודרט התייחס לעיסקת רכישת המניות, לכך שאין לתובעת באופן אישי ידיעות לגבי העסקה, אך לפי מה שפורסם היה על מר ברזילי להעביר עד ליום 22/10/8 את מלוא סכום התמורה בגין רכישת המניות בסך של 1,912,500 יורו, וקודם לכן 10% מסכום זה, קרי סך של 191,250 יורו. בסע' 34 הצהיר מר נודרט כי בנוסף ל- 119,250 יורו שהועברו על ידי הנתבע לחשבונה של טרייד בגרמניה ביום 7/8/8, העביר הנתבע עבור ברזילי סך של 72,000 יורו לחשבונה של טרייד בגרמניה ביום 26/8/8 ושני הסכומים יחד הם 10% מה- 1,912,500 יורו הנ"ל. בסע' 37 הוצהר כי טרייד אכן אישרה שקיבלה לחשבונה את מלוא סכום המקדמה בשיעור של 10% הנ"ל. הנתבע אישר כי אכן נודע לו לראשונה בתחילת חודש ספטמבר על כניסת הכספים לחשבון שלו, וכשנשאל האם ידע מה הייתה הסיבה לכניסת הסכום, השיב: "לא היה לי מושג" (עמ' 79 ש' 20-23). מכך עולה כי עד לאותו מועד הנתבע נתן הוראות להעביר מחשבונו לחשבונה של טרייד סך כולל של 191,250 יורו, וסכום זה אכן הועבר לחשבונה של טרייד בהתאם להוראותיו. בסיכומי התובעת נטען כי על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט, חלה על הנתבע החובה להשיב את הכספים שקיבל לידיו בעודף ובטעות, וגם אם הייתה טעות משותפת בעניין האפשרות לבטל את ההעברה לטרייד, עדיין אין בכך כדי לשלול השבת הכספים מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. ב"כ הנתבע טען כי נכרת הסכם בין הנתבע לתובעת כעולה מנספחים 5 עד 7 שצורפו לתצהירו של הנתבע, וכי צוין בנספח 5 - מכתב התובעת מיום 18/9/08 כי: "However, if you do not transfer the amount EUR 119,250.00, the payment remains incomplete and we will have to debit the amount of the account of Trade & Value AG, in that case no payment of EUR 119,250 will then have taken place". בסעיף 12 לסיכומי הנתבע נטען כי עולה מדברים אלה שהתובעת ויתרה על קבלת סכומים כלשהם מהנתבע. דינה של טענה זו להידחות. כל שצוין במכתבה של התובעת הנ"ל הוא שאם לא יתקבל הסכום מהנתבע ניאלץ לחייב חשבונה של טרייד, ומכאן אפשר להסיק לכל היותר כי רק במקרה שבו יחויב חשבונה של טרייד לא יידרש הנתבע להשיב את הכספים. על כן אין לראות באמור לעיל הסכם, ואף אם מדובר בהסכם אזי הוא מותנה עם תנאי מתלה, קרי חיוב חשבונה של טרייד בפועל. התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה כדי להוכיח כי לא הצליחה לבטל את הזיכוי ולחייב את חשבונה של טרייד, והנתבע לא הוכיח אחרת, ולכן לא התקיים התנאי המתלה. ב"כ הנתבע מפנה בסיכומיו בין היתר גם לאמור בנספח 6 לתצהירו של הנתבע, מכתבה של הגב' מלאני מאוזנר מיום 2/9/08: "If we did not receive the transfer again, we will have no choice but to debit the amount on the client's account and consider the transfer as not completed". במילים אחרות צוין כי אם לא יתקבלו הכספים שהועברו לחשבונו של הנתבע בטעות לאחר העברת הכספים לחשבונה של טרייד בגרמניה, לא תהא לתובעת ברירה אלא לחייב את הסכום בחשבונו של הלקוח ולראות את ההעברה כבלתי מושלמת. לתמיכה בטענתו בעניין "גיבוש" ההסכם מפנה ב"כ הנתבע גם לאמור בנספח 7, מכתבה של הגב' מאוזנר מיום 23/9/08, שם צוין לאמור: "Please bear in mind, that we will have no choice but to debit the account of our client on Thursday, 25th, 2008 (last deadline!) on our internal account. The payment will then have to be considered as not made, irrespectively of any prior confirmation by our client. If we do not receive the payment by tomorrow, we assume: That you do not wish to complete the transfer of 119,250 EUR. That accordingly you do not wish to have the amount be finally and irrevocably credited on the client's account and That you - in knowledge of the consequences - agree with the debiting of our client's account as you did not complete the transfer". ככל שיש לראות בדברים הנ"ל משום הסכם, תנאי לקיומו היה חיוב החשבון של טרייד בפועל, והלכה למעשה התובעת לא הצליחה לבטל את עסקת ההעברה הראשונית לחשבונה של טרייד מיום 7/8/8 כנ"ל. אין לפרש את הדברים הנ"ל כוויתור מוחלט על תביעת כספים שהועברו לידי הנתבע בטעות, אלא כך שאם יחויב חשבונה של טרייד בגין הסכום שהועבר בטעות לנתבע, אזי יראו את הסכום שהעביר הנתבע מחשבונו לחשבונה של טרייד כמבוטל. ראו לעניין זה נספח 12 לתצהיר מטעם התובעת, מכתב מיום 8/9/8 של הגב' Lebertois, אשר נשלח לגב' גרדנר על כך שאין כל אפשרות לחייב את חשבונה של טרייד ללא הסכמת הלקוח - "I am unable to debit the client's account without the clients permission". גם אם נקבל את טענת הנתבע כי "נכרת הסכם", לא הוכח מבחינתו של הבנק בגרמניה לצורך ביטול הפעולה ניתן היה להסתפק בשתיקתו של הנתבע ללא אישור מפורש ובכתב שלו לביטול הפעולה. גם מנספח 13 שצורף לתצהיר מטעם התובעת עולה כי היה צורך באישור הלקוח על מנת לבטל את החיוב. לסיכום עד כה, אין מקום לקבוע כי נכרת הסכם בין התובעת לבין הנתבע, ואף אם נכרת הסכם הרי שהוא הותנה בתנאי מתלה אשר לא התקיים. הנתבע מאשר כי קיבל את הכספים הנ"ל, ולא הציג ראיות כלשהן המעידות כי לא הועברו לחשבונה של טרייד 119,250 יורו ביום 7/8/8. מנגד, התובעת הרימה את הנטל הנדרש כדי להוכיח כי הועבר לחשבונה של טרייד 10% מסך של 1,192,500 יורו, באמצעות שתי העברות בנקאיות: סך של 119,250 יורו ביום 7/8/8 וסך של 72,000 יורו ביום 26/8/8. הנתבע ציין במכתבו מיום 24/9/8 (נספח 27 לתצהיר התובעת) כי יש להמתין להשלמת עסקת רכישת המניות בסוף חודש אוקטובר 2008, וכי עד אז להשאיר את המצב כפי שהוא. אין לראות בנספח 27 הנ"ל קיבול להצעה כלשהי מטעם התובעת. הנתבע לא הכחיש כי העביר את הסך של 192,500 יורו הנ"ל הועבר לחשבונה של טרייד, ולא ביקש להזמין לעדות את מר ברזילי על מנת להוכיח כי ההעברה נעשתה בניגוד להוראותיו. מכאן שגם אם עסקת רכישת המניות לא יצאה אל הפועל, הכספים כבר הועברו לחשבונה של טרייד עבור מר ברזילי בעקבות הוראות הנתבע. במצב דברים זה, הנתבע אכן התעשר על חשבונה של התובעת והיה עליו להשיב את הסכום ששולם. יצוין כי על פי נספח 4 לתצהירו של הנתבע, בנק אינווסטק שפעל מטעם הנתבע לביצוע העברת הכספים לחשבונה של טרייד הוא שטעה והעביר את הסכום הנ"ל ישירות לסניף הצרפתי במקום אל הסניף הגרמני. על כל פנים, משהוכח כי עקב טעות הגיע אותו סכום הן לחשבונה של טרייד והן לחשבונו של הנתבע, אזי כאמור לעיל ובהתאם להוראות סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, על הנתבע להשיב את הכספים לתובעת. לפיכך התביעה מתקבלת במלואה. הנתבע ישלם לתובעת סך של 718,678 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן ישלם הנתבע לתובעת סך של 20,000 ₪ בגין הוצאות משפט וסך של 60,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד - שניהם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. עורך דיןבנק