התובע טען כי היעדרות הנתבע מהעבודה ונטישתה לבסוף גרמה לקלקול חומרי הצבע שהוא רכש. כן טען התובע כי במהלך העבודה וכתוצאה מרשלנותו וחוסר מקצועיותו של הנתבע, נשפכה חומצת מלח על מדרגות השיש של חדר המדרגות, דבר שגרם להן נזק בלתי הפיך. התובע טען כי שילם לנתבע ע"ח שכרו כנ"ל סך של 38,000 ₪ וכי בעקבות נטישת הנתבע לעבודה הוא פנה לבעל מקצוע אחר ושילם לו סך של 19,000 ₪. מכאן טען התובע כי הנתבע חייב לשלם לו עקב הפרתו להסכם את הסכומים הבאים: 19,000 ₪ - תשלום לבעל מקצוע אשר השלים את העבודה. 18,500 ₪ - בגין פירוק והרכבת מדרגות במקום אלו שניזוקו. 4,000 ₪ - עבור תיקון הרובה. 3,500 ₪ - עבור חומרי צבע שהתקלקלו. 5,000 ₪ - עבור עוגמת נפש והוצאות. 50,000 ₪ - סה"כ נזקים. ההגנה: הנתבע הגיש כתב הגנה אשר בו הכחיש את מירב הנטען בכתב התביעה, לרבות תוכן ההסכם שצורף. הנתבע טען כי ההסכם שנכרת בין הצדדים הוא הסכם בעל פה, אשר דיבר על ביצוע עבודות צבע מסוג סופר קריל באותו בית, אך לא במרפסות, כי הוא התחיל בביצוע העבודה ביום 26/6/09 לאחר שקיבל מקדמה בסך של 10,000 ₪ וכי חתם על מסמך שהציג לו התובע לשם אישור קבלת הסך של 10,000 ₪ ולא מעבר לכך, כאשר תוכן ההסכם שצורף לכתב התביעה הוסף כנראה על ידי התובע לאחר חתימת הנתבע עליו. הנתבע הכחיש כי "נעדר" מהעבודה ואישר כי הספיק לקבל מהתובע 38,500 ₪ לאור התקדמות העבודה. הנתבע טען כי מי שהפר ההסכם בין הצדדים הוא דווקא התובע, שלא הסכים לשלם עבור עבודות נוספות או אחרות שנדרשו על ידו, דבר אשר היה מייקר את העבודה ולמעשה מכפיל השכר המוסכם. הנתבע הוסיף וטען כי נעשו ניסיונות פשרה בין הצדדים לעניין השלמת העבודה והשכר הנוסף הנדרש מהתובע, אך הדבר לא נשא פרי ובעקבות כך הוסכם כי ייטול את הציוד מהאתר וכי בכך מסתיים העניין ביניהם. הנתבע אישר כי אכן ביצע ניקוי מדרגות באמצעות חומצה אך "הנזק" נגרם עקב מעשיו של התובע, אשר שפך מים, בהעדרו של הנתבע, ושטף כל המדרגות, כאשר "הנזק" התבטא בשני כתמים על המדרגות שבקושי ניתן להבחין בהם. הנתבע סיכם וטען כי העבודות לא הושלמו כיוון שהתובע סירב לשלם לו תוספת מחיר כפי שהתחייב, כאשר אותן עבודות חסרות הינן שוליות ושוויין פחות מ- 5,000 ₪, סכום אשר התובע נשאר חייב לו. מכאן ביקש הנתבע לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד. ראיות התובע: מטעם התובע העיד התובע עצמו, אשר חזר בתצהירו על הנטען בכתב התביעה ולאותו תצהיר צירף הסכם בכתב שנערך בין הצדדים, התכתבויות שהיו בין הצדדים, חשבונית מיום 12/2/10 של חסן סרחאן בדבר ביצוע השלמת עבודות בסך של 19,000 ₪, חשבונית של אבן ושיש סכנין מיום 17/1/10 ע"ס 18,502 ₪ בדבר פירוק והרכבת מדרגות. כן הוגש מטעם התובע תצהיר אשתו גב' אמנה נעמה אשר מסרה כי היתה עדה לחתימת ההסכם בין הצדדים וכן מסרה דברים שיש בהם כדי לתמוך בעדות בעלה - התובע. כן הוגש מטעם התובע תצהיר עו"ד מונג'י סאלחה, אשר מסר כי שלח בשם התובע מכתב התראה לנתבע וכי בעקבות כך יצר קשר עמו עו"ד נעים מוסא וכי ניסיון הפשרה בין הצדדים לא צלח עקב כך שהנתבע עזב את המקום בכעס. ראיות הנתבע: מטעם הנתבע העיד הנתבע עצמו, אשר חזר על הנטען על ידו בכתב ההגנה, לרבות כי האמור בהסכם בכתב בין הצדדים הוספו על ידי התובע ללא הסכמתו וללא ידיעתו. כן העיד מטעם הנתבע מר סאלח גבר טאהא, הוא האיש אשר קישר בין הצדדים והוא מסר כי העבודה שבוצעה ע"י הנתבע היתה ברמה גבוהה ואף שוויה מגיע לכדי כ- 70,000 ₪. כן סיפר העד כי הכתמים על המדרגות היו קלים ובקושי ניתן להבחין בהם. כן מסר העד כי במגעים שהיו בין הצדדים, אחרי שפרצה ביניהם מחלוקת, הבין כי המחלוקת נפתרה בכך שהנתבע יוציא את הציוד מהבניין וכי הנתבע לא ידרוש יותר כספים כי הופתע מאוד לאחר שנודע לו כי התובע הגיש תובענה נגד הנתבע. כן העיד מטעם הנתבע מר חוסין עומר (אלמסטר), אשר בתצהירו סיפר על ישיבת יישוב ההדורים, אמר כי הפגמים במדרגות לא היו רציניים, סיפר כי הנתבע סיים כ- 99% מהעבודה וכי אף דיברו עם התובע שישלם לנתבע סכום נוסף של 10,000 ₪ כנגד השלמת העבודה, כי התרשם כי התובע לא מעוניין ליישב את המחלוקת וכי לאחר מכן הודע לו על ידי הנתבע כי הדברים הסתדרו ביניהם בהתערבות עורכי דין כך שהתלווה לנתבע עת הוציא את ציודו וכליו מבית התובע, בהסכמת התובע עצמו ואף כל האירוע עצמו נגמר בלחיצת ידיים. חקירת מצהירים: 5. התובע ואשתו נחקרו נגדית בביהמ"ש וכן גם עו"ד מונג'י סאלחה אשר מסר שהוא חתנו של התובע. גם הנתבע נחקר נגדית על תוכן תצהירו. כן נחקר נגדית בביהמ"ש העדים מטעם הנתבע מר סאלח טאהא וכן חוסיין אלמסטר. דיון והכרעה: 6. ההסכם בין הצדדים: קיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין חתימת ההסכם בין הצדדים, הסכם בכתב מיום 20/6/09, עליו מתנוססות חתימות שני הצדדים. טענת התובע כי הנתבע חתם על ההסכם כאשר כמובן הנתבע גם הבין את תוכנו. מנגד טוען הנתבע כי אמנם הוא חתם על מסמך בדבר אישור קבלת הסך של 10,000 ₪ אך יתר האמור בהסכם הוסף על ידי התובע לאחר מכן ולאחר חתימת ההסכם. הינני סבור כי ההכרעה במחלוקת זו אשר בין הצדדים אינה קרדינאלית אם כי הכף נוטה לכך כי אכן הנתבע חתם על ההסכם, כמו שהוצג לביהמ"ש. הינני קובע הנ"ל לאחר עיון בהסכם הכתוב בערבית, מיקום החתימות שני הצדדים וכן התוספות שהיו בתחתיו בדבר תשלומים נוספים שבוצעו על ידי התובע. קשה להניח כי המסמך, לאור מיקום החתימות, הכיל אך אישור בדבר קבלת סך של 10,000 ₪. לפיכך הקביעה היא כי אכן הנתבע חתם על ההסכם כפי שצורף לכתב התביעה. אמרתי כבר כי המחלוקת הנ"ל אינה קרדינלית הואיל ומירב האמור בהסכם מקובל על שני הצדדים. אף מוסכם בין הצדדים כי מחיר העבודה הוא 43,000 ₪, בשעה שבהסכם נקוב סך של 40,000 ₪. כן אין חולקין כי העבודות מתייחסות לכל הבניין של התובע, למעט המחלוקת בעניין צביעת המרפסות. הנתבע טען כי הוסכם על צבע "סופר קריל" בשעה שההסכם מדבר על עבודה וצבע לשביעות רצונו של התובע, אך גם בנדון לא מצאתי מחלוקת בין הצדדים הואיל וגדרי המחלוקת אינה על סוג הצבע כי אם טיב הצבע והשלמת העבודה. אוסיף גם כי אין חולקין לגבי התשלומים שבוצעו (38,000 ₪) וכי נותר בנדון, בהנחה שהעבודות תושלמנה, סכום של 5,000 ₪ לנתבע. אי סיום העבודה ונטישתה! 7. עמדת הנתבע ועדיו כי מרבית העבודה המוסכמת סויימה וכי אכן נותרה עבודה שולית אשר העד חסין אלמסטר הגדירה כאחד אחוז. אותו עד אף מסר כי לא היה מקום שהנתבע יינטוש את העבודה מבלי לסיימה אף אם לא קיבל מלוא שכרו. התובע מצידו הגיש חשבונית מס של חסן סרחאן ע"ס 19,000 ₪, בדבר השלמת העבודות, אך אותה חשבונית היא מיום 12/2/10 והיא גם כוללת עבודות "גבס" אשר אף בהסכם בין הצדדים אותן עבודות לא נזכרו. כן עצם התניית התשלומים בהתקדמות העבודה והתשלומים שבוצעו בפועל יש בה כדי לתמוך כי אכן התובע ביצע את מרבית העבודה וכי מה שנותר ממנה יכול להיות אך בסביבות העשרה אחוזים. לפיכך יש לקבוע כי שווי העבודה שלא בוצעה הוא אך בסכום של 5,000 ₪. בה במקביל יש לקבוע כי הנתבע לא היה רשאי לנטוש את העבודה, אם כי לסיימה ורק לאחר מכן לדרוש את הסכום שנותר לו שהוא גם הסכום של 5,000 ₪. זאת אני קובע, אף כי הינני ער למחלוקת בין הצדדים בדבר עבודות נוספות שנתבקשו, אליבא עמדת הנתבע, אשר לא הסכים לבצען כי כל עוד לא הובטח לו שכר נוסף עבורן וכאשר בעניין מחלוקת זו הינני מאמץ יותר את גירסת הנתבע. הדברים מתחייבים הן מהגיונם של דברים במובן זה שלמה שהנתבע, אשר הספיק לבצע את מירב העבודה, יסיימן ויקבל יתרת השכר המגיע לו! והן לאור עדויות עדי ההגנה טאהא ואלמסטר אשר העידו בנדון. עניין הנזקים למדרגות ועניין "הרובה": 8. גם בעניין המדרגות לא הוצגה כל ראייה קבילה ומספקת בדבר עלות התיקון. אותו נותן חשבונית בעניין פירוק מדרגות והרכבתן לא הובא למתן עדות. כן לא הוגשה בנדון חוות דעת מקצועית לגבי סיבת הנזקים ועלות התיקונים. בנדון הינני יכול להעדיף את גירסת התובע כי הנזקים נגרמו עקב שפיכת חומצה על המדרגות, אך בה בעת הינני קובע כי המדובר בנזקים - כתמים קלים אשר בקושי ניתן להבחין בהם - לפיכך הינני מעריך את שווי הנזקים אך בסכום של 3,000 ₪ נכון להיום. כן לא הובאה כל ראייה בדבר השלמה או תיקון עבודות הרובה. קלקול חומרים ! 9. התובע טען לנזקים בסך של 3,500 ₪ בגין קלקול צבעים עקב היעדרות הנתבע מהעבודה ולבסוף נטישתה. מתברר כי התובע רכש את החומרים בין היתר מחנות קרובו, אשר נמצאת בקרבת מקום וקשה לו מאוד להעלות על הדעת כי החומרים התקלקלו. כן בנדון לא הובאה ראייה אותנטית בדבר הנזקים הנטענים והקשר שלהם עם התנהלות הנתבע. סיכום הדברים: 10. לא היה מקום לנטישת הנתבע לעבודה בטרם סיומה והיה עליו לסיימה ורק לאחר מכן לדרוש קבלת הסך של 5,000 ₪ שנותרו. בגין כך, הפרת ההסכם, יש לחייבו בפיצויים בסכום מוערך של 3,000 ₪. שווי העבודה שלא בוצעה ע"י התובע הינו בהיקף של 5,000 ₪. מנגד נותר לנתבע לקבל מהתובע עפ"י ההסכם 5,000 ₪. מכאן שהדברים מתקזזים. על הנתבע לשלם לתובע נזקים, בעניין המדרגות, בסך של 3,000 ₪. יתר הנזקים הנתבעים ע"י התובע נדחית בזאת. התוצאה: 11. הינני מקבל את התובענה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 6,000 ₪. סכום זה ישולם ע"י הנתבע תוך 45 יום אחרת יישאר ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל. לאור התוצאה אליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות. השעיה