טען כי נתגלו קשיי קליטה במערכת הסלולרית שלו ולכן פנתה אליו חב' פלאפון לשם התקנת מכשיר הגברה בביתו לשם השבחת התדרים וכושר הקליטה אצלו, הוא נעתר לפניית חב' פלאפון, כך שהותקן מכשיר הגברה כנ"ל ואכן איכות התקשורת אצלו השתפרה והופסקו הפרעות התקשרות. כן טען התובע בכתב תביעתו כדלקמן: "17. לפני יום 22/10/10 או בסמוך לכך ערכו הנתבעים 1 ו 2 (נתבע 2 המקורי בינתיים נמחק כפי שיפורט בהמשך - ז. סאלח), בעודם מלווים באדם שלישי, בסיור רגלי בשפרעם, כשבידם מכשיר למדידת רמת קרינה. מטרת הנתבעים לגלות באמצעות מכשיר המדידה כמות קרינה שונות ברחבי שפרעם. 18. התובע יטען כי מבלי שיודיעו לו ו/או יוועצו בו הפיצו הנתבעים בקרב תושבי שפרעם שמועה לפיה ממשרדו של התובע דולפת כמות קרינה גבוהה ביותר ומסוכנת". התובע הוסיף וטען בכתב התביעה כי בעקבות דבריהם של הנתבעים החלו תושבים נזעמים בשפרעם לפנות אליו ולהאשימו כי בגללו נחשפים תושבי שפרעם לרמת קרינה גבוהה כאשר הדבר פגע בשמו הטוב ובעסקיו בעלי המוניטין וכי בעקבות כך הוא פנה אל הנתבעים, אשר אישרו בפניו כי אכן בבדיקותיהם התגלה במשרדו של התובע: "אנטנה לא חוקית אשר משדרת בעוצמות גבוהות ומסכנת את בריאות" כאשר הסבריו המכחישים בפני תושבי שפרעם לפיהם לא מדובר באנטנה כי אם במגבר שהותקן כחוק אשר אינו חורג מהתקן, נפלו על אוזניים ערלות. התובע הוסיף וטען כי "השמועה" הנ"ל היכתה גלים בעיר שפרעם, אף הגיעה לדיון במועצת העיר, אף סוקרה במקומונים שם, אף הנתבעים אירגנו הפגנות כנגד קרינה מסוכנת כאשר אצבע האשם מופנית כלפיו. כן הנתבעים אמרו כי אנשים, כדוגמתו, המנסים לעשות רווחים על חשבון בריאות הציבור, ישלמו ביוקר. התובע הוסיף וטען כי הנתבעת מס' 3, עיריית שפרעם, גם היא אחראית לפרסום לשון הרע ולנזקים אשר נגרמו לו, בהיותה אחראית לפעולותיו של הנתבע מס' 2 אשר שימש כחבר מועצת העיר וכי מעשיו כנ"ל בוצעו על ידו בתוקף תפקידו זה. התובע הוסיף וטען כי החליט להזים את השמועה הזדונית הנ"ל, כך שהזמין בדיקות של המשרד לאיכות הסביבה ושל חב' גל-סייף, מומחית לקרינות רדיו, ראדון ותכנון RF, כאשר תוצאות הבדיקה הראו, בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, כי אין אצלו כל קרינה בלתי מייננת וכי אין באותו מכשיר הגברה כל סכנה לציבור. התובע הוסיף וטען כי דברי לשון הרע של הנתבעים כנ"ל, גרמו נזקים לשמו הטוב, פגעו בעסקיו ואף פגעו בבריאותו, כך שהוא נזקק לטיפולים רפואיים ולכדורי הרגעה . מכאן ביקש התובע לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בפיצויים בסך של 100,000 ₪ וכן טען להוצאות שונות ולהפסד ימי עבודה בסך של 8,000 ₪. הגנת הנתבעים: הנתבע מס' 1, ביקש לדחות את התביעה בהיותה תביעה חסרת כל בסיס ושחר. הנתבע מס' 1, בעלים של חנות בשפרעם, הכחיש את פרטי החיוב המיוחסים לו וטען כי ביום הנטען בכתב התביעה חזר מעבודתו ופגש את הנתבע מס' 2 וכן קבוצת אנשים שביקשוהו להצטרף אליהם לסיור ברחובות שפרעם כאשר הכוונה בסיור היא לגלות אנטנות לא חוקיות בכל שכונות שפרעם, זאת לשם דיווח לרשויות האכיפה הרלוונטיות. הנתבע מס' 1 הכחיש כי הפיץ כל שמועה או פרט, כפי שנטען בכתב התביעה, בין כלפי התובע ובין כלפי אחרים וכי פעולות הבדיקה והאיתור כנ"ל היו באחריותה של עיריית שפרעם. הנתבע מס' 1 אישר כי אכן התקיימה שיחה בינו לבין התובע בדבר אנטנות לא חוקיות, אך לא דובר ביניהם על האנטנה אשר מעל ביתו של התובע. הנתבע מס' 1 הוסיף וטען כי לא היה לו כל חלק לדיון אשר במועצת העיר או בפרסומים שבאו בעקבות כך במספר מקומונים. הנתבע מס' 1 סיכם ואמר כי אכן השתתף בסיור הבדיקה כאשר "מטרת הבדיקה" היתה לאתר אנטנות לא חוקיות ולדווח לוועדת התיכנון והבנייה של העירייה על מנת שיינקטו צעדים מתאימים ולפרק אנטנות שהותקנו בצורה לא חוקית. הנתבע הכחיש כי הפיץ "לשון הרע" כלפי התובע וכן הכחיש כי גרם לו לנזקים כלשהם. מכאן ביקש הנתבע מס' 1 לדחות את התביעה נגדו ולחייב את התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. מחיקתו של הנתבע מס' 2: הוגשה לתיק ביהמ"ש הודעת עיריית שפרעם, מכוח סעיף 7 לפקודת הנזיקין ומכוח תקנה 8 לתקנות הנזיקין (אחריות עובד ציבור), לפיה פעולותיו של הנתבע מס' 2 היו בתוקף תפקידו כחבר מועצת העיר שפרעם וכי עיריית שפרעם מכירה בחסינות הנתבע מס' 2 כעובד ציבור בגין האירועים נשוא התובענה. מכאן ניתנה החלטת ביהמ"ש מיום 12/1/12 עפי"ה קבע ביהמ"ש כי התקיימו תנאי החסינות של עובד הציבור - הנתבע מס' 2, כך ששמו נמחק מכתב התביעה ותחתיו צורפה עיריית שפרעם כנתבעת חליפית נוספת והכול מכוח הוראות סעיף 7 א' לפקודת הנזיקין ועפ"י פרק ה' לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי הציבור), התשס"ו - 2006. הגנת הנתבעת מס' 3 - עיריית שפרעם: עיריית שפרעם הגישה כתב הגנה, אשר בו הכחישה את כל פרטי החיוב המיוחסים לה. עיריית שפרעם טענה כי ניסוח כתב התביעה הינו כוללני, ללא הפרדה בין הנתבעים כאשר עיקר "השמועה" המיוחסת לנתבעים הינה שתי כתבות במקומון, כאשר עיון באותן כתבות מראה כי שמו של התובע כלל אינו מוזכר בהן, כך שאין לתובענה כל בסיס. הנתבעת מס' 3 הוסיפה וטענה כי הגיעו אליה פניות אזרחים מודאגים בדבר קיום אנטנות סלולריות פרטיות אצל תושבים, כאשר יש חשש שהן פולטות קרינה מסוכנת ומהווה סכנה לבריאות הציבור. נוכח פניות אלו ונוכח ריבוי מקרי מחלות הסרטן אשר התגלו בתחום הרשות המקומית, הנתבע מס' 2 בהיותו חבר מועצת העיר האחראי על איכות הסביבה ועל האנטנות הסלולריות הלא חוקיות, ביחד עם הנתבע מס' 1, אשר הינו בעלים של חנות למתנות בשפרעם, ובלוויית אדם נוסף, שהינו מהנדס חשמל בהכשרתו, קיימו סיור לשם בדיקת הדבר בכל העיר שפרעם, לרבות בדיקת מידע לפיו גם במשרדו של התובע קיימת אנטנה סלולרית פרטית , כאשר במהלך הביקור התגלה כי אכן במשרדו של התובע קיימת אנטנה, אשר ניתן להבחין בה מהרחוב וכן גם התגלו אנטנות פרטיות נוספות אצל אחרים, כאשר עפ"י בדיקת מהנדס באמצעות מכשיר מדידה שנרכש על ידי העירייה לשם כך, התגלה כי קיימת במקום ,ליד משרדיו של התובע, קרינה גבוהה בהרבה בהשוואה לאיזורים אחרים, כך שבמקרה זה יש להגיש תלונה לוועדת התיכנון ובנייה. הנתבעת מס' 3 הוסיפה וטענה כי ביום 22/10/10, בסמוך לעריכת הסיור הנ"ל, התפרסמה כתבה במקומון "אל אסלאם" שהודיעה על ישיבת הפגנה למחרת ,בעיריה, נגד האנטנות הלא חוקיות ונגד הקרינה המסוכנת. הנתבעת טענה כי לא היא שיזמה את פרסום הכתבה, שצוטטה, כאשר אין בכתבה שום איזכור של התובע או עסקיו. כן טענה העירייה כי בישיבת ההפגנה שהתקיימה, שמו של התובע, כמו גם אחרים, לא אוזכר. גם בכתבה נוספת באותו מקומון מיום 29/10/10, אשר קראה להפגנה נגד "האנטנות המסוכנות בשפרעם" לא אוזכר שמו של התובע. כן טענה הנתבעת מס' 3 כי לפי מיטב ידיעתה ביום 23/10/10, הסיר התובע אותה אנטנה ממשרדו ביוזמתו ומבלי שהעירייה נקטה בכל הליך נגדו. לפיכך סיכמה הנתבעת מס' 3 וטענה כי לא בוצע כל "פרסום" על ידה או על ידי אורגן שלה וכי בכל מקרה לא היה כל פרסום המהווה "לשון הרע" כהגדרתו בחוק. כן הכחישה הנתבעת מס' 3 כי נגרם כל נזק לתובע. כן טענה הנתבעת מס' 3 כי יש לה הגנות אשר בסעיף 15 לחוק על חלופותיו השונות . ראיות הצדדים: מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע, אשר בו חזר על הנטען בכתב התביעה הנ"ל. לתצהיר התובע צורפו תמלילי שתי שיחות טלפון שהיו בין התובע לבין הנתבע מס' 1 ולנתבע מס' 2, כאשר יוזם השיחות והקלטתן הוא התובע עצמו. כן צורף תמליל שיחה טלפונית מוקלטת בין התובע לבין אחד ששמו "תיהאמה". כן צורפו לתצהיר התובע העתק שתי כתבות בעיתון אלאסלאם וכן התרגום להן לשפה העברית. כן צורפו תוצאות בדיקה שהתובע הזמין אצל חב' לייפ סאבר (המורשה מטעם המשרד לאיכות הסביבה), אשר בה צויין: "בהתאם לפנייתך, בתאריך 31/10/10 ביצענו בדיקה של עוצמת השדה המגנטי הנפלט ממקורות רדיו במשרדך ביישוב שפרעם. העוצמות שנמדדו במדידות בתחום קרינות הסלולר (RF) עומדות בהמלצת המשרד להגנת הסביבה. הבדיקות נכונות למקום ולזמן של הבדיקה". מטעם הנתבע מס' 1 הוגש תצהיר עדות ראשית שלו אשר בו חזר על הנטען על ידו בכתב ההגנה שהוא הגיש. הנתבע מס' 1 סיפר שהינו פעיל חברתי כאשר בשנת 2010 עלה עניין האנטנות הסלולריות הלא חוקיות לדיון ציבורי, כאשר בעקבות אותו דיון הוסרו לא מעט אנטנות בשפרעם. העד סיפר כי אכן התלווה לסיור הנטען, בשעות הלילה המאוחרות, אשר הקיף את כל השכונות בשפרעם והתחיל דווקא בביתו של הנתבע מס' 2, חבר מועצת העיר שפרעם, וכי בכל מקום בו אשר התגלתה קרינה גבוהה "עצרנו ובדקנו". העד הצהיר: "הינני להצהיר כי מעולם לא פגעתי ו/או ציינתי ו/או הפצתי שמועות בשם התובע, מעולם לא הזכרתי בפני רבים ו/או בכל פורום אחר כי לתובע אנטנה מזיקה ו/או כל התייחסות פוגענית כלפיו, מעולם לא פרסמתי כי לתובע יש אנטנה סלולרית". כן ציין העד כי התובע הסיר את האנטנה אשר בביתו הואיל ואין עליה היתר. מטעם הנתבעת מס' 3 הוגש תצהיר מר זוהר כרכבי, חבר מועצת העיר, אשר בו חזר על הנטען על ידה בכתב ההגנה. מר כרכבי ציין כי אכן נערך הסיור הרלוונטי, לשם איתור אנטנות לא חוקיות וקרינה מעל המותר, מתוקף היותו אחראי על תיק איכות הסביבה וכי עפ"י מכשיר מדידה בו הצטיידו, התגלתה ליד ביתו ומשרדיו של התובע "קרינה גבוהה בהשוואה לאיזורים אחרים". העד הכחיש את פרסום הדברים או שהוא נקב בשמו של התובע כמי שמחזיק באנטנה בלתי חוקית או שהיתה לו נגיעה כלשהי לכתבות שפורסמו במקומון "אלאסלם". כן העד ציין כי התובע הסיר אותה אנטנה ממשרדיו. דיון והכרעה: המסגרת הנורמטיבית לעניינו היא הוראות חוק איסור לשון הרע, כאשר סעיף 1 לחוק מגדיר את "לשון הרע" כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשות מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם או לבזותו בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות שבו או שיש בהם כדי לפגוע בעסקו או במשרתו או בשל תכונותיו לרבות מוצאו, דתו, מינו וכו'. לאחרונה, בעשור האחרון או אף לפני כן, חלה התפתחות דרמטית במדיה הסלולרית, כאשר בצד אותה התפתחות, חיובית לכשעצמה, נוצר הצורך להקים תחנות מעבר, קליטה ושידור ,"אנטנות" בלשון העם, כאשר לא פעם נקשרו מחלות הסרטן, גידולים ממאירים בגוף האדם, לקרינה המוקרנת ונפלטת מאותן אנטנות. עד כמה שידוע עד כה, עדיין אין כל הוכחה מדעית עפי"ה ניתן לקבוע כי מחלת סרטן כלשהי מקורה בקרינת אנטנות, מייננת או לא מייננת. יחד עם זאת, ראייה סטטיסטית כי לאותה קרינה יש קשר כלשהו עם מחלות סרטן קיימת גם קיימת. סופר ופורסם כי אכן במקומות שיש בהם, מבלי שאנקוב בשמם, קרינה מוגברת של אנטנות תקשורת אכן נתגלו בהם מקרי סרטן, מעל הממוצע הארצי הקיים. כן המחוקק מצא לנכון לחוקק חוקים ולהתקין תקנות על מנת להסדיר עניין של הקמת משדרים ואנטנות סלולריות לרבות חובת קבלת היתרים עבורם. אל לי במסגרת תיק זה לקבוע מהו הקשר בין קרינה לבין מחלות הסרטן שנתגלו. כן יש לקבוע כי קיימת רגישות רבה אצל האזרחים, בכל יישוב, לגבי התקנת אנטנות סלולריות, כאשר לעיתים הדבר גלש אף לפעילות לא חוקית נגד אותן אנטנות לרבות להסרתם בכוח או אף להצתתם. לפיכך יש לקבוע כי הטחה או פרסום שאדם אלמוני התקין אנטנה סלולרית לא חוקית בביתו או במקרקעיו, בתמורה או ללא תמורה, אכן יש בה כדי להטיל בו דופי ולהשפיל אותו, לגרום לשנאתו ואף לפגוע בעסקיו ובשלוות חייו. מכאן יש לקבוע, באם יוכח כי אמרת "לשון הרע" כפי שהוגדרה בכתב התביעה, אכן פורסמה על ידי הנתבעים ובאם אין לנתבעים או למי מהם הגנת אמת בפרסום אשר בסעיף 14 לחוק או אחת מההגנות אשר בסעיף 15 לחוק, כי הנתבעים ביצעו עוולת לשון הרע. ההסכמה הדיונית: בישיבת יום 10/10/12 הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמה דיונית לפיה: "אנו מסכימים למתן פס"ד מנומק, עפ"י חומר הראיות, כפי שהוגש לתיק ביהמ"ש וזאת לאחר שיאופשר לצדדים להגיש סיכומים בכתב". האם התובע הצליח להוכיח כי הנתבעים או מי מהם פרסם לשון הרע כלפיו: כאמור, לשון הרע שיוחסה לנתבעים, כפי שהוגדרה בכתב התביעה היא "שמועה לפיה ממשרדו של התובע דולפות קרינה גבוהות ביותר ומסוכנת" כאשר מקור הקרינה היא אנטנה אשר הותקנה במשרדיו של התובע אשר ליד ביתו בשפרעם. העד היחיד מטעמו של התובע הוא התובע עצמו ואין מלבדו. עברתי על תצהירו של התובע ואין בו כל אימרה פרטנית ומפורשת לפיה הנתבעים הם אלו שהפיצו את השמועה, לא מבחינת זמן, לא מקום ולא דרך ההפצה. כל שיש בתצהיר היא אימרה כללית לפיה הנתבעים הם אלו שהפיצו את השמועה, כל זאת מבלי לציין שמות אנשים ששמעו את הנתבעים בעת דבריהם, מבלי לציין זמנים, מקומות או נסיבות אמירת הדברים. עדי ההגנה , הנתבע מס' 2 ומר זוהיר כרכבי, הכחישו, ברחל בתך הקטנה, כי הזכירו את שמו של התובע בהקשר של קרינה מסוכנת או אנטנה סלולרית, הכחישו גם כי הם אלו שמסרו את המידע והפרטים אשר הופיעו בשתי כתבות של המקומון אלאסלאם. התובע ביקש להסתמך על שני תמלילי שיחות טלפון שהיו בינו לבין הנתבע מס' 1 ומר זוהיר כרכבי. נזכור כבר עכשיו כי מי שיזם את השיחות היה התובע עצמו וגם הוא שמצא לנכון להקליטן, כאשר המטרה מאחורי מעשיו אלה ברורה לחלוטין. אתעלם גם מהטענה כי התמלילים הינם תרגום לשיחות שהיו בערבית, כאשר תמליל בערבית לא הוגש וגם אתעלם כי הראייה הישירה, הדיסק אשר בו תועדו השיחות, לא הוגש כראייה. עברתי על תמלול השיחות הנ"ל ולא מצאתי בהם כל אימרה של הנתבעים לפיה הם מאחורי הפצת "השמועה" על התובע. אומנם בשיחות עלה עניין הבדיקה שבוצעה על ידי הנתבעים לשם איתור אנטנות סלולריות ותוצאות הבדיקה, לרבות העובדה כי ליד ביתו של התובע היתה קרינה מוגברת וגבוהה, יחסית למקומות אחרים, אך אין בתימלולי השיחות ,גם לא בצורה משתמעת ,אימרה של מי מהמוקלטים לפיה הם אלו שהפיצו את הדברים לציבור הרחב או לכלי התקשורת. נהפוך הוא הדבר, אף שהתובע ,מטעמים ידיעים, ביקש לשים את הדברים בפיהם, היינו שהם אלו שהפיצו את הדברים, עדיין עמדת הנתבעים היתה שאין להם יד או רגל בהפצת השמועה או במסירת הדברים לתקשורת. הנני קובע את הדברים כנ"ל אף לאחר עיון בציטוטים מהשיחות כפי שהובאו בסיכומי ב"כ התובע. אציין כי אמירת מר כרכבי ,באוזני התובע בלבד ,כי ליד ביתו היתה אנטנה וגם קרינה מוגברת אינם מהווה "פרסום". התובע גם ביקש להסתמך על שתי כתבות שפורסמו במקומון אלאסלאם, כפי שצורפו לתצהיר עדות ראשית שלו. עיינתי בשתי הכתבות, לרבות בתרגומן לעברית, ועולה כי בהן אוזכר עניין הבדיקה והאנטנות. בכתבה הראשונה, מיום 22/10/10, שכותרתה אסיפה הפגנתית באולם ישיבות מועצת העיר שפרעם, אוזכר עניין הבדיקה שבוצעה ע"י הנתבעים וכן גם צויין כי נמצאו הרבה אנטנות סלולריות לא חוקיות, לרבות הרווחים שבצד הדבר וכן העובדה כי הדבר גורם למחלת סרטן. בכתבה השנייה מיום 29/10/10 דובר על הפגנה שתערך למחרת כנגד האנטנות הסלולריות והסכנות הטומנות בחובן לבריאות הציבור. בשתי הכתבות הנ"ל לא אוזכר שמו או עסקו של התובע ולו במאומה. אציין כי התובע מצא לנכון להגיש את תביעתו נגד הנתבעים שבפניי אך לא מצא לנכון להגיש את תביעתו נגד אחרים, אשר שמם עלה בתמלילי השיחות ובכתבות. כן התובע לא הגיש כל תובענה נגד המקומון אלאסלאם, אף שהוא זה שפירסם את הכתבות. אין בדבריי כדי ללמד שאכן המקומון או האחרים ידם בהפצת השמועה. כן יש בדבר כדי ללמד כי אין בכתבות, כמו גם בסיור שנערך על ידי הנתבעים ואחרים, כדי להוות עוולת לשון הרע. מסקנתי היא איפוא כי התובע לא הצליח להוכיח כי הנתבעים הם מאחורי הפצת השמועה שהינו מחזיק במשרדו אנטנה סלולרית לא חוקית אשר גורמת להקרנה גבוהה ובכך הוא מסכן בריאות הציבור. הבדיקות ותוצאותיהן: כאמור, עולה כי סמוך לפני יום 22/10/10 נערך סיור לילי בהשתתפות הנתבעים, אדם נוסף וכן מהנדס חשמל לשם גילוי אנטנות סלולריות לא חוקיות בכל שכונות העיר שפרעם. כן עולה כי מהנדס החשמל הצטייד במכשיר שנועד לבדוק קרינה מוגברת ובדרך זו לגלות אנטנות סלולריות לא חוקיות. כן עולה, על פי אותו מכשיר מדידה, כי ליד ביתו של התובע התגלתה קרינה מוגברת יחסית למקומות אחרים. כן עולה כי ליד ביתו של התובע נמצאת תחנת מוניות, אשר בה מותקנת אנטנת תיקשורת. כן עולה כי הבדיקה התחילה דווקא בסמוך לבתיהם של הנתבעים והיא היתה כללית כאמור לכל העיר שפרעם. אינני סבור כי קיים פסול כלשהו בעריכת הסיור והבדיקה הנ"ל. הדבר אף היה מתחייב לאור פניות של תושבים וכן העלייה במקרי הסרטן שנתגלו בשפרעם. תוצאות הבדיקה, לפיה נמצאה קרינה מוגברת ליד ביתו של התובע, בכתובים, לא הונחה בפני ביהמ"ש. כנראה יש לזקוף את הדבר שמדובר במכשיר לא משוכלל אשר התיעוד בו הוא אך לא מכסיו. כן אין לדעת מהי מידת הדיוק של אותו מכשיר או מידת המיומנות של האיש שהפעילו - מהנדס חשמל. כן יש לקחת בחשבון כי ליד משרדיו של התובע יש תחנת מוניות שגם בה יש אנטנת תיקשורת ולא מן הנמנע שיש לכך גם השלכה. אציין כי אותו מהנדס חשמל שערך את הבדיקה כנ"ל לא נתבע במסגרת תיק זה ואף לא הובא למתן עדות ע"י מי מהצדדים. לפיכך יש לקבוע, אף אם הדבר לא נדרש, כי לא הוכח כדבעי כי היתה קרינה מוגברת מליד ביתו ומשרדיו של התובע כתוצאה מהאנטנה שהונחה במקום. כן לא ניתן לקבוע כי אותה אנטנה הינה אכן לא חוקית או שהצבתה במקום היתה מחייבת קבלת היתר מרשויות התיכנון. לציין כי גירסת התובע כי האנטנה, מדובר באנטנה קטנה כפי שהדבר משתקף מהתמונות, הוצבה על ידי חברת התקשורת פלאפון לשם שיפור הקליטה במשרדיו ותו לו וכי אכן, בעקבות התקנתה, שופרה הקליטה ונמנעו הפרעות. כן יש לציין בעקבות האירועים כפי שתוארו, הוסרה האנטנה ע"י התובע, כפי שהדבר עולה מתמלילי השיחות שהוא הקליט, כאשר כנראה לאחר מכן היא הותקנה מחדש ע"י התובע אשר אף הזמין בדיקת חברה, מורשית מטעם המשרד לאיכות הסביבה, כאשר תוצאות הבדיקה מיום 31/10/10 הראו כי לא קיימת כל קרינה במקום מעבר לתקן הישראלי המאושר. הינני מציין את הדברים כנ"ל למען השלם התמונה, אף כי לדברים אין כל רלוונטיות לאור מסקנתי כי לא הוכח כי הנתבעים ביצעו עוולת לשון הרע על התובע. התוצאה: הינני מורה על דחיית התובענה. התובע ישלם לכל אחד משני הנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ נכון להיום. סלולר (תביעות)