תביעה נגד בעלים של פרה אשר התפרצה לכביש ופגעה ברכב התובעות. במוקד התביעה - האם הוכיחו התובעות כי הנתבע הינו בעליה של הפרה הפוגעת. כתבי הטענות 1. התובעות הגישו נגד הנתבע תביעה לפיצוי נזק שנגרם ביום 24.6.2009 לרכב יונדאי שבבעלות התובעת מס' 1 (להלן: המבוטחת), ואשר בוטח על-ידי התובעת מס' 2 (להלן: המבטחת). הנזק נגרם על-ידי פרה שבבעלות הנתבע, בעת שהיא חצתה כביש בין-עירוני בו נסע הרכב. סכום הפיצוי הנתבע הורכב מעלות הרכב בניכוי שרידיו ועלויות גרירה, שימוש ברכב חלופי ושכר טרחת השמאי. 2. התובעות טענו לרשלנותו של הנתבע ולהיפוך נטל הראיה, לאור סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין), שכותרתו "חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מדבר בעדו", וסעיף 40 לפקודת הנזיקין, שכותרתו "חובת הראיה ברשלנות לגבי חיה". 3. בכתב ההגנה הכחיש הנתבע כל מעורבות באירוע התאונה, וטען כי אין בכתב התביעה תשתית עובדתית הקושרת אותו אליה. תיאור התאונה 4. מטעם התובעות העיד אברהם אליק (להלן: הנהג), אשר במועד התאונה נהג ברכב. בתצהירו (ת/1) הוא ציין כי בעת נסיעה בכביש ביום 24.6.2009, חצתה פרה את הכביש ופגעה ברכבו, וכי הבחין כי לאוזנה הוצמד המספר 9890434. בחקירתו הנגדית סיפר כי התאונה התרחשה בכביש המוביל מצומת ווסט שברמת הגולן אל הישוב מסעדה, כ-3-2 קילומטרים לפני מסעדה. את רגעי התאונה תיאר כך: ".. ומהחורש בצד ימין של הכביש, עדר של פרות, לא פרה אחת אלא עדר של פרות פתח בדהירה לכיוון הכביש. ממש כשהייתי לפניהם 10 או 15 מטר, משהו כזה, בלמתי כמה שיותר חזק, הסטתי את ההגה כמה שיותר שמאלה, ואז פרה אחת נכנסה בי, אבל כל היתר דחפו אותה לכיוון שלי מצד ימין של הרכב" (עמ' 2 לפרוטוקול). ובהמשך: "בלמתי. מרחק הבלימה היה מאד קצר, והמזל שגם המהירות שלי לא הייתה גבוהה, אז המכה של העדר, של הפרה שנדחפה על-ידי העדר נכנסה בי מצד ימין, ותיכף הצלחתי להיעצר אולי 50 עד 10 מטר אחרי. העדר בא מצד ימין ונכנס בי מצד ימין" (עמ' 3). תיאור לקיחת מספר אוזן של הפרה 5. בתצהירו לא ציין הנהג את אופן זיהוי הבעלים של הפרה שפגעה ברכב. רק בחקירה הנגדית הוא תיאר את נסיבות התאונה וזיהוי המספר שהיה מוטבע על אוזנה של הפרה: "הפרה היחידה שפגעה בי היא זו שהתיישבה באמצע הכביש. הפרה הדפה אותי קצת ואני המשכתי קצת קדימה. היא התיישבה במקום שפגעה בי. זה היה במרכז הכביש. ניסיתי לברוח כמה שיותר ... וביקשתי מהשוטרים את מספר הפרה, והוא הלך מצא חתיכת קרטון בשטח זרוק, ולקח את מספר הפרה ורשם אותו על פיסת קרטון והביא לי את הקרטון. בשלב שהשוטרים הגיעו היא כבר קמה, הלכה וירדה מהכביש לבד בכוחות עצמה, והתיישבה עשרה מטר מצד שמאל של הכביש עד שעזבנו את המקום. השוטר הלך למקום בו הפרה התיישבה בצד ולקח את המספר. אני ראיתי את השוטר לוקח את המספר. ראיתי אך לא ווידאתי" (עמ' 4). ובעמ' 6: "את המספר לקח השוטר" (עמ' 6). האם הוכח כי הנתבע היה הבעלים של הפרה הפוגעת 6. חומר הראיות שהונח בפני בית המשפט עורר שבעה סימני שאלה, שהובילו למסקנה כי לא עלה בידי התובעות להוכיח כי גרסתן לפיה הנתבע הינו הבעלים של הפרה הפוגעת או כי יש לו קשר כלשהו לאירוע התאונה עדיפה על פני גרסת הנתבע: (א) לא הובא לעדות השוטר שרשם את מספר האוזן של הפרה. (ב) הנהג הודה בחקירתו הנגדית כי לא וידא את הרישום שנעשה על-ידי השוטר. (יוער כי בניגוד לדבריו בחקירה הנגדית, הנהג ציין בתצהירו: "הבחנתי כי לאוזן הפרה הוצמד המספר 9890434"). (ג) הקרטון ועליו מספר האוזן של הפרה לא הוצג כראיה. כשנשאל הנהג האם פיסת הקרטון עליו רשם השוטר את מספר האוזן של הפרה נמצאת עדיין ברשותו, השיב בשלילה: "לא. רשמתי את זה בדו"ח. העברתי את המספר לדו"ח שאני ממלא" (עמ' 4). (ד) כאמור לעיל, בחקירתו הנגדית ציין הנהג כי הוא עצמו רשם את מספר הפרה בדו"ח. כשנשאל באיזה דו"ח מדובר הסביר כי מדובר בדו"ח למבטחת: "כשמילאתי טופס תאונה והעברתי את זה לחברת ניו-קופל העברתי את הכל" (עמ' 5). אולם תיאור זה אינו עולה בקנה אחד עם מוצג ת/4 - הוא הדו"ח למבטחת. בדו"ח זה לא נרשם המספר שעל אוזן הפרה. על גבי הדו"ח למבטחת צויין כי מי שמילא את פרטיו איננו הנהג אלא הוא "ביטון יוסף בשם הלקוח". הנהג הודה בחקירה הנגדית כי המלים "אברהם אליק" מעל "חתימת הלקוח/הנהג" אינן חתימתו. (ה) בהודעה על התאונה שנמסרה למשטרה (ת/6), ואשר נגבתה ונרשמה על-ידי הבוחן אמיר בכר ועליה חתם הנהג, נרשם כי מספר האוזן של הפרה הוא 98090434. מתיאור הנהג את שהתרחש בגביית הודעתו עולה כי הרישום על-ידי הבוחן לא היה חף מטעויות. כך נרשם בהודעה כי עדר פרות חצה את הכביש בדהירה משמאל לימין, בעוד אשר בעדותו סיפר הנהג כי העדר חצה את הכביש מימין לשמאל. כשנתבקש בחקירה הנגדית להבהיר את הסתירה בין רישום זה לבין עדותו, הסביר הנהג כי לדעתו נפלה טעות כתיב או הדפסה. מי לידינו יתקע כי ברישום של מספר האוזן לא נפלה טעות באחת הספרות? דוגמא נוספת מצביעה על קיומה של טעות (במקרה הטוב) בדיווחים: בעוד שהנהג העיד הרכב נפגע מצידו הימני ולא מחזיתו, הרי על גבי דו"ח למבטחת על התאונה (ת/4), נרשם כי הנזק נגרם לפגוש הקדמי ו"כל המקדימה מפורק". (ו) מטעם התובעות הוגש מוצג ת/7, הוא העתק של פנייה מיום 2.7.2009 של המבטחת אל משרד החקלאות לאיתור הבעלים של הפרה. מכתב הפנייה חתום על-ידי שאול אבינועם, עובד המבטחת, ומופנה אל "רינה/אהובה, לשכת משרד החקלאות ראש פינה". במכתב מבקש הכותב לברר את פרטי בעלי הפרה לפי מספר 9890434 שנמצא על אוזנה "ושנלקח ע"י הנהג". התובעות לא הביאו לעדות את נציגת משרד החקלאות. הם אף לא הציגו כראיה את מכתב התשובה ממשרד החקלאות. תחת זאת הם הסתפקו בהגשת מוצג ת/8 בו רב הנסתר על הגלוי. זהו העתק מייל שנשלח ביום 15.9.2010 (שנה וחודשיים לאחר משלוח המכתב אל משרד החקלאות) אל כרמית שצמן-דוד. במכתב זה צויין כי הנתבע הינו הבעלים של פרה עם מספר תג 9890434/5. משום מה בחרו התובעות להגיש את העתקו המודפס של המייל בו זיהוי השולח נמחק בטוש שחור עבה. נמחקה זהות שולח המייל ונמחקו שורות בתחתיתו, למעט המלים "השירות הוטרינרי" אשר נותרו גלויות. שאול אבינועם, רינה ואהובה וכרמית שצמן-דוד נותרו דמויות עלומות, שלא התייצבו למתן עדות. הנהג אמר כי אינו יודע במי מדובר (עמ' 8). (ז) הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית (נ/1), בו טען דין התביעה נגדו להידחות על הסף, מאחר והיא נעדרת כל פרטים אשר קושרים אותו לתאונה נשוא התביעה. בישיבת ההוכחות ביום 24.6.2013 הודיע בא-כוח התובעות כי הוא מוותר על חקירתו הנגדית של הנתבע. הימנעות זו מלעמת את הנתבע עם מספר האוזן של הפרה ולחקרו על היותו בעלים של עדר פרות, מהווה למעשה חיזוק לגרסתו של הנתבע, לפיה הוא לא קשור לתאונה, קרי - אינו בעליה של הפרה הפוגעת. התוצאה 7. לאור מסקנתי כי התובעות לא עמדו בנטל ההוכחה כי הנתבע אחראי לתאונה, דין התביעה להידחות. 8. אשר על כן, הנני מורה כדלקמן: (א) התביעה נדחית. (ב) התובעות ישלמו לנתבע הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום. כבישפגיעת רכבבעלי חייםפרותרכבענף הבקרנזק לרכב