בהתאם לחוות דעת השמאי מטעם הנתבעות ברכב היה נזק קודם, שלא נגרם באירוע התאונה נושא כתב התביעה. לאור זאת הוא ניכה מסכום הפיצוי עלות חלקי חילוף בגין חלק פנימי של הפגוש הקדמי וכן 50% מעלות החיפוי של הפגוש הקדמי. זאת בהסתמך על צילומי הרכב, אשר לדעתו ניתן ללמוד מהם, כי מדובר בשני מוקדי פגיעה נפרדים ולא במוקד פגיעה אחד רחב. בדיונים שהתקיימו לפני נחקרו שני השמאים על חוות דעתם. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחוות הדעת ולאחר ששמעתי את עדויות השמאים ואת טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לקבל את התביעה לאחר ששוכנעתי כי הנזק הנתבע נגרם באירוע התאונה. שמאי הנתבעות בעדותו לפניי הסביר בפרוטרוט מדוע הוא סבור כי מדובר בשני אירועים נפרדים שאין ביניהם קשר. לטענתו המגן הקדמי ניזוק באירוע קודם בחלקו הפנימי. לדבריו מאחר שאותו חלק עשוי מתכת, אזי לאחר הפגיעה הוא אינו חוזר למקומו ולפיכך ניתן להבחין בכיוון הפגיעה. הפגיעה בחלק זה הייתה חזיתית ולכן יש מעיכה פנימה. הוא אמר שנזקי התאונה הנוכחית הינם בצד שמאל של הרכב, כך שהמעיכה הנטענת לא יכולה הייתה להיגרם באותו אירוע. הוא הסביר גם כי העובדה שפנס הערפל השמאלי הממוקם בין שני המוקדים נותר שלם, מחזקת את טענתו זו. על אף שהסבריו של שמאי הנתבעות נראים משכנעים, אני מעדיף את חוות דעתו של שמאי התובעת. האחרון, אשר היה מודע לטענות אלה של שמאי הנתבעות, דאג לקבל לרשותו את חוות הדעת של השמאי ברודי, אשר בדק את נזקי התאונה הקודמת בה הרכב היה מעורב. בהסתמך על אותה שמאות ותמונות הרכב הניזוק שצורפו אליה, הוא הוציא מסמך הבהרות לחוות דעתו ובו הוא התייחס לטענות שהועלו על ידי שמאי הנתבעות. ההסברים שנתן כפי שיפורט להלן הניחו את דעתי. להלן הדברים: "קוזז פיצוי בגין פנימי לפגוש קדמי בסך של 2,614 ₪, בטענה כי אינו רלוונטי לתאונה נשוא התביעה וניזוק עוד קודם לתאונה ולכן לא אושר. ברצוני לציין, כי בעקבות טענה זו ביקשתי לקבל לידי את טופס התביעה בו פורטו נסיבות התאונה בלוויית שרטוט המצביע על המפגש בין כלי הרכב המעורבים בתאונה. מתוך השרטוט הנ"ל עולה, כי הפגיעה ברכב נשוא חוות דעתי, הינה בצדה השמאלי של חזית הרכב. תואם את הפגיעה והמעיכה שנוצרה בפנימי של הפגוש הקדמי. לטענה שהפנימי לפגוש הקדמי ניזוק בתאונה קודמת, ביקשתי את חוות הדעת השמאי אשר אמד את נזקי התאונה הקודמת. קיבלתי את חוות הדעת השמאי ברודי נושאת מספר 734-09-312 מיום 16/10/2009 בצירוף תמונות הנזק שצולמו על ידו. מעיון בחוות הדעת השמאי ברודי, מצאתי, כי חיפוי הפגוש הקדמי ניזוק וטעון תיקון. בולם התנגשות (העשוי "קלקר"), ניזוק וטעון החלפה. פנימי לפגוש קדמי לא ניזוק (ההדגשה במקור - הערת הח"מ) ראה תמונות. לאור האמור, איני מוצא בסיס לטענות עליהן נסמכת חברת AIG בהחריגה את הפיצוי בגין הפנימי לפגוש הקדמי. לעניין הקיזוז בשיעור של 50% בגין חיפוי פגוש קדמי, בסך של 1,512 ₪ , בטענה כי היה פגוע עוד קודם לאירוע הנדון, ברצוני לציין, כי חיפוי הפגוש ניזוק ותוקן בתאונה הקודמת, ראה חוות דעת השמאי ברודי. בבדיקתי את הרכב, נמצא חיפוי הפגוש כשהוא ניזוק וקרוע ללא אפשרות תיקון. ראה תמונות. מאחר ולא נמצא חיפוי פגוש משומש לרכב נשוא התביעה, אישרתי החלפת חיפוי פגוש חדש. לאור האמור, איני מוצא בסיס לטענה עליה נסמכת חברת AIG, בהפחיתה 50% מהפיצוי בגין חיפוי פגוש קדמי". בחקירתו הנגדית שמאי התובעת הסביר, שבעת הבדיקה של הרכב ועוד בטרם נתן את חוות דעתו, הוא היה ער לכך שהרכב היה מעורב בתאונה קודמת (ראה עמוד 7 שורה 20). הוא הסביר שבשיפוץ הפגוש בעקבות התאונה הקודמת, נעשה שימוש בחומר מילוי, אשר נחשף בעקבות התאונה נושא התביעה. מאחר שהפגוש נקרע ולא היה בר תיקון הוא אישר את החלפתו. זאת ועוד, הוא גם אמר שהחלק הפנימי נפגע בדיוק באותו מוקד פגיעה נטען. לדבריו אם היה רואה נזק פנימי במקום אחר הוא לא היה מאשרו. (ראה פרוטוקול הדיון עמוד 7 שורה 14 עד עמוד 8 שורה 7). בהמשך הוא הבהיר בתשובה לחקירה נגדית כי לא היו סימני חלודה בחלק הפנימי שניזוק כך שרואים כי מדובר במכה חדשה (ראה עמוד 9 שורות 14-18). לסיכום שמאי התובעת היה ער לקיומה של תאונה קודמת, הנזק הנתבע ממוקם באזור הפגיעה, הוא עצמו שוכנע מחוות הדעת שמאי של השמאי ברודי, כי הנזק הנתבע לא נגרם בתאונה קודמת ולמעשה הוא אישר את הנזק לאחר ששוכנע כי הוא נגרם באותו אירוע. יש לציין כי מעיון בחוות הדעת ברודי עלה כי הוא בדק את הרכב את ב-3 מועדים שונים ומכאן שנראה שהוא ליווה את תהליך תיקון הרכב. יש לציין בנוסף ששמאי הנתבעות הודה בעדותו כי הוא לא בדק את עברו הביטוחי של הרכב ואף לא היה מודע להבהרות שנתן שמאי התובעת. הוא גם לא חזה בחוות הדעת הקודמת שערך השמאי ברודי ובצילומי הרכב של אותו שמאי. הוא עצמו בדק את הרכב רק לאחר שזה תוקן כבר, כך שחוות דעתו התבססה בעיקר על הצילומים שערך שמאי התובעת. לאור כל האמור שוכנעתי כי הנזק הנתבע נגרם באירוע נושא התביעה כאמור בחוות הדעת של שמאי התובעת ולפיכך זכאית התובעת לתשלום נזקיה בהתאם לחלוקת האחריות עליה הסכימו הצדדים כאמור לעיל. הסכום ישולם בתוספת הצמדה וריבית כדין. בנוסף תשלמנה הנתבעות ביחד ולחוד לתובעת הוצאות משפט - אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר השמאי הפסוק ושכר טרחת עו"ד בסך של 2,000 ₪. הסכומים כולם ישולמו בתוך 30 יום. רכבשמאות