האם חברת שמירה אחראית לפצות את התובעת בסכום העלות של מיכל להובלת אשפה, אשר לטענת התובעת נגנב מתוך השטח עליו הנתבעת שמרה ? השתלשלות העניינים וטענות הצדדים הרלוונטיות בתמצית טענות התובעת התובעת, חברה העוסקת בעבודות עפר, שכרה את שירותיה של הנתבעת לשמור על אתר באזור חולון בו החזיקה כלי רכב וציוד. לטענתה, באתר היה בין היתר מיכל להובלת אשפה בנפח 40 מ"ק מפח 52ST בצבע כתום עם כיתוב "בני וצביקה בע"מ", אשר נרכש חודשיים קודם לכן בעלות של 34,650 ₪ (להלן: "המיכל" או "המכולה"). התובעת טענה כי ביום 22.10.2008 עובר לשעה 17:00 הגיע לאתר מר דני ז"ל אשר שימש בשעתו כמנהל מטעם הנתבעת וערך סיור לשומר מטעמה של האחרונה. לאחר שמנהל האתר מטעם התובעת מר אודי סקורי וידא עם מר דני כי השומר תודרך כראוי וכי הוא הבין את שהוטל עליו, הוא עזב את המקום בשעה 17:00. למחרת בבוקר אודי הגיע לאתר והבחין בחסרונה של המכולה. על כך הוא עדכן מיידית את הנתבעת והגיש תלונה במשטרה. בדיקה העלתה שמצלמת האבטחה שהייתה במקום נותקה יום קודם לכן בשעה 17:08. התובעת טענה כי הנתבעת הפרה את חובתה לשמור על רכוש התובעת ולמנוע כניסת זרים לאתר וכי היא התרשלה בכך שאפשרה את גניבת המיכל. לטענתה, היא גם התרשלה בכך שמצלמות האבטחה במקום נותקו. לאור זאת טענה התובעת שעל הנתבעת לפצותה בסכום העלות של המיכל. טענות הנתבעת הנתבעת הודתה כי התקשרה בהסכם עם התובעת וכי ביום 22.10.2008 התייצב מר דני המנהל מטעמה וסייר במקום עם השומר. בדיקה שערכה עם השומר העלתה כי לא הייתה פריצה לאתר ולא הוצא ממנו ציוד כלשהו מהשעה 17:00 ועד למחרת בבוקר. לטענתה התובעת לא הוכיחה כי בפרק הזמן הנטען הייתה באתר כמות ידועה ומוגדרת של מיכלים וכי אחד מהם נעלם. התובעת אף לא מסרה לנתבעת את רשימת המצאי של הציוד במקום למעט טרקטורים. עוד היא טענה כי המצלמות הותקנו על ידי התובעת ותפעולן התקין היה באחריותה של התובעת בלבד. לדבריה, לא הייתה לה כל נגיעה למצלמות והן לא כיסו את האזור בו אוחסנו המכולות. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של מנהל התובעת מר בני דוד, של מנהל האתר מר אודי סקורי, ושל מנהל החברה ר.ס. מערכות תקשורת אשר התקינה את המצלמות מר ארז סיידון. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מנהלה מר יצחק אבשלום. מר דני אשר בשעתו שימש כמנהל בנתבעת וערך את הסיור עם השומר נפטר בינתיים ולכן לא הוגש תצהירו. בדיון ההוכחות נחקרו המצהירים על תצהיריהם בחקירה נגדית. בתום דיון ההוכחות ביקש ב"כ התובעת כי בית המשפט יורה למשטרת ישראל למסור לו תעודת עובד ציבור, אליה יצורפו כל המסמכים בקשר עם התלונה על אירוע הגניבה שהגיש נציג התובעת. זאת לאחר שצו קודם שניתן בעניין זה לא בוצע. בהחלטתי נעתרתי לבקשה וקבעתי דיון נוסף במעמד ב"כ הצדדים. שבועות מספר לאחר הדיון הודיע ב"כ התובעת כי הוא קיבל לידיו את תעודת עובד הציבור. לדבריו מהתעודה עולה כי תיק התלונה במשטרה נסגר ונגנז וכי אין בו מסמכים נוספים מעבר לתקציר התיק. תעודת עובד הציבור והתקציר צורפו להודעה. לאור זאת הודיע ב"כ התובעת כי אין טעם לקיים ישיבת הוכחות נוספת וכי יש ליתן צו לסיכומים. הבקשה הוגשה בהסכמת ב"כ הנתבעת. בהחלטתי קבעתי כי הצדדים יגישו סיכומים בכתב וכך נעשה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר המצוי בתיק בית המשפט, ולאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים החלטתי לדחות את התביעה. הרחבת חזית אסורה והגנבת ראיות על אתר אציין שהתובעת בסיכומיה העלתה טענות אשר לא הוזכרו בכתב התביעה ומהוות הרחבת חזית אסורה. בנוסף היא צרפה לסיכומיה מסמכים אשר לא צורפו לכתב התביעה ולתצהירים, מבלי להגיש בקשה מסודרת עובר לצירופן. יודגש כי בפתח דיון ההוכחות נרשמה התנגדות הדדית של ב"כ הצדדים לכל הרחבת חזית. ב"כ הנתבעת בפתח סיכומיה טענה רבות כנגד התנהלות פסולה זו של התובעת. אשר על כן בית המשפט יתעלם מכל אותן טענות, אשר מהוות הרחבת חזית אסורה. בנוסף בית המשפט יתעלם מהמסמכים אשר התובעת הגניבה שלא כדין לתיק בית המשפט אלא אם יהיה בהם כדי לסייע לנתבעת. התנהלות זו של התובעת תילקח בחשבון בעת פסיקת ההוצאות. התובעת לא הוכיחה כי המיכל נושא התביעה היה באתר וכי הוא נגנב לגופו של עניין התובעת כשלה בהוכחת תביעתה. התובעת לא הוכיחה כי המיכל נושא התביעה היה באתר במועד הנטען וכי הוא נגנב ממנו. יתרה מכך, התרשמתי שהתובעת הציגה גרסה עובדתית מגמתית אשר לא התיישבה עם חומר הראיות שהיא עצמה הגישה לתיק בית המשפט. בכתב התביעה טענה התובעת כי נגנב מיכל להובלת אשפה בנפח 40 מ"ק מפח 52ST בצבע כתום עם כיתוב "בני וצביקה בע"מ". באישור על הגשת התלונה אשר צורף כנספח 3 לכתב התביעה נכתב כדלקמן: "מכולה לפינוי פסולת 36 קוב בצבע כתום עם הכיתוב בני וצביקה בע"מ". בתלונה גם לא צוין סוג הפח אשר אותו מצאה התובעת לציין בכתב התביעה. במילים אחרות התלונה התייחסה לכאורה למיכל אחר. בכתב התביעה כמו גם בתצהירים שהתובעת הגישה במסגרת שלב ההוכחות, לא ניתן כל הסבר להבדלים האמורים. רק בסיכומי התשובה שהגישה התובעת ולאור טענות הנתבעת היא טענה לראשונה כי מדובר בטעות סופר. הטענה נטענה בעלמא ללא כל אסמכתא התומכת בה. חשוב לציין כי הצורך בתיאור מדויק של המיכל גובר נוכח אי ציון מספרו הסידורי שניתן לו על ידי היצרן, כך שיש קושי לזהותו באופן ספציפי. יש לציין שנפח המיכל 36 קוב צוין גם בתקציר תיק המשטרה שצורף לתעודת עובד הציבור מטעם משטרת ישראל. במיוחד הדברים אמורים נוכח עדותו של מנהל התובעת כי ברשותה 11-12 מיכלים אשר לא מזוהים על פי מספר סידורי (ראה עמוד 4 שורות 25-26 ועמוד 6 שורות 22-30). התובעת אף לא הציגה את רשימת מלאי המיכלים שברשותה כפי שהיא מופיעה בספריה, כך שלא ניתן היה לאמת את טענתה כי אכן מדובר בטעות סופר. רשימת מלאי המיכלים הייתה מאפשרת לברר למשל האם ברשות התובעת יש מיכל בנפח 36 קוב ומתי זה נרכש על ידה. עדותו של מר אודי סקורי בעניין המיכל הייתה לקונית ואינה מתיישבת עם חומר הראיות בתיק על נוכחותו לכאורה של המיכל באתר עובר לתחילת המשמרת של עובד הנתבעת ניתן ללמוד מתצהירו של מר אודי סקורי. בסעיף 4 לתצהיר הוא אמר כדלקמן: אני זוכר היטב, שביום 22.10.2008 המכולה הייתה במקומה, באתר". בתצהירו כמו גם בעדותו הוא לא ציין את המועד המדויק בו הוא ראה את המיכל. הוא גם לא ציין את המיקום המדויק של המיכל באתר. מדובר בעדות לקונית וסתמית בקשר עם עובדה מהותית. אם לא די בכך התברר כי עדותו בתצהיר אינה מתיישבת עם חומר הראיות ומסמכים נוספים כפי שיפורט להלן. בסעיף 6 לתצהיר הצהיר מר סקורי כדלקמן: "כפי שזכור לי היטב, בבוקר יום 23.10.08 בסביבות השעה 6:20 הגעתי לאתר ופתהום (הטעות במקור) הבחנתי בחסרונה של המכולה. מידי (הטעות במקור) כשגיליתי זאת, בדקתי עם אבי דניאל, הנהג שעבד אצל התובעת באותה התקופה, האם ידוע לו היכן המכולה, וכשזה ענה לי שלא ידוע לו דבר על המכולה ומה גם שלא הוציא אותה מהאתר, הבנתי שהמכולה נגנבה. מיד, דאגתי לעדכן את הנתבעת על כך ולאחר מכן מיהרתי להגיש תלונה במשטרה". מהאמור, עלו שתי עובדות מהותיות. האחת שאירוע הגניבה נתגלה בשעה 6:20 בבוקר וכי מר סקורי, הוא אשר הגיש את התלונה באופן אישי. והנה נתברר כי לא כך הם פני הדברים. בתקציר תיק המשטרה שהוגש במסגרת תעודת עובד הציבור וצורף על ידי התובעת לתיק בית המשפט בהסכמת הנתבעת נכתב כדלקמן: "התלונן לולאי שלמה מנהל לוגיסטיקה של חברת בני את צביקה, שעוסקת בהריסות מבנים ואחזקה, שאתמול בשעה 17:00 סגרו את האתר שנמצא בחולון מאחורי משרד הרישוי והושארה במקום מכולת פינוי פסולת של 36 קוב. היום בשעה 10:00, הבחינו שהמכולה נגנבה" (ההדגשות שלי). מתוכן האמור עולה כי אירוע הגניבה נתגלה בשעה 10:00 בבוקר ולא בשעה 6:20 כנטען בתצהירו של מר סקורי. לשעת גילוי הגניבה יש משמעות רבה בתיק זה, כיון שעל פי המוסכם בין הצדדים השומר מטעם הנתבעת מסיים את משמרתו בשעה 06:30 בבוקר. התובעת לא נתנה כל הסבר להבדל מהותי זה. האם גם כאן מדובר בטעות סופר?! תמהתני. זאת ועוד, מר סקורי בתצהירו העיד כי מיד לאחר שגילה כי חסרה מכולה, הוא יצר קשר עם הנהג מר דניאל אבי וכשזה ענה לו שלא ידוע לו היכן המכולה הוא דיווח על כך לנתבעת. התנהלות שכזו תמוהה. בשעה 6:20 השומר היה במקום. היה מצופה כי הוא יבדוק עם השומר מיד בסמוך לגילוי חסרונו של המיכל האם ידוע לו דבר מה. מר סקורי אינו אומר דבר וחצי דבר בעניין זה. אם לא די באמור לעיל, מהמסמך אותו צרפה התובעת כנספח 5 לסיכומיה, כאמור ללא אישור של בית המשפט, עולה כי מר סקורי מילא בתאריך 28.10.08 כ- 6 ימים לאחר האירוע מסמך שכותרתו היה "דו"ח גניבת מכולה". בדו"ח זה נכתב בכתב יד כדלקמן: "בתאריך 23/10/08 בסביבות השעה 9:30 בבוקר. אני והמפעיל ירדנו לכיוון החניה מאחור. הסברתי למפעיל משהו בקשר לניקיון ולעבודה. באותו רגע שמתי לב שנעלמה מכולה גדולה". מסמך זה פועל לטובת הנתבעת ולכן בית המשפט יתייחס אליו על אף שהוא צורף ללא אישורו. מסמך זה מעיד כאלף עדים נגד גרסת התובעת, שכן ממנו עולה שחסרון המיכל התגלה בשעה 9:30 לערך ולא בשעה 6:20 בבוקר. האמור מלמד כי התובעת לא היססה להציג גרסה מגמתית והכל על מנת לנסות ולזכות בתביעתה. יש לציין כי למסקנה זו ניתן להגיע גם ללא מסמך זה כפי שפורט לעיל. לא הוגש תצהיר של מר שלמה לולאי אשר הגיש את התלונה בגין גניבת המיכל לא זאת אף זאת, מתקציר תיק המשטרה שצוטט לעיל התברר כי מי שהגיש את התלונה היה מר שלמה לולאי ולא מר אורי סקורי. התובעת לא הגישה תצהיר של מר לולאי ולא נתנה כל הסבר לאי הגשת תצהירו. יש לציין שתצהירו של מר לולאי היה נחוץ ביותר שכן מעדותו ניתן היה לדעת מדוע הוא דיווח על גניבת מיכל בנפח של 36 קוב ולא 40 קוב ומתי נתגלה אירוע הגניבה. אי הגשת התצהיר מקימה חזקה שהתובעת נמנעה במכוון מהעדתו מחשש שעדותו תפעל לרעתה. לא הוגש תצהירו של הנהג מר דניאל אבי על אף היותו עד מרכזי וחיוני בנוסף לכל זאת, מנהל התובעת העיד שידע על נוכחותו של המיכל בהסתמך על דוח העבודה שמילא נהג המשאית בשם דניאל אבי. מדובר במסמך היחיד עליו ביססה התובעת עובדה זו. והנה התברר כי מעיון במסמך לא ניתן ללמוד על הימצאותו של המיכל באתר. כשמנהל התובעת נשאל מהיכן ניתן ללמוד מהשורות בדו"ח אליהן הוא הפנה שמדובר במכולה הספציפית הוא משיב: "מהמסמך לא ניתן ללמוד". הדבר המינימלי שהיה מצופה מהתובעת לעשות הוא להגיש תצהיר של הנהג מר דניאל אשר לטענתה הניח את המיכל באתר והוא אשר מתוקף תפקידו עשה בו שימוש. אותו נהג מילא את הדוח ואליו גם התקשר מר סקורי, כנטען בתצהירו, בסמוך לשעה 6:20 בבוקר עת גילה כי המיכל חסר. מהאמור ברור כי מדובר בעד מרכזי וחיוני ביותר להוכחת התביעה. מסיבה בלתי ברורה ואף תמוהה לא זומן העד לעדות. לא הוצגו הצילומים שצולמו על ידי המצלמות באתר עובר לאירוע הגניבה הנטען אם לא די בכך, התובעת טענה כי המצלמות פעלו עד ליום 22.8.2008 שעה 17:08. מר סיידון, מנהל החברה אשר התקינה את המצלמות, הסביר כי המצלמות מכסות את כל האתר (ראה עדותו בעמוד 7 שורות 12-17) וכי מבדיקתו עלה שהמצלמות פעלו עד המועד האמור (ראה עמוד 6 שורות 9-10). מר סקורי בעדותו אמר במפורש כי היו הקלטות עד אותו מועד (ראה עמוד 11 שורה 14). לאור טענת הנתבעת כי המיכל נושא התביעה לא היה באתר היה מצופה שהתובעת תציג את הצילומים על מנת להדוף טענה זו. הדבר לא נעשה מבלי ליתן הסבר לכך. אי הצגת ההקלטות מלמדת אחת משתיים: או שהמיכל לא היה באתר במועד הנטען או שהמצלמות אינן מכסות את השטח בו היה המיכל. כך או כך הדבר פועל לחובת התובעת. אי העדת השומר מטעם הנתבעת אכן היה מצופה שהנתבעת תדאג לזמן את השומר למסירת עדות. הנתבעת לא פעלה כך. לא שוכנעתי כי נעשו כל המאמצים האפשריים כדי לאתרו. עם זאת אין להתעלם מכך שהתובעת בכתב התביעה לא טענה שהשומר פעל בשיתוף פעולה עם הגנבים. רק בתצהירים מטעם התובעת עלתה טענה זו לראשונה ולפיכך היא מהווה הרחבת חזית. מכל מקום אף שאי העדת השומר פועלת לחובת התובעת, לא מצאתי כי יש בכך כדי לשנות את מסקנתי שדין התביעה להידחות. זאת לאור הסתירות והכשל שנפל בהוכחת התביעה כמפורט לעיל. סוף דבר התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪. שאלות משפטיותחברת שמירהפסולתהובלות