תביעה כספית, בסדר דין מהיר, לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 16,960 ₪ 2. התובעת, בעלת מוסך לתיקוני מכונאות ועוסקת, בין היתר, בייבוא ומכירת חלקי חילוף ומנועים משומשים לרכב. במהלך השנים 2008-2009 קיבלה הנתבעת מהתובעת שירותי תיקון למספר כלי רכב וכן רכשה מספר חלקי חילוף לאותם רכבים. הנתבעת לא שילמה תמורת השירות והחלקים שנרכשו ונותרה חייבת סך של 15,960 ₪. כמו כן, נגרמו לתובעת הוצאות בגין פניותיה לנתבעת לצורך תשלום החוב בסכום המוערך על ידה ב- 1,000 ₪. 3. הנתבעת אינה חולקת על העובדה בדבר קבלת השירות ורכישת החלקים והתמורה המגיעה, אולם, לטענתה, התובעת ביצעה טיפול רשלני באחד הרכבים וכתוצאה מהטיפול הנ"ל נגרם לנתבעת נזק, אותו היא מבקשת לקזז מהתמורה המגיעה לתובעת. 4. לטענת הנתבעת, ביום 26.02.09 טיפלה התובעת ברכב איסוזו איפון, המשמש את הנתבעת לצרכי עבודה. הטיפול האמור כלל גם הזמנת מצנן (רדיאטור) והחלפה והרכבה של המצנן הישן בחדש. ביום 25.05.09, לאחר החלפת המצנן, כשל מנוע רכב האיסוזו, וזאת, לטענת הנתבעת, כתוצאה מהתפקעות המצנן והתרוקנותו המידית של נוזל הקירור. המצנן נבדק על ידי מומחה מטעם הנתבעת, מר דני סלוצקי, מהנדס רכב, אשר קבע כי בשל כשל ייצור במצנן, באזור החיבור שבין המיכל התחתון לכוורת, המצנן לא עמד בלחץ הקיים והמותר במערכת הקירור, גרם להתחממות פתאומית של המנוע ולכשל במנוע, שגרם לו נזק בלתי הפיך וחייב את החלפתו. עוד קבע המומחה כי עבודת הרכבת המצנן הייתה רשלנית. 5. הנתבעת הוסיפה וטענה כי לאחר המקרה מיד נגרר הרכב למוסך התובעת, שם שהה למעלה מחודש לצורך תיקונו, והתובעת סירבה לטפל בו, אלא אם הנתבעת תישא בתשלום עבור הטיפול. לפיכך, נאלצה הנתבעת לתקן את הרכב על חשבונה. 6. הנתבעת לא פירטה את נזקיה בכתב ההגנה והסתפקה בלטעון כי היא פנתה במכתב לתובעת (מיום 21.10.09) והודיעה לה על קיזוז כל הנזקים מהסכומים המגיעים לתובעת, וכן כי גם לאחר הקיזוז התובעת נותרה חייבת לנתבעת סך של 5,616 ₪. המכתב הנ"ל לא צורף לכתב ההגנה. בהקשר זה יצוין כי לכתב ההגנה צורפה חשבונית תיקון הרכב לאחר הכשל במנוע, על סך של 2,385 ₪. סכום זה כולל אך ורק עלות ביצוע העבודה, שכן, וכפי שהובהר במהלך שמיעת הראיות, הנתבעת לא רכשה מנוע חדש לרכב האיסוזו, אלא השתמשה במנוע שהיה ברכב אחר שבבעלותה והעבירה אותו לרכב האיסוזו. 7. מטעם התובעת העיד: תל"י כץ - בעל המוסך שטיפל ברכב לאחר הכשל במנוע; משה רוזנברג - אחד ממנהלי התובעת; ועסרי הואש - בעל מניות בתובעת. מטעם הנתבעת העידו: אור זהרוני - עובד אצל הנתבעת ומי שהיה בקשר עם התובעת לצורך החלפת המצנן; אלעד זמיר - עובד הנתבעת שנהג ברכב עת אירע הכשל במנוע; וכן מר דני סלוצקי, מומחה בהנדסת רכב, ומי שערך חוות דעת מטעם הנתבעת (נ/3) וחיווה דעתו אודות טיב המצנן וטיב עבודת ההרכבה שבוצעה על ידי התובעת וכן הנזק שנגרם למנוע בעקבות כך. 8. עד התביעה משה רוזנברג העיד (ת/2) ואישר כי אכן התובעת החליפה את המצנן ברכב האיסוזו בתאריך 26.02.09, וכי התיקון בוצע לשביעות רצון הנתבעת וללא כל תקלה וחשבון הנתבעת חויב תמורת הטיפול. העד הוסיף עוד כי לאחר החלפת המצנן, וללא קשר למצנן, בחודש מאי 2009, פנתה הנתבעת לתובעת וביקשה לערוך בדיקה לרכב בשל נזילה. הרכב הובא למוסך על ידי אור זהרוני (עד ההגנה). התובעת בדקה את הרכב ומהבדיקה עלה כי הנזילה היא מהמנוע עצמו. הנתבעת ביקשה לבצע טיפול זמני בלבד ולא טיפול עיקרי, ואכן התובעת טיפלה בנזילה באמצעות דבק ואף לא גבתה תשלום בגין כך. 9. העד רוזנברג העיד גם אודות נסיבות הכשל במנוע ולדבריו, כשבדק את הרכב, לאחר הכשל במנוע, התברר לו כי המצנן התפוצץ עקב לחץ במערכת הנובע מהתחממות המנוע, וכי מקור התקלה אינו מהמצנן אלא מהנזילה שהייתה קיימת במנוע. העד הוסיף כי האחריות למצנן הינה ל-3 חודשים או לנסיעה של 6,000 ק"מ, לפי המוקדם מביניהם, וכי תקופת האחריות תמה, היות והרכב גמע כ-9,000 ק"מ מאז שהותקן המצנן. כבר ייאמר כי טענה זו דינה להידחות, הואיל והנתבעת הכחישה הגבלת האחריות לפי ק"מ ובחשבונית שהונפקה בעקבות תיקון המצנן הוגדרה תקופת האחריות ל-3 חודשים ללא כל התייחסות לנסיעת הרכב (ק"מ). 10. עד התביעה עסרי הואש אף הוא התייחס לנסיבות החלפת המצנן ולנזילה שהייתה במנוע והעיד גם שהכשל במנוע לא נגרם כתוצאה מפגם כלשהו במצנן או באופן הרכבתו, אלא כתוצאה מאותה נזילה במנוע. 11. יצוין כי מטעם הנתבעת לא הועלתה התנגדות כלשהי לעדויות שבמומחיות מטעם עדי התביעה אי לכך עדויות אלה הינן קבילות. אולם משקלן ביחס למשקל חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת, הינו נחות יותר היות ומדובר בעדים המעוניינים בתוצאות ההליך (מנהל בחברה ובעל מניות), כאשר מנגד, המומחה מטעם הנתבעת הינו עד שאין לו אינטרס בתוצאות והוא נחקר חקירה נגדית שלא קעקעה את חוות דעתו והוא הותיר רושם חיובי מבחינת אמינותו ומקצועיותו. המומחה אף עומת במהלך חקירתו עם עובדת קיומה של נזילה במנוע עובר לאירוע הכשל במנוע והוא נתן הסבר משכנע לפיו אין לנזילה הנ"ל קשר לכשל שאירע. המומחה הסביר כי לו היה מדובר בכשל כתוצאה מאותה נזילה הדבר היה גורם לנזק לאטם הראש של המנוע אחר כך לבוכנות ואחר כך לצילינדרים. אולם במקרה שלפנינו אטם הראש נותר תקין ונגרם נזק רק לצילינדרים של המנוע. המומחה הוסיף כי הוא מצא שהמצנן התפקע בחלקו התחתון באזור החיבור שבין המיכל התחתון לבין הכוורת. מכאן למסקנה שהמצנן התפקע לפני שנגרם הנזק במנוע והדבר מעיד על כך שהתפקעות המצנן גרמה להתרוקנות מהירה של נוזל הקירור שבמצנן והביאה להתחממות פתאומית ומהירה של הבוכנות והיתפסותם בצילינדרים. 12. המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל היא שהנזק שנגרם למנוע הרכב הינו כתוצאה מכשל במצנן שהותקן על ידי התובעת. 13. חרף האמור דין טענת הנתבעת לקיזוז הנזקים שנגרמו כתוצאה מכשל זה להידחות היות וטענתה באשר לנזק שנגרם לה כתוצאה מהאירוע הנ"ל הועלתה בכתב ההגנה בצורה סתמית ובלתי מפורטת כלל. הנתבעת לא נקבה בסכומי הנזק וכמובן שלא פירטה אותם. הפירוט של הסכומים הועלה לראשונה בתצהיר עדותו הראשית של עד ההגנה אור זהרוני, אולם התובעת התנגדה, ובצדק, להעלאת הטענה באשר לסכומי הנזק בשלב הבאת הראיות. אין צורך להרבות מילים אודות חובת הפירוט המוטלת על בעל דין המבקש להתגונן בטענת קיזוז. טענה כאמור יש לפרט במסגרת כתב ההגנה, כאשר הפירוט הנדרש הינו לא רק ביחס לעילת הקיזוז עצמה אלא גם לסכומים הנטענים. בהקשר זה יפים הדברים שנאמרו בע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2) 765: "טענת קיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים, אשר עליהם היא מבוססת ... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה, כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם אין בה כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז." 14. כאמור הנתבעת לא פירטה את הסכומים בכתב ההגנה לכן לא ניתן לקבל טענתה לקיזוז. למעלה מן הצורך אוסיף כי גם לגופה דין הטענה להידחות היות והנתבעת לא הציגה ראיות שיש בהן כדי להרים את הנטל המוטל לפתחה להוכחתה, שכן הנתבעת לא הציגה חוות דעת מומחה להערכת הנזק ואף לא ראיות באשר להוצאות שהיו לה בפועל. אי לכך ולאור כל האמור דין טענת הקיזוז להידחות. לסיכום 15. הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 15,960 ₪, וכן הוצאות משפט בגין האגרה ששולמה בסך של 715 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך של 3,192 ₪ + מע"מ כחוק. כל הסכומים לעיל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 29.12.2010 (יום הגשת התביעה) ועד לתשלום המלא בפועל. סדר דין מהירחלקי חילוף