תביעה כספית על סך 29,536 ₪. התובעת מנהלת עסק למכירה והתקנת ציוד מחשבים, ובכלל זה מצלמות אבטחה. 2. לנתבע 1 (להלן: "הנתבע") היה עסק של גידול בהמות. טענות התובעת 3. בשנים 2008-2007 הנתבע הזמין ממנה ציוד מחשבים, שהינו בעיקרו מצלמות אבטחה וציוד נלוה לצורך העסק שלו. סה"כ הזמנה הגיע ל-51,169 ₪. הציוד סופק והותקן בפועל בבית העסק של הנתבע, שם הוא נמצא עד היום. הנתבע שילם רק עבור חלק מההזמנה ונותר חייב סכום של 27,774 ₪, שעומדים נכון ליום הגשת התביעה על 29,536 ₪. 4. לטענת התובעת על הנתבע לשלם לה את יתרת החוב בגין הציוד שסופק. טענות הנתבע 5. הנתבע טוען שהוא יליד 1938, בן כ-69 בזמן הרלוונטי לתביעה, כאשר בשנת 2006 הוא סבל מארוע מוחי, בעקבותיו איבד את הראיה בשתי העיניים, וגם היום הוא סובל מעיוורון כמעט מלא בשתי העיניים. הוא עצמו מעולם לא הזמין ציוד מהתובעת, אין לו הבנה בתחום, הוא אינו יודע קרוא וכתוב, לא בערבית ולא בעברית, הוא מעולם לא ביצע כל תשלום לתובעת. הנתבע מודה שהתשלומים שכן בוצעו לתובעת נעשו באמצעות שיקים המשוכים על חשבונו בבנק, אלא שהחתימות על השיקים זוייפו ולא הוא ביצע את התשלומים. 6. הנתבע הכחיש שסופק ציוד לעסקו, והוא מכחיש כל היכרות עם התובעת ו/או עם נציגיה. 7. לטענתו אין נגדו כל עילת תביעה ודינה להדחות. דיון 8. העד מטעם התובעת עשה רושם אמין בעדותו. עדותו היתה סדורה והגיונית. היא נתמכה בחשבוניות מס שהוצאו ובכרטסת הנהלת חשבונות. כמו כן יש תמיכה לעדותו בכך, שבוצעו תשלומים על חשבון ההזמנה באמצעות חשבון הבנק של הנתבע. 9. אני מקבל את עדותו של מנהל התובעת, שציוד המחשבים כמפורט בחשבוניות המס סופק בפועל. 10. התברר שמי שביצע את ההזמנה בפועל, וניהל את ההתקנה בבית העסק הרשום על שם הנתבע, היה הנתבע 2, בנו של הנתבע. יש לציין שניתן נגדו פסק דין על מלוא סכום התביעה בשלב מוקדם יותר. 11. הראיות שהובאו בפני בית המשפט מצביעות באופן ברור על כך שציוד המחשבים סופק לבית העסק של הנתבע עצמו, גם אם ההזמנה בוצעה ונוהלה ע"י הנתבע 2, וכי הנתבע נהנה מציוד זה. זאת כפי שיוסבר להלן. 12. הנתבע הודה בעדותו בפני רשם בית המשפט, כי היה לו עסק של מאות ראשי בקר. עסק זה נמצא בקרבת ביתו של הנתבע, העסק רשום על שם הנתבע במס הכנסה. כמו כן הוכח שתשלומים בהם העסק התחייב, בוצעו מתוך חשבון הבנק של הנתבע. כאמור, אני מקבל את גרסתה של התובעת , שהציוד סופק על ידה והותקן בבית העסק של הנתבע עצמו. 13. הנתבע ניסה בעדותו להרחיק עצמו מהעסקה נשוא התביעה, ולטעון שאין לו קשר אליה, אלא שהיא קשורה אך ורק לבנו, הנתבע 2. אני דוחה גרסה זו. הנתבע הודה שהותקן ציוד מחשבים, אלא שטען שמדובר בעסק של בנו. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדות, שהנתבע הודה שהיה לו עסק לגידול בהמות, שהעסק רשום על שמו וכי התשלומים נעשו מתוך חשבון הבנק שלו. לפיכך גם אם ההזמנה בוצעה ע"י בנו, אין בכך להפחית מהעובדה שההזמנה בוצעה לטובת העסק של הנתבע עצמו. הנתבע עצמו טען שהיה חולה בשנת 2006 וכי מי שניהל את העסק היה בנו, הנתבע 2. גם אם ההזמנה בוצעה בפועל ע"י הנתבע 2, היא בוצעה בהסכמת הנתבע ולטובת עסקו. 14. עדותו של הנתבע ככלל לא היתה אמינה. מצד אחד הנתבע טען שאין לו היכרות עם נציגי הנתבעת, אך מצד שני הודה שהם היו בקשר עם בנו שהתקינו אצלו ציוד (אם כי טען שלא מדובר בעסק שלו). בישיבת ההוכחות בבית המשפט הנתבע טען שלא היה לו כל עסק של גידול בהמות. לעומת זאת בעדותו בפני רשם בית המשפט הודה בכך שהיה לו עסק של מאות ראשי בקר. 15. טענת הנתבע שאין לו קשר לשיקים שבאמצעותם בוצעו חלק מהתשלומים איננה אמינה. מהראיות שהובאו בפני בית המשפט עולה שהנתבע הרשה לבנו, הנתבע 2, לעשות שימוש בשיקים שלו לטובת העסק, והתשלומים שנעשו היו על דעתו. הנתבע 2 ביצע תשלום בשיקים אלה של כמעט 30,000 ₪. הנתבע לא מחה על כך, לא התלונן על כך ולא נקט בשום פעולה בעקבות זאת, דבר המעיד על הסכמתו. 16. אני מקבל את טענת הנתבע שלא הוא התנהל מול התובעת. עם זאת הראיות מצביעות על כך באופן ברור, שהנתבע 2 פעל בשם הנתבע, לטובת עסק של הנתבע, וכי הנתבע היה מודע לכך שמבוצעת הזמנה גדולה של ציוד מצלמות ומחשבים, והיה מודע לכך שהציוד מותקן בפועל, והיה מודע לכך שבנו מבצע תשלומים מתוך חשבונו בבנק על חשבון הציוד. לפיכך הנתבע 2 פעל כשלוח של הנתבע בכל הקשור להזמנת הציוד, כאשר פעולות הנתבע 2 מחייבות גם את הנתבע. 17. לאחר שהנתבע 2 לא שילם עבור כל הציוד, והתובעת הפנתה אל הנתבע דרישות תשלום יתרת החוב. הנתבע לא הודיע לתובעת כי לא הוא ביצע את ההזמנה וכי מבחינתו התובעת רשאית לקחת את הציוד חזרה. משסופק הציוד והוכח שהוא שימש בפועל לטובת עסקו של הנתבע, עליו לשלם עבורו. 18. במהלך ישיבת ההוכחות בבית המשפט, ב"כ הנתבע הודיע שמבחינת הנתבע, התובעת יכולה לקחת את הציוד חזרה אליה. יש בכך להראות שהציוד סופק לטובת עסקו של הנתבע, ולא לטובת עסקו של הנתבע 2. עצם הסכמתו לכך מחזקת את התביעה נגדו. 19. דינה של התביעה להתקבל במלואה. תוצאה 20. הנתבע 1 ישלם לתובעת 29,536 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן הנתבע 1 ישלם לתובעת שיפוי בגין אגרת בית המשפט בה נשאה (משוערך להיום) וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בלבד. 21. התשלום ייעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 22. הפקדון המצוי בקופת בית המשפט יועבר לתובעת באמצעות בא כוחה על חשבון ביצוע פסק הדין . 23. החיוב על פי פסק דין זה הינו חופף לחיוב על פי פסק הדין שניתן נגד הנתבע 2. מצלמת אבטחהאבטחהמוצרי חשמל (הגנת הצרכן)